כיל משפרת ברבעון הרביעי: גידול של 10% ברווח הנקי
חברת כיל, יצרנית הכימיקלים והדשנים שבשליטת החברה לישראל (52.18%) מדווחת הבוקר, על דוחותיה הכספיים לרבעון הרביעי ולשנת 2006 כולה. כצפוי הדוחות מעורבים עם ירידה במכירות מגזר המוצרים התעשייתיים, אשר התקזזה חלקית עם העליות בקצב משלוחי האשלג.
בתוך כך, התוצאות לרבעון הצביעו על שיפור משמעותי הן בסעיף ההכנסות, והן בסעיף הרווח הנקי. הכנסותיה של כיל לרבעון הסתכמו ב-839.6 מיליון דולר גידול של 8.3% לעומת הרבעון הרביעי של 2005. הרווח הנקי הסתכם ב-90 מיליון דולר - גידול של כ-10% בהשוואה ל -82 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
שיפור נוסף נרשם בסעיף הרווח התפעולי שהסתכם ב-144.7 מיליון דולר, עליה של 30% בהשווא לתקופה המקבילה אשתקד. הרווח הגולמי עלה ב-24.1% ועמד על 392.4 מיליון דולר.
השיפור בתוצאות הרבעון הרביעי נבעה בעיקר מחתימת חוזי האשלג עם הודו וסין. קצב משלוחי האשלג למדינות אלו שחרר את שוק האשלג שהיה קפוא עד למועד החתימה. תוצאות אלו התקזזו עם ירידה של כ-24% במכירות מגזר המוצרים התעשיייתים הכוללים את מוצרי הברום ל-174 מיליון דולר.
בסיכום שנתי הכנסות של כיל הצביעו על צמיחה של 9.1% ל-3.26 מיליארד דולר לעומת שנת 2005, סעיף הרווח הנקי ירד ב-11.4% ל-373 מיליון דולר, לעומת 422 מיליון דולר ב-2005.
הרווח הגולמי של החברה עלה ב-2.7% ל-1.172 מיליארד דולר. שיעור הרווח הגולמי עמד אשתקד ברמה של 36% לעומת 38.2% בשנת 2005. גם בשורת הרווח התפעולי נרשמה ירידה בגובה 24.9 מיליון דולר ל-536.4 מיליון דולר. ירידה זו מיוחסת לירידה ברווח התפעולי של מגזר הדשנים בגלל העיכוב בחתימה על הסכם מכירת האשלג לסין והודו והחולשה בשווקים באירופה ובברזיל.
נזכיר, כי האנליסטים במריל לינץ' פרסמו אתמול את תחזיתם לתוצאות הרבעון הרביעי של כיל, כשהם מעניקים מחיר יעד של 30 שקל למניה גבוה כ-9% ממחיר הפתיחה אתמול.
בבית ההשקעות העריכו הכנסות נמוכות יותר של 832 מיליון דולר לרבעון , ופספסו את סעיף הרווח הנקי כלפי מטה ל-101 מיליון דולר.
במריל לינץ' אמרו, כי השיפור המשמעותי במכירות במגזר הדשנים, נובע בעיקר בעקבות החוזה שנחתם בסין ברבעון השלישי והגדיל את כמות ההזמנות. תרומה נוספת התקבלה מעליה במחירי האשלג בארה"ב ובברזיל.
מגזר המוצרים התעשייתיים האט גם הוא מעבר לציפיות האנליסטים שהעריכו כי המכירות יסתכמו ב-190 מיליון דולר, כשבפועל ירדו המכירות ל-174 מיליון דולר.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
