גילי כהן: "יש מקום לשוק המניות, אבל עולם ההשקעות זה כבר מזמן לא שגר ושכח"
בנק ישראל לא יעלה את הריבית במשק בחודש הנוכחי ובחודש הבא בשל הייסוף שיגרם ועלול לסכן את הייצוא הישראלי, כך מעריך היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה במסיבת עיתונאים.
במסיבת העיתונאים, בה מציג בית ההשקעות את תחזיותיו לשנה הקרובה, נושאים דברים מנכ"ל אקסלנס דוד ברוך, הכלכלן הראשי שלמה מעוז, מנהל ההשקעות הראשי גילי כהן וראש מחלקת המחקר, יניב חברון.
העלאת ריבית - "לא אפשרית בחודשיים הקרובים"
מעוז מעריך שהעולם עומד בפני ירידה מאוד מהותית בקצב הצמיחה ועל כן, בנק ישראל לא יוכל להעלות את הריבית כפי שהיה רוצה. "בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית ל-3.25%, אך הוא לא יכול כי אז יש לנו ייסוף נוסף", אמר מעוז. להערכתו, הייסוף של השקל מול סל המטבעות עומד עד כה השנה על 5.5%. "העלאת הריבית אינה אפשרית בסוף החודש הזה ובחודש הבא. בגלל שבנק ישראל לא יכול, אז הוא יצטרך לעשות פעולות אחרות".
מעוז רואה את האינפלציה מסתכמת בשנה הבאה על 3.8%, מעל לרף העליון של יעד בנק ישראל, 3%. הדרך היחידה בה בנק ישראל יוכל להעלות את הריבית היא בשילוב של הטלת מס על ייבוא הון לטווח קצר, מה שמכונה "מס ספקולנטים". "יש להטיל מס על ייבוא הון לטווח קצר בכדי לנטרל את פערי הריבית", אמר מעוז, "הטלת מגבלה על ייבוא הון תאפשר העלאת ריבית".
מעוז על תגליות הגז - "צרה"
בהתייחסות לתגליות הגז, מעוז כינה אותן "צרה" בשל ההשפעה שעלולה להיות להן על שער החליפין. מעוז התייחס בדבריו ל"מחלה ההולנדית" ואמר כי הוא תומך בהקצת "קרן עושר" חוץ תקציבית לשם ייכנסו הכספים, כאשר רק הריבית עליהם ייכנס לתקציב והשאר ישאר לדורות הבאים, כל זאת על מנת למנוע ייסוף לשקל. מעוז אמר כי במידה והרווחים יכנסו ישר לתקציב, הדבר יביא לכך ש"תעשיות רבות יתרסקו".
יניב חברון, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, התייחס בדבריו למשבר החוב באירופה. לדבריו, הבעיה העיקרית היא המדינות הגדולות - למשל איטליה וספרד. "אם בשנת 2008 משפט המפתח, בהתייחס לבנקים, היה 'גדול מדי מכדי ליפול, אני מעריך שמשפט המפתח בשנת 2011 יהיה 'גדולה מדי מכדי ליפול'".
"המוסדיים עושים את מה שפופולרי, לא את מה שנכון"
בהתייחסות ספציפית לשווקי המניות, אמר גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי, כי המצב הוא חיובי, אך לאו דווקא רק מהסיבות הנכונות, תוך שהתייחס בעיקר לאלטרנטיבות ההשקעה. כהן אמר כי גופים מוסדיים, בעיקר בחו"ל, נמצאים מתחת לחשיפה המנייתית ה"רגילה" שלהם, אך מיד הוסיף ואמר כי גופי השקעות גדולים עושים לרוב את מה שפופולרי, למרות שבראייה קדימה מהלך זה עלול להתברר כלא נכון. "יש מקום לשוק המניות, אך אנחנו צריכים להמשיך לעקוב אחרי זה כי דברים ישתנו במהלך 2011. אנחנו לא נמצאים בעולם שניתן לעשות השקעות של שגר ושכח".
כהן אמר כי בבית ההשקעות מחזיקים כעת על חשיפה מנייתית גבוהה, תוך התמקדות בחברות חזקות המחלקות דיבידנד. "יש פערי תמחור בין איך ששוק האג"ח לוקח את המצב הכלכלי, לבין שוק המניות. אם מסתכלים על רמות המכפילים ועל הפער בין אג"ח לתשואת דיבידנד ולמכפילים של מדדים מובילים בעולם, אנחנו רואים פער מאוד גדול'", לדברי כהן. באשר לענפים המומלצים בארץ, כהן אמר כי ענף הבנקאות מעניין בעיקר בשל החזרה לתשלום דיבידנדים והעניין מצד הזרים. בעולם, השווקים המועדפים על בית ההשקעות הם המתעוררים.
מנכ"ל בית ההשקעות דוד ברוך התייחס למצב בתעשייה ואמר כי "ענף ניהול הכסף מתגבש להיות ענף הסלולר הבא", כלומר - עומד בפני ירידה בתחרות. ברוך קרא להגברת התחרותיות ולחיזוק גופים קטנים, דבר שהוא מנוגד לכאורה לאינטרס של אקסלנס ובתי ההשקעות הגדולים. ברוך אמר כי בפני בית ההשקעות עומדים בשנת 2011 שלושה אתגרים: התמודדות עם הרגולציה בענף, המשך צמיחה, בין אם אורגנית ובין אם ברכישות, ושמירה על חדשנות.

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
