בנק לאומי: שיא ישראלי ברווח לבנק - 3.5 מיליארד ש'
קבוצת לאומי פרסמה היום את הדוחות הכספיים לשנת 2006. מהדוחות עולה כי הרווח הנקי של קבוצת לאומי הסתכם בשנת 2006 ב-3.534 מיליארד שקלים, לעומת רווח של 2.136 מיליארד שקלים בשנת 2005, גידול של 65.4%. רווח זה מבטא תשואה על ההון העצמי בשיעור של 22.1%, לעומת 14.3% ב-2005.
הרווח הנקי ברביע הרביעי של 2006, הסתכם ב-1.074 מיליארד שקלים, לעומת 462 מיליון שקלים ברביע המקביל של 2005, גידול של 132.5%.
הרווח הנקי של קבוצת לאומי בשנת 2006, כולל בין השאר רווחים בלתי רגילים בסך של 2.080 מיילארד שקלים, בגין מכירת החזקות לאומי ב"אפריקה ישראל", חלק מהחזקות לאומי בקבוצת "מגדל" ומכירת "פסגות-אופק", "לאומי פיא" וחלק מקופות הגמל של הבנק. הרווח הנקי של קבוצת לאומי ברביע הרביעי של 2006, כולל בין השאר את רווחי מכירת "לאומי פיא" וחלק מקופות הגמל ל"הראל" בסך כולל של כ-681 מיליון שקלים.
הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכם בשנת 2006 ב-1.454 מיליארד שקלים, לעומת 2.059 מיליארד שקלים בשנת 2005, קיטון של 29.4%. קיטון זה נובע בעיקר מהוצאות השכר המיוחדות, הקשורות בהפרטת הבנק, מהוצאות בגין תכנית הפרישה מרצון ומהתחייבויות לפיצויים ולפנסיה. הוצאות אלו הסתכמו בשנת 2006 בכ-917 מיליון שקלים כפי שיפורט להלן. בנטרול ההוצאות המיוחדות ירד הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-3.1% בלבד. תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות הסתכמה בשנת 2006 ב-9.1%, לעומת 13.7% ב-2005. בנטרול ההוצאות המיוחדות היתה מסתכמת תשואת הרווח הנקי מפעולות רגילות ב-13.0%.
דבר יו"ר דירקטוריון לאומי, מר איתן רף:
"תוצאות 2006 מבטאות במידה רבה את היערכות לאומי ליישום רפורמת בכר ואת מכירת הנכסים שבאו בעקבותיה. שנת 2007 היתה אמורה להיות שנת היישום עבור מאות אלפי ישראלים אשר לא נהנו עד כה מייעוץ אובייקטיבי בקשר לחסכון הפנסיוני שלהם, אך כוונת הרגולטור לדחות זאת במספר שנים תדחה את הבשורה הזו. דחיית כניסת הבנקים הגדולים למתן ייעוץ פנסיוני, רק משום שהצטיינו ונערכו כראוי, אינה מכבדת את הריבון ואינה מקובלת במדינות אשר נוהגות על פי כללי הרציפות השלטונית. לצערי, הפגיעה לא תהיה רק בנו, אלא גם, ואולי בעיקר, במגזרים ובאזורים שלמים במדינת ישראל, ובמאות אלפי שכירים אשר לא ייהנו מהאפשרות לקבלת ייעוץ פנסיוני אובייקטיבי המתאים למידתם".
דבר מנכ"ל קבוצת לאומי, גב' גליה מאור:
"אנו מציגים היום את הרווח הנקי הגבוה ביותר של קבוצה בנקאית ישראלית מאז ומעולם. התוצאות הללו מבטאות, בין היתר, מכירה של נכסים כתוצאה מחקיקת רפורמת בכר, אך אל לנו לשכוח כי הן מבטאות גם הוצאות חד-פעמיות מיוחדות של למעלה מ-900 מיליון שקלים, אשר נובעות מהוצאות שכר הקשורות בהפרטת הבנק ובהפרשות סוציאליות מיוחדות. בשנה החולפת היינו עדים לחוסר וודאות ולשינויים תכופים בסביבת הרגולציה ובסביבה העסקית שלנו. לשמחתי, התכנון העסקי והנחת התשתית לטווח הארוך, לצד גיוון מקורות ההכנסה, הרחבת הפעילות הבינלאומית ושילוב העובדים בבעלות של הקבוצה, סייעו לנו להתגבר על חוסר הוודאות שמסביב ולהתברך בהישגים מרשימים. גם ב-2007 נמשיך לשקוד על הרחבת בסיס הפעילות שלנו, ועל שיפור הרווחיות בארץ בחו"ל".
טיל SM3 (RTX)כמה עולה התמיכה של ארה"ב בישראל - המספרים נחשפים
הפנטגון מבקש 3.5 מיליארד דולר לשיקום מלאים בעקבות פעילות צבאית בישראל. בקשה כזו מוגשת אחת למספר חודשים. בנוסף יש הוצאות שוטפות של שכר החיילים והוצאות התחזוקה השוטפות שאינן חלק מתקציב התמיכה בסך 14 מיליארד דולר. העלות הכוללת מגיעה למעל 25 מיליארד דולר
טיל בליסטי המסמכים התקציביים מצביעים על היקף ההוצאה האמריקאית בעקבות ההגנה על ישראל מול איראן. משרד ההגנה האמריקאי מתכנן להוציא מעל 3.5 מיליארד דולר על שיקום מלאים בעקבות שורת פעולות צבאיות שבוצעו בחודשים האחרונים בהגנה על ישראל. ההוצאה כוללת רכש נרחב של מערכות יירוט, תחזוקת מכ"מים, שיפוץ כלי שיט והובלת תחמושת, וממחישה את העלויות הגבוהות של נוכחות אמריקאית מתוגברת במזרח התיכון.
המסמכים שהוכנו עד חודש מאי ושהוגשו לוועדות הביטחון בקונגרס מתבססים על חוק התמיכות הביטחוניות לישראל משנה שעברה, במסגרתו אושרו כ-14 מיליארד דולר לחידוש מלאים אמריקאים ולרכש מערכות יירוט נוספות עבור ישראל. כמעט כל סעיף במסמכים מוגדר כ"בקשת תקציב חירום". הסכומים האלו לא כוללים את התמיכה הגדולה בעת מלחמת 12 הימים ביוני. למעשה, אישור תקציב לחידוש מלאי מוגש באופן שוטף, אחת למספר חודשים והוא חלק מהתקציב של ה-14 מיליארד דולר. אלא שההוצאות בפועל גדולות הרבה יותר וכוללות גם את "ההוצאות השוטפות הקבועות", לרבות כוח אדם, תחזוקה שוטפת של המערכות הקיימות במזרח התיכון לצורך המלחמה ועוד. מדובר על פי ההערכות על יותר מ-20 מיליארד דולר של תמיכה כלכלית בישראל עוד לפני מלחמת 12 הימים שהזניקה את ההוצאות כנראה לכיוון 25 מיליארד דולר ומעלה.
הגנה מול איראן - טילים, מל"טים ומערכות יירוט מתקדמות
הבקשה התקציבית נועדה לכסות את ההוצאות של פיקוד מרכז האמריקאי בעקבות התקפות איראניות ישירות או באמצעות שלוחותיה, כמו גם השתתפות בפעולות שבוצעו לבקשת ישראל. כך למשל, באפריל אשתקד שיגרה איראן מעל 110 טילים בליסטיים, לפחות 30 טילי שיוט וכ-150 מל"טים, התקפה שנבלמה בעיקר באמצעות מערכות יירוט אמריקאיות. נזכיר כי היקף השימוש גדול פי כמה היה ביוני השנה, כשהסכום הזה ככל הנראה עדיין לא תוקצב.
הבקשה הגדולה ביותר עומדת על כ-1 מיליארד דולר לצורך רכישת מיירטי SM-3 מתקדמים מתוצרת RTX, ובפרט הדגם SM-3 IB Threat Upgrade. מדובר במערכת שמיועדת ליירט טילים בליסטיים בעלות של 9 עד 12 מיליון דולר ליחידה. מערכות אלו הופעלו לראשונה על ידי ספינות הצי האמריקאי במהלך התקיפות האיראניות באפריל שעבר. בנוסף, נדרשת הוצאה נוספת לכיסוי טיסות מיוחדות להובלת מיירטים חדשים במהירות לישראל.
במהלך יוני 2025 השתמשו שתי משחתות אמריקאיות, USS Arleigh Burke ו- USS The Sullivans, במזרח הים התיכון, במיירטי SM-3 כדי להגן על ישראל. הן פעלו לצד סוללות THAAD שהופעלו ביבשה, שיירטו טילים בליסטיים איראניים. בהתאם לכך, בקשה נוספת עומדת על 204 מיליון דולר לרכישת מיירטי THAAD מתוצרת לוקהיד מרטין. כל מיירט כזה עולה כ-12.7 מיליון דולר.
מעבר לרכש המערכות, הפנטגון מבקש תקציבים נוספים לצורך תחזוקה ושדרוג. כך למשל, הוגשה בקשה להקצות 10 מיליון דולר להחלפת מנועים וגנרטורים במערכת המכ"ם TPY-2, המשמשת את מערכות ה-THAAD. במסמכים נכתב כי מדובר בצורך בלתי מתוכנן שנבע מהפעלת מערכות היירוט באופן ממושך.
יוחננוף הטעה צרכנים ויקנס כמעט במיליון שקל - זה בכלל מרתיע?
הרשות להגנת הצרכן מודיעה על כוונה להטיל קנס של 946 אלף שקל על רשת יוחננוף; ברשת נמצאו מאות מוצרים ללא מחיר, פערים בין מחיר הקופה למחיר על המדף ואי־סימון של ארץ ייצור - השאלה המתבקשת: כמה קנס של פחות ממיליון ירתיע רשת שמגלגלת כ-5 מיליארד שקל בשנה?
אין הרבה אנשים שיחזירו את המיונז למדף אחרי שיגלו בקופה שהוא עולה 12 שקל במקום 8, הרוב בכלל לא ישימו לב לשינוי במחיר בין המדף לקופה בתוך השורות הצפופות בחשבונית. זה חלק מהמשחקים של רשתות השיווק שמשתמשות בחוויית הקניה עמוסת הגירויים כדי להכניס לנו לעגלה מוצרים במחירים שלא חשבנו לשלם. במקרים אחרים המחיר בקופה הוא הפתעה גמורה כי הרשתות מתעצלות או "שוכחות" לציית לחובה של סימון מחירים על מוצרים, גם כאן קשה לראות אנשים שיוותרו על הקטשופ או הטיטולים של התינוק כי יש הבדל של כמה אחוזים בתג המחיר.
הרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן הודיעה כי בכוונתה להטיל עיצום כספי בהיקף של 946,680 שקל על יוחננוף, אחת מרשתות המזון הגדולות בישראל. על פי הודעת הרשות, החקירה העלתה כי החברה הפרה את הוראות חוק הגנת הצרכן ופגעה בשקיפות כלפי לקוחות. על פי הממצאים, בסניפי הרשת נמצאו מאות מוצרים שעליהם לא היה בכלל מחיר, בניגוד להוראות החוק שמחייבות סימון ברור של המחיר הכולל על גבי כל מוצר.
בנוסף, נמצאו מקרים בהם המחיר שנגבה בקופה היה גבוה מהמחיר שהופיע על המדף או על המוצר עצמו, זו כבר הטעיה חמורה של הצרכן, זו לא רק פגיעה בזכות לקבל מידע אמין לפני הרכישה אלא גם הטעיה מכוונת.
אבל הייתה גם הטעיה נוספת בחלק מהמוצרים המיובאים שנבדקו נמצא כי ארץ הייצור שצוינה על המוצר לא תאמה את ארץ המקור בפועל. כמו כן, יוחננוף
לא סימנה באופן תקין את ארץ הייצור בצמוד לתוצרת חקלאית לא ארוזה או כזו שנארזה במקום המכירה שזו גם פעולה המחויבת על פי החוק.
- יוחננוף בשותפות עם JTLV: מקימות מרכז מסחרי חדש ב-200 מיליון שקל
- דוחות טובים ליוחננוף - מה צפוי בהמשך?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מליון שקל מתוך יותר מ-5 מיליארד שקל - זו הרתעה?
יוחננוף אולי תצטרך לשלם כמעט מיליון שקל קנס, אבל כשמסתכלים על המספרים
האמיתיים זה נשמע יותר כמו טיפ שהשאירו לקופאית מאשר עונש מרתיע. יוחננוף מגלגלת כמעט 5 מיליארד שקל בשנה ורושמת רווחים של עשרות מיליונים, הרווחים האלו מגיעים גם מהממצאים של חקירת הרשות - מאי־סימון מוצרים, מהפרשי מחירים מול הקופה. הקנס הזה הוא חלקיק מהרווחים ולא
מתקרב אפילו ליצור הרתעה.
