גילי כהן: "יש מקום לשוק המניות, אבל עולם ההשקעות זה כבר מזמן לא שגר ושכח"
בנק ישראל לא יעלה את הריבית במשק בחודש הנוכחי ובחודש הבא בשל הייסוף שיגרם ועלול לסכן את הייצוא הישראלי, כך מעריך היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה במסיבת עיתונאים.
במסיבת העיתונאים, בה מציג בית ההשקעות את תחזיותיו לשנה הקרובה, נושאים דברים מנכ"ל אקסלנס דוד ברוך, הכלכלן הראשי שלמה מעוז, מנהל ההשקעות הראשי גילי כהן וראש מחלקת המחקר, יניב חברון.
העלאת ריבית - "לא אפשרית בחודשיים הקרובים"
מעוז מעריך שהעולם עומד בפני ירידה מאוד מהותית בקצב הצמיחה ועל כן, בנק ישראל לא יוכל להעלות את הריבית כפי שהיה רוצה. "בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית ל-3.25%, אך הוא לא יכול כי אז יש לנו ייסוף נוסף", אמר מעוז. להערכתו, הייסוף של השקל מול סל המטבעות עומד עד כה השנה על 5.5%. "העלאת הריבית אינה אפשרית בסוף החודש הזה ובחודש הבא. בגלל שבנק ישראל לא יכול, אז הוא יצטרך לעשות פעולות אחרות".
מעוז רואה את האינפלציה מסתכמת בשנה הבאה על 3.8%, מעל לרף העליון של יעד בנק ישראל, 3%. הדרך היחידה בה בנק ישראל יוכל להעלות את הריבית היא בשילוב של הטלת מס על ייבוא הון לטווח קצר, מה שמכונה "מס ספקולנטים". "יש להטיל מס על ייבוא הון לטווח קצר בכדי לנטרל את פערי הריבית", אמר מעוז, "הטלת מגבלה על ייבוא הון תאפשר העלאת ריבית".
מעוז על תגליות הגז - "צרה"
בהתייחסות לתגליות הגז, מעוז כינה אותן "צרה" בשל ההשפעה שעלולה להיות להן על שער החליפין. מעוז התייחס בדבריו ל"מחלה ההולנדית" ואמר כי הוא תומך בהקצת "קרן עושר" חוץ תקציבית לשם ייכנסו הכספים, כאשר רק הריבית עליהם ייכנס לתקציב והשאר ישאר לדורות הבאים, כל זאת על מנת למנוע ייסוף לשקל. מעוז אמר כי במידה והרווחים יכנסו ישר לתקציב, הדבר יביא לכך ש"תעשיות רבות יתרסקו".
יניב חברון, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, התייחס בדבריו למשבר החוב באירופה. לדבריו, הבעיה העיקרית היא המדינות הגדולות - למשל איטליה וספרד. "אם בשנת 2008 משפט המפתח, בהתייחס לבנקים, היה 'גדול מדי מכדי ליפול, אני מעריך שמשפט המפתח בשנת 2011 יהיה 'גדולה מדי מכדי ליפול'".
"המוסדיים עושים את מה שפופולרי, לא את מה שנכון"
בהתייחסות ספציפית לשווקי המניות, אמר גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי, כי המצב הוא חיובי, אך לאו דווקא רק מהסיבות הנכונות, תוך שהתייחס בעיקר לאלטרנטיבות ההשקעה. כהן אמר כי גופים מוסדיים, בעיקר בחו"ל, נמצאים מתחת לחשיפה המנייתית ה"רגילה" שלהם, אך מיד הוסיף ואמר כי גופי השקעות גדולים עושים לרוב את מה שפופולרי, למרות שבראייה קדימה מהלך זה עלול להתברר כלא נכון. "יש מקום לשוק המניות, אך אנחנו צריכים להמשיך לעקוב אחרי זה כי דברים ישתנו במהלך 2011. אנחנו לא נמצאים בעולם שניתן לעשות השקעות של שגר ושכח".
כהן אמר כי בבית ההשקעות מחזיקים כעת על חשיפה מנייתית גבוהה, תוך התמקדות בחברות חזקות המחלקות דיבידנד. "יש פערי תמחור בין איך ששוק האג"ח לוקח את המצב הכלכלי, לבין שוק המניות. אם מסתכלים על רמות המכפילים ועל הפער בין אג"ח לתשואת דיבידנד ולמכפילים של מדדים מובילים בעולם, אנחנו רואים פער מאוד גדול'", לדברי כהן. באשר לענפים המומלצים בארץ, כהן אמר כי ענף הבנקאות מעניין בעיקר בשל החזרה לתשלום דיבידנדים והעניין מצד הזרים. בעולם, השווקים המועדפים על בית ההשקעות הם המתעוררים.
מנכ"ל בית ההשקעות דוד ברוך התייחס למצב בתעשייה ואמר כי "ענף ניהול הכסף מתגבש להיות ענף הסלולר הבא", כלומר - עומד בפני ירידה בתחרות. ברוך קרא להגברת התחרותיות ולחיזוק גופים קטנים, דבר שהוא מנוגד לכאורה לאינטרס של אקסלנס ובתי ההשקעות הגדולים. ברוך אמר כי בפני בית ההשקעות עומדים בשנת 2011 שלושה אתגרים: התמודדות עם הרגולציה בענף, המשך צמיחה, בין אם אורגנית ובין אם ברכישות, ושמירה על חדשנות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
