סופית: בנק ישראל עובר ל-8 עדכוני ריבית בשנה בלבד
כמעט חודשיים לאחר ההודעה בדבר בחינת הנושא, בבנק ישראל מודיעים היום כי התקבלה ההחלטה ולפיה במהלך שנת 2017 יעבור הבנק מתדירות של 12 החלטות בשנה, הנהוגה כעת, לתדירות של 8 החלטות בשנה. בשבועות הקרובים יודיע בנק ישראל על המועד המדויק שבו יתבצע השינוי, ויפרסם את לוח מועדי החלטות הריבית לשנת 2017.
בדיוני הוועדה המוניטארית עלה כי "הגורמים התומכים בהחלטה קשורים להתייצבות של הציפיות לאינפלציה לטווחים הרחוקים, עניין שמצביע על התבססות משטר יעד האינפלציה בישראל והאמינות המיוחסת לבנק ישראל - דבר שמאפשר ריווח של העדכונים". גורם תומך נוסף הוא כי "8 עדכונים בשנה זה תואם את התנודתיות הלא גבוהה של המשתנים הכלכליים בישראל". עוד גורם הוא כי "תדירות נמוכה יותר תאפשר לבנק ניתוח מעמיק יותר של המגמות היסודיות". עניין נוסף הוא ש"תדירות של שתי החלטות לרבעון תואמת את התדירות של בנקים מרכזיים מובילים. המגמה". מנגד, נכתב כי "חברי הוועדה הסכימו שתדירות נמוכה יותר כרוכה בהקטנת הגמישות להגיב לאירוע בלתי צפוי על ידי שינוי בריבית במועד קבוע מראש".
בסופו של דבר נכתב כי לאחר מספר דיונים שהתקיימו בנושא רוב חברי הוועדה המוניטרית הגיעו, כאמור, למסקנה שהיתרונות במעבר ל-8 החלטות בשנה עולים על החסרונות והסיכונים. הם סברו שהיות והגמישות לקבל החלטות מדיניות מוניטרית בכל עת, כמו גם היכולת להעביר מסרים לשווקים אודות מצב המשק, נשמרת גם לאחר שינוי תדירות ההחלטות הסדירות, לא תהיה פגיעה באפקטיביות של המדיניות. כמו כן, הם ציינו שבאותם מקרים בהם בנקים מרכזיים הפחיתו לאחרונה את תדירות ההחלטות, לא נצפתה תגובה שלילית בשווקים. הם הדגישו, שההחלטה אינה תולדה של סביבת הריבית הנוכחית, וסברו שההחלטה להפחית את תדירות ההחלטות נכונה הן לעת הנוכחית, והן לתקופה שבה הריבית תעלה.
עוד נכתב בפרוטוקול הדיונים כי "חבר הוועדה שהתנגד להחלטה סבר שהנימוקים שהובאו בפני הוועדה לא מצדיקים את הפחתת תדירות ההחלטות בעת הזו. לטענתו אובדן הגמישות שמקנה התדירות החודשית הנו מהותי, וההחלטה לא הייתה מתקבלת אלמלא רמת הריבית הנמוכה במשק המגבילה, לדבריו, את מידת השימוש בכלי הריבית. הריבית הנמוכה הדריכה, לטענתו, את הבנקים המרכזיים של אירופה ויפן בהחלטתם לצמצם את תדירות ההחלטות, והיא השפיעה על החלטת בנק ישראל להפחית את תדירות החלטות הריבית. תדירות מפגשי הוועדה אינה משפיעה על המדיניות המונטרית כל עוד הריבית קבועה ברמתה הנוכחית, אך עשויה לפגוע בגמישות ויעילות המדיניות המונטרית כאשר הריבית תשוב לעלות."
- 8.עובדי הבנק ידרשו הטבת שכר על יישום השינוי (ל"ת)מוני 20/09/2016 19:13הגב לתגובה זו
- 7.עוד נשמה אבודה ,בהלוויה שלה ידברו כולם בטלפון הנייד . (ל"ת)בא 20/09/2016 17:43הגב לתגובה זו
- 6.עוד נשמה אבודה ,בהלוויה שלה ידברו כולם בטלפון הנייד . (ל"ת)בא 20/09/2016 17:06הגב לתגובה זו
- 5.חצי מדינה אוכלי חינם 20/09/2016 15:47הגב לתגובה זוככה היא לא תידרש לעבוד בכלל. רק לבוא בתחילת כל חודש לקחת את צק המשכורת וללכת ישר לקפה גרג
- 4.קרנית פלוג איומה ונוראית . שותפה של האליטה. (ל"ת)תומר 20/09/2016 14:41הגב לתגובה זו
- 3.טל 20/09/2016 14:22הגב לתגובה זוילן הפעם פועלת ומהר השוק בארה"ב לוחץ כבר המון זמן למהלך הנבון הזה.
- חחח. (ל"ת)בא 20/09/2016 17:44הגב לתגובה זו
- 2.מני 20/09/2016 14:06הגב לתגובה זובנק ישראל מבין שאין הרבה מה לחדש ולכן מוריד את תדירות עידוכני הריבית. מי שקורא בין השורות מבין שאנחנו נשאר עם ריבית נמוכה למשך שנים ארוכות.
- 1.חברה קדברה 20/09/2016 13:53הגב לתגובה זוכל מי שעשה קולים אחל אותה!
- גוני קריספי 20/09/2016 14:29הגב לתגובה זואיזה חברה ואיזה קדברהרק קולים!

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
קרן מניקיי שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.
האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.
במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.
הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.
- בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים: בורסת ת"א מרחיבה את היצע מדדי המניות
- הבורסה פורחת, המחזורים מזנקים - האם ישראל בדרך להפוך לשוק יעד עולמי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות
דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את
הקריסה של הנדל"ן?
דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.
השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי.
וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".
אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.
- "עכשיו הזמן לקנות מניות טכנולוגיה - ממליץ על סיניות, פייסבוק, AMD ומיקרוסופט"
- "האמריקאים מכרו תעודות סל והורידו את כל השוק, נוצרה הזדמנות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?