הבורסה תעלה ב-15%, הדולר יתרסק ל-3.30: תחזיות לשנת 2011

פרופ' דן גלאי, יו"ר סיגמא בית השקעות, מספק תחזיות לשנה האזרחית החדשה
פרופ' דן גלאי | (12)

שנת 2010, העומדת לפני סיום, הייתה שנה טובה לשוק ההון הישראלי, על כל מרכיביו. שוק המניות עלה ביותר מעשרה אחוזים ומדד המעו"ף עומד ברמת שיא של מעל ל-1,300 נקודות. רמה זו של 1,300 נקודות תואמת את הציפיות שהיו לנו בסוף 2009 כפי שהבענו אותן בפורומים רבים ובתקשורת.

גם רווחיות החברות השתפרה במהלך 2010. מצד אחד הביקושים היו חזקים, דבר שבלט בעיקר בתחום הדיור המקומי ובשירותים הבנקאיים, מצד שני החברות הורידו את הוצאות המימון באופן ניכר על ידי החלפת הלוואות יקרות באיגרות חוב או בהלוואות בנקאיות זולות יותר בחסות הריבית הנמוכה.

כפי שקרה במשברים קודמים, ובעיקר במשבר של 2004-2001 שהיה חריף בעוצמתו, גם במשבר 2009-2008, שהיה משני בעוצמתו בארץ, הוביל להגברת היעילות בתעשייה ולהגדלת פריון העובדים.

לכל אלה יש לצרף את הסטת היצוא הישראלי למדינות אסיה ולארצות המתפתחות על חשבון השוק האמריקאי והאירופאי, מגמה שתמשיך על רקע חולשתם היחסית של שווקים אלה. אנו מעריכים שמגמה זו של שיפור הרווחיות תימשך אל תוך 2011, במיוחד כל עוד הריביות הממשלתיות תהיינה אפסיות במונחים ריאליים.

לאור הנאמר, אנו צופים שבשנת 2011 שוק המניות ימשיך לעלות ויהיה האפיק המוביל אחרי שנתיים בהן שוק האג"ח היה הדומיננטי. עליה זו תיתמך על ידי ריביות ריאליות שתמשכנה להיות נמוכות לפחות ב-6 החודשים ההראשונים של שנת 2011. להערכתנו שוק המניות יגיע לרמה של 1450 -1500 נקודות עד סוף 2011 . כלומר, עלייה של כ-15% במהלך השנה.

מגמת העלאת הריבית הנומינלית על ידי בנק ישראל תימשך ב-2011 והריבית תעלה לרמה של 3%-3.5%. יש, לפיכך, לצפות שהמק"מ לשנה בחלקה השני של שנת 2011, ייתן תשואה של כ-3.5%. בהנחת אינפלציה של כ-3% בשנת 2011 , הרי שהריבית הריאלית לטווח קצר (עד שנה) תצא מהתחום השלילי בו היא מצויה מאז אמצע 2009, ותהיה חיובית, גם אם נמוכה ברמה של 1.0%-0.5% לשנה.

שינוי זה יביא לשינוי נמוך יותר בריביות הריאליות באיגרות החוב הממשלתית הארוכות ואנו צופים שהריבית הריאלית ל-10 שנים תתייצב סביב 3.2%-3.0% לשנה. רמה זו של ריביות ריאליות היא ברת קיימא לטווח ארוך ותאפשר צמיחה איתנה של המשק הישראלי. התוצאה איפה היא של עליה בריביות הריאליות הקצרות תוך התמתנות שיפוע עקום הריביות הצמוד למדד.

ברור שהשינויים בריביות הממשלתיות הנומינליות והריאליות יעברו גם לריביות האג"ח הקונצרניות. איננו צופים שינויים דרמטיים בפרמיות הסיכון של האג"ח הקונצרני, למעט ירידה מסוימת בפרמיות הסיכון של איגרות החוב בדירוגים הנמוכים (קבוצת A ומטה) ושל האגרות הלא מדורגות. ככל שיגבר הביטחון בצמיחה הכלכלית ובהמשך רווחיות החברות כך ירדו פרמיות הסיכון של איגרות החוב הקונצרניות.

כל השינויים האלה ישפיעו על תשואות תיקי האג"ח והצפי לשנת 2011 הוא שתיקי האג"ח הממשלתי יניבו בממוצע תשואה של כ-2%, כאשר הרווח הפירותי מהריבית יתקזז במידה מסוימת מהפסדי הון כתוצאה מעלית הריבית הצפויה. תיקי אג"ח קונצרני, דוגמת התל בונד 20, יעלו בשיעור של כ 5%-6%, שיעור שהינו נמוך באופן ניכר משיעור העלייה של איגרות חוב אלה בשנים 2009 ו-2010.

הדולר להערכתינו ימשיך להיחלש גם אם בנק ישראל ימשיך במדיניות הרכישה של המטבע בניסיון לתמוך בשערו . ב-2010 בנק ישראל רכש דולרים בעשרות מליארדי שקלים ועדיין הדולר פוחת ב-30 אגורות מול השקל. מגמה זו תימשך גם ב-2011 ואנו צופים לשער של 3.30 שקל לדולר עד סוף השנה.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    שקל 03/01/2011 08:30
    הגב לתגובה זו
    חזק בעולם . , משהו כאן משובש
  • 11.
    דורון 02/01/2011 23:36
    הגב לתגובה זו
    האיש כנראה במצב קשה. איך בדיוק נייצא לאסיה ומה בדיוק? אורז? מתכנתים זולים? רכיבי אלקטרוניקה זולים? או אולי כח אדם זול? השוק בישראל חייב תיקון דחוף לשער הדולר ובקרוב יהיה פיחות חד פעמי ביחד עם העלאת ריבית חזקה. דולר עולה לסביבות 4.25 וריבית לסביבות 4-5% ברבעון שחלף יש ירידה חזקה בייצוא וביחד עם העלאות שכר בלתי סבירות של 15% ושביתות קרבות אין לישראל ברירה אחרת. האיש הזה לגמרי על כדורים.
  • 10.
    aaa 02/01/2011 21:31
    הגב לתגובה זו
    אם צדקת בשנת 2010 בוא ואמור מה התשואות שהשגתם?
  • 9.
    יובל נשיא 02/01/2011 18:50
    הגב לתגובה זו
    חברים יקרים ,שימעו סיפור מהחיים,בסוף 1993 הפסקתי לנהל את תיקי בחברת סיגמא עקב תשואות נמוכות שלהם ביחס לשוק,דן גלאי התקשר אליי אישית וניסה לשדל אותי להמשיך ולנהל את תיקי בסיגמא ,סרבתי בטענה שאני מריח מפולת וביצועי סיגמא נמוכים,האיש טען שאני טועה היות והמדד עתיד לעלות בכ-40% ,הסוף ידוע המדד נשחט במפולת ב-94 ,ב-39% ! לימים פגשתיו ואמרתי לו ,דן,ב_40% צדקת רק בכיוון טעית בענק... ראו הוזהרתם מהפרופסור המפוזר...
  • 8.
    תשואות סיגמא-ממש לא משהו להתפאר בו... (ל"ת)
    קובי 02/01/2011 17:47
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    רון 02/01/2011 17:31
    הגב לתגובה זו
    לא הייתי בונה על תחזיותיו. ב- 1993 חזה את אותן 15% יחד עם רו\"ח בן-דור בכנס משקיעים של המזרחי וב-1994 הייתה מפולת. זו לא הייתה סטיית תחזית אלא פשלה.
  • 6.
    momi 02/01/2011 17:15
    הגב לתגובה זו
    Dont worry.
  • 5.
    מה עם החקירה נגד סיגמא ? איפה זה עומד ? (ל"ת)
    קובי 02/01/2011 16:07
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אחמדיניג\"ד 02/01/2011 15:36
    הגב לתגובה זו
    זה פרופסור או נביא?
  • 3.
    דולר 3.3 ? זה יהיה יפה לראות את הפרצוף של (ל"ת)
    פישר 02/01/2011 15:24
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    דני 02/01/2011 14:47
    הגב לתגובה זו
    אני מציע שתשמור את התובנות הללו לעצמך ואולי אף תשים את כספך היכן שפיך .
  • 1.
    קונה כלל ביוטכנולוגיה לתיקים (ל"ת)
    תיק מנוהל 02/01/2011 14:46
    הגב לתגובה זו
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.