הישראלי ידוע כיזם בנישמתו, כל ילד שעומד בתור לפלאפל מחשב תוך כדי המתנה את ההכנסה היומית הממוצעת של בעל הדוכן וכל נער (או נערה) שסיימו צבא כבר חושבים על הסטארט-אפ. לפעמים אפשר לפתח את המיזם על הון אישי אבל במרבית הפעמים - צריך מימון או שותפים. Bizportal שוחח עם אמיר ברמלי, מנכ"ל רוביקון, חברת שמאגדת בתוכה מספר חברות השקעה. מבחינת מספרים, ברמלי מסביר - "בשנה החולפת קיבלנו בערך 50 הצעות להשקעה כל שבוע, זה אומר 2,500-3,000 הצעות בשנה, כלומר יזמים שמגיעים עם רעיונות ומחפשים כסף - או בצורה של מימון או בצורה של כניסה באקוויטי. מתוך אותן אלפי הצעות אנחנו מסננים במיידי בערך 2,000 פניות כאשר הסיבה המרכזית היא המרחק מהרעיון ועד הביצוע, או שהמודל לא נראה כדאי". לדברי ברמלי, "ההצעות שעוברות נכנסות לשלב של בדיקה מעט יותר מעמיקה ואחריה אנחנו נשארים עם 100-150 הצעות שהולכות לשלב של 'בדיקת נאותות' - כלומר שלב שבו אנחנו בודקים שהדברים שאמר היזם אכן נתונים. בסופו של דבר - ב-2012 השקענו כמעט 500 מיליון שקלים ב-70 חברות - שזה אומר 5-6 חברות בשבוע." כאמור, רוביקון פועלת באמצעות 4 חברות השקעה - 'קרן קלע' (מימון לצורך בטחונות), רוביקון (יזמות והשקעה), 'קרן הגשמה' (השקעות ריאליות) ו'אקספרס' (מימון כנגד בטחונות נדל"ן). "אנחנו נכנסים איפה שהבנקים לא יודעים או לא רוצים להיכנס. והמצב כעת הוא שיש מחנק אשראי, הבנקים מאוד שמרניים, הרגולציה הולכת ומקשיחה ועל אג"חים כמעט ואין מה לדבר. זה קורה בזמן שהפעילות העסקית לא מפסיקה - לשם אנחנו נכנסים", אומר ברמלי. כיצד ובאיזה שלב מגיע היזם הישראלי לבקש כסף? ברמלי: "יזמים שמגיעים עם רעיון ומצפים שיקבלו כסף כי יש להם רעיון נחמד מסוננים מייד. אנחנו קרן סולידית ואם אנחנו רואים שהמרחק בין הרעיון לביצוע הוא גדול מידי - לא נלך על זה. לצערי, בחלק גדול מהמקרים - היזם הישראלי מנסה לגייס כסף בשלב שבו הוא רוצה להתחיל לשלם לעצמו משכורת בזמן שהוא מנסה להרים את המיזם". "אני אתן דוגמה, הגיע יזם שדיבר על פרויקט 'פינוי בינוי' בנווה צדק שנראה מדהים. הוא בא עם תוכניות ואחרי שכבר השקיע 100 אלף שקל בתוכנית העבודה שלו. העניין הוא שהוא חשב שתוך שנה הוא משיג את כל ההיתרים. בפועל - היו שם התנגדויות מצד הדיירים ועוד מספר חסמים. היום, שנתיים וחצי לאחר מכן, הוא עדיין לא זז עם הפרויקט הזה. אם היינו נותנים לו את הכסף שביקש - זה היה נשרף על המשכורות שהוא היה מושך". ודוגמה ליזם שבא מוכן וקיבל כסף? "הגיע יזם שהיה מאוד בכיר בחברת תקשורת גדולה שרצה לרכוש חברה בתחום מרכזיות התקשורת. הוא הגיע עם הצעת הרכישה ביד, עם הבהרה שהוא הולך להיות המנכ"ל ועם תוכנית ברורה לשיפור החברה. הוא היה מאוד בשל וגם הסכים להביא את מקסימום הכסף שיש לו לצורך המהלך, גם אם זה לא היה הרבה". "תוך שבועיים ביצענו את כל תהליך הבדיקות ונתנו לו 8 מיליון שקלים, זה היה לפני שנתיים והיום הביזנס שלו עובד יפה מאוד. פה הנקודה היא שמעבר לרעיון ולתוכנית הפעולה, אנחנו נותנים משקל גדול מאוד לבן אדם שיוביל את העסק - ובמקרה הזה כבר מההתחלה זה היה נראה טוב". היזם הישראלי - מול האמריקני ברמלי מסביר כי "בארה"ב היזמים מגיעים עם רמת בשלות הרבה יותר גבוהה ושהכל מוכן לפרטי פרטים. אנחנו מקבלים פניות מארה"ב ולא פעם התמונה שמתקבלת לאחר תהליך הבדיקות היא אפילו טובה יותר ממה שהציג היזם. יש שם תרבות ארגונית יזמית מאוד רהוטה, האישורים הם אישורים ורמת הדיוק היא אחרת. בארץ יש יצר יזמות מוגבר, הייתי אומר יזמות עם סטרואידים. ככה אנחנו וזה מעולה, אבל בשטח זה גורם לכך שמרבית ההצעות מסוננות במיידי - אולי יום אחד ההצעות יתקבלו".