אליעזר שקדי
צילום: יח"צ
IPO

השמיים הם הגבול: הטייסים שרוצים להנפיק לפי שווי של 100 מיליון שקל

חברת שמים, שמנסה להעתיק את נוהג התחקירים מחלי האוויר לחברות אזרחיות, הגישה תשקיף לפני הנפקה בבורסה בתל אביב במטרה לגייס 20 מיליון שקל; סיימו את 2020 עם הכנסות של 1.4 מיליון שקל, לצד הפסד נקי של 1.6 מיליון שקל
איתן גרסטנפלד | (1)

מבול ההנפקות הראשוניות בתל אביב נמשך, כשעכשיו מגיע תורה של חברת שמיים שפיתחה פלטפורמה טכנולוגית המסייעת לארגונים עסקיים להפיק לקחים. החברה פרסמה הבוקר טיוטת תשקיף לקראת הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, במטרה לגייס כ-20 מיליון שקל לפי שווי כולל של בין 80-100 מיליון שקל.

החברה, הוקמה ומנוהלת על ידי אופיר פלדי, טייס לשעבר פועלת בישראל ובארה"ב, ונשיא החברה הינו אליעזר שקדי, מפקד חיל האוויר ומנכ"ל אל על לשעבר. בדומה לנוהג התחקירים הקיים בחיל האוויר, פיתחה החברה פלטפורמה טכנולוגית מבוססת בינה מלאכותית ולמידת מכונה, להפקת לקחים ותהליכי תדריך-תחקיר לשיפור מתמיד.

בין המשקיעים של החברה ניתן למנות את גיגי לוי, יואל חשין, יואב ברוק, צבי אגמון, אודי מוקדי ועדי פונדק לצד קרנות B2 הישראלית ואקומפליס האמריקאית. בנוסף זכתה במענקים מקרן "בירד" ו"רשות החדשנות" בהיקף של כ- 2.2 מיליון דולר.

תמורת ההנפקה צפויה לשמש את החברה למימון פעילותה העסקית השוטפת, תוך שימת דגש על פיתוח פעילות השיווק והמכירה של החברה בצפון אמריקה, ובכלל כך לצורך הרחבת פעילות המחקר והפיתוח של החברה.

במחצית השנייה של שנת 2019, החליטה החברה על שינוי אסטרטגי ומעבר מחברת ייעוץ לחברת מוצר במודל SAAS. השינוי האסטרטגי של החברה התבטא בהכנסות ממכירת מוצר בשנת 2020 שעלו לכ- 275 אלף דולר, לעומת כ- 78 אלף דולר בשנת 2019. את שנת 2021 החלה החברה עם צמיחה של כ-60% ב-ARR (Annual Recurring Revenue) לכ-400 אלף דולר וצבר ההזמנות של החברה נכון למועד פרסום התשקיף צמח לכ-981 אלף דולר המשקף צמיחה של כ-פי 3 מתחילת השנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    רפי 23/05/2021 23:08
    הגב לתגובה זו
    נראה שמנסים למכור לציבור לא את החברה אלא את האנשים בה.
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.