איך התערבות בנק ישראל בשוק השפיעה על השקל? הנה תוצאות המחקר שהוציא הבנק

בנק ישראל פרסם היום את תוצאות המחקר שערכה ד"ר סיגל ריבון מחטיבת המחקר, שבחן את השפעת ההתערבות בנק ישראל בשוק המט"ח על שער החליפין האפקטיבי של השקל. כידוע, לאחר כעשור שבו כלל לא התערב בשוק המטבע החוץ, בנק ישראל חזר להתערב בשוק במארס 2008. בתחילה ההתערבות נעשתה בסכומים קבועים מראש, 25 מיליוני דולרים ליום, ומאוחר יותר 100 מיליוני דולר ליום. באוגוסט 2009, שינה הבנק את המדיניות ועבר להתערב על פי שיקול דעת בסכומים שאינם קבועים מראש.

תוצאות המחקר בגדול מצביעים כי בתקופה שבה ההתערבות נעשתה על פי שיקול דעת, בין ספטמבר 2009 ועד סוף 2015, היקף ההתערבות הממוצעת בחודש היה 830 מיליון דולר, כאשר היקף שכזה הביא לפיחות הגבוה ב-0.6% בשער החליפין, וזאת לעומת חודש ללא התערבות. כלומר, כל 100 מיליון דולר של רכישות תרמו לפיחות של 0.07%-0.09% בשער החליפין. התוצאות תומכות בתפיסה שלערוץ האיתות לשוק יש חשיבות בהסבר ההשפעה של ההתערבות על שער החליפין.

עוד נמצא כי עצם ההתערבות של  בנק ישראל (בסכום כלשהו) בחודש מסוים הביאה לפיחות של  כ-1.1%-1.4% לשער החליפין באותו החודש. "תוצאה זו תומכת בהערכה כי השפעת ההתערבות נובעת גם מהאיתות לגבי המדיניות המונטרית הכוללת של הבנק מעצם ההתערבות, ולא רק מההשפעה הישירה על של ההתערבות על שוק הנכסים", כתבה רובין. "מהבחינה האמפירית של הגורמים המשפיעים על ההתערבות, עולה שהבנק מתערב כאשר הוא מעריך ששער החליפין הריאלי סוטה (מיוסף ביתר) ביחס לשע"ח של שיווי משקל של הטווח הארוך".

גם לרמת היתרות ביחס לתוצר יש השפעה על ההתערבות - ככל שהרמה נמוכה יותר, ההתערבות גדולה יותר. עוד נמצא שגידול ביצוא נוטה להקטין את ההתערבות. בחלק מהגרסאות של האמידה נמצא שככל שהציפיות לאינפלציה לשנה הקרובה נמוכות יותר, ייטה הבנק להתערב יותר. כלומר, ההתערבות בשוק המט"ח מהווה גם כלי כדי לתמוך בהשגת יעד האינפלציה. 

רכישות מטבע החוץ ושער החליפין האפקטיבי 2008-2016: