בנק ישראל קונס: פרשת הלבנת ההון בפועלים תעלה לו 7.5 מיליון שקל

כך מפרסמת היום ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.
תומר קורנפלד | (2)

פרשת הלבנת ההון שנחשפה לפני מספר שנים בסניף הירקון של בנק הפועלים יעלה לבנק 7.5 מיליון שקל, כך מפרסמת היום ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור. הועדה החליטה כי הבנק הפר את הוראות החוק לעניין הלבנת הון ולכן עליו לשאת בקנס. לבנק עומדת זכות ערעור לבית משפט השלום תוך 30 ימים מיום קבלת ההחלטה.

ההפרות והליקויים, מבוססים על ממצאי בדיקה של הפיקוח על הבנקים, שנערכה במרכז לבנקאות פרטית בינלאומית בשנת 2004 ועל ממצאי דוח הביקורת של הפיקוח על הבנקים שנערך בשנים 2008-2007.

בגין ממצאי הבדיקה בפרשת סניף הירקון הוטל על הבנק עיצום כספי בסכום כולל של 6 מיליוני שקל. בגין ממצאי דוח הביקורת שנערך בשנים 2008-2007 הוטל על הבנק עיצום כספי נוסף בסכום כולל של 1.5 מיליוני שקל.

מאז נחשפה הפרשה, בנק הפועלים נקט בצעדים נרחבים לתיקון הליקויים השונים, בבנק בכלל ובסניף הירקון בפרט, ולמניעת הישנותם. בהחלטתה התחשבה הועדה בצעדים שנקט הבנק.

ועדת העיצומים לתאגידים בנקאיים הינה ועדה שהוקמה מכוח החוק, ושבסמכותה, כחלק מאמצעי האכיפה בכל הנוגע לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, להטיל עיצומים כספיים (קנסות), על תאגידים בנקאיים (עד לגובה של כ- 2 מיליוני שקל להפרה), בגין הפרות של החוק, צווים ותקנות שהוצאו מכוחו.

הועדה שדנה בעניינו של בנק הפועלים הייתה בראשות המפקח על הבנקים היוצא, מר רוני חזקיהו, וחברים בה ראש הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון טרור, עו"ד פול לנדס והמפקח על הבנקים הנכנס, מר דוד זקן.

בתגובה להחלטת ועדת העיצומים, מוסרת דוברת בנק הפועלים:

העיצומים אשר מתייחסים לבדיקה שבוצעה בסניף הירקון בשנת 2004 נוגעים לפעילות שהיתה בסניף בשנים 2002 - ו- 2003, סמוך לאחר כניסתו לתוקף של חוק איסור הלבנת הון.

כזכור, בגין חלק ניכר מהנושאים שנדונו בועדת העיצומים הועמדו עובדים של הבנק למשפט וכולם יצאו זכאים בדין, תוך שבית המשפט נותן גיבוי גם להחלטות שקיבלו.

העיצומים אשר מתייחסים לבדיקה שבוצעה בשנת 2007-8 נוגעים לליקויים טכניים בעיקרם.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    כסף כיס.. (ל"ת)
    אני 02/01/2011 14:52
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    גזילה כספי לקוחות ב 2008? אין קלון? (ל"ת)
    תקלה 2008 02/01/2011 14:26
    הגב לתגובה זו
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

המהפך הטורקי: ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.