הכלכלנים מגיבים - האם באמת בנק ישראל יבצע רכישות אג"ח במיליארדים ויוריד את הריבית מתחת ל-0%?
המעו"ף טס בדקות האחרונות עד 2.5% ומנפץ בעוצמה את ה-1,600 נק', זאת ככל הנראה עקב דיווחים בתקשורת לפיהם בבנק HSBC מעריכים כי בנק ישראל יבצע הרחבה כמותית בהיקף של עד 70 מיליארד שקלים ובמקביל יוריד את הריבית מתחת ל-0%. אורי גרינפלד, הכלכלן הראשי של פסגות: "במידה והשקל יחזור להתחזק מול הדולר והאירו, בנק ישראל יירצה להגיב, התגובה האפקטיבית צריכה להיות דרך שוקי המט"ח, זו פעולה יותר כירורגית מאשר הפחתת הריבית. המצב במשק לא הצדיק את הפחתת הריבית האחרונה, אך בנק ישראל מודאג מהתחזקות השקל. אני לא שולל תרחיש של הרחבה כמותית, בנק ישראל לא רכש דולרים כבר תקופה ארוכה וכמות הכסף גדלה בכמעט 40%. זה יוביל לגידול בביקוש לאשראי ולירידה בשוק האג"ח". "במידה והתוכנית תצא לפועל, הלוואות יינתנו בצורה יותר נוחה, זה ללא ספק יחזק את המשק, אך בטווח הארוך צריך לבחון אם הריבית הנמוכה וההרחבה הכמותית לא ייצרו מינוף גדול יותר. אין ספק שזה יגביר משמעותית את הביקושים לאשראי, סוג של כסף שמחולק כמעט בחינם. הצעד ייתמוך בשווקים הפיננסיים, הציבור מחפש איפה ליצר תשואה לכסף שלו". אלכס ז'בז'ינסקי, הכלכלן הראשי של מיטב דש, סקפטי לגבי הסיכוי שנראה כאן הרחבה כמותית: "לאחר הורדת הריבית האחרונה המשנה לנגידת בנק ישרארל בודין טרכטנברג התראיינה בבלומברג ואמרה במפורש שרכישה לא עומדת על הפרק. המצב הכללכי לא מצדיק את זה ואנחנו צומחים, האבטלה הכי נמוכה, שוקי הדיור והאג"ח מבעבעים. אני באמת לא מבין מאיפה מגיע הרעיון הזה, לא היה כזה ייסוף בשקל שמצדיק צעד זה. הסיכוי הוא קטן, אך הכול יכול להיות". גם רפי גוזלן, הכלכלן הראשי של IBI, אינו מאמין שנראה בקרוב הרחבה כמותית: "זה לא רלבנטי בנקודה הזו, המשך הורדת הריבית וריבית שלילית אכן נמצאות על השולחן. הרחבה כמותית נוקטים כשיש בעיה של נדל"ן מקרטע כמו באירופה, בישראל זה ממש לא המצב. צעד של הרחבה יוריד עוד יותר את אלטרנטיבות ההשקעה באג"ח וינפח עוד יותר את בועת הנדל"ן. צריך לזכור שההבדל בין ריבית של 0.1% ל0.1%- הוא לא כל כך תהומי, ההשפעה היא מה שקורה כרגע בפידיונות הכספיות. עוד הורדת ריבית תשפיע, אך לא באופן דרמטי". יניב חברון, הכלכלן הראשי של אקסלנס, אומר כי הוא מעריך שנראה הפחתה נוספת בריבית, אך לא בטוח שנראה הרחבה כמותית בהחלטת הריבית הקרובה, אך בהחלט ייתכן שנראה כזו בהמשך. "בהחלטת ריבית האחרונה הבהיר בנק ישראל כי מדיניות הריבית שלו פועלת לטיפול בשער החליפין בלבד, זו הפעם הראשונה שבנק ישראל פועל רק באפיק אחד בריבית. להערכתי הרחבה כמותית בישראל תהיה הרבה יותר מתונה בהשוואה לשאר העולם ובנק ישראל לא יצהיר על מכסה ותאריך, הוא ישאיר לעצמו חופש פעולה. אם תשואות האג"ח יתחילו לטפס באירופה גם בארץ הן יטפסו".
- 22.מייק 22/03/2015 12:43הגב לתגובה זוכדאי לה לחפש עבודה
- 21.אלי 22/03/2015 08:27הגב לתגובה זוכנראה דיבורים מתוך פוזיציה .כך מייצרים רווחים על חשבון הציבור
- 20.א 21/03/2015 21:18הגב לתגובה זויש מספיק היצע כסף. הבנקים רודפים אחרי הציבור ומציעים הלואות . אז למה מדינה זקוקה להרחבות ,להיפך צריך לעלות רבית ולעצור את מחירי הנדל"ן המשתוללת .
- 19.אהרון 21/03/2015 19:08הגב לתגובה זוהריצו את המניות וגם את האירו
- 18.אף אחד לא יעלה ריבית, עובדים בעניים על העכברים (ל"ת)ירון החתול 20/03/2015 22:41הגב לתגובה זו
- 17.הריביות יתחילו לעלות בקרוב בארה״ב ובעולם-שינוי מגמה (ל"ת)Vs 20/03/2015 13:40הגב לתגובה זו
- 16.עמית 20/03/2015 10:49הגב לתגובה זואבל מה יקרה אם בטעות יהיה מפולת. את משתמשת בכל הנשק. בשעת מילחמה לא ישאר לך כלום. אבל בנתיים זה מצוין לי
- 15.יופיטר שוקי הון ונכס 20/03/2015 10:30הגב לתגובה זומ11 מיליון ש״ח אשראי ירדתי ל 127 אלף ש״ח ללא הלוואת גרייס כנגד נכסי חברה אין פעילות ב׳ יופיטר שוקי הון ונכסים אני רוצה לקחת אותה לפירוק כי אין פעילות בחברה מישהוא יכול לסייע לי בהפניה למוסדיים או בנק הנותנים הלוואת גרייס כנגד נכסים עבור שוק ההון? אם לא יכול להיות שאקח את יופיטר לפירוק מחוסר פעילות ביום א יוגש למכרנתיל סניף באר שבע נראה מה הם מציעים בבקשה סיוע דחוף...עבור גיוס הון כנגד נכסי חברה עבור שוק ההון תל אביב 25 0532855155
- 14.אבג 20/03/2015 09:54הגב לתגובה זוסתם מקשקשים הדולר ב4 שקלים במצב אידאלי אבטלה נמוכה (בכאילו} קצת צמיחה אז בשביל מה להוריד ריבית למינוס הרי עם ישראל זה עם ששונא להפסיד ואם תיתן לו מינוס של אפילו 0.01 הוא ישתולל יוציא את הכסף מהבנק והכל ייפול
- 13.משוגעים תרדו מהגג !!!! (ל"ת)אבו געפר 20/03/2015 06:12הגב לתגובה זו
- 12.בכיר 19/03/2015 22:27הגב לתגובה זואנליסטים דה לה שמטה. לפני שנה חזו התחזקות השקל מתחת 3.00 שקל לדולר
- 11.בקיצור עשינו עליכם סיבוב מבלי שתרגישו (ל"ת)HSBC 19/03/2015 21:06הגב לתגובה זו
- 10.אור 19/03/2015 19:56הגב לתגובה זוכבר מזמן הבנו שהכלכלנים לא מבינים כלום אולי בקלקלה וכל הכלכלה הפכה לפסיכולוגיה בידי בעלי הון וגופים פיננסים אין יותר מהלכים ארוכי טווח והתגובות לכל הודעה היסטריות מי שנמצא בשוק ההון צריך כל בוקר ללבוש את בגדי הקרב החגור ושכפץ והנשק ולצאת לקרב היומי מקסימום דו יומי
- 9.הררובה כמותית לא רלונטיית לישראל (ל"ת)Y 19/03/2015 19:01הגב לתגובה זו
- 8.מבין 19/03/2015 18:33הגב לתגובה זואם ההודעה שקרית אז יש לבדוק האם בעלי העניין מטעמם הרוויחו בצורה ניכרת מהודעה זו (מדובר על הרצה גרידה - איפה הרשות לניירות ערך??). אם ההודעה אמתית יש לחקור מי הדליף מבנק ישראל (ונתן לגוף כללי את היכולת לנצל את המידע - מידע פנים).
- 7.הפלילסט 19/03/2015 16:45הגב לתגובה זומציע לרשות לניירות ערך לעשות חקירה מקיפה ולתפוס את העבריינים.
- 6.הגיע הזמן שבנק ישראל 19/03/2015 16:43הגב לתגובה זובלי טריקים ובלי שטיקים.ובלי בזבוזי משאבים לריק.
- 5.בנק ישראל ישיג 19/03/2015 16:41הגב לתגובה זוכתוצאה מקניית אג"ח המשקיעים הזרים הספקולנטים יבואו עם הדולרים וימכרו אותם כאן כדי להצטרף לחגיגה.איזה חלם.
- 4.סכנה ושמה בנקים 19/03/2015 16:21הגב לתגובה זו1. הר החובות של משקי הבית בישראל טופח במהירות. 2. המפקידים מפסיקים להאמין לבנקים ומוציאים את כספם. 3. הכסף עובר לחשבונות בנק באירופה עם יורו זול. 4. החמאס מחדש את ירי הרקטות לתל אביב. 5. הבורסה נופלת , משקיעי החוץ ממהרים להוציא את כספם. 6. הדולר והיורו מזנקים ל 10 ש"ח. 7. בנק ישראל מקפיץ את הריבית ל 15% במטרה לעצור את הסחף. 8. בעלי המשכנתאות מפסיקים לשלם לבנקים הקורסים.
- אדי 21/03/2015 11:58הגב לתגובה זושכחת סעיף 9 הכי חשוב.
- משה 19/03/2015 19:14הגב לתגובה זוגש בבקשה לפסיכולוג
- 3.אלי 19/03/2015 16:16הגב לתגובה זוכדי שהריבית תרד שער האג"ח צריך לעלות.
- 2.רול 19/03/2015 16:15הגב לתגובה זויכול לקבל היום הלוואה של עשרות אלפים רק ע"י קליק על באנר...יותר נוח מזה? מתי תבין שזו הבעיה ולא הפתרון ? אלכס ז'בינסקי הוא הקול השפוי היחיד שיוצא לי לקרוא בזמן האחרון .
- 1.גלובאלי 19/03/2015 16:12הגב לתגובה זועלינו אסון , כדאי שמישהו שם ירגיע את החבר'ה קצת ויזכיר להם שאנחנו במדינה שיציבות זה הדבר העליון שצריך להנחות את הקברניטים.
מקס סטוק הוציאה 12 מיליון שקל כדי לגדר את השקל, ההכנסות צמחו ב-6%
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל, הרווח התפעולי צמח ב־29% ל-57 מיליון שקל; בנטרול עסקאות הגידור, הרווח הנקי זינק ב־43%; תחלק 40 מ׳ דיבידנד; אורי מקס מסר ״ברבעון הנוכחי הרווח הנקי שהסתכם בכ-28 מיליון שקל הושפע מהפסדים בגלל עסקאות הגנה שנרשמו בשל הירידה
בשער הדולר״
רשת מקס סטוק מקס סטוק 2.8% מדווחת על תוצאות חיוביות לרבעון השני עם צמיחה במכירות ושיפור בשיעורי הרווחיות התפעולית, אבל גם עם השפעה שלילית על השורה התחתונה בעיקר בגלל הפסדים מעסקאות הגנה שביצעה על שער הדולר.
ההכנסות הסתכמו ב־336 מיליון שקל לעומת 317 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ־6% - הודות לגידול של 4.2% במכירות חנויות זהות ולפתיחת סניפים חדשים. הגידול במכירות נבע מהרחבת סל הקנייה הממוצע, עלייה במספר הלקוחות ובמכירות העונתיות, וגם מגידול במכירות לזכיינים,
בעקבות הגדלת שיעור המוצרים המיובאים ישירות על ידי החברה, אפשרות שהתאפשרה עם פתיחת המרלו"ג בשומריה.
הרווח הגולמי ברבעון עלה ב־12% ל־147 מיליון שקל (43.8% מההכנסות) לעומת 132 מיליון שקל (41.7%) בשנה שעברה. השיפור בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לשיפור
בתנאי הסחר, לעלייה בשיעור המוצרים המיובאים ישירות, לירידה בשער הדולר ולירידה בעלויות השילוח. הרווח התפעולי זינק ב־29% ל־57 מיליון שקל (16.9% מההכנסות) לעומת 44 מיליון שקל (13.9%) בשנה שעברה, תוך ירידה בשיעור עלויות המכירה והשיווק וההנהלה מכלל ההכנסות. ה־EBITDA
המתואם (לפני IFRS 16 ובנטרול תגמול מבוסס מניות) גדל ב־26% ל־56.5 מיליון שקל לעומת 45 מיליון שקל אשתקד.
הרווח הנקי ברבעון השני של שנת 2025 הסתכם לכ-28 מיליון שקל, בהשוואה לרווח נקי בסך של כ-29 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2024. הקיטון ברווח הנקי
נובע מגידול בהוצאות המימון, ששיקף בעיקר הפסד בסכום של כ-16 מיליון שקל בגין שערוך עסקאות הגנה על הדולר למספר רבעונים קדימה, בעקבות הירידה בשער החליפין של הדולר למועד הדוח.
- בעלי השליטה במקס סטוק "מצטרפים לחגיגה", מכרו מניות במאות מיליונים
- מקס סטוק ממשיכה לצמוח: עליה של 11% ברווח הנקי ל-32 מיליון שקל – מה המכפיל המייצג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במחצית הראשונה של 2025 ההכנסות צמחו ב־7% ל־675 מיליון שקל לעומת 630 מיליון שקל אשתקד, הרווח הגולמי עלה ב־10% ל־291 מיליון שקל (43% מההכנסות), והרווח התפעולי עלה ב־16% ל־101 מיליון שקל.
מה למדנו השבוע: המבט הראשון יכול להטעות; תבחנו את הנתונים לעומק
מדד המחירים ליצרן עלה ב-0.9%, לעומת צפי ל-0.2% - התגובה הראשונית היתה חשש גדול מעלייה צפויה באינפלציה וירידה בסיכויים להפחתת ריבית; אלא שמאחורי המספר היו "אירועים חד פעמיים" והשד לא היה נורא כל כך
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארה"ב פרסמה אתמול את מדד המחירים ליצרן (PPI) לחודש יולי, כאשר העלייה החודשית עמדה על 0.9%, הזינוק החד ביותר מאז יוני 2022, לעומת ציפיות ל-0.2% בלבד והקצב השנתי הואץ ל-3.3% לעומת תחזית ל-2.5%. מדד הליבה קפץ גם הוא ב-0.9% בחודש
ושיקף עלייה של 3.7% בשנה. על הנייר, זו אינפלציה “חמה” שמספיקה כדי לערער את הורדת הריבית שמתומחרת בשוק, אך בפועל וול סטריט ירדה במתינות עד חצי אחוז שבהמשך גם היא תוקנה, וההסתברות להורדת ריבית בספטמבר נותרה גבוהה מאוד, אם כי התרחיש של חצי נקודת אחוז ירד מהשולחן.
לכאורה נראה שהשוק לא מגיב לנתון חשוב במיוחד, שכן מדד המחירים ליצרן מקדים את מדד המחירים לצרכן שמשפיע על הריבית, ולכן עולה השאלה מדוע המשקיעים הגיבו באדישות? התשובה: כי מאחורי המספר הגדול מסתתר הרכב מדד שפחות בעייתי ממה שנראה במבט ראשון.
מבט עומק על המדד
חלק משמעותי מהעלייה הגיע מסעיפים תנודתיים כמו שירותי ניהול תיקי השקעות (portfolio management) ועלויות טיסה. אלה רכיבים שיכולים לקפוץ בחודש נתון ולרדת בחודש הבא, ולא בהכרח מסמנים מגמה רוחבית של התייקרות בכל רוחב המשק ובנוסף לא קשורים במחירי
הסחורות שמהווים בסיס רחב יותר לעליות מחירים בפועל עבור הצרכנים. בנטרול אותם סעיפים, המדד היה הרבה יותר קרוב לציפיות המוקדמות. במקביל, נרשמה האצה במחירי האנרגיה, קורלציה עם עליית הנפט, אך גם כאן מדובר בסביבה תנודתית מטבעה.
במילים אחרות, המשקיעים
קראו מעבר לכותרת. הם הפרידו בין “רעשים נקודתיים" לבין לחצים מתמשכים. זה לא אומר שהכול שגרה. רכיב השירותים במדד, ובפרט מרווחי המסחר בשירותים (final demand trade services) שעלו ב-2%, משדר שהצד הזה של הכלכלה ממשיך לייצר לחצי מחירים. אבל זה גם לא הסיפור של החזרה
המיידית לאינפלציה גואה שאולי ציפו חלק מהאנליסטים סביב לחצי במכסים, לפחות לא כרגע.
- בסנט שובר שתיקה: "הפד צריך להוריד ריבית ב-1.5 נקודות"
- אינפלציית יולי בארה"ב - מתחת לצפי 2.7% לעומת תחזית ל-2.8%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ומה לגבי “סטגפלציה”? השילוב בין לחצי מחירים בצד היצרני לבין האטה מתונה בקצב הגיוס יכול לעורר חרדה למילים גדולות. אבל כדי לדבר
על סטגפלציה במלוא מובן המילה צריך גם רכיב של צמיחה שלילית. נכון לעכשיו, למרות חולשה בשוק התעסוקה הצרכנים ממשיכים להיות יציבים, במקביל להמשך השקעה רוחבית וזרימת כספים ולכן אין ציפייה לצמיחה שלילית בתמ"ג.
