ברקע למערבולת האירופית - איך לפזר את התיק
מערבולת החובות האירופאית ממשיכה לסחוף אליה מדינה אחר מדינה, אחרי חילוץ יוון ואירלנד המשקיעים מהמרים על המצטרפת החדשה כשהמועמדת המובילה,פורטוגל, בה תשואת האג"ח ל 10 שנים עברה את הרף של 7%. עד היום, תשואה לפדיון של 8% באג"ח ממשלתי ארוך היוותה אבן בוחן בשווקים באירופה כנקודה בה מוגש סיוע למדינה. אי וודאות לגבי עתידה של כלכלת ספרד והסיכוי שתזדקק לסיוע בעיקר בגלל חובות בעיתים בסקטור הבנקאי מגיעים לביטוי בטיפוס בתשואת האג"ח ל 10 שנים שעומד על כ 5.6% נזכיר שגודלו של המשק הספרדי כפול מפורטוגל אירלנד ויוון ביחד. בסין ממשיכים במהלכים של הידוק מוניטארי לקירור הכלכלה. הממשל בסין העלאה את יחס הרזרבה לבנקים ב 0.5% , זו הפעם החמישית השנה וקיים צפי שתהיה העלאת ריבית נוספת עד סוף השנה. ההסלמה בין דרום לצפון קוריאה עלתה מדרגה לאור הפגזות של הצד הצפוני על אי השייך לדרום קוריאה . בתגובה, פצחה הדרום בתרגיל רחב היקף שמבצע צבא דרום קוריאה עם צבא ארה"ב. אנו בדעה שיש לנצל את הירידות בשווקים להגדלת הרכיב המנייתי בעיקר כשהרקע לירידות הוא מתיחות גיאו- פוליטית. שווקים מפותחים באירופה חילוצה של אירלנד בדמות חבילת סיוע של 85 מיליארד יורו היה אמור להוריד לחץ בשווקים אך המשקיעים העדיפו לנקוט משנה זהירות מפחד "הידבקות" משבר החובות לפורטוגל וספרד והמשיכו להסיט את כספם מהיבשת. כמו כן, היינו עדים לכישלון בהנפקת אג"ח של ממשלת ספרד. ספרד תכננה לגייס כ 4.5 מיליארד יורו באג"ח לשלושה וששה חודשים כשבסוף גייסה רק 3.3 מיליארד יורו. זאת ועוד, הספרדים נאלצו לשלם בריביות כמעט כפולות לעומת הנפקות דומות בחודש שעבר - שישה חודשים ב 2.1% לעומת 1.3% ושלושה חודשים ב 1.75% לעומת 0.95%. יפן ממשיכה לסבול מהתחזקות הין ומההאטה בכלכלת מדינות המערב אשר מחלישה את קצב הצמיחה במדינה שבאה לידי ביטוי בנתון התפוקה התעשייתית שירד ב 1.8% באוקטובר בהשוואה לספטמבר ושיעור האבטלה ממשיך לעלות כשבאוקטובר טיפס ב0.1% ל 5.1%. לפיכך, המלצתנו הינה להחזקת חסר באירופה וביפן. יחד עם זאת, אנו ממליצים על העלאת שיעור ההחזקה בארה"ב למשקל שוק. המשקיעים בארה"ב התעוררו מהאופוריה שאפפה אותם לאחר השקת תוכנית לרכישת 600 מיליארד דולר באג"חים ממשלתיים עד סוף הרבעון השני לשנת 2011 ע"י הפד, וכרגע הם בעמדת המתנה לצורך בחינת הנתונים הרבים שיפורסמו השבוע ביניהם: מדד מנהלי הרכש של המגזר היצרני ושל מגזר השירותים ודוח האבטלה. קנדה ממשיכה ליהנות מהביקוש העולמי לסחורות ומעליית מחירם (בהיותה יצואנית של נפט וזהב). ארגון ה- OECD מעריך שהתמ"ג שלה יגדל בכ- 4% בשנת 2010 ובכ- 3.2% בשנת 2011. הריבית עלתה ברבע אחוז לכ- 1% בהתאם לציפיות השוק. קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של 3% השנה ושל 3.5% בשנה הבאה בכלכלת אוסטרליה,בשל השקעות מאסיביות בסקטור חומרי הגלם. בניו זילנד צפי הדירוג של המדינה הורד ל- "שלילי" ע"י S&P כשהסכנה העיקרית לדירוג המדינה (AA+) נובעת מהחלשות מהותית באיכות האשראי של סקטור הבנקאות. לפיכך, אנו ממליצים על המשך חשיפת יתר לקנדה ושווקי הפסיפיק עם דגש על אוסטרליה. . שווקים מתעוררים בסין העלו את יחס הרזרבה לבנקים ב 0.5% זו הפעם החמישית השנה. הבנקים הגדולים במדינה קרובים למיצוי מכסות ההלוואות שלהם ונערכים לעצירת הרחבתם, יעניקו הלוואות חדשות רק במקום הלוואות שיפרעו. בנוסף הודיעה שתגביל פעילות משקעים זרים ע"י חקיקת תקנות שימנעו רכישת נכסים כלשהם למעט משרדים לשימושם האישי ואף תגביל אזרחים במעמד קבע שיוכלו לרכוש רק דירה אחת על שמם ולגור בה. הודו צמחה ברבעון השלישי ב 8.9% כשהצפי היה 8.2%. בקוריאה הדרומית עלה מפלס הפחד/מתח אחרי הפגזותיה של השכנה מצפון, על רקע תמרונים משותפים של צבאות ארה"ב ודרום קוריאה . סה"כ, אנו בהלמן-אלדובי חיוביים לגבי השווקים המתעוררים וממליצים על חשיפת יתר. סחורות כתוספת לסקירת המדינות העיקריות המרכיבות את מדד ה- MSCI World, נסקור מגוון סחורות. להערכתנו, לסחורות כיום מספר יתרונות. ראשית, הסחורות נהנות מצמיחתן של סין והודו ושנית, הסחורות יכולות לשמש כהגנה מפני האינפלציה הצפויה. זאת, מאחר והסחורות הינן נכס אמיתי ומשאב טבע מוגבל, בניגוד לדולר אשר בתקופה האחרונה מודפס באופן מאסיבי. הפעם נסקור את ענף חולות הנפט. חולות נפט- הינם תערובת של חול,ביטומן מינרלים ומים, כשבתהליך פשוט אך יקר יחסית ניתן להפריד את הביטומן ולזקקו ולהפכו לדלק סינתטי או למוצרי דלק. לנוכח היציבות של מחיר הנפט מאז המשבר כשהוא נסחר השנה בטווח של 70-90$ לחבית עולה הכדאיות של ניצול מרבצי חולות הנפט (עלות הפקת חבית מחולות נפט עומדת סביב 40$) שמרביתם מרוכזים בפרובינציית אלברטה שבקנדה. הערכות שניתן להפיק כ 150 מיליארד חביות מהעתודות הנ"ל, לשם השוואה בסעודיה נמצאות העתודות הגבוהות בעולם עם כ 270 מיליארד חביות. בשנה האחרונה אנו עדים להשקעות של חברות סיניות במיזמי חולות נפט בקנדה כשבאפריל הודיעה הענקית הסינית סינופק על רכישת 9% מנתח בחברת סינקרוד (חברה פרטית שלה יש את הפעילות המקיפה ביותר באלברטה) תמורת כ 4.5 מיליארד דולר. הכותב הוא דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי *** הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח. הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.

הקרן הנורבגית מוכרת מניות ב-11 חברות ומפסיקה ניהול חיצוני בישראל
קרן ההשקעות הגדולה בעולם, עם נכסים של כ-2 טריליון דולר, הודיעה על מכירת החזקות ב-11 חברות ישראליות והעברת כלל הניהול לידי צוות פנימי, בעקבות בדיקה דחופה על רקע ההשקעה בבית שמש שעוררה סערה; הקרן מחזיקה מניות ב-61 חברות ישראליות וממשיכה לבחון מכירה במניות נוספות
קרן העושר הנורבגית, הגדולה בעולם עם נכסים בהיקף של כ-2 טריליון דולר, הודיעה היום כי היא מסיימת את ההתקשרויות עם מנהלי נכסים חיצוניים המנהלים את השקעותיה בישראל, ומעבירה את כל הניהול לידי הצוות הפנימי שלה. במקביל, הקרן מכרה בימים האחרונים את החזקותיה
ב-11 חברות ישראליות ,צעד שננקט לאחר בדיקה דחופה בעקבות דיווחים בתקשורת כי הקרן הגדילה את חלקה בבית שמש בית שמש -0.08% , יצרנית מנועי הסילון המספקת שירותים לחיל האוויר, כולל תחזוקת מטוסי קרב.
המהלך בוצע בעקבות
בקשה רשמית של משרד האוצר הנורבגי לבחון את ניהול ההשקעות בישראל ולהציע צעדים נוספים לפי הצורך. הקרן נמצאת כעת בתהליך סקירה מואץ, בשיתוף מועצת האתיקה ובדיאלוג שוטף עם משרד האוצר, כאשר המענה הרשמי צפוי להינתן עד ה-20 באוגוסט.
בהודעת הקרן נמסר כי
כלל ההשקעות בישראל שינוהלו מעתה באופן פנימי יוגבלו לחברות הכלולות במדד המניות שבו היא פועלת, אך לא בהכרח לכל החברות במדד. “מכרנו לחלוטין את הפוזיציות ב־11 החברות הללו, ואנו ממשיכים בבחינת חברות נוספות בישראל לשם מכירה אפשרית,” נכתב בהודעה. הקרן הבהירה כי ההחלטה
מתקבלת "במצב קונפליקט מיוחד מאוד" על רקע "משבר הומניטרי חמור" ברצועת עזה, כהגדרת מנכ"ל הקרן ניקולאי טנגן.
הצעדים המעשיים כוללים מכירה מלאה של כל ההחזקות בחברות ישראליות שאינן במדד ההשוואה, העברת כלל ההשקעות המנוהלות על ידי מנהלים חיצוניים לניהול
פנימי, וסיום ההתקשרויות עם כל מנהלי הנכסים המקומיים. המהלך, לדבריהם, נועד לפשט את ניהול ההשקעות בשוק זה ולהפחית את מספר החברות שעליהן נדרש פיקוח צמוד של הקרן ומועצת האתיקה.
- העסקה שחושפת: הקרן הנורבגית מכרה ומי עלולה להיות הבאה בתור?
- המטרה: למנוע מכירת ציוד לצה"ל; הדרך: "אם תמכרו לישראל - נמכור את המניות שלכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף יוני 2025, החזיקה הקרן מניות ב-61 חברות ישראליות, כאשר בסוף 2024 המספר עמד על 65 חברות, בשווי כולל של כ-1.95 מיליארד דולר. בשנה האחרונה היא כבר מכרה את החזקותיה בחברת אנרגיה ובקבוצת תקשורת ישראליות, עקב שיקולים אתיים, אחרונה דיווחה סוכנות רויטרס כי ועדת האתיקה של הקרן בוחנת גם את השקעותיה בחמשת הבנקים הגדולים בישראל.

שי אהרונוביץ מציל את הגירעון התקציבי; גביית המסים זינקה ב-16.6%
מנהל רשות המסים והרשות כולה מצליחים לגבות סכומים הרבה יותר גדולים מהמתוכנן ומשאירים את הגירעון התקציבי יחסית נמוך
הגירעון הממשלתי התכווץ ל-4.8% מהתוצר ביולי - והכנסות ממסים זינקו ב-16.6%. ההכנסות ממסים עולות יותר מאשר הוערכו בתחילת השנה והן בעצם "מצילות" את האוצר והמדינה בכלל מגירעון גדול יותר.
הדוח החודשי על התקציב וכן הדוח על ההכנסות ממסים מצביעים על שיפור משמעותי בגירעון התקציבי על רקע גידול חד בהכנסות המדינה ומיתון בקצב גידול ההוצאות. הגירעון ב-12 החודשים האחרונים ירד ל-4.8% מהתוצר, לעומת 5% בחודש הקודם
הכנסות ממסים במגמת התאוששות מרשימה
הכנסות המדינה ממסים הציגו ביצועים חזקים במיוחד בחודש יולי , עם זינוק של 16.6% בהכנסות המצטברות מתחילת השנה לעומת התקופה המקבילה אשתקד. סך ההכנסות מתחילת השנה הסתכם ב-323.8 מיליארד שקל, לעומת 277.7 מיליארד בתקופה המקבילה ב-2024. רשות המסים בניהולו של שי אהרונוביץ מצליחה לייצר הכנסות שעולות על התקציב ובכך מונעת גירעון תקציבי גדול. אחרי הכל, המדינה מוציאה על ביטחון, חינוך, רווחה ועוד הרבה תחומים כשההכנסות שלה הן מסים. ההוצאות גדלו מעבר לצפוי, אך ההכנסות גדלו הרבה מעבר לצפוי והביאו לגירעון סביר.
- בעל רשת מסעדות ואיש עסקים נוסף חשודים בהעלמת הכנסות בסך 19 מיליון דולר
- הבית נפגע במלחמה? תוכלו למכור אותו בלי מס או לבחור בהתחדשות עירונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הגידול החד נרשם הן במסים הישירים - שעלו ב-20% והסתכמו ב-180.8 מיליארד שקל, והן במסים העקיפים שרשמו עלייה של 10.9% ל-119 מיליארד שקל. נתון בולט במיוחד הוא הזינוק של 34% בהכנסות משוק ההון, המשקף התאוששות בפעילות בשווקים הפיננסיים.