גילי כהן: "יש מקום לשוק המניות, אבל עולם ההשקעות זה כבר מזמן לא שגר ושכח"
בנק ישראל לא יעלה את הריבית במשק בחודש הנוכחי ובחודש הבא בשל הייסוף שיגרם ועלול לסכן את הייצוא הישראלי, כך מעריך היום שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס נשואה במסיבת עיתונאים.
במסיבת העיתונאים, בה מציג בית ההשקעות את תחזיותיו לשנה הקרובה, נושאים דברים מנכ"ל אקסלנס דוד ברוך, הכלכלן הראשי שלמה מעוז, מנהל ההשקעות הראשי גילי כהן וראש מחלקת המחקר, יניב חברון.
העלאת ריבית - "לא אפשרית בחודשיים הקרובים"
מעוז מעריך שהעולם עומד בפני ירידה מאוד מהותית בקצב הצמיחה ועל כן, בנק ישראל לא יוכל להעלות את הריבית כפי שהיה רוצה. "בנק ישראל ירצה להעלות את הריבית ל-3.25%, אך הוא לא יכול כי אז יש לנו ייסוף נוסף", אמר מעוז. להערכתו, הייסוף של השקל מול סל המטבעות עומד עד כה השנה על 5.5%. "העלאת הריבית אינה אפשרית בסוף החודש הזה ובחודש הבא. בגלל שבנק ישראל לא יכול, אז הוא יצטרך לעשות פעולות אחרות".
מעוז רואה את האינפלציה מסתכמת בשנה הבאה על 3.8%, מעל לרף העליון של יעד בנק ישראל, 3%. הדרך היחידה בה בנק ישראל יוכל להעלות את הריבית היא בשילוב של הטלת מס על ייבוא הון לטווח קצר, מה שמכונה "מס ספקולנטים". "יש להטיל מס על ייבוא הון לטווח קצר בכדי לנטרל את פערי הריבית", אמר מעוז, "הטלת מגבלה על ייבוא הון תאפשר העלאת ריבית".
מעוז על תגליות הגז - "צרה"
בהתייחסות לתגליות הגז, מעוז כינה אותן "צרה" בשל ההשפעה שעלולה להיות להן על שער החליפין. מעוז התייחס בדבריו ל"מחלה ההולנדית" ואמר כי הוא תומך בהקצת "קרן עושר" חוץ תקציבית לשם ייכנסו הכספים, כאשר רק הריבית עליהם ייכנס לתקציב והשאר ישאר לדורות הבאים, כל זאת על מנת למנוע ייסוף לשקל. מעוז אמר כי במידה והרווחים יכנסו ישר לתקציב, הדבר יביא לכך ש"תעשיות רבות יתרסקו".
יניב חברון, מנהל מחלקת המחקר של אקסלנס, התייחס בדבריו למשבר החוב באירופה. לדבריו, הבעיה העיקרית היא המדינות הגדולות - למשל איטליה וספרד. "אם בשנת 2008 משפט המפתח, בהתייחס לבנקים, היה 'גדול מדי מכדי ליפול, אני מעריך שמשפט המפתח בשנת 2011 יהיה 'גדולה מדי מכדי ליפול'".
"המוסדיים עושים את מה שפופולרי, לא את מה שנכון"
בהתייחסות ספציפית לשווקי המניות, אמר גילי כהן, מנהל ההשקעות הראשי, כי המצב הוא חיובי, אך לאו דווקא רק מהסיבות הנכונות, תוך שהתייחס בעיקר לאלטרנטיבות ההשקעה. כהן אמר כי גופים מוסדיים, בעיקר בחו"ל, נמצאים מתחת לחשיפה המנייתית ה"רגילה" שלהם, אך מיד הוסיף ואמר כי גופי השקעות גדולים עושים לרוב את מה שפופולרי, למרות שבראייה קדימה מהלך זה עלול להתברר כלא נכון. "יש מקום לשוק המניות, אך אנחנו צריכים להמשיך לעקוב אחרי זה כי דברים ישתנו במהלך 2011. אנחנו לא נמצאים בעולם שניתן לעשות השקעות של שגר ושכח".
כהן אמר כי בבית ההשקעות מחזיקים כעת על חשיפה מנייתית גבוהה, תוך התמקדות בחברות חזקות המחלקות דיבידנד. "יש פערי תמחור בין איך ששוק האג"ח לוקח את המצב הכלכלי, לבין שוק המניות. אם מסתכלים על רמות המכפילים ועל הפער בין אג"ח לתשואת דיבידנד ולמכפילים של מדדים מובילים בעולם, אנחנו רואים פער מאוד גדול'", לדברי כהן. באשר לענפים המומלצים בארץ, כהן אמר כי ענף הבנקאות מעניין בעיקר בשל החזרה לתשלום דיבידנדים והעניין מצד הזרים. בעולם, השווקים המועדפים על בית ההשקעות הם המתעוררים.
מנכ"ל בית ההשקעות דוד ברוך התייחס למצב בתעשייה ואמר כי "ענף ניהול הכסף מתגבש להיות ענף הסלולר הבא", כלומר - עומד בפני ירידה בתחרות. ברוך קרא להגברת התחרותיות ולחיזוק גופים קטנים, דבר שהוא מנוגד לכאורה לאינטרס של אקסלנס ובתי ההשקעות הגדולים. ברוך אמר כי בפני בית ההשקעות עומדים בשנת 2011 שלושה אתגרים: התמודדות עם הרגולציה בענף, המשך צמיחה, בין אם אורגנית ובין אם ברכישות, ושמירה על חדשנות.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
שלומי אלברג, בעל שליטה משותף בפרופיט, צילום: פרופיטלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' לקראת רכישת נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים בה אסף בנאי הוא בעל שליטה. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
