דאגה אחת פחות: תגליות הגז "תמר" ו"לוויתן" שייכות לישראל באופן רשמי

דאגה אחת פחות למשקיעי הגז והנפט: עוזי לנדאו חתם הבוקר על הסכם קביעת ה"איזור הכלכלי הבלעדי" בין ישראל וקפריסין. "ההסכם יעניק ודאות כלכלית למשקיעים ויסייע בפיתוח משק האנרגיה בישראל"
ליאור נחום |

חדשות טובות לשותפות בתגליות הגז בישראל. שר התשתיות הלאומיות דוקטור עוזי לנדאו, ביקר הבוקר (ו') בניקוסיה בירת קפריסין וחתם על הסכם עם שר החוץ הקפריסאי, מרקוס קיפריאנו, שבמסגרתו נקבע ה"איזור הכלכלי הבלעדי" (EEZ) בין שתי המדינות. תגליות הגז והנפט בישראל הציתו לאחרונה את מדינות ערב וגרמו לאי ודאות בנוגע לגבולות הכלכליים של מדינת ישראאל. מוקדם יותר השנה, ב-10 ביוני, פרסם Bizportal תחקיר מקיף בעניין הזכאות של ישראל לתגליות גז "תמר" ו"דלית" ורשיון "לוויתן" תחת הכותרת . כך נמנעה ישראל בדקה ה-90 ממהלך שעלול היה לסבך את זכויותיה על תגליות התחקיר גילה כי חודשים בלבד לפני ההכרזה על 'תמר' כתגלית גז, ישראל נערכה להכריז על גבולותיה הימיים תחת הצעת חוק - "האזורים הימיים". בהצעה התכוונה ישראל לקבוע את זכויותיה "מעבר למי החופים שלה על-פי המשפט הבינלאומי", זאת בדרך של הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי" בשטח של עד 200 מיילים מקו החוף כשהמטרה היא להגן את התגלית העתידית. אך בסופו של דבר ההכרזה נמנעה כדי למנוע תסבוכות אפשריות בקידום הפרויקטים. היום, בהסכמה עם קפריסין ישראל חתמו הצדדים על הסכם קביעת ה"איזור הכלכלי הבלעדי" ביניהן. "מדינת ישראל מברכת על חתימת ההסכם עם קפריסין. החתימה משקפת את היחסים ההדוקים וכן את שיתוף הפעולה המתמשך בין שתי המדינות", אמר דוקטור עוזי לנדאו, שר התשתיות הלאומיות בתגובה להסכם בין המדינות. "לאור גילוי מאגרי גז טבעי משמעותיים בים התיכון לאחרונה, לתיחום הגבול הימי של מדינת ישראל יש תפקיד מרכזי בעיגון הזכויות הכלכליות החיוניות של המדינה בנוגע למשאבי הטבע שבים. הדבר יעניק ודאות כלכלית למשקיעים ויסייע בקידום ופיתוח משק האנרגיה של מדינת ישראל", הוסיף. נציין כי עד כה, פעלה ישראל במימי הים התיכון עפ"י עקרונות הדין הבין-לאומי בנוגע למדף היבשתי (Continental shelf). על-פי עקרונות אלו, למדינה מגיעות זכויות על כל המשאבים הטבעיים המצויים במדף היבשתי שלה באופן אוטומטי, גם מבלי להכריז על המדף היבשתי שלה באופן פורמאלי. תיחום האזור הכלכלי הבלעדי מעניק וודאות רבה יותר לגבי הגבולות הימיים של ישראל - הן כלפי משקיעים והן כלפי מדינות שכנות. עוד נמסר כי קביעת הגבולות השטח הימי בין ישראל לקפריסין נעשתה תחת כפיפה אחת באמצעות מומחים משתי המדינות ועל פי עקרונות המשפט ושיטות המדידה המקובלות. בתוך כך, התחייבו ישראל וקפריסין לשתף פעולה בנוגע לפיתוח מאגרים חוצי גבולות, במידה ויתגלו, וינהלו מגעים בנוגע להסדרי החלוקה של המאגרים המשותפים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

חברות הביטוח וכרטיסי האשראי יוכלו להיות "בנקים קטנים" - המלצות הצוות הבין משרדי

האם זו באמת יריית הפתיחה בתחרות בתחום הבנקאות? יש סיכוי, אבל צריך שההמלצות יהפכו לחוק וצריך להגיד את "המיני בנקים" לבנק לכל דבר ועניין

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק אמיר ירון

האם זה באמת יהיה צעד אסטרטגי לחיזוק התחרות בשוק הבנקאות? צוות בין משרדי ממליץ על פתיחת השוק לשחקנים חדשים. כשמתעמקים בהמלצות רואים שהם בעצם פותחים את השוק לחברות הביטוח ולחברות כרטיסי האשראי ומאפשרים להם להיות :מיני בנק", זה כיוון חשוב, השאלה אם זה יעבור. יש מרחק רב בין המלצות לבין תקנות וחוק, ואם הגופים האלו יכולים לדגדג לבנקים הגדולים. כדי שתהיה תחרות אמיתית צריך שלגופים האלו תהיה מסה גדולה של לקוחות וזה דווקא אפשרי ויותר מכך צריך שהוא יקבל את המעטפת של בנק ישראל - כספים-הפקדות, בדיקה, חסות שהציבור יראה בו בעצם בנק לכל דבר ועניין. 


הצוות אותו מינו שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', ונגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון, בראשות הממונה על התקציבים במשרד האוצר, יוגב גרדוס והמפקח על הבנקים בבנק ישראל, דני חחיאשוילי, ממליץ על מתווה שיאפשר הקמה של בנקים קטנים, ברגולציה מופחתת. זאת, במטרה להגביר את התחרות ולצמצם את הריכוזיות במערכת הבנקאית באופן שיטיב עם משקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים. 


הצוות התמקד בהסרת הגבלות ובצמצום חסמים לכניסתם של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית, לרבות שחקנים פעילים בשוק הפיננסי, שעשויים לתרום להגברת התחרות במערכת הבנקאות כגון: חברות כרטיסי האשראי, נותני אשראי חוץ בנקאיים וחברות תשלומים, זאת בשים לב לשמירה על יציבותה של מערכת הבנקאות ועל טובתם של הלקוחות, ומתן מענה לניגודי עניינים העלולים להיווצר ממבנה ההחזקות באותם שחקנים נוספים.


להלן ההמלצות המרכזיות של הצוות:

• יצירת מתווה רישוי בנקאי מדורג שיאפשר כניסה של שחקנים חדשים למערכת הבנקאית. הפיקוח על הבנקים יעדכן את הוראותיו באופן שיאפשר מידתיות והדרגתיות ביישום הוראות הפיקוח על בנקים חדשים וקיימים ויקבע שלוש רמות של פיקוח ואסדרה בהלימה לגודלם של הבנקים.

• בנק קטן שהיקף נכסיו אינו עולה על 5% מסך נכסי המערכת יוכל להפעיל מודל עסקי גמיש, חדשני ורזה, המאפשר פריקות שירותים פיננסיים; לרבות מיקוד בפעילות פיקדונות ואשראי בלבד.

נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב (רשתות)

טראמפ מארח פסגת שלום היסטורית: ארמניה ואזרבייג'ן בדרך להסכם - איך זה ישפיע על ישראל?

הנשיא האמריקני מזמן את מנהיגי שתי המדינות לבית הלבן עם ציפיות גבוהות להסכם שיסיים עשורים של עימות. מאחורי הקלעים מתרקמת עסקה: צירוף אזרבייג'ן להסכמי אברהם 

משה כסיף |

הנשיא דונלד טראמפ הודיע כי יארח ביום שישי פסגת שלום היסטורית בבית הלבן בין נשיא ארמניה ואהגן חצ'אטוריאן לבין נשיא אזרבייג'ן אילהם אלייב וראש ממשלתו עלי אסאדוב. המטרה המוצהרת היא חתימה על הסכם שיסיים עשורים של סכסוך דמים בין שתי המדינות הקווקזיות.

"ארה"ב תחתום גם על הסכמים בילטרליים עם שתי המדינות לקידום הזדמנויות כלכליות משותפות, כדי לפתוח את מלוא הפוטנציאל של אזור דרום הקווקז", כתב טראמפ ברשת החברתית שלו. "אני גאה מאוד במנהיגים האמיצים האלה שעושים את הדבר הנכון למען העמים הגדולים של ארמניה ואזרבייג'ן".

הסכסוך בין שתי המדינות נסוב סביב חבל נגורנו-קרבאך, שטח המאוכלס בארמנים אך מוכר בינלאומית כחלק מאזרבייג'ן. למעלה מ-30,000 בני אדם נהרגו במלחמה בתחילת שנות ה-90 לאחר קריסת ברית המועצות. כ-6,000 נוספים נהרגו במלחמה בת 44 ימים ב-2020, ועשרות נהרגו בעימותי גבול בספטמבר 2022.

ארה"ב, רוסיה וצרפת ניסו במשך שנים לתווך בין הצדדים ללא הצלחה. הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין תיווך בהפסקת אש ב-2020, אך הצדדים לא הגיעו להסכם שלום סופי. ממשל ביידן ניסה לתווך בשיחות שלום, אך אלה נתקלו בקשיים סביב דרישות אזרבייג'ניות לשינוי החוקה הארמנית.

במקביל, מנסה הממשל האמריקאי לצרף את אזרבייג'ן ומדינות נוספות במרכז אסיה להסכמי אברהם. השליח סטיב וויטקוף כבר הציע בחודש מאי לאזרבייג'ן ולארמניה להצטרף למהלך המדיני במסגרת הליך השלום ביניהן. בעוד שהסכמי אברהם הביאו לכינון יחסים דיפלומטיים מלאים בין ישראל לבין איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, לבאקו כבר יש קשרים הדוקים עם ישראל. היא הידידה המוסלמית הקרובה ביותר של ירושלים.