המפעל ייסגר? חיבור 'חמת' בבאר שבע לצינור הגז מתעכב - והחברה מתכננת להקים פעילות בטורקיה
חיבור מפעל חמת 0.79% לגז טבעי מתעכב והחברה פוזלת לטורקיה: החברה הבורסאית, שבשליטת יואב גולן, הודיעה היום לבורסה כי היא מנהלת מו"מ עם תאגיד זר לצורך הקמת מפעל משותף לייצור כלים סניטריים בעיר איזמיר.
ל-Bizportal נודע כי לאחר שנתקלה בקשיים בירוקרטיים להקים מפעל בארץ כבר 4 שנים על רקע העיכוב בהזרמת הגז מהמאגרים אל מפעל החברה בבאר שבע, יחד עם קשיים רגולטוריים נוספים - אלו הביאו את החברה לבדיקת המהלך. בעיקר מדובר בסחבת בוועדות המחוזיות לאישור חיבור המפעל שנגרר יותר מדי זמן.
דירקטוריון החברה אישר לרכוש קרקע בשטח של 30 דונם בפארק תעשויות הממוקם כ-40 ק"מ מאיזמיר שבמערב טורקיה בהיקף של 10 מיליון שקל. חמת תחזיק ב-80%-90% במיזם המשותף שצפוי לחשוף אותה לשווקים חדשים - מה שלא התאפשר לה לעשות רק באמצעות מפעל החברה בבאר שבע.
החברה מעריכה כי עלויות הייצור בטורקיה יהיו נמוכות בעד 40% לעומת ישראל. עם זאת, החברה לא תסגור את המפעל בבאר שבע בשלב זה.
- 18.אלי 26/06/2015 16:50הגב לתגובה זולכל המובטלים שיש ויהיו הרבה בעתיד תגידו תודה לשלי וחבורת הבולשביקים שמונעים קידום פרויקט הגז למפעלים
- 17.ברברת 26/06/2015 15:38הגב לתגובה זותעשה נפיחה
- 16.אל תעברו . 26/06/2015 12:44הגב לתגובה זוחנקן
- 15.Itzicks 26/06/2015 08:21הגב לתגובה זוחברים, קראתי את התגובות - והבעיה היא בתשובה, בשלי או בממונה.הבעיה היא:1) תשתית2) בירוקרטיהממשלות ישראל לא השכילו לבנות ולהיערך לתשתית גז לכלל שטחה של מדינת ישראל. הממשלה היתה צריכה:1) למזער בירוקרטיה2) לפשט את הקמת מערך ה cng במדינה ולאפשר לרשיונות cng למשווקים בצורה מואצת3) להקים צינור נוסף מהמאגרים (כיום יש רק צינור אחד).4) לתת תמריץ בדמות מענק השקעה בסך של 20% על הגז ולא בדמות 250 אלף שח היות ומדובר בהשקעות שבשקט מגיעות לכדי מליוני שקליםאת כל זה היה על הממשלות לעשות לפני 10 שנים עם גילוי הגז ובמקום זה מדברים היום על ייצוא הגז
- 14.שילכו לירדן, יהיה עוד יותר זול (ל"ת)והעובדים? איכפט מהם? 26/06/2015 08:14הגב לתגובה זו
- 13.ארנולד 24/06/2015 15:18הגב לתגובה זומה יש להם לחפש פה למה לאיים לא טוב לכם פה לכו לטורקיה מה קרה יש היום מפעלים נוספים חוץ מכם ויש גם ייבוא אז אם אתם רוצים להשאר מה טוב ואם לא אז אנא לא לאיים פשוט תלכו וחלאס חבל ממתיחסים ברצינות הרי אתם תחזרו על ארבע למה כי הקבלנים שבונים ירכשו מהיבוא ויתרגלו לזה אז תנסו למכור בטורקיה או ביוון נראה מה יקרה בעצם חבל על המילים וחבל להתיחס אליכם פשוט חבל
- 12.ציפורה 24/06/2015 15:06הגב לתגובה זוהיא הכתובת להצלת המצב .
- 11.מדינה פשוט זבל (ל"ת)תום 24/06/2015 14:58הגב לתגובה זו
- 10.אורן 24/06/2015 13:25הגב לתגובה זוגילה עשה נזק למדינת ישראל שגדולי אויביה כגון חיזבללה וסוריה לא הצליחו לעשות תראו לי מדינת אויב שעשתה נזק של עשרות מיליארדים כפי שגילה עשה ומה שיותר חמור בגיבוי של יחמוביץ וחבורת עיתונאים
- 9.שמטוב 24/06/2015 13:16הגב לתגובה זומי שאשם במצב זה שודד אוצרות הטבע של ישראל עצחק תשובה. כל העיכובים הם מעשי סחיטה שלו כדי שיתנו לו להשתלט על אספקת הגז של המדינה. המדינה צריכה להלאים את חלקו ותוך זמן קצר כל העיכובים יעלמו לגמרי. יצחק תשובה הורס את מפעל חמה (ויש לו בוודאי שותפים) על ידי שהוא יוצר הגדלת עלויות ייצור. ולדחמיר פוטין הבין מייד מי המנוולים בין הטייקונים וזרק אותם לכלא בלי הרבה חוכמות. פה יש לנו את ביבי לשלשת יונים שפוחד לטפל בטייקונים או משתף איתם פעולה.
- 8.ליצן 24/06/2015 08:24הגב לתגובה זוברכבת הקלה בירושליים ובת"א וברבות לפריפריה השקיעו מלירדים . ושכחו להשקיע במטרה שלשמה הוקמה רכבת מקורות פרנסה לעובדים . אם מפעלים נסגרים אין צורך ברכבת לנסוע לעבודה .
- 7.יחימוביץ וגילה למאסר עולם הרסו לנו את הכלכלה בושה וחרפ (ל"ת)גדי 23/06/2015 19:57הגב לתגובה זו
- 6.ויש עוד מפעלים כאלו מה יהיה? (ל"ת)שוימר 23/06/2015 15:24הגב לתגובה זו
- 5.חלמאות 23/06/2015 14:00הגב לתגובה זובכל מקום ציבורי והומה אדם, בכנסים, באספות, במרכזי ערים ועוד - האחראים הבלעדיים לסגירת מפעלים בגלל אי הזרמת גז טבעי כמובטח, הנם חברי הכנסת שלי יחימוביץ, מיקי רוזנטל, וקרן נויבך - מתכנית בוקר ברש ב'.
- שמטוב 24/06/2015 13:22הגב לתגובה זואף אחד לא מפריע לו לחבר גז אלא שהוא לא רוצה לחבר כדי לסחוט יותר כספים.
- 4.אזרח 23/06/2015 13:50הגב לתגובה זוכמה עובדים ילכו הבייתה??? מי יפצה אותם על משחקי הכס שלכם?
- 3.יחימוביץ תשלם לך (ל"ת)אקק 23/06/2015 13:48הגב לתגובה זו
- 2.אימינו 23/06/2015 13:47הגב לתגובה זוועל סעיף 52
- 1.לך תלונן לשלי כבל וחנין. הם דואגים שהמפעלים ייסגרו בארץ (ל"ת)שלי כבל והסוציאליזם 23/06/2015 13:42הגב לתגובה זו
- שמטוב 24/06/2015 13:20הגב לתגובה זויחימוביץ רוצה שהגז ילך לארץ כאן ועכשיו. יצחק תשובה רוצה להשתמש בגז כדי לסחוט מחירים גבוהים עבורו. תשובה הנבל מונע חיבור גז למפעלים ואתם תומכים בשודד הזה ?
- שלי מבקשת לשמור את הגז לנינים (ל"ת)ארקדי 23/06/2015 13:50הגב לתגובה זו
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףג'י סיטי ממשיכה לצנוח, האג"ח בתשואה של 10%
ג’י סיטי הגדילה את אחזקתה בחברת הבת סיטיקון למעל 50% ותידרש כעת להגיש הצעת רכש מלאה למניות המיעוט, מהלך שעשוי להגיע להיקף של 1.4 מיליארד שקל; במעלות מזהירים כי המינוף עלול לטפס מה שמעורר חשש שהמהלך יכביד על התזרים, והתגובה מורגשת במניה ובאגרות החוב של החברה
ג’י סיטי ג'י סיטי 6.44% , חברת הנדל״ן המניב בשליטת חיים כצמן, הפתיעה את השוק בשבוע שעבר. החברה רכשה 7.7% נוספים ממניות סיטיקון בעסקה מחוץ לבורסה במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על מחיר השוק (כ-2.95 אירו ערב ההודעה), שפל אליו הגיעה סיטיקון לאחר פרסום הדוחות האחרונים. בעקבות העסקה עלתה אחזקתה של ג’י סיטי ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל מניות המיעוט באותו מחיר.
בהיענות מלאה, מדובר בעסקה שעשויה להגיע להיקף של 312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל). ג’י סיטי ציינה כי רכשה את המניות ממקורותיה העצמיים, אך מנהלת מו״מ לקבלת קו אשראי בנקאי של עד 195 מיליון אירו למימון יתרת הרכישה. לטענת החברה, המהלך צפוי לתרום להונה העצמי בכ-171 מיליון שקל ולשפר את ה-FFO, "עם השפעה זניחה על המינוף” ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות.
מניית סיטיקון נסחרת מאז ההודעה סביב הרף של 4 אירו, קצת מתחת למחיר ההצעה. זה סימן לכך שהשוק צופה שהצעת הרכש תתקבל (אילו הייתה נסחרת מעל 4 אירו, זו הייתה אינדיקציה לציפייה לפרמיה נוספת).כאן כבר עולה השאלה: למה דווקא 4 אירו? אם הכוונה הייתה להגיש הצעה "נדיבה" שתזכה להיענות, אפשר היה תאורטית להתייצב גם ב-3.5 אירו, פרמיה נאה על מחיר שוק שצלל מתחת ל-3 אירו ערב המהלך. בסביבת השוק עלתה השערה לפיה ג’י סיטי התחייבה מראש לרכישה מגוף מוסדי במחיר של 4 אירו במקרה ומחיר המניה ירדת מתחת ל-3. בעוד אין עדויות לדבר שכזה, התזמון של העסקה והמחיר שקפץ לגובה שאינו נדרש כדי "לשכנע" את השוק מציפים את סימן השאלה. בין אם נכון ובין אם לא, החברה נגררה להצעת רכש מלאה באותו מחיר מינימלי הודות לחוק הפיני.
מה המספרים מספרים
מול ההצעה המחייבת הזו הציגה ג’י סיטי את הסיפור הפיננסי: היא קונה מניות של סיטיקון בפרמיה על מחיר השוק אבל בדיסקאונט עמוק על ההון העצמי ("על הנייר”), ולכן רשאית לטעון לעלייה בהון בזכות רכישה זולה ביחס לשווי בספרים. השוק קנה בהתחלה את הסיפור, כאשר ביום ההודעה מניית ג’י סיטי עלתה משום שהאחזקה הסחירה בסיטיקון מוערכת כעת במחיר גבוה משמעותית ממחיר השוק שקדם לעסקה. אבל בתוך ימים ספורים הגיע תיקון חד: מעלות (S&P) הכניסה את הדירוג למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, והבהירה שבתרחיש של היענות רחבה להצעת הרכש המינוף עלול לטפס לטווח 70%-75%. במידה ותהיה ירידת ערך שיכולה להגיע הן משווי החזקה של נכסים אחרים והן מהתחזקות השקל מול נכסים בחו"ל, המינוף אף עשוי לחצות את רמת ה-80%, רמות שלא נראו מאז החלה החברה לממש נכסים. בשוק האשראי זו כבר אינדיקציה לשחיקה בפרופיל הפיננסי. בתגובה, המניה מחקה את העליות ונפלה מתחת למחיר שלפני ההודעה, ובאג"ח בלטה הירידה בסדרה יד' לדוגמא שאינה מובטחת, אות לאפשרות שהמשקיעים מפנימים סיכוני תזרים, גידול מהיר בחוב, ואף תרחיש שבו ערך הנכסים האפקטיבי בשוק נמוך מסך ההתחייבויות.
- הגרידיות של כצמן - הפחד של המשקיעים
- ברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כאן נכנסת לתמונה סוגיית המימון. לצד ההצהרה על "השפעה זניחה על המינוף", ג’י סיטי עצמה דיווחה כי היא מנהלת מו״מ לקבלת הלוואה בנקאית של עד 195 מיליון אירו למימון הרכישה והצעת הרכש. בשונה מגיוס אג"ח, מימון בנקאי דורש בטוחות נוקשות יותר: שעבודים על נכסים ובדיקות תזרים צמודות. עצם הפנייה למימון כזה מראה שהעסקה לא בהכרח נטולת סיכון. זו גם הסיבה שהאג"חים הגיבו בירידות , כאשר המשקיעים מבינים שהבנק יקבל קדימות עליהם, והחשש מגידול במינוף הופך למוחשי.
אלעד אהרונסון מנכל איי סי אל; קרדיט: נטלי כהן קדושהאם הירידות באיי.סי.אל מוצדקות או שמדובר בתגובת יתר?
המניה נפלה אחרי שהחברה סיכמה עם האוצר על העברת נכסי הזיכיון בים המלח למדינה בתמורה לכ-3 מיליארד דולר וביטלה את זכות הסירוב במכרז הבא, והמשקיעים שואלים האם זו תגובת יתר, או ירידה מוצדקת?
מניית איי.סי.אל איי.סי.אל 1.14% צנחה בשבוע שעבר בכ-15% ברקע הדיווח על מזכר ההבנות שנחתם בינה לבין משרד האוצר בנוגע לזיכיון ים המלח, אחד הנכסים המרכזיים וההיסטוריים של החברה. ההודעה, שנועדה להסדיר את סיום הזיכיון בשנת 2030, התקבלה בשוק כאילו מדובר במהלך של “מכירת ליבה” או ויתור על מנוע רווח מהותי, אך מאחורי הכותרת מסתתרת עסקה מורכבת יותר, שכוללת הסכמה רגולטורית שנועדה לייצר ודאות לשני הצדדים, ולמעשה לקבע את תנאי סיום הזיכיון ואת מתווה ההמשך לשנים הבאות.
התגובה החריפה במניה משקפת בעיקר בלבול של המשקיעים. לכאורה, אין כאן "מכירת פעילות ליבה" אלא סגירת חשבון היסטורית בין המדינה לבין חברת הכימיקלים לקראת תום הזיכיון בשנת 2030. מזכר ההבנות שפורסם קובע כי כלל נכסי הזיכיון יעברו למדינה עם סיומו, ואיי.סי.אל תקבל בתמורה 2.54 מיליארד דולר, ובתוספת החזר השקעות בפרויקט קציר המלח, הסכום הכולל צפוי להגיע לכ-3 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך מהערכות המוקדמות, במה שהיה אחד המשקולות על המניה בשבוע שעבר, אך כזה שמעניק לשני הצדדים ודאות רגולטורית וכלכלית לשנים הקרובות.
על פי הדיווחים, באוצר ביקשו לשים סוף לחוסר הבהירות סביב הזיכיון ההיסטורי ולפתוח את הדרך למכרז חדש, אך נתקלו בזכות הסירוב שהייתה לאיי.סי.אל, סעיף שאפשר לה להשוות כל הצעה מתחרה ולזכות אוטומטית. הפתרון שנמצא היה שילוב של איום רגולטורי והידברות אינטנסיבית, כאשר האוצר אותת כי יפעל לבטל את הזכות הזו בחקיקה אם לא תושג הסכמה, בעוד שהחברה העדיפה להימנע מעימות משפטי מתמשך. התוצאה היא מזכר הבנות שמעניק לשני הצדדים מרחב תמרון, מצד אחד המדינה קיבלה ביטול רשמי של זכות הסירוב והסדרת הנכסים, ומצד שני החברה קיבעה שווי העברה ותמורה עתידית של כ־2.5 מיליארד דולר, בתוספת החזר על פרויקט קציר המלח.
החברה ויתרה בסופו של דבר על זכות הסירוב הראשונה שהייתה לה במכרז הבא, ותתמודד בו על פי תנאים זהים לשאר המתמודדים. במקביל, המדינה תבחן מנגנונים שיבטיחו את המשך פעילות תעשיות ההמשך של איי.סי.אל בישראל. המהלך הזה עשוי לגרום לחברה לשלם יותר בפועל ממה שהייתה יכולה לשלם במידה והייתה לה את האפשרות הזו. גם, על הנייר לחברות אחרות אין סיבה לגשת למרכז כזה שבו לחברה יש יתרון כה מהותי. כעת, המכרז צפוי להיעשות בתנאי שוק ולשקף את המחירים בשוק, אך עדיין יש כוכבית.
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- איי.סי.אל מזנקת - יצואנית האשלג העיקרית של קנדה סגרה את המכסה השנתית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בפועל, איי.סי.אל שומרת על יתרון מבני: מערך הפקה ותפעול קיים, ידע הנדסי ומיומנויות מצטברות שיקשו על כל שחקן חדש לבנות פעילות חלופית. גם פרויקט קציר המלח, שבעבר הוגדר נטל כלכלי, מוסדר כך שהזכיין הבא ישא בעלויותיו, מה שמעלה את רף הכניסה במכרז הבא.
