המחיר של 9 ימים: מוכרי דירה ישלמו יותר במס רכישה
כמה ימים יכולים להכריע בין רווח ענק להפסד - זה מה שקורה בבורסה לעתים. זה יכול להיות גם ההבדל בין רווח נאה לבוננזה. לעתים אנחנו, הישראלים, מרגישים שדפקו אותנו, ורוצים לשנות את מר גורלנו, לשם כך אנחנו מנסים להיעזר, לעתים, בבתי המשפט, כדי לקבל פתרון צודק, כפי שאנחנו לפחות רואים זאת. כך היה גם במקרה הבא
בפסק הדין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כוועדת ערר, נדונה תביעה בנושא מיסוי מקרקעין שבה ביקשו בני זוג, שהפסידו סכום של כ-60 אלף שקל, להשיג הכרה והחזר מס רכישה בעקבות שינוי במדרגות המס. השופט אביגדור דורות, שעמד בראש ועדת השיפוט בתיק הזה, קבע כי העוררים לא זכאים לקבל את החזר המס, מכיוון שהחתימה על חוזה הרכישה בוצעה כמה ימים בלבד לפני כניסת שינוי החוק לתוקף.
> מדריך מס רכישה של ביזפורטל: כל מה שצריך לדעת
ב-20 ביולי 2020 חתמו בני הזוג על הסכם לרכישת דירה בשווי של 2.29 מיליון שקל בירושלים, ושילמו את מס הרכישה תמורתה בהתאם למדרגות המס שהיו תקפות באותה העת, כלומר 8% משווי הדירה. כמה ימים לאחר מכן, ב-29 ביולי 2020, נכנס לתוקפו שינוי במדרגות מס הרכישה שהוריד את שיעור המס, והיה מאפשר להם לשלם מס מופחת של 5% במקום 8%. בעקבות שינוי החוק, פנו בני הזוג בבקשה להחיל את השינוי רטרואקטיבית, כך שיוכלו ליהנות מההטבה החדשה, אך נתקלו בסירוב מצד רשות המסים.
בני הזוג טענו כי לא ניתנה לציבור כל אינדיקציה מוקדמת על השינוי המתקרב במדרגות המס, ולכן לא יכלו לתכנן את העסקה בהתאם. לטענתם, מדובר במהלך שהציב אותם במקום בעייתי, ובעקבותיו הם נאלצו לשלם סכום גבוה יותר מכפי שהיו משלמים אם השינוי היה מתרחש מוקדם יותר, או אם היו מודעים לו בזמן. לטענתם, היתה חובה על רשות המסים ליידע את הציבור על הכוונה לשנות את מדרגות המס, ואילו הסתרת המידע יוצרת פגיעה באינטרס ההסתמכות של הציבור.
- החורבה לא נהפכה לבית - ועלתה לבעליה ביוקר
- פס"ד ארבטמן: ירושת מניות מקרקעין פטורה ממס גם אחרי רה‑ארגון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בני הזוג ביקשו להחיל על עניינם את מדרגות המס המופחתות, בטענה כי השינוי במדרגות המס הוא מהותי, והחלתו הרטרואקטיבית תבטא צדק כלפי הרוכשים שביצעו עסקות זמן קצר לפני השינוי. עוד נטען על ידם כי אי יידוע של הציבור בדבר השינוי הפוגע במדרגות המס יצר אפליה בינם לבין רוכשים אחרים, שהספיקו ליהנות מהמדרגות החדשות.
רשות המסים טענה כי אין בסיס חוקי להחלת השינוי באופן רטרואקטיבי, והסבירה כי שיעורי המס מתבססים על מועד העסקה ולא ניתן לשנותם על בסיס שינויים חקיקתיים שהתרחשו לאחר ביצוע העסקה. לפי הרשות, בני הזוג חתמו על חוזה הרכישה לפי מדרגות המס הישנות שהיו בתוקף במועד העסקה, והוראת השעה שהפחיתה את המס הוחלה רק על עסקות שנחתמו החל מ-29 ביולי 2020 ואילך.
בנוסף, הרשות טענה כי במועדים הרלוונטיים לא היתה כל חובה ליידע את הציבור על שינויי חקיקה הצפויים, וממילא אין מקום לטענות בדבר פגיעה באינטרס ההסתמכות.
השופט דורות הדגיש בפסק הדין שפרסם את החשיבות של עמידה במועדים קבועים לצורך חישוב מס הרכישה. הוא כתב כי, "הנקודה המכריעה היא כי שיעור החבות במס נקבע על פי היום בו התבצעה העסקה". לדבריו, שינויי חקיקה אינם יכולים להיות מוחלים רטרואקטיבית על עסקות שבוצעו במועדים שקדמו לשינוי, מכיוון שהדבר יפגע בוודאות וביציבות הכלכלית של המערכת.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
לגבי הטענות בני הזוג על כך שלא ניתנה לציבור הודעה על השינוי הצפוי, ציין השופט כי אין כל חובה חוקית של רשות המסים או של משרד האוצר לפרסם כוונות לשינויים חקיקתיים לפני שהם התקבלו.
"בהיעדר חובה שכזו," נכתב בפסק הדין, "לא ניתן לקבוע כי התקיים כאן מחדל מצד הרשות. מדובר בשיקול דעת כלכלי של המחוקק, ובמקרים כאלה אין חובה ליידע את הציבור מבעוד מועד".
מקרה זה ממחיש את ההשלכות של חקיקה מאוחרת או תיקונים המתבצעים לאחר התגבשות עסקות. בני הזוג היו אמנם קרובים מאוד לזכאות להטבה במס, אך העובדה שחתמו על העסקה כמה ימים לפני כניסת התיקון לתוקף - גרמה להם להפסד כספי ניכר. הם שילמו מס רכישה גבוה יותר, בהיקף של 60 אלף שקל, מבלי שיוכלו ליהנות מהקלות המס שהיו תקפות מייד לאחר מכן.
מסקנת השופט דורות היתה ברורה: "קביעת שיעורי החבות במס צריכה להיעשות על פי היום בו התבצעה העסקה בפועל, ולא על פי ציפיות או הסתמכות על שינויי חקיקה שטרם נכנסו לתוקף".
- 4.אנטולי 01/12/2024 21:04הגב לתגובה זוחבל על כספי המסים שלנו שנשדדים ע"י ההנהגה החרדית הארורה
- החרדים עדיין מחפשים את הכסף. (ל"ת)יעקב 05/12/2024 19:54הגב לתגובה זו
- 3.חנוך 30/11/2024 23:59הגב לתגובה זולגבי תאריך שינוי מדרגות מס רכישה. בד"כ נותנים התראה לציבור כדי שיוכל לחשב את צעדיו בהתאם. מוזר ולא צודק.
- 2.הומלס 30/11/2024 15:12הגב לתגובה זוהאם זה גם נכון לגבי חקיקה רטרואקטיבית שהיא תמיד לטובת האוצר.
- 1.כלכלן 30/11/2024 15:01הגב לתגובה זואין לי בעיה אם העובדה שלא נתנו לזוג להנות מהמדרגות המופחתות - זה לשון החוק - אבל לא ברורה לי הקביעה שרשות המסים לא חייבת לפרסם כוונתה לשנות החוק ??? נכון לפי הלך הרוח של בג"צ הכל מותר אלא אם כן נפגע אחד המקורבים שלהם - בושה בושה בושה
בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.
מבקש מקלט סודני זכה לאזרחות ישראלית אחרי עשור של מאבק משפטי מול רשות האוכלוסין
בית המשפט לעניינים מינהליים חשף התנהלות חמורה של הרשות שכללה סחבת, החלטות סותרות והתעלמות מפסיקת בית המשפט העליון
פסק דין חריג בחומרתו ניתן השבוע בבית המשפט לעניינים מינהליים בתל אביב, כאשר השופטת מיכל אגמון-גונן הורתה לרשות האוכלוסין וההגירה להעניק אזרחות ישראלית למבקש מקלט מדארפור שבסודן, לאחר מסע התשה משפטי ובירוקרטי שנמשך כעשור. המקרה חושף תמונה מטרידה של התנהלות רשות ממשלתית שהשופטת תיארה כהפרה בוטה של חובת ההגינות המנהלית.
הסיפור מתחיל ב-2008, כאשר המערער, אזרח סודן מחבל דארפור יליד 1976, הגיע לישראל והגיש בקשת מקלט. שמונה שנים לאחר מכן, בינואר 2016, הוא נישא לאזרחית ישראלית ילידת 1986 בבית הדין השרעי. מאז נישואיהם נולדו לזוג ארבעה ילדים, בשנים 2017, 2018, 2019 ו-2022. למרות שמרכז חייהם בישראל והקשר הזוגי הוכח כאותנטי מהרגע הראשון, המשפחה נקלעה למבוך בירוקרטי קפקאי שממנו לא הצליחה להיחלץ ללא התערבות בית המשפט.
השופטת אגמון-גונן, שניתחה בפסק דין מפורט את השתלשלות העניינים, מצאה שהרשות ניהלה את עניינו של המערער בשני מסלולים מקבילים באופן שיצר בלבול מכוון. פעם אחת טיפלה בו כמבקש מקלט ופעם כבן זוג של אזרחית ישראלית, תוך שהיא מקבלת החלטות סותרות ומכתירה בקשות שהוגשו בעניין אחד כאילו הוגשו בעניין אחר. "הערעור שלפניי מעורר בעיקר שאלות הנוגעות להתנהלות הרשות, כאשר היא זו השולטת בהליכים ובמתן הרישיונות", קבעה השופטת בפתח פסק הדין.
התנהלות הרשות התאפיינה בסחבת קיצונית שחייבה את המערערים להגיש לא פחות משלושה עררים נפרדים במהלך השנים, שניים מהם רק בגין אי מענה לבקשותיהם. בכל פעם נדרשו חודשים ארוכים של המתנה, עשרות מכתבי תזכורת ופניות חוזרות ונשנות רק כדי לקבל החלטה כלשהי. כאשר הרשות כן השיבה, היא דרשה מהמערער להמציא מסמכים רשמיים מסודן, דרישה שעמדה בניגוד מוחלט לפסיקת בית המשפט העליון בעניין איזנברג משנת 2019, שקבעה במפורש כי אין לדרוש ממבקשי מקלט מסודן מסמכים ממדינת מוצאם.
- אחרי כמה ניסיונות: משפחה ממזרח ירושלים תקבל אזרחות ישראלית
- הסבתא מועמדת לגירוש, הבן לוחם בעזה, האם בית המשפט הסכים לבטל את הגירוש?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אחד הפרטים המדהימים שעולים מפסק הדין הוא שבמשך ארבע שנים, מ-2018 ועד 2022, הרשות עצמה האריכה את רישיון השהייה של המערער מדי שנה במסגרת נוהל הנישואין, תוך שהיא דורשת ובוחנת מסמכים המוכיחים את כנות הקשר הזוגי ומרכז החיים המשותף. בכל שנה נשלחו למשפחה טפסים ורשימות מסמכים על פי נוהל הנישואין, נערכו ראיונות זוגיים, והאשרות הוארכו בהתאם. אולם כאשר הגיע הזמן להעניק למערער אזרחות בתום ההליך המדורג, פתאום "נזכרה" הרשות לטעון שהאשרה המקורית ניתנה לו במסגרת אחרת - החלטת ממשלה למבקשי מקלט מדארפור - ולכן הוא אינו זכאי להתאזרחות.
