ביום שאחרי יוון: זה הדבר הגדול הבא בשווקים הפיננסים - איך יגיבו הבורסות?

מערכת Bizportal |
נושאים בכתבה בורסות

בוקר ליום חמישי, נראה שהסאגה היוונית הסתיימה באופן סופי לאחר שהפרלמנט היווני אישר את ההסכם עליו חתם ציפראס ביום ב' ובכך סלל את הדרך לקבל חבילת סיוע בהיקף של 86 מיליארד אירו. כעת נראה כי תשומת לב הסוחרים תעבור לדבר הגדול הבא - העלאת ריבית ראשונה בארה"ב מזה כמעט עשור - וההשפעה של הצעד על הבורסות. 

תגובה ראשונית ניתן כבר בימים האחרונים לראות בשוק המט"ח כאשר למרות אישור ההסכם והרגיעה הצפויה בזירה האירופית, מטבע האירו דווקא משלים הבוקר 4 ימים רצופים של היחלשות מול הדולר. גם בארץ, האירו נופל כעת עוד 0.3% ונסחר ברמה של 4.13 שקלים בלבד, שפל של 13 שנים. הסיבה היא הפוקוס על העלאת ריבית בארה"ב.

בשוק ממתינים כעת בדריכות לעדכון הריבית באירופה, היום בשעה 14:45 ובעיקר למסיבת העיתונאים שיקיים יו"ר ה-ECB מריו דראגי 45 דקות לאחר מכן - בשעה 15:30. עוד קודם יפורסם היום העדכון האחרון לנתון האינפלציה בגוש האירו. הצפי הוא למינוס 0.2%.  

אתמול חזרה ג'נט יילן, יו"ר הבנק המרכזי האירופי, בנאומו בפני הקונגרס האמריקני על המשפט הבא - "אם ההתפתחויות הכלכליות יהיו כפי שאנחנו צופים, אז התנאים הכלכליים יהיו הולמים לצורך העלאת ריבית מתישהו השנה - ובכך נתחיל לנרמל את סביבת הריבית". המשמעות היא שיילן למעשה מבהירה כי למרות נתון המכירות הקמעונאיות החלש לחודש יוני שפורסם השבוע - המסלול הוא עדיין לעבר העלאת ריבית.  

אלכס ז'בז'ינסקי, כלכלן ראשי במיטב-דש: "ה-FED מתכוון לעלות את הריבית עוד השנה אם הכלכלה האמריקאית לא תאכזב יותר מדי בחודשים הקרובים ואם לא יהיו אירועים חריגים בעולם. העלאת הריבית מחויבת כדי למנוע ניפוח בועות פיננסיות בעתיד. למרות שאי הוודאות סביב השפעת העלאת הריבית הראשונה מאז 2006 גבוהה מאוד, ה-FED עושה עבודה טובה בהכנת השווקים לאירוע. הוא מעוניין שמבחינת השווקים ההפתעה תהיה דווקא אם הוא לא יעלה את הריבית, כאשר עליית הריבית תהפוך לדעת קונצנזוס. בדרך כלל במקרים כאלה השווקים מגיבים במתינות לצעד של העלאת הריבית עצמו. לכן, בסיכוי לא קטן העלאת הריבית הראשונה לא תיצור זעזוע בשווקים. מלבד זאת, העלאת הריבית ויציבות בשווקים הפיננסיים הם שני הדברים שבחינת ה-FED  צריכים להתקיים יחד ותלויים אחד בשני. הבנק המרכזי האמריקאי ממש לא יהיה מעוניין להרוס  במו ידיו את העבודה שנעשתה במשך השנים האחרונות. לכן, אם השווקים בכל זאת יגיבו בעוצמה להעלאת הריבית, ה-FED צפוי להכריז על פסק זמן. יתכן שהעלאת הריבית הראשונה תהיה בשיעור נמוך מ-0.25%, רק כדי לבחון את ההשפעה."

"בישראל דווקא הפרספקטיבה של העלאת הריבית נראית כמתרחקת. האינפלציה אומנם התייצבה מעט, אך עוצמתו של השקל בשיא ויצוא הישראלי נחלש משמעותית. בנק ישראל עשוי עוד להוריד את הריבית, למרות הערכות שהציגה הנגידה במסיבת העיתונאים אחרי הודעת הריבית האחרונה." 

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב: "לבנק המרכזי האמריקני יש עניין להעלות את הריבית מוקדם ככל האפשר, ה'פד' רוצה להחזיר את הכלכלה למצב בריא ונורמלי - שבו לכסף יש מחיר. ארה"ב גם מפחדת מסינדרום יפן, שתקועה עשרות שנים במיתון וריבית אפסית. אם לא יקרו הפתעות חריגות בכלכלה, הריבית בארה"ב אכן תעלה כבר השנה, כפי שאמרה אתמול הנגידה יילן. שוק המניות עשוי להגיב בירידות להעלאה הראשונה, אבל אלו יהיו ירידות לטווח קצר, ובהמשך השוק יחזור לתוואי העליות. צריך לזכור שהמתאם בין הריבית לאגרות החוב הוא שלילי גבוה, כלומר כאשר הריבית עולה מחיר אגרות החוב יורד. לעומת זאת, המתאם בין מניות לאגרות חוב הוא נמוך, כלומר המניות מתנהגות שונה מאג"ח".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד אומר צדוק, כי "גם אם המניות יגיבו באופן מידי להעלאת הריבית בירידות, חשוב לזכור שהמתאם בין המניות לריבית הוא אמנם שלילי, אבל נמוך, ולכן לא צריך לחשוש מירידות שערים משמעותיות בשוקי המניות בגין העלאות הריבית הראשונות שצפויות כבר בסוף השנה. ההשפעה של העלאות הריבית על שוקי המניות תהיה רק בשלב יותר מאוחר, אחרי סדרה של העלאות ריבית, לכן כדאי בתקופה הקרובה לתת העדפה משמעותית למניות על פני שוק האג"ח. הדבר נכון גם לגבי שוק המניות הישראלי וגם לגבי חו"ל". 

יונתן כץ, הכלכלן של לידר: "לאחר שההסכם בין יוון וגוש היורו אושר בפרלמנט היווני,  שוק האג"ח צפוי לחזור ולהתרכז בנתונים הכלכליים. שוק האג"ח בארה"ב צפוי להגיב יותר לנתונים הכלכליים, אשר רובם חיוביים.  לכן, התשואות בארה"ב צפויות לעלות ולנוע בטווח של 2.4%-2.6% בחודש הקרוב. לעומת זאת, בישראל מסתמנת מגמה של ירידה בציפיות האינפלציה שנה קדימה, זאת על רקע ירידה במחירי הנפט בעולם והמשך ייסוף בשקל. לכן, למרות שמגמת עליית תשואות בארה"ב לא תטיב עם שוק האג"ח הישראלי, ההערכה שבישראל שוררת סביבת אינפלציה נמוכה ולכן הריבית תישאר נמוכה גם לאחר העלאת ריבית הפד תומכת בשוק האג"ח".  

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אפליקציות מסחר (גרוק)אפליקציות מסחר (גרוק)
מחקר

המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם

חוקרים מהאוניברסיטאות המובילות בעולם ניתחו את התנהגותם של משקיעים וגילו: המעבר למסחר באפליקציות מוביל להפסדים; הסיבה: שילוב הרסני של טכנולוגיה, פסיכולוגיה והטיות קוגניטיביות

עוזי גרסטמן |

השנה היא 2010. משקיע ממוצע פותח את תוכנת המסחר במחשב הביתי, קורא דוחות כספיים, מנתח נתונים, בודק גרפים ורק אז מקבל החלטת השקעה. במהירות קדימה להיום - משקיע שוכב במיטה בשעה 22:17, גולל בפיד של אינסטגרם, רואה התראה שמניית אפל ירדה 2%, ותוך 10 שניות מוכר את כל האחזקות שלו. ברוכים הבאים לעידן החדש של שוק ההון, עידן שבו אפליקציות המסחר הפכו את המסחר לנגיש, מהיר, מרגש,. עידן שבו הרשתות מוצפות ב"מומחים" למניות, עידן שבו משקיעים חדשים הם לא באמת משקיעים - אלא מהמרים. 

המשקיעים החדשים נולדו לאפליקציות המסחר, אבל גם משקיעים וותיקים הופכים להיות מכורים יותר לנוחות, לריגושים, "למשחק", ומקבלים החלטות מהירות שהם יותר הימורים מאשר השקעות. בורסה היא לא קזינו. נסחרות בה חברות עם ערך ומי שבודק, מנתח ומשקיע לאורך זמן, מקבל תמורה. השקעה בבורסה נשענת על הבנה, מומחיות וניתוח. הימור מנגד נשען על מזל. בהימור לרוב מפסידים. מחקרים מוכיחים שמסחר באפליקציות גורם לכם להפסיד יותר מאשר במסחר במערכות אחרות. כלומר, הנגישות, המהירות, הפיתוי הופך את ההשקעה להימור - ככה אתם מפסידים אלפי דולרים בשנה.     

למעשה, העידן הדיגיטלי הבטיח ל"דמוקרטיזציה של שוק ההון". אפליקציות מסחר נוחות ונגישות אמורות היו להפוך כל אחד למשקיע חכם ומיומן. אבל סדרת מחקרים אקדמיים מהשנים האחרונות חושפת תמונה הפוכה: הטכנולוגיה שאמורה הייתה לעזור לנו דווקא פוגעת בביצועי ההשקעות שלנו באופן דרמטי.

המחקר המרכזי: השקעות חכמות?

המחקר המקיף ביותר בתחום פורסם תחת הכותרת "Smart(Phone) Investing? A within Investor-Time Analysis of New Technologies and Trading Behavior" על ידי צוות חוקרים בינלאומי: אנקיט קלדה (Assistant Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה), בנג'מין לוס (Associate Professor מאוניברסיטת הטכנולוגיה של סידני), אלסנדרו פרביטרו (Associate Professor of Finance מאוניברסיטת אינדיאנה) ופרופ' אנדראס האקת'ל (Professor of Finance מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט).

המחקר, שניתח התנהגות של אלפי משקיעים גרמנים לאורך מספר שנים, מצא שהמעבר מפלטפורמות מסחר מסורתיות לאפליקציות סמארטפון מוביל לעלייה דרמטית בנפח המסחר ולירידה בביצועים. החוקרים תיעדו שמשקיעים שעברו לאפליקציות הגבירו את פעילות המסחר שלהם באופן משמעותי, תוך כדי נטילת סיכונים גבוהים יותר והחזקת תיקים פחות מגוונים.

בנקים
צילום: אילוסטרציה
ניתוח Bizportal

כמה יפסידו הבנקים מהורדת הריבית?

אחרי הפסקת האש, עסקת החטופים ומדד המחירים המפתיע, הריבית בדרך למטה וזה רק שאלה של עד כמה עמוק היא תרד; ברקע הבנקים מאבדים גובה, ועולה השאלה: עד כמה הבנקים יושפעו מהורדת הריבית?

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה בנקים ריבית

למרות שבבנק ישראל אמרו אתמול שלא יורידו את הריבית “לפני הזמן”, כולם מבינים שהזמן הזה מתקרב. העסקה לשחרור החטופים, הפסקת האש וההתייצבות הביטחונית, יחד עם מדד המחירים לצרכן שפורסם אתמול והפתיע כלפי מטה (מדד המחירים בספטמבר ירד ב-0.6%; גם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%; מה זה אומר להמשך?), מחזקים את ההערכות שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה, ושתהליך ההפחתה יימשך גם אל תוך השנה הבאה. אחרי כמעט שנתיים של סביבת ריבית גבוהה, עולה השאלה איך הורדת הריבית תשפיע על הבנקים, שנהנו עד כה מתקופה שהייתה כמעט חלומית מבחינתם עם רווחים חסרי תקדים.

בסוף היום, מודל הרווח של הבנקים מהריבית דיי פשוט: הם מרוויחים על ההפרש שבין מה שהם גובים על ההלוואות למה שהם משלמים על הפיקדונות. כשהריבית במשק גבוהה, ההכנסות על הלוואות ומשכנתאות מזנקות, אבל כשהריבית תרד, הם ירוויחו פחות על אותן הלוואות. במקביל גם ההוצאות שלהם על פיקדונות יקטנו, כי הם ישלמו לציבור פחות ריבית על החסכונות. אלא שזה לא מתאזן אחד לאחד, ההכנסות יורדות מהר יותר והן גדולות יותר, וההוצאות יורדות לאט יותר והן קטנות יותר, כך שבמאזן הכולל הבנקים צפויים להרוויח פחות.

צריך לזכור שהבנקים מרוויחים כסף ממספר מקורות: עמלות מניהול חשבון, פעולות בשוק ההון, המרות מט"ח, כרטיסי אשראי, וכן גם השקעות כמו גם מקורות נוספים, אבל הרווח העיקרי של הפעילות נמצא בהכנסות נטו מריבית, המרווח שבין הריבית שהם גובים על הלוואות לריבית שהם משלמים על פיקדונות שמהווה מעל 70% מהיקף ההכנסות של הבנקים. 

בשנים האחרונות המרווח הזה זינק לשיאים שלא נראו כאן שנים. הריבית הגבוהה הגדילה את ההכנסות מריבית בקצב מהיר יותר מהוצאות הריבית על הפיקדונות, בעיקר משום שחלק גדול מהציבור מחזיק כספים בעו"ש והריביות על הפיקדונות לא צמחו כמו הריביות על ההלוואות. זו הייתה תקופה שבה כל העלאת ריבית ירדה לשורה התחתונה של הבנקים, והובילה לרווחים היסטוריים.

אבל גם הפרק הזה מתקרב לסיום. כשהריבית יורדת, ההכנסות מריבית, קרי מהלוואות, משכנתאות ואשראי עסקי, מצטמצמות. במקביל, גם הוצאות הריבית של הבנקים על הפיקדונות יורדות, אבל לא באותו קצב. התוצאה היא שחיקה מסוימת במרווח הריבית, ובמילים פשוטות, ירידה ברווחיות.