ואיזה מסכנים המשקיעים: הענקיות שקרסו בוול-סטריט, ומחקו מיליארדים משווין
שבוע המסחר החולף בוול-סטריט אמנם ננעל במגמה מעורבת, כשמדד ה-S&P 500 אף מציג עלייה שבועית של כ-0.5%, אך הסיפורים המרכזיים בו היו מספר ענקיות שפרסמו את דו"חותיהן הכספיים לרבעון הראשון של 2016 - וצללו לאחר מכן. אמנם טרם תחילת עונת הדו"חות האנליסטים ציפו שבאופן כללי החברות יציגו ביצועים כלכליים חלשים, אך בעוד סקטור הבנקאות הפתיע לטובה (עם דו"חות חלשים - אך טובים מהציפיות) - המניות האלו פשוט קרסו לאחר דו"חותיהן:
ראשית, הייתה זו קוקה קולה, ענקית המשקאות, שדיווחה ביום רביעי על תוצאותיה הכספיות: הכנסות החברה עמדו על 10.28 מיליארד דולר, בעוד תחזיות האנליסטים היו להכנסות של 10.29 מיליארד דולר. הרווח המתואם למניה היה 45 סנט, לעומת צפי של 44 סנט למניה. אם כן - דו"חות מעורבים, כשההכנסות מעידות על ירדה קלה ביחס לצפי, והרווח למניה גבוה יותר.
אך בין השורות, כשהחברה מציגה החלשות ברווחיות שלה זה רבעון רביעי ברציפות - עם תוצאות חלשות באירופה - המניה קרסה כ-5%, ומחקה מערכה מיליארד דולר(!). זאת, כשהמשקיעים מודאגים מהתמודדותה של ענקית המשקאות מול ה'טרנד' הבריאותי ששוטף את העולם, ופוגע בחברה.
גם מיקרוסופט אכזבה את משקיעיה, ופספסה את התחזיות: הכנסות החברה ברבעון הציגו ירידה של 5.5%,ו ובשורת הרווח ההחמצה הייתה גדולה עוד יותר: רווח נקי של 48 סנט בלבד למניה, בעוד התחזיות עמדו על 64 סנט למניה. מניית החברה צללה ב-7.2%, ושווי השוק שלה נחתך בלא פחות מ-30 מיליארד דולר(!!). הייתה זו הירידה היומית החדה ביותר מאז ינואר 2015, אז איבדה המניה 9.3% מערכה, גם כן בשל דוחות רבעוניים מאכזבים.
מניית גוגל (אלפבאית) ריכזה עניין גם כן, והגיבה באופן שלילי מאוד לפרסום דו"חותיה. החברה, שברבעון האחרון פרסו הדו"חות הביא אותה לשווי השוק הגבוה בעולם (תוך עקיפת אפל), פספסה את תחזיות האנליסטים, בין היתר בשל האטה בהכנסות מפרסום, וכן בשל התחזקות הדולר בעולם. גוגל רשמה רווח נקי של 5.3 מיליארד דולר, גידול של 26% לעומת רווח נקי של 4.5 מיליארד דולר ברבעון המקביל. אך בניכוי סעיפים חד פעמיים רשמה החברה רווח של 7.5 דולר למניה - הרבה מתחת לתחזיות האנליסטים לרווח של 7.95 דולר למניה.
גם במקרה של גוגל תגובת המניה הייתה קשה למשקיעים, כשזו נפלה מעל 7% במסחר המאוחר, וסיימה בירידה של 5.3%, והתרחקה משיא כל הזמנים שלה.
לאחר קריסתן של אלו, השבוע ימתינו המשקיעים לדו"חות הכספיים של חברת אפל, שיעניקו מעין הצצה למצב הצריכה הפרטית בארה"ב. בקרב האנליסטים קיים חשש כי אפל תציג לראשונה ירידה שנתית בכמות מכירות האייפונים שלה.
- 1.ואיזה מסכן הכתב עלוב מאד (ל"ת)שבח 24/04/2016 12:18הגב לתגובה זו

אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
ג'נסן הואנג עוזר לליפ בו טאן. מנכ"ל אנבידיה שלו היכרות קודמת עם מנכ"ל אינטל, הציע עסקה שאי אפשר לסרב לה. אנבידיה תשקיע סכום משמעותי באינטל ותפתח יחד איתה שבבים בתחום הדאטה סנטרס. אינטל שנסחרת בכ-2% מהשווי הכולל של אנבידיה, מזנקת בשיעור חד, אבל אם המיזם הזה יצליח, מדובר רק בהתחלה.
אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - שיתוף פעולה אסטרטגי בתחום הדאטה סנטרים
מניית אינטל מזנקת 33% לאחר הודעה דרמטית על השקעה של אנבידיה בהיקף של 5 מיליארד דולר, במחיר של 23.28 דולר למניה. ההשקעה היא חלק מהסכם אסטרטגי רחב במסגרתו החברות יפתחו במשותף מספר דורות של מוצרים ייעודיים לדאטה סנטרים ולמחשבים אישיים. נזכיר כי הממשל השקיע באינטל סכום של 9 מיליארד דולר לפני כחודשיים - הממשל האמריקאי רוכש 10% מאינטל בדיסקאונט של כ-20%
במסחר בניו יורק בטרום נסחרת מניית אינטל במחיר של 32.4 דולר - מחיר שיא של השנים האחרונות, ומניית אנבידיה עולה בטרום ב־2.6%. המהלך נתפס כהבעת אמון יוצאת דופן בחברת אינטל, שבשנים האחרונות התמודדה עם ירידה במעמדה מול מתחרות כמו AMD ואנבידיה עצמה.
מהות העסקה
אנבידיה, שמובילה את מהפכת הבינה המלאכותית עם שבבי ה־GPU שלה, מחפשת דרכים להרחיב את היכולות בתחום השרתים וה־PC באמצעות שילוב עם טכנולוגיות ייצור השבבים של אינטל. אינטל מצידה מקבלת חיזוק הוני משמעותי לצד אפשרות לשתף פעולה עם אחת החברות הדומיננטיות ביותר בשוק.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת ההסכם, אינטל ואנבידיה צפויות לפתח במשותף ארכיטקטורות חדשות שיותאמו במיוחד ליישומים בדאטה סנטרים, תחום הצומח בקצב מסחרר עם העלייה בביקוש לשירותי בינה מלאכותית, ענן ו־edge computing.

אינטל - העבר, ההווה והעתיד לצד אנבידיה
ענקית השבבים הוותיקה מקבלת חבל הצלה מהמתחרה לשעבר - האם זה יספיק להחזיר אותה לגדולה?
היום, כאשר אינטל מצויה בשפל תדמיתי ופיננסי, נודע כי חברת אנבידיה תשקיע 5 מיליארד דולר באינטל ותשתף עמה פעולה בפיתוח שבבים חדשים לשוק השרתים, מרכזי הנתונים והמחשבים האישיים. העסקה כוללת רכישת מניות של אינטל במחיר של 23.28 דולר למניה, הנחה של 6.5% ממחיר הסגירה הקודם (הנחה של כ-30% ביחס למחיר החדש - אינטל מזנקת מעל 30%). זה הופך את אנבידיה לאחת מבעלי המניות הגדולים ביותר של אינטל, עם נתח של כ-4% מהחברה. להרחבה: אנבידיה משקיעה 5 מיליארד דולר באינטל - מיריבות לשותפות אסטרטגית
עבור אנבידיה, מדובר במהלך שמעניק דריסת רגל משמעותית ביכולות הייצור של אינטל, לרבות בחטיבת ה-Foundry שסובלת מקשיים כרוניים. עבור אינטל, זו הזדמנות לקאמבק שכה נדרש. השותפות תאפשר פיתוח שבבים משולבים המשלבים את יכולות ה-AI של אנבידיה עם ארכיטקטורת ה-x86 המסורתית של אינטל. העסקה הזו מגיעה אחרי שלפני כחודש הממשל האמריקאי השקיע כ-9 מיליארד דולר בחברה.
מאחורי העסקה הזו מסתתר סיפור עמוק על אחת מחברות הטכנולוגיה החשובות בעולם, שעברה כברת דרך משמעותית מאז נוסדה. סיפור זה כולל ניצחונות טכנולוגיים היסטוריים, החמצות אסטרטגיות כואבות והתמודדות עם תחרות גלובלית עזה, בעיקר מצד יצרניות כמו TSMC, סמסונג ו-AMD. העסקה עם אנבידיה, עשויה להיות נקודת מפנה לאינטל. היא קיבלה הבעת אמון מהמובילה העולמית. עכשיו, נשאר "רק" להצדיק זאת.
1968: ההתחלה - מהפכה בזיכרון ובמיקרו-מעבדים
אינטל נוסדה ב-18 ביולי 1968 בקליפורניה על ידי רוברט נויס וגורדון מור, שני מדענים פורצי דרך שעזבו את חברת Fairchild Semiconductor, לצד המשקיע ארתור רוק. השם "Intel" הוא קיצור של "Integrated Electronics", ומשקף את החזון שלהם לייצר שבבים משולבים שיהפכו את הטכנולוגיה לזולה ונגישה יותר. בתחילת הדרך, התמקדה החברה בפיתוח זיכרונות מסוג SRAM ו-DRAM, שהיו חידוש טכנולוגי משמעותי בתעשייה. עיקר ההכנסות הגיעו ממכירת זיכרונות אלה, ששימשו במחשבים מוקדמים ובציוד תעשייתי.
- ההשקעה המוצלחת של טראמפ: 5 מיליארד דולר בפחות מחודש
- אינטל זינקה ב-23%, אנבידיה קפצה ב-3.5%; הנאסד״ק עלה ב-0.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כבר בראשית שנות ה-70 החלה פריצת הדרך המשמעותית הראשונה: המעבד הראשון בעולם, ה-Intel 4004, הושק בשנת 1971. המעבד, אשר פותח לבקשת יצרנית מחשבונים יפנית בשם Busicom, הכיל 2,300 טרנזיסטורים והיה בעל 4 ביט בלבד. הוא סימן את המעבר ההיסטורי מהעולם האנלוגי לדיגיטלי. הוא אפשר למחשבים לבצע חישובים מורכבים יותר במקום קטן וזול, והפך את אינטל לחלוצה בתחום המיקרו-מעבדים.