גילי כהן: "יש מקום לשוק המניות, אבל עולם ההשקעות זה כבר מזמן לא שגר ושכח"
בנק ישראל לא יעלה את הריבית במשק בחודש הנוכחי ובחודש הבא בשל הייסוף שיגרם ועלול לסכן את הייצוא הישראלי, כך מעריך היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה במסיבת עיתונאים. במסיבת העיתונאים, בה מציג בית ההשקעות את תחזיותיו לשנה הקרובה, נושאים דברים מנכ"ל אקסלנס דוד ברוך, הכלכלן הראשי שלמה מעוז, מנהל ההשקעות הראשי גילי כהן וראש מחלקת המחקר, יניב חברון. העלאת ריבית - "לא אפשרית בחודשיים הקרובים" מעוז מעריך שהעולם עומד בפני ירידה מאוד מהותית בקצב הצמיחה ועל כן, בנק ישראל לא יוכל להעלות את הריבית כפי שהיה רוצה. "בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית ל-3.25%, אך הוא לא יכול כי אז יש לנו ייסוף נוסף", אמר מעוז. להערכתו, הייסוף של השקל מול סל המטבעות עומד עד כה השנה על 5.5%. "העלאת הריבית אינה אפשרית בסוף החודש הזה ובחודש הבא. בגלל שבנק ישראל לא יכול, אז הוא יצטרך לעשות פעולות אחרות". מעוז רואה את האינפלציה מסתכמת בשנה הבאה על 3.8%, מעל לרף העליון של יעד בנק ישראל, 3%. הדרך היחידה בה בנק ישראל יוכל להעלות את הריבית היא בשילוב של הטלת מס על ייבוא הון לטווח קצר, מה שמכונה "מס ספקולנטים". "יש להטיל מס על ייבוא הון לטווח קצר בכדי לנטרל את פערי הריבית", אמר מעוז, "הטלת מגבלה על ייבוא הון תאפשר העלאת ריבית". מעוז על תגליות הגז - "צרה" בהתייחסות לתגליות הגז, מעוז כינה אותן "צרה" בשל ההשפעה שעלולה להיות להן על שער החליפין. מעוז התייחס בדבריו ל"מחלה ההולנדית" ואמר כי הוא תומך בהקצת "קרן עושר" חוץ תקציבית לשם ייכנסו הכספים, כאשר רק הריבית עליהם ייכנס לתקציב והשאר ישאר לדורות הבאים, כל זאת על מנת למנוע ייסוף לשקל. מעוז אמר כי במידה והרווחים יכנסו ישר לתקציב, הדבר יביא לכך ש"תעשיות רבות יתרסקו". יניב חברון, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, התייחס בדבריו למשבר החוב באירופה. לדבריו, הבעיה העיקרית היא המדינות הגדולות - למשל איטליה וספרד. "אם בשנת 2008 משפט המפתח, בהתייחס לבנקים, היה 'גדול מדי מכדי ליפול, אני מעריך שמשפט המפתח בשנת 2011 יהיה 'גדולה מדי מכדי ליפול'". "המוסדיים עושים את מה שפופולרי, לא את מה שנכון" בהתייחסות ספציפית לשווקי המניות, אמר גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי, כי המצב הוא חיובי, אך לאו דווקא רק מהסיבות הנכונות, תוך שהתייחס בעיקר לאלטרנטיבות ההשקעה. כהן אמר כי גופים מוסדיים, בעיקר בחו"ל, נמצאים מתחת לחשיפה המנייתית ה"רגילה" שלהם, אך מיד הוסיף ואמר כי גופי השקעות גדולים עושים לרוב את מה שפופולרי, למרות שבראייה קדימה מהלך זה עלול להתברר כלא נכון. "יש מקום לשוק המניות, אך אנחנו צריכים להמשיך לעקוב אחרי זה כי דברים ישתנו במהלך 2011. אנחנו לא נמצאים בעולם שניתן לעשות השקעות של שגר ושכח". כהן אמר כי בבית ההשקעות מחזיקים כעת על חשיפה מנייתית גבוהה, תוך התמקדות בחברות חזקות המחלקות דיבידנד. "יש פערי תמחור בין איך ששוק האג"ח לוקח את המצב הכלכלי, לבין שוק המניות. אם מסתכלים על רמות המכפילים ועל הפער בין אג"ח לתשואת דיבידנד ולמכפילים של מדדים מובילים בעולם, אנחנו רואים פער מאוד גדול'", לדברי כהן. באשר לענפים המומלצים בארץ, כהן אמר כי ענף הבנקאות מעניין בעיקר בשל החזרה לתשלום דיבידנדים והעניין מצד הזרים. בעולם, השווקים המועדפים על בית ההשקעות הם המתעוררים. מנכ"ל בית ההשקעות דוד ברוך התייחס למצב בתעשייה ואמר כי "ענף ניהול הכסף מתגבש להיות ענף הסלולר הבא", כלומר - עומד בפני ירידה בתחרות. ברוך קרא להגברת התחרותיות ולחיזוק גופים קטנים, דבר שהוא מנוגד לכאורה לאינטרס של אקסלנס ובתי ההשקעות הגדולים. ברוך אמר כי בפני בית ההשקעות עומדים בשנת 2011 שלושה אתגרים: התמודדות עם הרגולציה בענף, המשך צמיחה, בין אם אורגנית ובין אם ברכישות, ושמירה על חדשנות. ברוך התייחס לשריפה בכרמל ולחברות הביטוח ואמר כי "בסופו של דבר, האסון הזה, במונחים של נזק לחברות הביטוח, הוא מוגבל. האסון הוא נזק סביבתי מאוד גדול, נזק מנטאלי, אבל לא נזק גדול לרכוש. אין חשש ליציבות חברות הביטוח. העצים עצמם, לצערינו, לא היו מבוטחים". נציין כי נכון לשעה זו מניות חברות הביטוח מאבדת בין 2% ל-3% מערכן במסחר בתל אביב.

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש 0.13% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.