בנק לאומי: שיא ישראלי ברווח לבנק - 3.5 מיליארד ש'

מדובר ברווח השנתי שצמח ב-65% ומבטא תשואה על ההון העצמי בשיעור של 22.1%. הרווח הרבעוני זינק ב-132% בעיקר על רקע רווחי הון ממכירת לאומי פיא וחלק מקופות הגמל
יוסי פינק |

קבוצת לאומי פרסמה היום את הדוחות הכספיים לשנת 2006. מהדוחות עולה כי הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם בשנת 2006 ב-3.534 מיליארד שקלים, לעומת רווח של 2.136 מיליארד שקלים בשנת 2005, גידול של 65.4%. רווח זה מבטא תשואה על ההון העצמי בשיעור של 22.1%, לעומת 14.3% ב-2005.

הרווח הנקי ברביע הרביעי של 2006, הסתכם ב-1.074 מיליארד שקלים, לעומת 462 מיליון שקלים ברביע המקביל של 2005, גידול של 132.5%.

הרווח הנקי של קבוצת לאומי בשנת 2006, כולל בין השאר רווחים בלתי רגילים בסך של 2.080 מיילארד שקלים, בגין מכירת החזקות לאומי ב"אפריקה ישראל", חלק מהחזקות לאומי בקבוצת "מגדל" ומכירת "פסגות-אופק", "לאומי פיא" וחלק מקופות הגמל של הבנק. הרווח הנקי של קבוצת לאומי ברביע הרביעי של 2006, כולל בין השאר את רווחי מכירת "לאומי פיא" וחלק מקופות הגמל ל"הראל" בסך כולל של כ-681 מיליון שקלים.

הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם בשנת 2006 ב-1.454 מיליארד שקלים, לעומת 2.059 מיליארד שקלים בשנת 2005, קיטון של 29.4%. קיטון זה נובע בעיקר מהוצאות השכר המיוחדות, הקשורות בהפרטת הבנק, מהוצאות בגין תכנית הפרישה מרצון ומהתחייבויות לפיצויים ולפנסיה. הוצאות אלו הסתכמו בשנת 2006 בכ-917 מיליון שקלים כפי שיפורט להלן. בנטרול ההוצאות המיוחדות ירד הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-3.1% בלבד. תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכמה בשנת 2006 ב-9.1%, לעומת 13.7% ב-2005. בנטרול ההוצאות המיוחדות היתה מסתכמת תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-13.0%.

דבר יו"ר דירקטוריון לאומי, מר איתן רף:

"תוצאות 2006 מבטאות במידה רבה את היערכות לאומי ליישום רפורמת בכר ואת מכירת הנכסים שבאו בעקבותיה. שנת 2007 היתה אמורה להיות שנת היישום עבור מאות אלפי ישראלים אשר לא נהנו עד כה מייעוץ אובייקטיבי בקשר לחסכון הפנסיוני שלהם, אך כוונת הרגולטור לדחות זאת במספר שנים תדחה את הבשורה הזו. דחיית כניסת הבנקים הגדולים למתן ייעוץ פנסיוני, רק משום שהצטיינו ונערכו כראוי, אינה מכבדת את הריבון ואינה מקובלת במדינות אשר נוהגות על פי כללי הרציפות השלטונית. לצערי, הפגיעה לא תהיה רק בנו, אלא גם, ואולי בעיקר, במגזרים ובאזורים שלמים במדינת ישראל, ובמאות אלפי שכירים אשר לא ייהנו מהאפשרות לקבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי המתאים למידתם".

דבר מנכ"ל קבוצת לאומי, גב' גליה מאור:

"אנו מציגים היום את הרווח הנקי הגבוה ביותר של קבוצה בנקאית ישראלית מאז ומעולם. התוצאות הללו מבטאות, בין היתר, מכירה של נכסים כתוצאה מחקיקת רפורמת בכר, אך אל לנו לשכוח כי הן מבטאות גם הוצאות חד-פעמיות מיוחדות של למעלה מ-900 מיליון שקלים, אשר נובעות מהוצאות שכר הקשורות בהפרטת הבנק ובהפרשות סוציאליות מיוחדות. בשנה החולפת היינו עדים לחוסר וודאות ולשינויים תכופים בסביבת הרגולציה ובסביבה העסקית שלנו. לשמחתי, התכנון העסקי והנחת התשתית לטווח הארוך, לצד גיוון מקורות ההכנסה, הרחבת הפעילות הבינלאומית ושילוב העובדים בבעלות של הקבוצה, סייעו לנו להתגבר על חוסר הוודאות שמסביב ולהתברך בהישגים מרשימים. גם ב-2007 נמשיך לשקוד על הרחבת בסיס הפעילות שלנו, ועל שיפור הרווחיות בארץ בחו"ל".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מילואימניקים
צילום: דובר צה"ל

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה

האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם

רן קידר |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות. 

בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם. 

 

קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה

בדיקת ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל


באוצר מתכננים  לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי.  אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ
צילום: לע"מ/יוסי זמיר

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי

לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות 

מנדי הניג |

נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.   

ביצועי שיא למרות האתגרים

הנתונים החיוביים  בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.

המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.

למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.

סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.

הגירעון - נמוך מהצפוי