עדי צים ישלם פיצויים גבוהים לעורכי דין שתבע
בפסק דין שניתן באחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בלוד, התנהל תיק שעסק בתביעה שהגיש איש העסקים עדי צים, ביחד עם אשתו, אילנית צים, בדרישה לפיצוי בסכום כולל של יותר מ-5 מיליון שקל. צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי אס.אר אקורדאס אר אקורד 2.1% , טען כי נגרם לו נזק כתוצאה מהסכם מכר מקרקעין שהתנהל בצורה רשלנית בין הצדדים, כשחלק משמעותי מהתביעה התמקד בהאשמות כלפי עורכי הדין שהיו מעורבים בעסקה. השופטת הלית סילש, שניהלה את הדיון, הכריעה בכמה סוגיות מרכזיות שהיו בלב התיק, ופסק הדין שפרסמה כלל קביעות עקרוניות הנוגעות להתנהלות עסקות מקרקעין בישראל.
הפרשה החלה ב-2009, כשצים והנתבעים חתמו על הסכם מכר לרכישת זכויות במקרקעין בכפר סירקין, הכוללים שטח מגורים ברחוב הגפנים. במהלך המשא ומתן לרכישת הנכס, פעלו עורכי הדין של הצדדים כנאמנים לכספי התמורה ואף ייצגו את הצדדים בעסקה. עם זאת, זמן קצר לאחר סיום העסקה, גילה צים כי קיים חוב כבד שרובץ על הנכס, שהתגלגל להליכי הוצאה לפועל מצד בנק הפועלים.
עדי צים צילום: יח"צ
צים טען כי לא נמסר לו מידע מלא ומדויק על היקף החובות וההליכים המשפטיים שנלוו לנכס, ובעקבות כך הוא נגרר לתהליכים משפטיים מורכבים שהובילו לנזקים כספיים ניכרים עבורו.
לטענת צים לא נמסר להם מידע חשוב לגבי הנכס
- אס אר אקורד בדוח חלש; עדי צים: "הזדמנות לרכוש את המניה והאג"ח"
- רכישה עצמית - איפה עובר הגבול? המקרה של אס.אר אקורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכתב התביעה, טענו צים ואשתו כי עורכי הדין של הצדדים הציגו להם מצגי שווא במהלך העסקה, כשלא נמסר להם מידע חשוב אודות מצב המקרקעין והחובות שהיו עליהם. התובעים טענו כי הנתבעים, עורכי הדין, פעלו ברשלנות והפרו את חובות האמון והזהירות שלהם כלפי לקוחותיהם.
על פי כתב התביעה, עורכי הדין לא יידעו את התובעים על הליכי הגבייה והשעבודים שהיו רשומים על הנכס מצד בנק הפועלים וגופים נוספים. צים טען כי אם המידע היה נמסר לו במלואו, הוא לא היה מתקשר בעסקה כלל והיה משקיע את כספו בנכסים אחרים.
הנתבעים, מצדם, הכחישו את כל הטענות שהועלו נגדם. עורך הדין הראשון, ששימש נאמן לכספי העסקה, טען כי לא היתה לו כל אחריות ישירה כלפי התובעים, וכי כל תפקידו היה לסייע לעסקה להתנהל בהתאם להסכם שנחתם. לדבריו, התובעים היו מיוצגים על ידי עורך דין משלהם לאורך כל הדרך.
- טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' בעסק של הבעל
- הפקח ניצח את העירייה: בית הדין הורה להשיבו לתפקידו
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
עורך הדין השני, שייצג את המוכרים, הדגיש כי פעל במלוא המקצועיות, וכי כל המידע שנדרש הוצג לתובעים מבעוד מועד. בנוסף, נטען כי התביעה הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, ולכן אין לה תוקף.
השופטת סילש בחנה את הטענות והראיות שהובאו בפניה, וקבעה כי הטענות המרכזיות של צים נדחות. היא ציינה בפסק הדין כי, "הממצאים שהוצגו בפני בית המשפט מלמדים כי התובעים היו מודעים היטב להיקף החובות ולמצבו המשפטי של הנכס, לרבות השעבודים שנרשמו עליו". עוד צוין כי התובעים, ובמיוחד צים, הם אנשי עסקים מנוסים שביצעו עשרות עסקות נדל"ן בעבר, ולכן היה עליהם לבצע את הבדיקות הנדרשות לםני החתימה על ההסכם.
בהתייחס לטענות בדבר רשלנות עורכי הדין, קבעה השופטת כי "אין כל יסוד לטענה שהנתבעים פעלו ברשלנות או בהפרת חובות כלשהן כלפי התובעים. כל המידע הנדרש היה זמין לתובעים, והם בחרו להתעלם ממנו". עוד הוסיפה השופטת כי "לא ניתן לטעון בדיעבד כי העסקה לא הייתה טובה מבחינתם, כאשר הם היו מיודעים על כל הפרטים הרלוונטיים בזמן אמת".
"הוכח כי עורך הדין פעל באופן ראוי ובהתאם לחובותיו"
אחת מהנקודות המרכזיות בתביעה היתה טענתו של צים כי עורך הדין שייצג אותו בעסקה לא פעל לטובתו. עם זאת, השופטת דחתה את הטענה הזו לחלוטין, כשהיא מציינת כי "הוכח מעל לכל ספק כי עורך הדין פעל באופן ראוי ובהתאם לחובותיו המקצועיות. התובעים לא הצליחו להוכיח כל מחדל או כשל מצדו". בנוסף לכך, התברר כי צים עצמו היה מעורב מאוד בעסקה והחליט בסופו של דבר להתקשר בה, למרות כל המידע שהיה ברשותו.
לאור המסקנות שהגיע אליהן בית המשפט, נדחתה התביעה של צים ושותפיו באופן מלא. התובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט כבדות לנתבעים, בסכום כולל של 180 אלף שקל (90 אלף שקל לכל אחד מעורכי הדין), לאחר שנקבע כי לא היה מקום להגיש את התביעה מלכתחילה. "הטענות שעלו בכתב התביעה אינן עומדות במבחן הראיות", כתבה השופטת, וציינה כי כל התהליכים שננקטו בעסקה היו תקינים ונעשו על פי החוק.
פסק הדין מדגיש את החשיבות של בדיקת נתונים וביצוע בדיקות מקיפות בעסקות מקרקעין - בייחוד עבור אנשי עסקים מנוסים כמו צים. בית המשפט דחה את טענותיו, וקבע כי הוא היה מודע לכל ההיבטים של העסקה, כולל החובות והשעבודים שהיו קיימים על הנכס.
בראיון ל"ביזפורטל" באפריל האחרון, העריך צים ששוק האשראי החוץ בנקאי "ירוץ קדימה" בשנה הנוכחית. זאת בשל ההתאוששות בענף הנדל"ן, שלדבריו, כבר מורגשת בשוק. לדבריו ענף האשראי החוץ בנקאי מבוסס במידה רבה על שוק הנדל"ן, ולכן, להערכתו, יקבל בוסט בשנה הקרובה. לדבריו, ההשפעה היחידה שהיתה למלחמה על שוק האשראי היא שכמות העסקות ירדה, וההיקף הכספי של תיקי האשראי לא גדל, אבל היא לא פגעה במרווחים ולא הגדילה את הפסדי האשראי.
האחים רני ועדי צים, עשו אקזיט משמעותי כשמכרו בשנת 2012 את רשת קמעונאות המזון שהקימו, כמעט חינם, לפי שווי של 350 מיליון שקל, לנחום ביתן. בהמשך למכירת הרשת, שני האחים, שהחזיקו בידיהם כתוצאה מהאקזיט 100 מיליון שקל, הקימו עסקים נפרדים: רני פנה לתחום מרכזי הקניות, ועדי לתחום האשראי החוץ בנקאי.
ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?
מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט
קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור
באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.
פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.
בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.
"ספקולציה לא רלוונטית"
המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.
- בשירות ה-AI: חופי ארה״ב ייפתחו לקידוחי נפט וגז
- פלנטיר חתמה על עסקה של 200 מיליון דולר עם ענקית הטלקום לומן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.
טענה שלא ידעה על חובות של מיליון ש' - השופטת: “שוכנעתי אחרת”
איה שביקשה להחריג עצמה מחובות בעלה לשעבר טענה כי גילתה במקרה, משיחת חבר שלו, על הסתבכות העסק המשפחתי ועל חובות עתק. לטענתה, היא "הודרה לחלוטין" מענייני הכלכלה, אך השופטת לירון זרבל קדשאי קבעה כי דווקא הוכח שהיתה שותפה פעילה, או לפחות ידעה היטב, על התנהלות
העסק והמשכנתאות שניטלו כדי להצילו. בית המשפט חייב אותה להשתתף בחובות - לצד זכויותיה ברכוש
בני זוג נישאו ב-2009 וחיו יחד בחיפה עם שלושת ילדיהם המשותפים, אחד מהם ילד עם אוטיזם שמוכר כנכה מלא. במשך שנים היה העסק של הבעל מקור הפרנסה העיקרי, והאשה עבדה כמורה. אך מאחורי שגרת היומיום נבקעו סדקים: העסק החל להידרדר, החובות תפחו, והנישואים הגיעו אל סופם. פסק הדין שניתן בבית המשפט לענייני משפחה בחיפה מתאר מערכת יחסים שהתערבבו בה נושאים כלכליים, רגשות פגועים וטענות על הסתרת מידע.
האשה טענה בכתב תביעתה כי נדהמה לגלות על גובה החובות רק כשחבר של בעלה סיפר לה בשיחת אגב כי, “יש לו חוב של מיליון שקל”. לדבריה, “מעולם לא הייתי מעורבת בעסק, לא ידעתי מה קורה שם, לא חתמתי על דבר ולא נטלתי חלק בהחלטות”. היא סיפרה כי נחשפה למשבר רק לאחר אותה שיחה, כשניסתה להבין מה מצבו האמיתי של העסק וגילתה לדבריה כי בעלה משך כספים, רוקן חשבונות, הסתיר דיבידנדים ואף מכר את העסק מאחורי גבה.
האשה תיארה מצב שבו, לטענתה, נלקחה ממנה כל השפעה על חיי המשפחה הכלכליים. “הוא ביטל את כרטיס האשראי שלי, הפסיק להפקיד משכורת, והפך את חיי לסיוט”, היא כתבה בתצהירה. היא אף הדגישה כי כל ההלוואות והחובות שצבר הבעל נעשו, לדבריה, “מאחורי גבה, ללא ידיעתה, ולכן אין לה חלק בהם”. היא ביקשה מבית המשפט להכיר בכך שחובותיו האישיים של הבעל, שנצברו במסגרת העסק, אינם חובות משותפים.
האשה ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות
מנגד, טען הבעל כי האשה ידעה היטב על מצב העסק והיתה שותפה מלאה להחלטות. לדבריו, העסק הוקם עוד ב-2014 “בהחלטה משותפת”, ועם השנים שניהם נהנו מהכנסותיו ומאורח חיים גבוה שכלל רכישת דירה, שיפוץ נרחב והוצאות נדיבות. הוא טען כי כל ההלוואות, כולל הגדלת המשכנתא, נעשו בידיעת האשה ובחתימתה. לדבריו, “היא קיבלה שכר חודשי מהחברה, ידעה על החובות, והיתה בעלת גישה לחשבונות”. הבעל גם הוסיף כי המשבר העסקי לא נבע, לדבריו, מהתנהלות בלתי סבירה אלא מנסיבות שוק. לדבריו, “ניסיתי להציל את העסק, אבל היא סיכלה כל אפשרות למכור אותו”, ואף טען כי יחסיה עם גבר אחר היו הסיבה האמיתית לקרע.
- נמלט לחו"ל והשאיר את ילדיו בלי תמיכה - זה עונשו
- הבעל הרוויח פי 4 - האשה דרשה חלוקת רכוש לא שוויונית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השופטת לירון זרבל קדשאי פתחה את הכרעתה בהבהרה עקרונית: הכלל הוא שחובות בני זוג, כל עוד נוצרו במהלך הנישואים, נחשבים משותפים - אלא אם הוכח אחרת. “נטל ההוכחה מוטל על הטוען שהחוב אישי בלבד”, כתבה. היא ציטטה פסיקה קודמת שקבעה כי חזקה על החובות שהם חובות משותפים, “עד שיבוא הצד הטוען אחרת ויוכיח כי בן הזוג הוציא הוצאות שאין לראותן כחובות משותפים”. מכאן היא פנתה לבחון את הראיות. השופטת התרשמה כי אף שהבעל היה זה שניהל את העסק בפועל, האשה ידעה עליו היטב ונהנתה מפירותיו. “שוכנעתי שהעסק היה מטה לחמה של המשפחה תקופה ממושכת ומקור עיקרי להכנסה שאפשר את רמת החיים הגבוהה שסיגלו לעצמם”, היא כתבה בפסק הדין שפורסם. לדבריה, “לא עלה בידי האשה להוכיח כי החובות נוצרו מאחורי גבה או שמדובר במניפולציות כספיות”.
