חדשות טובות לשותפות בתגליות הגז בישראל. שר התשתיות הלאומיות דוקטור עוזי לנדאו, ביקר הבוקר (ו') בניקוסיה בירת קפריסין וחתם על הסכם עם שר החוץ הקפריסאי, מרקוס קיפריאנו, שבמסגרתו נקבע ה"איזור הכלכלי הבלעדי" (EEZ) בין שתי המדינות.

תגליות הגז והנפט בישראל הציתו לאחרונה את מדינות ערב וגרמו לאי ודאות בנוגע לגבולות הכלכליים של מדינת ישראאל. מוקדם יותר השנה, ב-10 ביוני, פרסם Bizportal תחקיר מקיף בעניין הזכאות של ישראל לתגליות גז "תמר" ו"דלית" ורשיון "לוויתן" תחת הכותרת . כך נמנעה ישראל בדקה ה-90 ממהלך שעלול היה לסבך את זכויותיה על תגליות

התחקיר גילה כי חודשים בלבד לפני ההכרזה על 'תמר' כתגלית גז, ישראל נערכה להכריז על גבולותיה הימיים תחת הצעת חוק - "האזורים הימיים". בהצעה התכוונה ישראל לקבוע את זכויותיה "מעבר למי החופים שלה על-פי המשפט הבינלאומי", זאת בדרך של הכרזה על "אזור כלכלי בלעדי" בשטח של עד 200 מיילים מקו החוף כשהמטרה היא להגן את התגלית העתידית. אך בסופו של דבר ההכרזה נמנעה כדי למנוע תסבוכות אפשריות בקידום הפרויקטים.

היום, בהסכמה עם קפריסין ישראל חתמו הצדדים על הסכם קביעת ה"איזור הכלכלי הבלעדי" ביניהן. "מדינת ישראל מברכת על חתימת ההסכם עם קפריסין. החתימה משקפת את היחסים ההדוקים וכן את שיתוף הפעולה המתמשך בין שתי המדינות", אמר דוקטור עוזי לנדאו, שר התשתיות הלאומיות בתגובה להסכם בין המדינות.

"לאור גילוי מאגרי גז טבעי משמעותיים בים התיכון לאחרונה, לתיחום הגבול הימי של מדינת ישראל יש תפקיד מרכזי בעיגון הזכויות הכלכליות החיוניות של המדינה בנוגע למשאבי הטבע שבים. הדבר יעניק ודאות כלכלית למשקיעים ויסייע בקידום ופיתוח משק האנרגיה של מדינת ישראל", הוסיף.

נציין כי עד כה, פעלה ישראל במימי הים התיכון עפ"י עקרונות הדין הבין-לאומי בנוגע למדף היבשתי (Continental shelf). על-פי עקרונות אלו, למדינה מגיעות זכויות על כל המשאבים הטבעיים המצויים במדף היבשתי שלה באופן אוטומטי, גם מבלי להכריז על המדף היבשתי שלה באופן פורמאלי. תיחום האזור הכלכלי הבלעדי מעניק וודאות רבה יותר לגבי הגבולות הימיים של ישראל - הן כלפי משקיעים והן כלפי מדינות שכנות.