טבריה
צילום: תמר מצפי

דיירים בטבריה יקבלו פיצוי אסטרונומי - והבניין שלהם ייהרס

הבניין עצמו אוכלס ב-2013, אך כעבור זמן קצר התגלו בו ליקויים רבים, שכללו סדקים, שיפועי רצפה ותזוזות במבנה - ובהמשך אף הכריזה עליו העירייה מבנה מסוכן ודייריו פונו. במהלך השנים ניסו חברות הבנייה לבצע תיקונים בבניין, אך הבעיות לא נפתרו
עוזי גרסטמן | (6)

רכישת בית היא החלום של רוב הישראלים, וכשנכנסים לבסוף על הנכס שרכשתם בכספכם (ובכספי המשכנתה שנתן לכם הבנק) קשה לעתים לדמיין שמשהו עלול להשתבש. המקרה הבא ממחיש שלא רק שזה יכול להשתבש, אלא אתם גם עלולים לראות את הבניין כולו נהרס, רק כמה שנים אחרי שעברתם אליו.

במקרה הזה מדובר בכשל הנדסי חמור בבניין מגורים בטבריה, שהגיע באחרונה להכרעה משפטית בבית המשפט המחוזי בנוף הגליל. בפסק דין שפורסם באחרונה, חויבו חברות בנייה ויזמות לפצות את הדיירים על הנזקים שנגרמו להם, לאחר שהתברר שהבניין שבו התגוררו נוטה על צדו בשל גלישת קרקע. השופט ערפאת טאהא קבע כי הכשלים התכנוניים והביצועיים הם שגרמו להרס הבניין, שלא ניתן לשיקום.

טבריה. זמן קצר לאחר אכלוס הבניין החלו להתגלות ליקויים צילום: תמר מצפי

הבניין, שנבנה במסגרת מכרז שפורסם על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י), אוכלס בתחילת 2013. הוא כלל 27 יחידות דיור ונבנה בשכונת מצפה רקת בטבריה. ואולם זמן קצר לאחר אכלוסו, החלו להתגלות ליקויי בנייה חמורים, שכללו סדקים, שיפועי רצפה ותזוזות במבנה. הדיירים דיווחו על בעיות חוזרות ונשנות, ובשלב מסוים החמיר המצב עד כדי כך שהעירייה נאלצה להכריז על הבניין כמבנה מסוכן ודייריו פונו.

"הסטיות בעמודי הבניין חורגות בהרבה מהתקן המותר"

במהלך המשפט הציגו הדיירים עדויות מצולמות, חוות דעת של עדים מומחים ותכתובות שהתנהלו בינם לבין חברות הבנייה. מחוות דעתו של המומחה שמונה מטעם בית המשפט, המהנדס סוהיל סאבא, עלה כי הבניין סבל מגלישת קרקע בעומק האדמה, שגרמה לתזוזת היסודות שלו ולשקיעתו. סאבא קבע כי "הבניין נוטה לכיוון דרום, והסטיות שנמדדו בעמודי הבניין חורגות בהרבה מהתקן המותר".

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

השופט טאהא קבע כי הגורמים המרכזיים לנזקים היו שילוב בין גלישת קרקע באזור לבין הנחת חומרי מילוי מאחורי הבניין. לפי פסק הדין, חומרי המילוי לא הופרדו כראוי מהמדרון הסמוך, וכתוצאה מכך נגרמו עומסים אופקיים שהשפיעו על היציבות של המבנה. בפסק הדין נכתב כי, "המילוי שימש כמעין גשר שהעביר כוחות מהמדרון ישירות לבניין, ותרם להאצת הליקויים המבניים".

במהלך השנים ניסו חברות הבנייה לבצע תיקונים בבניין, אך אלה לא באמת הצליחו לתקן את הבעיות. הדיירים תיארו את ההתמודדות היומיומית עם ליקויי הבנייה, שכללו שיפועי רצפה שגרמו לתזוזת חפצים, דלתות ומגירות שנפתחו מעצמן, וסדקים רחבים שנפערו בקירות. אחד הדיירים העיד כי, "כבר ב-2015 החלו השקיעות הראשונות, ואפילו אחרי שתוקנו, המצב רק החמיר".

קיראו עוד ב"משפט"

ב-2020, לאחר שהבניין הוכרז מבנה מסוכן, נאלצו הדיירים לעזוב את דירותיהם. חלקם פונו לצמיתות, וחלקם נשארו ללא פתרונות דיור חלופיים מספקים. בית המשפט ציין את ההשפעה הנרחבת של המצב הזה על חייהם של הדיירים, כולל פגיעה כלכלית ונפשית.

השופט טאהא פסק לטובת הדיירים, וקבע כי על חברות הבנייה לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם. סכום הפיצוי הכולל שנפסק הגיע להיקף עצום של 46 מיליון שקל, והוא נועד לכסות את הנזקים הפיזיים למבנה, העלויות שנגרמו לדיירים עקב הפינוי והפגיעה באיכות חייהם. השופט קבע בפסק הדין כי, "אין אפשרות לשקם את הבניין. האפשרות היחידה היא להרוס אותו ולבנות מחדש". נדגיש כי מדובר בסכום של כ-1.7 מיליון שקלים לכל משפחה, הרבה יותר מעלות הדירה ובהינתן שהקרקע של הבניין היא שלהם, זה מאפשר להם לגור בשכירות עד להשלמת ההריסה והבנייה וכנראה להרוויח כלכלית, אבל כנראה שאיש לה היה רוצה להתחלף איתם. 

פסק הדין מדגיש את החשיבות של תכנון וביצוע על פי התקן בפרויקטים של בנייה - בייחוד כשמדובר בבנייה באזורים עם תנאים גיאולוגיים ייחודיים. השופט טאהא קרא לחיזוק הפיקוח על קבלנים ולהבטחת עמידות המבנים בפני תזוזות קרקע.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    עם 1.7000 אפילו לא יוכלו לעזוב את טבריה פיצוי עלוב על סבל של שנים (ל"ת)
    אנונימי 07/07/2025 14:27
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 07/07/2025 12:29
    הגב לתגובה זו
    כשמוכרים לכם אטרקטיביות נוף היזהרו
  • 2.
    יוחנן סטאר 28/11/2024 12:39
    הגב לתגובה זו
    יהודים כצאן לטבח
  • אתה יוחנן המטביל אשריך. (ל"ת)
    אני 07/07/2025 14:48
    הגב לתגובה זו
  • יוחנן? מגיב? (ל"ת)
    פצ 28/11/2024 17:54
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    נועם 27/11/2024 17:34
    הגב לתגובה זו
    לפי החישוב, זה 1,700,000 ש"ח לכל דירה ובטח לא בניכוי שכ"ט. בדיחה וחרפה.
שופטת בית משפט
צילום: Photo SaUl Bucio on Unsplash

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.

עוזי גרסטמן |

בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.

הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.

למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".

הנאמנת: חוסר תום לב של החייב

ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.

בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

פציעה החלקה תאונה
צילום: FREEPIK

נפצע בכנס באילת: מי אחראי - המלון או חברת ההפקות?

השופטת קבעה כי עיקר האחריות נופלת על חברת ההפקות, אך גם המלון אחראי - ב-30% בלבד. הנפגע, רופא עור בכיר, שנחבל בפניו ובברכו לאחר שנתקל בשטיח מגולגל באולם חשוך במלון רויאל ביץ', יקבל פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל. בית המשפט מתח ביקורת על כך שהנתבעות ניסו לגלגל זו על זו את האחריות ולא נקטו אמצעי זהירות בסיסיים למניעת הסיכון

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה תביעה פסק דין

ערב שגרתי בכנס מקצועי של רופאים באילת הסתיים בתאונה כואבת - ובתביעה משפטית שהגיעה לפתחו של בית משפט השלום בירושלים. רופא בכיר בתחום רפואת העור, שהגיע לכנס בליווי רעייתו, נפגע לאחר שנתקל בשטיח שחור מגולגל שכיסה חוטי חשמל באחד מאולמות מלון רויאל ביץ', שם התקיימה הופעה כחלק מתוכנית הכנס. כתוצאה מהנפילה נחבל הרופא בפניו ובברך שמאל, חבלה שהותירה אותו עם נכות צמיתה בשיעור 6.6% על פי חוות דעת מומחה שמונה מטעם בית המשפט.

השופטת מיכל הירשפלד קיבלה את גרסתו של התובע, דחתה את טענות המלון וחברת ההפקות שלפיהן מדובר בנפילה אקראית, וחייבה את הנתבעות - רשת ישרוטל ומלון רויאל ביץ' מחד, וטריפל הפקות ומבטחתה מאידך - לשלם לרופא פיצוי בסכום כולל של 200 אלף שקל, בנוסף להוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בשיעור של 20% מהפיצוי. חלוקת האחריות בין הגורמים נקבעה באופן כזה שחברת ההפקות תישא ב-70% מהפיצוי, ואילו המלון יישא ב-30% הנותרים.

על פי פסק הדין, האירוע התרחש ביום הראשון לכנס, במרץ 2018. התובע ורעייתו נכחו בהרצאות ולאחר מכן ישבו לצפות במופע באולם המלון. בשלב מסוים בחרו השניים לצאת לפני תום ההופעה. האולם היה חשוך, והרופא צעד לאטו במעבר הימני. לדבריו, לפתע "הרגשתי שהרגל נתפסה ועפתי" - תיאור שצוטט גם בחקירתו בבית המשפט. הרופא סיפר כי מיד לאחר הנפילה הביט לאחור והבחין ב"משהו שחור" שלא זיהה. רק לאחר הדלקת האורות שבו בני הזוג למקום, וגילו כי מדובר בשטיח מגולגל ששימש לכיסוי חוטי החשמל שנפרשו במקום לצורך ההגברה והתאורה. השטיח צולם על ידם ותמונתו צורפה לתיק כראיה.

חברת ההפקות טענה שמדובר בשטיח קבוע של המלון

עוד עלה מהעדויות כי בני הזוג דיווחו מיד על האירוע לקצין הביטחון של המלון ולעובדת חברת ההפקות שהיתה נוכחת במקום. עם זאת, דו"ח האירוע שמולא לא נמסר להם, ובית המשפט ראה בעובדה הזו מחדל ראייתי שפועל לחובת הנתבעות.

במהלך המשפט ניסו הנתבעות להטיל את האחריות זו על זו. המלון טען כי השכיר את האולם לחברת ההפקות, ושהיא זו שהביאה את הציוד לאולם, כולל כבלי החשמל והכיסוי להם. מנגד, טענה טריפל כי מדובר בשטיח קבוע של המלון, שנצפה באירועים אחרים שלא היא הפיקה. לטענתה, האחריות לסידור האולם ולתחזוקתו מוטלת על המלון בלבד.