ברקע למערבולת האירופית - איך לפזר את התיק
מערבולת החובות האירופאית ממשיכה לסחוף אליה מדינה אחר מדינה, אחרי חילוץ יוון ואירלנד המשקיעים מהמרים על המצטרפת החדשה כשהמועמדת המובילה,פורטוגל, בה תשואת האג"ח ל 10 שנים עברה את הרף של 7%. עד היום, תשואה לפדיון של 8% באג"ח ממשלתי ארוך היוותה אבן בוחן בשווקים באירופה כנקודה בה מוגש סיוע למדינה.
אי וודאות לגבי עתידה של כלכלת ספרד והסיכוי שתזדקק לסיוע בעיקר בגלל חובות בעיתים בסקטור הבנקאי מגיעים לביטוי בטיפוס בתשואת האג"ח ל 10 שנים שעומד על כ 5.6% נזכיר שגודלו של המשק הספרדי כפול מפורטוגל אירלנד ויוון ביחד. בסין ממשיכים במהלכים של הידוק מוניטארי לקירור הכלכלה. הממשל בסין העלאה את יחס הרזרבה לבנקים ב 0.5% , זו הפעם החמישית השנה וקיים צפי שתהיה העלאת ריבית נוספת עד סוף השנה.
ההסלמה בין דרום לצפון קוריאה עלתה מדרגה לאור הפגזות של הצד הצפוני על אי השייך לדרום קוריאה . בתגובה, פצחה הדרום בתרגיל רחב היקף שמבצע צבא דרום קוריאה עם צבא ארה"ב. אנו בדעה שיש לנצל את הירידות בשווקים להגדלת הרכיב המנייתי בעיקר כשהרקע לירידות הוא מתיחות גיאו- פוליטית.
שווקים מפותחים
באירופה חילוצה של אירלנד בדמות חבילת סיוע של 85 מיליארד יורו היה אמור להוריד לחץ בשווקים אך המשקיעים העדיפו לנקוט משנה זהירות מפחד "הידבקות" משבר החובות לפורטוגל וספרד והמשיכו להסיט את כספם מהיבשת.
כמו כן, היינו עדים לכישלון בהנפקת אג"ח של ממשלת ספרד. ספרד תכננה לגייס כ 4.5 מיליארד יורו באג"ח לשלושה וששה חודשים כשבסוף גייסה רק 3.3 מיליארד יורו. זאת ועוד, הספרדים נאלצו לשלם בריביות כמעט כפולות לעומת הנפקות דומות בחודש שעבר - שישה חודשים ב 2.1% לעומת 1.3% ושלושה חודשים ב 1.75% לעומת 0.95%.
יפן ממשיכה לסבול מהתחזקות הין ומההאטה בכלכלת מדינות המערב אשר מחלישה את קצב הצמיחה במדינה שבאה לידי ביטוי בנתון התפוקה התעשייתית שירד ב 1.8% באוקטובר בהשוואה לספטמבר ושיעור האבטלה ממשיך לעלות כשבאוקטובר טיפס ב0.1% ל 5.1%.
לפיכך, המלצתנו הינה להחזקת חסר באירופה וביפן. יחד עם זאת, אנו ממליצים על העלאת שיעור ההחזקה בארה"ב למשקל שוק. המשקיעים בארה"ב התעוררו מהאופוריה שאפפה אותם לאחר השקת תוכנית לרכישת 600 מיליארד דולר באג"חים ממשלתיים עד סוף הרבעון השני לשנת 2011 ע"י הפד, וכרגע הם בעמדת המתנה לצורך בחינת הנתונים הרבים שיפורסמו השבוע ביניהם: מדד מנהלי הרכש של המגזר היצרני ושל מגזר השירותים ודוח האבטלה.
קנדה ממשיכה ליהנות מהביקוש העולמי לסחורות ומעליית מחירם (בהיותה יצואנית של נפט וזהב). ארגון ה- OECD מעריך שהתמ"ג שלה יגדל בכ- 4% בשנת 2010 ובכ- 3.2% בשנת 2011. הריבית עלתה ברבע אחוז לכ- 1% בהתאם לציפיות השוק.
קרן המטבע העולמית צופה צמיחה של 3% השנה ושל 3.5% בשנה הבאה בכלכלת אוסטרליה,בשל השקעות מאסיביות בסקטור חומרי הגלם. בניו זילנד צפי הדירוג של המדינה הורד ל- "שלילי" ע"י S&P כשהסכנה העיקרית לדירוג המדינה (AA+) נובעת מהחלשות מהותית באיכות האשראי של סקטור הבנקאות.
לפיכך, אנו ממליצים על המשך חשיפת יתר לקנדה ושווקי הפסיפיק עם דגש על אוסטרליה.
.
שווקים מתעוררים
בסין העלו את יחס הרזרבה לבנקים ב 0.5% זו הפעם החמישית השנה. הבנקים הגדולים במדינה קרובים למיצוי מכסות ההלוואות שלהם ונערכים לעצירת הרחבתם, יעניקו הלוואות חדשות רק במקום הלוואות שיפרעו.
בנוסף הודיעה שתגביל פעילות משקעים זרים ע"י חקיקת תקנות שימנעו רכישת נכסים כלשהם למעט משרדים לשימושם האישי ואף תגביל אזרחים במעמד קבע שיוכלו לרכוש רק דירה אחת על שמם ולגור בה. הודו צמחה ברבעון השלישי ב 8.9% כשהצפי היה 8.2%. בקוריאה הדרומית עלה מפלס הפחד/מתח אחרי הפגזותיה של השכנה מצפון, על רקע תמרונים משותפים של צבאות ארה"ב ודרום קוריאה .
סה"כ, אנו בהלמן-אלדובי חיוביים לגבי השווקים המתעוררים וממליצים על חשיפת יתר.
סחורות
כתוספת לסקירת המדינות העיקריות המרכיבות את מדד ה- MSCI World, נסקור מגוון סחורות. להערכתנו, לסחורות כיום מספר יתרונות. ראשית, הסחורות נהנות מצמיחתן של סין והודו ושנית, הסחורות יכולות לשמש כהגנה מפני האינפלציה הצפויה. זאת, מאחר והסחורות הינן נכס אמיתי ומשאב טבע מוגבל, בניגוד לדולר אשר בתקופה האחרונה מודפס באופן מאסיבי. הפעם נסקור את ענף חולות הנפט.
חולות נפט- הינם תערובת של חול,ביטומן מינרלים ומים, כשבתהליך פשוט אך יקר יחסית ניתן להפריד את הביטומן ולזקקו ולהפכו לדלק סינתטי או למוצרי דלק. לנוכח היציבות של מחיר הנפט מאז המשבר כשהוא נסחר השנה בטווח של 70-90$ לחבית עולה הכדאיות של ניצול מרבצי חולות הנפט (עלות הפקת חבית מחולות נפט עומדת סביב 40$) שמרביתם מרוכזים בפרובינציית אלברטה שבקנדה.
הערכות שניתן להפיק כ 150 מיליארד חביות מהעתודות הנ"ל, לשם השוואה בסעודיה נמצאות העתודות הגבוהות בעולם עם כ 270 מיליארד חביות. בשנה האחרונה אנו עדים להשקעות של חברות סיניות במיזמי חולות נפט בקנדה כשבאפריל הודיעה הענקית הסינית סינופק על רכישת 9% מנתח בחברת סינקרוד (חברה פרטית שלה יש את הפעילות המקיפה ביותר באלברטה) תמורת כ 4.5 מיליארד דולר.
הכותב הוא דן הלמן, מנכ"ל הלמן-אלדובי קרנות נאמנות בע"מ ועומר פרל, מנהל דסק חו"ל בהלמן-אלדובי
*** הניתוח הכלול בדוח זה הינו למטרת אינפורמציה בלבד. ניתוח זה משקף את דעת הכותב לפי מיטב הבנתו ביום עריכת הניתוח.
הניתוח אינו מהווה בשום צורה שהיא תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
הכותב ומי מטעמו לא יהיו אחראים בכל צורה שהיא לנזק ו/או הפסד שיגרם משימוש בניתוח זה.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
שלומי אלברג, בעל שליטה משותף בפרופיט, צילום: פרופיטלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' לקראת רכישת נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים בה אסף בנאי הוא בעל שליטה. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
