כתב אישום: יועץ ההשקעות שהונה המוסדיים גרף 1.5 מיליון שקל

על פי החשד, יעקב קאופמן ביצע עסקאות סיבוביות בין חשבונותיו הפרטיים לבין לקוחות הבנק הבינלאומי הראשון. אשתו של קאופמן שימשה כצינור להעברת הכספים
לירוי פרי | (2)

מדינת ישראל הגישה כתב אישום כנגד יעקב קאופמן, יועץ השקעות בחדר מסחר תאגידים בבנק הבינלאומי הראשון, וכן כנגד אשתו שסייעה לו למעול בחשבונות של לקוחותיו. על פי החשד, הזוג קאופמן ביצע עסקאות מתואמות בין חשבונותיו הפרטיים לבין לקוחות הבנק, בדגש על המוסדיים.

בין הלקוחות הגדולים שניהל קאופמן ניתן למצוא גם את מפעל הפיס, קרנית, ערוץ הקניות, החברה לפנסיה חיפה.

על פי כתב האישום, בין השנים 2006-2009 קאופמן שלח ידו בחשבונות לקוחות הבנק אשר ביקשו לקבל שירותי ייעוץ מחדר המסחר בבנק. הוא ביצע 1373 עסקאות עצמיות ומתואמות כאמור וכך גרף לכיסו רווח של יותר מ-1.5 מיליון שקלים על חשבון לקוחותיו.

את העסקאות ביצע קאופמן באמצעות הזרמת הוראות מתואמות של קניה ומכירה של ניירות ערך. כך הוא יצר עסקאות מתואמות, בהן מכר ניירות ערך מחשבונות לקוחות חדר המסחר לחשבונותיו במחיר נמוך, ולאחר מכן מכר את ניירות הערך מחשבונותיו לחשבונות הלקוחות במחיר גבוה יותר. באופן זה יצר קאופמן עסקאות סיבוביות בין חשבונותיו לחשבונות לקוחותיו.

בכתב האישום נכתב כי "קאופמן בוחר לפעול במתכוון בעיקר בחשבונות לקוחות מוסדיים גדולים בעלי נפח מסחר גדול". העסקאות המתואמות בוצעו בעיקר באמצעות חשבון פרטי, שנפתח במתכוון על שם אשתו ג'סי קאופמן, על מנת להסוות את הפעילות האסורה.

קאופמן מואשם בין היתר בעבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, מאות עבירות של גניבה בידי מורשה, עבירות של השפעה בדרכי תרמית על תנודות השער של ניירות ערך, עבירות רבות של מרמה והפרת אמונים, של ניהול תיקים ללא רישיון לניהול תיקים וכן עבירות של עסקאות בניירות ערך על ידי חבר בורסה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    מעניין איזה עונש יקבל, נראה עסק מוצלח (ל"ת)
    אחיטופל 16/01/2011 13:12
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    ישראל 02/01/2011 13:40
    הגב לתגובה זו
    הרשות לנירות ערך חיבת לפעול, התופעה נפוצה.
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.