עדי צים ישלם פיצויים גבוהים לעורכי דין שתבע
בפסק דין שניתן באחרונה על ידי בית המשפט המחוזי בלוד, התנהל תיק שעסק בתביעה שהגיש איש העסקים עדי צים, ביחד עם אשתו, אילנית צים, בדרישה לפיצוי בסכום כולל של יותר מ-5 מיליון שקל. צים, בעל השליטה בחברת האשראי החוץ בנקאי אס.אר אקורדאס אר אקורד 1.76% , טען כי נגרם לו נזק כתוצאה מהסכם מכר מקרקעין שהתנהל בצורה רשלנית בין הצדדים, כשחלק משמעותי מהתביעה התמקד בהאשמות כלפי עורכי הדין שהיו מעורבים בעסקה. השופטת הלית סילש, שניהלה את הדיון, הכריעה בכמה סוגיות מרכזיות שהיו בלב התיק, ופסק הדין שפרסמה כלל קביעות עקרוניות הנוגעות להתנהלות עסקות מקרקעין בישראל.
הפרשה החלה ב-2009, כשצים והנתבעים חתמו על הסכם מכר לרכישת זכויות במקרקעין בכפר סירקין, הכוללים שטח מגורים ברחוב הגפנים. במהלך המשא ומתן לרכישת הנכס, פעלו עורכי הדין של הצדדים כנאמנים לכספי התמורה ואף ייצגו את הצדדים בעסקה. עם זאת, זמן קצר לאחר סיום העסקה, גילה צים כי קיים חוב כבד שרובץ על הנכס, שהתגלגל להליכי הוצאה לפועל מצד בנק הפועלים.
עדי צים צילום: יח"צ
צים טען כי לא נמסר לו מידע מלא ומדויק על היקף החובות וההליכים המשפטיים שנלוו לנכס, ובעקבות כך הוא נגרר לתהליכים משפטיים מורכבים שהובילו לנזקים כספיים ניכרים עבורו.
לטענת צים לא נמסר להם מידע חשוב לגבי הנכס
- אס אר אקורד בדוח חלש; עדי צים: "הזדמנות לרכוש את המניה והאג"ח"
- רכישה עצמית - איפה עובר הגבול? המקרה של אס.אר אקורד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכתב התביעה, טענו צים ואשתו כי עורכי הדין של הצדדים הציגו להם מצגי שווא במהלך העסקה, כשלא נמסר להם מידע חשוב אודות מצב המקרקעין והחובות שהיו עליהם. התובעים טענו כי הנתבעים, עורכי הדין, פעלו ברשלנות והפרו את חובות האמון והזהירות שלהם כלפי לקוחותיהם.
על פי כתב התביעה, עורכי הדין לא יידעו את התובעים על הליכי הגבייה והשעבודים שהיו רשומים על הנכס מצד בנק הפועלים וגופים נוספים. צים טען כי אם המידע היה נמסר לו במלואו, הוא לא היה מתקשר בעסקה כלל והיה משקיע את כספו בנכסים אחרים.
הנתבעים, מצדם, הכחישו את כל הטענות שהועלו נגדם. עורך הדין הראשון, ששימש נאמן לכספי העסקה, טען כי לא היתה לו כל אחריות ישירה כלפי התובעים, וכי כל תפקידו היה לסייע לעסקה להתנהל בהתאם להסכם שנחתם. לדבריו, התובעים היו מיוצגים על ידי עורך דין משלהם לאורך כל הדרך.
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
עורך הדין השני, שייצג את המוכרים, הדגיש כי פעל במלוא המקצועיות, וכי כל המידע שנדרש הוצג לתובעים מבעוד מועד. בנוסף, נטען כי התביעה הוגשה לאחר שחלפה תקופת ההתיישנות, ולכן אין לה תוקף.
השופטת סילש בחנה את הטענות והראיות שהובאו בפניה, וקבעה כי הטענות המרכזיות של צים נדחות. היא ציינה בפסק הדין כי, "הממצאים שהוצגו בפני בית המשפט מלמדים כי התובעים היו מודעים היטב להיקף החובות ולמצבו המשפטי של הנכס, לרבות השעבודים שנרשמו עליו". עוד צוין כי התובעים, ובמיוחד צים, הם אנשי עסקים מנוסים שביצעו עשרות עסקות נדל"ן בעבר, ולכן היה עליהם לבצע את הבדיקות הנדרשות לםני החתימה על ההסכם.
בהתייחס לטענות בדבר רשלנות עורכי הדין, קבעה השופטת כי "אין כל יסוד לטענה שהנתבעים פעלו ברשלנות או בהפרת חובות כלשהן כלפי התובעים. כל המידע הנדרש היה זמין לתובעים, והם בחרו להתעלם ממנו". עוד הוסיפה השופטת כי "לא ניתן לטעון בדיעבד כי העסקה לא הייתה טובה מבחינתם, כאשר הם היו מיודעים על כל הפרטים הרלוונטיים בזמן אמת".
"הוכח כי עורך הדין פעל באופן ראוי ובהתאם לחובותיו"
אחת מהנקודות המרכזיות בתביעה היתה טענתו של צים כי עורך הדין שייצג אותו בעסקה לא פעל לטובתו. עם זאת, השופטת דחתה את הטענה הזו לחלוטין, כשהיא מציינת כי "הוכח מעל לכל ספק כי עורך הדין פעל באופן ראוי ובהתאם לחובותיו המקצועיות. התובעים לא הצליחו להוכיח כל מחדל או כשל מצדו". בנוסף לכך, התברר כי צים עצמו היה מעורב מאוד בעסקה והחליט בסופו של דבר להתקשר בה, למרות כל המידע שהיה ברשותו.
לאור המסקנות שהגיע אליהן בית המשפט, נדחתה התביעה של צים ושותפיו באופן מלא. התובעים חויבו בתשלום הוצאות משפט כבדות לנתבעים, בסכום כולל של 180 אלף שקל (90 אלף שקל לכל אחד מעורכי הדין), לאחר שנקבע כי לא היה מקום להגיש את התביעה מלכתחילה. "הטענות שעלו בכתב התביעה אינן עומדות במבחן הראיות", כתבה השופטת, וציינה כי כל התהליכים שננקטו בעסקה היו תקינים ונעשו על פי החוק.
פסק הדין מדגיש את החשיבות של בדיקת נתונים וביצוע בדיקות מקיפות בעסקות מקרקעין - בייחוד עבור אנשי עסקים מנוסים כמו צים. בית המשפט דחה את טענותיו, וקבע כי הוא היה מודע לכל ההיבטים של העסקה, כולל החובות והשעבודים שהיו קיימים על הנכס.
בראיון ל"ביזפורטל" באפריל האחרון, העריך צים ששוק האשראי החוץ בנקאי "ירוץ קדימה" בשנה הנוכחית. זאת בשל ההתאוששות בענף הנדל"ן, שלדבריו, כבר מורגשת בשוק. לדבריו ענף האשראי החוץ בנקאי מבוסס במידה רבה על שוק הנדל"ן, ולכן, להערכתו, יקבל בוסט בשנה הקרובה. לדבריו, ההשפעה היחידה שהיתה למלחמה על שוק האשראי היא שכמות העסקות ירדה, וההיקף הכספי של תיקי האשראי לא גדל, אבל היא לא פגעה במרווחים ולא הגדילה את הפסדי האשראי.
האחים רני ועדי צים, עשו אקזיט משמעותי כשמכרו בשנת 2012 את רשת קמעונאות המזון שהקימו, כמעט חינם, לפי שווי של 350 מיליון שקל, לנחום ביתן. בהמשך למכירת הרשת, שני האחים, שהחזיקו בידיהם כתוצאה מהאקזיט 100 מיליון שקל, הקימו עסקים נפרדים: רני פנה לתחום מרכזי הקניות, ועדי לתחום האשראי החוץ בנקאי.

החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
הרשמת פני יעקובוביץ מההוצאה לפועל בתל אביב קבעה כי עצם סילוק החוב בתיק הפרטני אינו מביא בהכרח לסיום הליכי הכינוס, ושניתן להמשיך במימוש נכסיו של חייב לצורך פירעון של חובות נוספים של האיש. החייב טען כי פרע כ-220 אלף שקל ולכן יש לסגור את התיק, אך הרשמת
דחתה את בקשתו והדגישה כי, "הצדקה מהותית להמשך הכינוס נוכח חובותיו הניכרים לנושים אחרים"
אחרי חודשים ארוכים של תשלומים, הגיע חייב לאולם הדיונים בהוצאה לפועל בתל אביב כשהוא משוכנע שהפעם סוף סוף יוכל להיפרד מהתיק הכבד שפתח נגדו נושה בגין שטר חוב. "שילמתי את כל הכסף, אין יותר חוב, התיק צריך להיסגר", טען האיש בפני הרשמת פני יעקובוביץ. אלא שההכרעה שניתנה כמה ימים אחר כך טרפה את הקלפים: בהוצאה לפועל נקבע כי הליכי הכינוס שנפתחו על זכויותיו בנכס מקרקעין לא יבוטלו, וכי ניתן להמשיך בהם גם לטובת פירעון חובותיו הרבים לנושים אחרים.
הסיפור החל במאי 2023, אז נפתח נגד החייב תיק הוצאה לפועל לביצוע שטר חוב בסכום של 166,881 שקל. בתוך כשנה וחצי פרע החייב את מלוא החוב ואף שילם מעבר לכך - סכום כולל של 223,700 שקל. מבחינתו, עם האיפוס הזה היה צריך התיק להיסגר. אלא שברקע עמדו חובות אחרים: לא פחות מ-30 תיקים פתוחים נגדו בלשכות שונות, בסכום כולל של קרוב ל-2.85 מיליון שקל. בין התיקים הארלה בלטו במיוחד שניים שנפתחו על ידי גרושתו - תיק מזונות בסכום כולל של כ-14.5 אלף שקל, ותיק נוסף לביצוע פסק דין כספי בסכום כולל של 139 אלף שקל, שניתן עוד ב-2021 בבית המשפט לענייני משפחה.
מכיוון שהחייב לא הסדיר את חובו בדרכים אחרות, מונה בינואר 2024 עורך דין מטעם הזוכה לשמש כונס נכסים על מחצית מזכויותיו של החייב בבית פרטי ובמגרש צמוד בעיר שנמצאת במרכז הארץ. באפריל של אותה שנה צורף כונס נוסף - בא כוחה של הגרושה, שגם לה זכויות בנכס. החייב לא השלים עם מינוי הכונסים והגיש בקשות רשות ערעור. ואולם גם בית המשפט השלום וגם בית המשפט המחוזי דחו את ניסיונותיו. נקבע כי לנוכח חובותיו הרבים ולנוכח העובדה שאין בידיו מקורות אחרים לפירעון, יש הכרח בהמשך הליכי הכינוס.
הגרושה טענה כי החייב לא משלם את המשכנתא בסכום של כ-13 אלף שקל בחודש, וכי ההלוואה כולה - בסכום כולל של יותר מ-1.8 מיליון שקל - עומדת לפירעון בקרוב. "ביטול הכינוס יוביל לפגיעה קשה בי ובילדות", ציינה. לדבריה, כינוס הנכס יאפשר לפרוע את ההלוואה לבנק ולכסות חלק מחובותיו האחרים. גם הכונסים הצביעו על התועלת שבהמשך ההליך: שווי הנכס נאמד בכ-5 מיליון שקל, ומימושו יוכל להניב סכום ניכר שיפחית משמעותית את מצבת החובות. הם הזהירו כי ביטול ההליך יביא "לבזבוז משאבים, תפיחת ריביות ולעוול לנושים".
- חייבת בסכנת חיים קיבלה הפטר מיידי
- חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל - בית המשפט ביטל את ריבית הפיגורים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מנגד, החייב טען כי מרגע ששילם את החוב הספציפי, לא ניתן להמשיך את ההליך. הוא הסתמך על לשון תקנות ההוצאה לפועל ועל פסיקה קודמת ("פסק דין עמרן"), וטען כי הכונסים נהגו בחוסר תום לב כשלא הגישו דו"חות סופיים. "אין מדובר בתיק איחוד, אלא בתיק פרטני. אין כל הצדקה לפגוע בזכויות הקנייניות שלי לשם חובות אחרים", אמר האיש.

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".