את הכתבה הזו מנהלי קרנות הנאמנות לא רוצים שתקראו

קרנות שבכלל לא היו אמורות להחזיק נכסים מסוכנים מלכתחילה, ספגו מכה חריפה בשבוע החולף. מקרה קלאסי של ניהול סיכונים לא אחראי. ויש מי שהולך הביתה
גיא בן סימון | (21)

אם השבוע האחרון בשווקים לימד אותנו משהו אחד, זה שתנודתיות היתה, ותמשיך להיות, חלק מהמשחק. השנתיים האחרונות, בהן שוקי המניות בעולם רק עלו ללא תיקון קל שבקלים, ככל הנראה שיבשו ללא מעט מנהלי השקעות את תפיסת הסיכון, כך שכאשר הגיעו לבסוף הירידות הן תפסו את כולם בהפתעה. ההסבר הזה הוא הדרך היחידה להסביר את מה שעבר על מנהלי קרנות הנאמנות בשני גופים בארץ - אפסילון ופסגות, בשבוע האחרון.

באפסילון היו הראשונים להודיע על הפסדים שנבעו מהקריסה החדה של שתי תעודות זרות בתחילת השבוע, XIV של קרדיט סוויס ו-SVXY של פרושיירס. הבעיה היא שאפסילון ממש לא היו לבד בסירה הזו. סביר להניח שעוד מספר לא מבוטל של קרנות החזיקו את אחת מהקרנות שקרסו. מכיוון שאנחנו מבינים שתנודתיות היא חלק מההשקעה בשוק ההון היינו מוכנים להניח לסיפור הזה ולעבור הלאה, אלמלא היה מדובר בקרנות שבכלל לא היו אמורות להחזיק נכסים מהסוג הזה מלכתחילה.

רק מבחינה של ביצועי קרנות הנאמנות בימים האחרונים ניתן לסמן את הקרנות ה"בעייתיות" של אפסילון ופסגות. 4 קרנות של אפסילון רשמו ירידה של יותר מ-1.3% ביום שלישי האחרון, מתוכן שתי קרנות מקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ועוד אחת מקטגוריית "אג"ח שקליות בארץ - עד 10% מניות". מיותר לציין שקרנות אלה אמורות להיות סולידיות במהותן, ונכסים מסוכנים כל כך לא אמורים בכלל להיכלל בתיק הנכסים שלהן. נציין שהקרנות הללו רשמו ירידה חריגה מאוד לעומת קרנות דומות להן מאותה קטגוריה. הבוקר פורסם כי מנכ"ל אפסילון קרנות נאמנות, ג'רי קוטישטנו, משלם את המחיר ופורש מתפקידו בצל הפרשה.

גם בקרנות של פסגות נרשמו ירידות חריגות ביום המסחר לאחר מכן, למרות שרוב הקרנות בקטגוריית אג"ח כללי בכלל רשמו עליות ביום רביעי. הסיבה להבדל בין הגופים היא שבאפסילון החליטו לשערך את התעודה שקרסה מחשש שהיא הפכה לנכס לא סחיר, ובפסגות ככל הנראה התחשבו בערך השוק שלה בפועל. בין הקרנות הרבות של פסגות ניתן לסמן 8 קרנות עם ביצועים חריגים באותו היום, מתוכן 6 בקטגוריית "אג"ח כללי בארץ - עד 10% מניות", אחת מקטגוריית "אג"ח מדינה בארץ - עד 10% מניות" ואחת בקטגוריית " אג"ח כללי בארץ - עד 20% מניות". גם כאן, מדובר בקרנות שבכלל לא נועדו להחזיק נכסים מסוג זה.

אירועים מהסוג הזה צריכים להדליק נורה אדומה אצל כל משקיע שמתלבט איפה לשים את הכסף היום. מדובר במקרה קלאסי של ניהול סיכונים לא אחראי ואפילו רשלני, שהניב הפסד של מיליוני שקלים תוך יום מסחר בודד. אם הפסדים כאלו היו נגרמים משינוי חד בשוק האג"ח היה מקום להבליג מאחר שאלו קרנות שמשקיעות 90% ויותר בשוק האג"ח המקומי, אבל מכיוון שהתעודה שקרסה נחשבת לנכס תנודתי בעל רמת סיכון גבוהה מאוד יש לשפוט את מנהלי הקרנות הללו לחומרה.

תגובות לכתבה(21):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 18.
    כתבה חכמה (ל"ת)
    ערן הכלכלן 27/06/2018 18:47
    הגב לתגובה זו
  • 17.
    מה קורה ב 20 80 של אנליסט ? (ל"ת)
    פחד 14/02/2018 19:59
    הגב לתגובה זו
  • 16.
    זאב 11/02/2018 23:33
    הגב לתגובה זו
    חרא של בית השקעות
  • 15.
    אני 11/02/2018 14:49
    הגב לתגובה זו
    אבי אבות הטומאה זו עמלת ההפצה. עמלת הפצה היא גניבה, שוד לאור היום, בחסות הכנסת, הממשלה ובנק ישראל. הבנקים לוקחים עמלה ענקית תמורת כלום. שום כלום. זה מאלץ את מנהלי הקרנות להעלות את דמי הניהול (אחרת הם לא יישארו עם טיפת רווח), ולכן הם חייבים להגדיל את התשואה (אחרת הלקוחות יישארו ללא טיפת רווח). התוצאה היא תרגילים מסוכנים שמטרתם להגדיל תשואה, על חשבון רמת הסיכון. הגיע הזמן לבטל את עמלת השוד המכונה ״עמלת הפצה״.
  • 14.
    למה להחזיק שם כסף בכלל?? גוף כושל מהיסוד. במיוחד הקרנות (ל"ת)
    אקס פסגות 11/02/2018 13:04
    הגב לתגובה זו
  • 13.
    יוסף 11/02/2018 12:51
    הגב לתגובה זו
    בסיסיים א. השקעה בקרן מנוהלת היא סיכון כפול מהשקעה בקרן מחקה או תעודת סל .סיכון הראשון והכמעט וודאי שהקרן לא תצליח להכות את מדד היחס שלה רק מעט קרנות יצליחו לעשות זאת מפאת המזל שלהם גם עם קרן אחת או שניים הצליחה לעשות זאת הסיכוי שלה יורד עד למצב 0 לשנים הבאות. כך שההפסד הראשון שלכם היה תשואה קטנה יותר ממדד היחס .ב. ההפסד השני והבטוח שלכם היה העמלות הגבוהות ששילמתם על קרן שהתשואה השנתית שלה נמוכה יותר מהשקע במדד הפסיבי .ג. לבחור קרן שתכה את המדד בשנה מסוימת מכול כך הרבה קרנות זה פעולה שהסיכוי שלה מאוד קטן . לסיום תשקיעו בתעודות סל או בקרנו מחקות כל המחקרים מראים שאלה כמעט בוודאות משלמות יותר גם מבחינה התשואות וגם מבחינת העמלות .
  • 12.
    רם 11/02/2018 12:41
    הגב לתגובה זו
    מחפשים רק עובדים זולים ניהול סיכונים ? כולם יודעים הכלבארץ לא צריכים מנהל סיכונים שסתם יפחיד אותם
  • 11.
    יוסי 11/02/2018 12:36
    הגב לתגובה זו
    לא כל השרברבים וכל החשמלאים מתעסקים בתחןם האפור של החוק. רוב המנהלים דווקא התרחקו מזה וקולם לא נשמע. מדדים עשו בשנתיים האחרונות פחות טוב ממנהלים אקטיביים ולכן המסקנות של הכותב הן מוגזמות מאוד כדאי לכל אדם לבדוק לעומק את הקרן ואת המנהל אותו הוא בוחר
  • 10.
    איציק 11/02/2018 12:15
    הגב לתגובה זו
    למה ציפו, שהויקס ירד עוד לאן ???
  • 9.
    הציבור המטומטם 11/02/2018 11:26
    הגב לתגובה זו
    בעליות זה גם דודה רוחמה מטייבה יודעת לעשות
  • 8.
    עצוב מאוד 11/02/2018 10:44
    הגב לתגובה זו
    מה זאת אומרת "המנכל פרש"?! זו הונאה ומעילה באמון והרבה אנשים הפסידו את כספם. חקירה ודחוף, גם בשביל להכניס לכלא את מי שצריך וגם כדי לשמר את אמון המשקיעים שצריכים לדעת שמישהו שומר עליהם מפני הונאות שכאלה.
  • 7.
    חסקה 11/02/2018 10:40
    הגב לתגובה זו
    ממש שוד אני יודע שזה מסוכן שירד 7-8% אחוז אבל ביום אחד 23% ממש מטומטם מי שמשקיע שם אני בכל אופן ברחתי
  • שמואל 13/02/2018 23:22
    הגב לתגובה זו
    עולם אכזר באמת.
  • 6.
    ומי הולך הביתה? (ל"ת)
    מק 11/02/2018 10:27
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    לביא 11/02/2018 10:18
    הגב לתגובה זו
    הרי בעוד שנה ואולי פחות הוא יחטף בידי קרן אן תעודת סל או בית השקעות. לא ראיתי שפושעים לכאורה(במקרה שלנו זה ברור כשמש) לא חזרו למקום ה "פשע"
  • 4.
    אסף 11/02/2018 09:58
    הגב לתגובה זו
    וללקוחות נתנו חלקיק קטן ברווח ועכשיו שנגמרה החגיגה והם נתפסו הם יקחו את כל ההפסדים מהלקוחות מיד חקירה
  • 3.
    יש עוד פיתרון: תביעה ייצוגית (ל"ת)
    כל אחד יכול להגיש.. 11/02/2018 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    משהלה 11/02/2018 09:21
    הגב לתגובה זו
    בכל הקרנות הלכאורה סולידיות (או ליתר דיוק פחות ספקולטיביות) מסוג 90/10 וכדומה דמי הניהול שרובם מעל חצי אחוז יגרמו בשנים הקרובות להפסד הון וזה עוד לפני שבדקנו איך הבורסה תתנהג. והחכם בעת הזאת יעביר את כספו לקרנות סל או תעודות סל בדמי ניהול נמוכים או יתחפר באפיק סולידי יותר עד יעבור זעם.
  • אלי 19/02/2018 22:12
    הגב לתגובה זו
    לא ברור למה זה יגרום להפסד הון? והפסד של מי?
  • 1.
    דני 11/02/2018 09:09
    הגב לתגובה זו
    תעשו כתבה על החשיפה המוגזמת של אג"ח אמריקאי בקרנות מי מחזיק מעל 5%
  • סומך על אגח ארהב עם דירוג Aיותר מאגח מקומי בדרוגAA+ (ל"ת)
    משה 11/02/2018 11:12
    הגב לתגובה זו
טבע
צילום: טוויטר

טבע קיבלה אישור FDA ומשיקה בארה"ב גרסה גנרית לתרופת ירידה במשקל

טבע משיקה בארה"ב גרסה גנרית ראשונה לסקסנדה, תרופת GLP-1 לירידה במשקל, לאחר שקיבלה אישור FDA; המכירות המקוריות בארה"ב הסתכמו בכ-165 מיליון דולר בשנה, והמהלך משתלב באסטרטגיית הצמיחה של החברה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה טבע

טבע טבע -1.07%   הודיעה היום כי קיבלה אישור רשות התרופות והמזון האמריקאית (FDA) להשקת הגרסה הגנרית הראשונה לסקסנדה (Saxenda), תרופה ממשפחת ה־GLP-1 המיועדת לירידה במשקל. מדובר בציון דרך משמעותי עבור החברה, שכן זו הפעם הראשונה שבה מושקת בארה"ב תרופה גנרית לקטגוריית התרופות שמובילה את אחד התחומים הצומחים ביותר בשוק התרופות.

סקסנדה, המבוססת על החומר הפעיל לירגלוטייד (Liraglutide), רשומה לטיפול במבוגרים הסובלים מהשמנה או ממשקל עודף יחד עם מחלות נלוות, וכן לנערים בגילאי 12–17 במשקל מעל 60 ק"ג. ההשקה מגיעה כחלק מאסטרטגיית "Pivot to Growth" של טבע, שבמסגרתה היא שמה דגש על הרחבת פורטפוליו התרופות הגנריות המורכבות.

החברה ציינה כי ההשקה של הגרסה הגנרית לסקסנדה מספקת לחולים בארה"ב את מוצר ה־GLP-1 הראשון מסוגו לירידה במשקל, ומדגישה את מעמדה של טבע כחברת גנריקה מובילה.

לפי נתוני IQVIA, מכירות סקסנדה בארה"ב הסתכמו בכ־165 מיליון דולר ב-12 החודשים שהסתיימו ביוני 2025. אמנם מדובר בהיקף נמוך משמעותית מזה של תרופות כמו ויגובי או אוזמפיק, אך הכניסה של טבע לקטגוריה הצומחת של טיפולי ההשמנה מסמנת עבורה פוטנציאל אסטרטגי רחב.

בשורה התחתונה, טבע מבצעת צעד נוסף בהתרחבותה בתחום התרופות הגנריות המורכבות, הפעם דווקא בזירה שמושכת עניין עצום מצד שוק ההון והציבור, תרופות ההרזיה. השוק יבחן כעת עד כמה היא תוכל לתרגם את המהלך להכנסות משמעותיות ולחיזוק מעמדה אל מול המתחרות.

ליאור סגל עין שלישית
צילום: יקיר שוקרון
דוחות

עין שלישית: היעד השנתי מתרחק, אך החברה פועלת להגדלת הצבר

חברות הרחפנים "טסו" קדימה, אך עין שלישית נשארת מאחור; היעד השנתי של מכירות בהיקף 40 מיליון נראה רחוק מתמיד, אך החברה שומרת על אופטימיות 

תמיר חכמוף |

בזמן שמניות החברות הביטחונית זינקו המניה של חברת עין שלישית עין שלישית -12.54%   המפתחת מערכות אלקטרו-אופטיות בעיקר לתעשיות ביטחוניות, רשמה תשואה שלילית ב-12 החודשים האחרונים. תחום הרחפנים הביטחוני פורח עבור החברות האחרות בשוק, כאשר נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן -2.39%  רשמה תשואה של מעל 200% בשנה האחרונה, ואר פי אופטיקל אר פי אופטיקל -8.52%  עלתה ביותר מ-100% מאז הגיעה לבורסה.

בעוד שבמבט ראשון זה עשוי להיראות ככשל שוק, בפועל הנתונים עליהם מדווחת החברה היום מציגים תמונה לא מחמיאה במיוחד. דווקא בתקופה בה חברות ביטחוניות רושמות זינוק בהכנסות וברווחים תוך הגדלת צבר ההזמנות, החברה אמנם רשמה גידול בהכנסות לעומת הרבעון המקביל, אך העמקה של ההפסד בשורה התחתונה וירידה בצבר ההזמנות, שעמד על כ-36 מיליון שקל במועד הדוח לעומת 44 מיליון שקל בשנת 2024, הכוללים 12 מיליון שקל שלטענת החברה התעקבו לשנת 2025 בשל המתנה לאישור תקציב המדינה. עם זאת, בדוח מציינת החברה כי במקביל לצבר מנהלת החברה משא ומתן מתקדם לקבלת אישור והזמנות נוספות, דבר שייתכן יבוא ליידי ביטוי בשבועות הקרובים.

החברה שומרת על אופטימיות

מנכ"ל החברה, ליאור סגל, אמר בשיחה לביזפורטל: אני חושב שמה שאנחנו רואים היום ביחס להתפתחות החברה בחו"ל היא חיובית, ואני חושב ששנה הבאה תהיה שנת מפתח בהיבט של היציאה לחו"ל, בטח אם כל נושאים האסטרטגים שלנו יבואו ליידי ביטוי בשנה הזו".

בינואר השנה הגדיר סגל את ההסכם עם קבוצת EDGE מאבו דאבי כ"שחר של יום חדש עבור עין שלישית", תוך שהוא מציין כי זו הפעם הראשונה שחברה ביטחונית ישראלית מקימה מיזם משותף אמיתי עם חברה מאיחוד האמירויות. לדבריו, "השיתוף פעולה יאפשר לנו להשתלב בעסקאות שלהם, ולקדם עסקאות בגיבוי שלהם. זו כמות משאבים שלא הייתה לנו לפני כן". ההסכם עדיין לא מומש וזה משהו שעשוי לתמוך בפעילות הגלובלית אליה מכוונת החברה בעתיד.

הדוחות הכספיים

ברבעון המחצית הראשונה של 2025 רשמה עין שלישית הכנסות של כ-10.61 מיליון שקל, עלייה של כ-8.5% לעומת 9.77 מיליון במחצית הראשונה של 2024. במקביל, עלות ההכנסות זינקה לכ-88% מההכנסות, מה שהשאיר כ-1.1 מיליון שקל בלבד בשורת הרווח הגולמי. הקיטון ברווח הגולמי ובשיעורו נובע בעיקר בגין הוצאות גבוהות לפיתוח מוצר בהתאם למכרז בו זכתה החברה וכן בגין הקמת קו ייצור והערכות לייצור סידרתי. בנוסף, החברה פועלת אסטרטגית לקבל הזמנות גם בשיעור רווח נמוך כדי להעמיק את החדירה לשוק ולפיתוח מוצרים חדשים. כלומר, חלק מהשחיקה ברווחיות נובע מכך שהכנסות נרשמות על פרויקטי ייצור גדולים, כאשר הרבה מהעלות מגולגלת לכוח אדם והיערכות לייצור המוני, דבר שמופיע בשורה הגולמית ולא התפעולית.