נשיא רוסיה ולדימיר פוטין
צילום: Getty images Israel
מאקרו כלכלה

איום על השווקים - האם רוסיה תפלוש לאוקראינה ואיך תגיב נאט"ו?

וגם - האם העלייה במדד המחירים מעל התחזית המוקדמת (0.3% לעומת 0.1%) משדרת קפיצה במדד, או שאלו "אירועים חד פעמיים" ומי סבור שקצב העלאות הריבית בארה"ב יהיה מהיר מהתחזיות?
אמיר כהנוביץ | (3)

מדד המחירים לצרכן לדצמבר אומנם הפתיע בעליה חודשית של 0.3% ושנתית של 2.8%. אך עדיין מתאר אינפלציה סלקטיבית שמעלה שאלות לגבי עתידה. סעיפים ותתי סעיפים רבים נותרו מקוררים מאד, כמו הלבשה והנעלה, פירות וירקות, או כאלה שעברו להתקררות, כמו מלונות ואף ציוד חשמלי לבית. 

בינתיים בארה"ב, יום שישי אפור בנתוני המאקרו - בלטו ירידה מפתיעה במכירות הקמעונאיות (1.9%- צפי 0.1%-), ירידה במחירי המוצרים המיוצאים מארה"ב (1.8%- צפי 0.3%), הפתעה לרעה בסקר הסנטימנט הצרכנים של אונ' מישיגן (68.8 צפי 70.0) וירידה קלה בייצור התעשייתי (0.1%- צפי 0.2%). המכירות הקמעונאיות היו אפילו חלשות יותר אם חושבים עליהן במונחים ריאליים (במיוחד לאור אינפלציית הרכבים והדלק). החולשה בסקר הצרכנים לא היתה מזן הדלתא או האומיקרון המתפשט, לא מההאטה בסין (נדל"ן מקומי, בעיות חשמל, סגרים...) ולא מהאיומים הגאופוליטיים המסלימים בסין/טייוואן ורוסיה/אוקראינה, אלא בעיקר מהאינפלציה. בזמן שכולם מתרכזים בסיכוני האינפלציה הסיכון הגאופוליטי כן הולך ונראה מוחשי יותר:

מלחמה בין רוסיה לנאט"ו עשויה להיות בלתי נמנעת - אנחנו לא פרשנים פוליטיים, אבל היועץ לביטחון לאומי בארה"ב, ג'ייק סאליבן, טען ביום חמישי כי איום של פלישה רוסית לאוקראינה "גבוה". הערכה הזאת ניתנה לאחר ימים של שיחות בין מעצמות המערב למוסקבה. אם פוטין לא רוצה לקבור את תכניתו להחזיר את רוסיה למעמד של אימפריה ולא רוצה להראות פחד מהמערב, אין לו ממש אלטרנטיבה אלא לפלוש לאוקראינה. המערב מצידו יכול כמובן לעצום עין, כמו שעשה בחצי האי קרים, אבל אז יקבל את הצבא הרוסי יושב בפיתחו יחד עם סדק עמוק בברית נאט"ו (כיוון שזאת כבר החלה בתהליך קליטה של אוקראינה עם התחייבות לצירופה כבר ב-2008). האם המלחמה בלתי נמנעת?

לא משנה מה יקרה, מיתון, מלחמה, נפילות במניות הטכנולוגיה, יו ניים איט, השוק מעריך שהבנק הפדרלי יעלה ריבית - ביום שישי נתוני המאקרו החלשים הצליחו לסדוק לרגע את ציפיות הריבית והתשואה ל-10 שנים ירדה מעט אך מהר מאד חזרה לעלות ואף גבוה יותר, גם על רקע דברים של ג'יימי דיימון, מנכ"ל JPM (הבנק הגדול בארה"ב) כי ציפיות השוק לארבע העלאות ריבית השנה הן ציפיות בחסר ולדעתו הם יילכו על שש ואף שבע! מספר כלכלנים חזרו לדבר על האפשרות של מיתון ב-2022 יחד עם אינפלציה (סטגפלציה). כמו למשל כלכלן של בנק אוף אמריקה, מייקל הארטנט, שצופה הלם ריביות בכלכלה השנה, אך תחזיות כאלה נמצאות בשוליים. רוב התחזיות מדברות על צמיחה של 3.5% בארה"ב. הבנק העולמי הפחית בשבוע שעבר את תחזית הצמיחה העולמית מ-4.3% ל-4.1%.

מדד המחירים לצרכן בדצמבר, לא היה רק התייקרויות - מחירי המזון קיבלו לאחרונה הרבה כותרות על עליות מחירים, אך אלה לפי המדד היו ממוקדות בעיקר בארבעה מוצרים: עופות, דגים, שמן, ומוצרי בצק. בנוסף יש את מחירי המשקאות הממותקים שהחלו לזלוג למעלה עוד לפני כניסת תוקף המס החדש, בינואר. בהחלט סביר שבחודשים הבאים נראה מוצרים נוספים רושמים התייקרויות, אך דווקא מחירי "הארבעה", עשוי להפוך למשקולת. ברקע מעניין שמחירי פירות וירקות ממשיכים לרדת, גם בשינוי שנתי חריג. גם הטיעון של "אינפלציית שכר" לא משתקף במדד. סעיפים עתירי כח עבודה, כמו עזרה בבית, מספרות, מלונות ומסעדות מתארים תמונה מעורבת ואף בסה"כ התקררות בולטת בקצב העליה. הלחץ על המחירים ממשיך להגיע ברובו מחו"ל, למרות הירידה הזמנית במחיר הדלק בדצמבר. מחירי המכוניות עלו בעוד 1.2% ומחירי הריהוט ב-1.4%. מצד שני מחירי מוצרי חשמל רשמו ירידה קלה, וסעיף הלבשה והנעלה רשם עליה מתונה ביחס לעונתיות הטיפוסית שלו. בגזרה המקומית אומנם ראינו עליה חדה בסעיף הדיור אל זאת נשענה ברובה ע"י העלאת מס רכישה על נדל"ן. להמחשה, תת סעיף "שכ"ד" עלה בשינוי שנתי של 1.1% בלבד.

בשורה התחתונה, למרות ההפתעה למעלה, מדד דצמבר לא מתאר עליית מדרגה נוספת בסביבת האינפלציה ואנו נשארים עם הערכה שלנו לאינפלציה שנתית של 2.3%.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמי לוי 16/01/2022 11:19
    הגב לתגובה זו
    האינפלציה פה כפולה לאנשים אין כסף לאוכל ותרופות לצעירים לא יהייה בית ויגורו אצל ההורים השקל הכי חזק בעולם על מי אתם עובדים???
  • 2.
    ברק 16/01/2022 10:28
    הגב לתגובה זו
    לפני חודשיים, באוקראינה וברוסיה יש חלק עצום משדות החיטה בעולם. תוסיפו לזה שיהיה מחסור בנפט וגז באירופה בגלל הפוליטיה והצינור שעובד שם מה שלא יאפשר למפעלי האמוני באירופה לייצר דשן בזמן מלחמה ותקבלו מחסור עולמי במזון…
  • 1.
    למה כותרת כזו בפתיחת המסחר? (ל"ת)
    טובה 16/01/2022 09:03
    הגב לתגובה זו
אינטל 18A (X)אינטל 18A (X)

אנבידיה מתחרטת - לא רוצה את אינטל כשותפה בתהליך הייצור

מניית אינטל יורדת על רקע הערכות ששיתוף הפעולה בין השתיים בתהליך הייצור יופסק

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אינטל אנבידיה

מה גרם לאנבידיה לעצור את השת"פ בתהליך הייצור עם אינטל? אין הודעה רשמית, אבל בתקשורת האמריקאית מדווחים כי אנבידיה עצרה את התקדמות התוכניות לשימוש בתהליך היצור 18A של אינטל. מניית אינטל יורדת מעל 3% בעקבות הדיווח. החשש שתהליך הייצור הזה לא מצליח להתרומם. נזכיר שלאינטל יש בעיה קשה בגיוס לקוחות משמעותיים, והבעיה הזו למרות השקעת הממשל, אנבידיה וגופים נוספים לא נפתרה. 

הדיווחים האלו מגיעים בזמן רגיש לאינטל, שמנסה לשכנע את השוק כי תוכנית המפעלים שלה, הכוללת ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים, מתחילה להפוך מסיפור השקעות יקר לסיפור הכנסות. אבל זה יהיה תהליך ארוך. אינטל מפסידה בתחום הייצור כמה מיליארדים בשנה וזה לא צפוי  להשתפר דרמטית בשנה הקרובה. 

מה באמת קרה עם אנבידיה ו-18A?

הדיווח מציין שאנבידיה בחנה לאחרונה את האפשרות לייצר שבבים באמצעות תהליך היצור המתקדם 18A של אינטל, אך כעת לא ממשיכה קדימה. חשוב לציין שמדובר בשלב ניסיי ולא בחוזה מסחרי, אך העצירה מספיקה כדי להשפיע על המניה של אינטל ועל הערכות השוק, במיוחד לאחר שהשם אנבידיה בהקשר של 18A סיפק רוח גבית למניה בחודשים האחרונים.

עבור אינטל, בדיקה מצד שחקן גדול כמו אנבידיה היא סוג של חותמת איכות פוטנציאלית ליכולת להתחרות בשוק היצור המתקדם, שבו חברות כמו טאיוואן סמיקונדקטור וסמסונג שולטות כבר שנים. עצירת הבדיקה מעלה סימני שאלה בנוגע לקצב אימוץ, התאמה, ביצועים, זמינות ועלויות. משהו לא עובד טוב בתהליך הייצור הזה. 

תהליך 18A הוא חלק מרכזי בניסיון של אינטל לחזור לחזית הטכנולוגית בייצור שבבים ולהקים פעילות ייצור שבבים ללקוחות חיצוניים. יש פער בין בדיקת התאמה לבין התחייבות לייצור מסחרי בנפחים גדולים, כך שמלכתחילה הציפיות כנראה היו גבוהות מדי, אבל זה גם בגלל הלקוח - אנבידיה היא לקוח חלומות בגלל היקף היצור והדרישות הגבוהות, וצריך לזכור שלאנביידה יש אינטרס אחרי השת"פ במסגרתו גם השקיעה באינטל. העצירה של הפרויקט, הוא איתות ורמז לכך שהדרך של אינטל עוד ארוכה.


פורטוגל
צילום: יחצ

השקעה בחו"ל: חמישה יעדים אטרקטיביים לרכישת דירה – עד מיליון שקל

בדיקה מקיפה: חמישה יעדי השקעה אטרקטיביים באירופה והסביבה שעדיין אפשריים עם תקציב ישראלי ממוצע

ענת גלעד |
נושאים בכתבה דירה להשקעה

רכישת דירה בישראל הפכה לאתגר כלכלי עבור רבים, ולעיתים אף לחלום שהולך ומתרחק. וכאשר המחירים ממשיכים לנסוק, משקיעים רבים מחפשים אלטרנטיבות מעבר לים, במדינות שבהן סכום של כמיליון שקל (כ-230,000 יורו או 250,000 דולר נכון לדצמבר 2025) עדיין מאפשר רכישת נכס שלם ואף מניב.

בכתבה זו נסקור חמישה יעדים פופולריים בקרב משקיעים ישראלים: טביליסי (גאורגיה), אתונה (יוון), ליברפול (בריטניה), ליסבון (פורטוגל) וסופיה (בולגריה). נבחן את יתרונותיהם וחסרונותיהם, כולל נתוני מחירים, תשואות שכירות ממוצעות, שכר מקומי ואיכות החיים הכללית, כדי לספק תמונה מלאה עבור המשקיע הפוטנציאלי.

יוצאים לדרך: דרכון אירופי לא יזיק

לפני שנצלול לפרטי היעדים, חשוב להבין שבעלות על דרכון אירופי משנה את כללי המשחק. עבור ישראלים רבים המחזיקים בדרכון כזה (בעיקר פורטוגלי, רומני, פולני או גרמני), ההשקעה הופכת לפשוטה יותר מבחינה בירוקרטית ומיסויית. אזרחי האיחוד האירופי יכולים בדרך כלל לרכוש נכסים ללא הגבלות מיוחדות, ליהנות מחופש תנועה ומגורים, ולעיתים אף לזכות בהטבות מס מקומיות.

במדינות כמו יוון ופורטוגל, משקיעים ללא דרכון אירופי עשויים להיות זכאים לתוכניות "ויזת זהב",  המעניקות אישור שהייה בתמורה להשקעה בסכום מסוים - אך מי שמחזיק כבר בדרכון חוסך את התהליך המורכב הזה.

טביליסי, גאורגיה: עיר מתפתחת עם תשואות שיא

בירת גאורגיה הפכה בשנים האחרונות למוקד משיכה למשקיעים המחפשים הזדמנויות בשווקים מתפתחים. העיר העתיקה והיפה, עם המרחצאות הטרמליים והתרבות הים תיכונית-מזרח אירופית שובת הלב, מציעה שילוב של מחירים נמוכים ואפשרויות לתשואה גבוהה.