מי יקבל את הדירה - הגרושה או הנושים? זה מה שקבע בית המשפט
הזכויות של מי קודמות - הסכם גירושים או הנושים? זו הסוגייה שבה הכריע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. השופטת תמר סנונית פורר דנה בסוגייה משפטית הנוגעת לזכויות רכושיות בין בני זוג לשעבר בעקבות הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים. התובעת, האשה לשעבר, ביקשה מבית המשפט לממש את זכויותיה בנכס שהועבר לה לפי ההסכם, בעוד שנושים חיצוניים של הנתבע (הבעל לשעבר) ביקשו לממש עיקולים שהוטלו על הנכס עקב חובות הנתבע.
בני הזוג היו נשואים במשך יותר מ-30 שנה והתגרשו ב-2013. במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. כמו כן, במסגרת ההסכם, אולם האירועים שבו היו לבעל זכויות, הועמד כבטוחה להבטחת התחייבויותיו כלפי האשה.
עיקולים נרשמו אחרי הגירושים צילום: Istock
לאחר הגירושים, נרשמו עיקולים על הנכסים שהיו שייכים לבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים. העיקולים הוטלו על ידי נושים שונים, בהם המרכז לגביית קנסות ופקיד שומה גוש דן. התובעת טענה כי זכויותיה על פי הסכם הגירושין קודמות לעיקולים אלה, וכי יש לאפשר לה לממש את זכויותיה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסכם בהסכם הגירושים.
האם היעדר הערת אזהרה מבטל את זסכויות האשה בנכסים?
- עברו לחדרים נפרדים אחרי הגירושים - האם זו זוגיות?
- האם דרשה בדיקת אבהות - הגרוש והמאהב סירבו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השאלה המרכזית שהוצגה בפני בית המשפט היתה אם זכויותיה של האשה בנכסים, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושים, גוברות על זכויות הנושים החיצוניים שהטילו עיקולים על אותם נכסים בשל חובות הבעל.
בהסכם הגירושים נקבע כאמור כי הבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בנכס המגורים לידי האשה, וכי האולם ישמש בטוחה. ייפוי הכוח נחתם זמן קצר לאחר אישור ההסכם, ונרשמו הערות אזהרה על הנכסים להבטחת זכויותיה של האשה. עם זאת, כמה שנים לאחר מכן, בהסכמה בין הצדדים, נמחקה הערת האזהרה שנרשמה על נכס המגורים.
הנושים טענו כי היעדר הערת האזהרה בנוגע לבית המגורים מבטל את זכויותיה של האשה, וכי יש לראות בזכויותיהם (הנובעות מעיקולים ושעבודים שנרשמו על הנכסים עקב חובותיו של הבעל) כקודמות לזכויותיה. בנוסף, נטען כי יש להחיל את פקודת המסים גבייה כדי לקבוע שזכויותיהם של נושים אלה גוברות.
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- החוב נפרע, אבל הליכי הכינוס יימשכו - למה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים...
השופטת סנונית פורר קבעה בפסק הדין שפרסמה כי זכויותיה של האשה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושין, גוברות על זכויות הנושים. בפסק הדין הודגש כי זכויותיה של האשה נובעות מהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, והן אינן תלויות ברישום הערת אזהרה. אף שהערת האזהרה נמחקה, נקבע כי זכותה של האשה היא לכל הפחות זכות אובליגטורית, ואף זכות מעין-קניינית.
החלטתה של השופטת הסתמכה על עקרון הלכת אהרונוב, שבה נקבע כי זכותו של רוכש בנכס גוברת על זכותו של נושה, גם אם הרישום של הערת אזהרה אינו מושלם. בנוסף, הודגש כי החובות שנרשמו על הנכסים נוצרו לאחר חתימת הסכם הגירושין, ולכן אין קשר ישיר בין חובות אלה לבין האשה.
השופטת ציינה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על ידי הבעל לצורך העברת הזכויות בבית המגורים מחזק את מעמדן של זכויות האשה בנכס, והדגישה כי "לא ניתן לבטל בהינף קולמוס את המשמעות המשפטית של חתימת הנתבע על ייפוי כוח בלתי חוזר". ייפוי הכוח נחתם כחלק מהתחייבות הבעל במסגרת הסכם הגירושין, ולפיכך לא ניתן לבטל או לשנות אותו לאחר חתימתו.
באי כוחה של האשה מונו לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה
בסופו של דבר, בית המשפט פסק כאמור לטובת האשה, והורה על מינוי באי כוחה לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה בנכסים. זכויותיה של האשה בנכסים הוכרו כזכויות מעין-קנייניות, החזקות יותר מהזכויות של הנושים, שרשמו עיקולים מאוחרים בגין חובות שלא קשורים לתובעת.
פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הסכמי גירושין והתחייבויות רכושיות בין בני זוג, ואת היכולת של הצדדים לממש את זכויותיהם גם אל מול חובות של צדדים שלישיים שנוצרו לאחר סיום הנישואים.
- 1.אולי הגירושים למראית עין אחר כך הם חוזרים להיות זוג (ל"ת)דש 01/10/2024 06:58הגב לתגובה זו

תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
כתב האישום: זיוף מסמכים, חברות קש בחו"ל ושימוש בכספי המשקיעים לרכישת רכבי יוקרה ונכסים פרטיים
פרקליטות מחוז תל אביב הגישה היום כתב אישום חמור נגד דוד כץ, עו"ד גיא אבני, דקל סלע וארבע חברות שבשליטתם, החושף פרשת הונאה מסועפת בהיקף של כ-44 מיליון שקל. על פי כתב האישום, בין השנים 2018-2021 שיווקו הנאשמים ארבעה מיזמי נדל"ן פיקטיביים תוך הטעיית כ-250 משקיעים באמצעות מצגי שווא מתוחכמים.
מיזם ספיר - הבטחות למעונות סטודנטים שלא היו ולא נבראו
המיזם הראשון, ממנו גויסו 7.7 מיליון שקל מ-27 משקיעים, הוצג כפרויקט להקמת מעונות סטודנטים במושב שובה הסמוך לנתיבות. על פי כתב האישום: "נאשמים 1-2, בצוותא עם מיימון, הציגו למשקיעים מצג שווא לפיו הזכויות במקרקעין שעליהם היה אמור לקום המיזם נרכשו על ידי סיגניצ'ר ספיר. בפועל, הזכויות במקרקעין לא נרכשו על ידי סיגנצ'ר ספיר או על ידי מי מהנאשמים או מיימון, או אחר מטעמם".
התרמית לא נעצרה בכך. הנאשמים הבטיחו למשקיעים "תשואה גבוהה ומובטחת של 8-11 אחוזים מיום חתימת המשקיעים על ההסכם" והציגו את המיזם כ"מפעל מאושר במסגרת החוק לעידוד השקעות הון", אך כפי שמציינת הפרקליטות: "נאשמים 1-3 ידעו שהמיזם לא הוכר כ'מפעל מאושר' וכי הם לא פנו כלל לרשויות הרלוונטיות בעניין זה".
עו"ד אבני, שהוצג כנאמן על כספי המשקיעים, "היה שותף בניהול המיזם, והפקיד את כספי המשקיעים בחשבון פקדונות על שמו... ולא בחשבון נאמנות כפי שהובטח למשקיעים". מתוך כספים אלה, "העביר נאשם 2 סך של 4 מיליון שקל לחשבונות בנק בשליטת מיימון, לטובת שימושים אישיים של מיימון ובני משפחתו".
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- שיקר לביטוח לאומי והעלים מסים במיליונים - סוף גנב לתליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מיזם WildWood לונדון - 1,100 דונם של אשליות
המיזם השני, ששווק על ידי כץ ומיימון תחת קבוצת בראשית, גייס 7.9 מיליון שקל מ-54 משקיעים. הוא תואר כ"מיזם המצוי בבעלות תאגידי תיירות ופיננסים הצפוי להשתרע על פני למעלה מ-1,100 דונמים, ואמור לכלול, בין היתר, שלושה מתחמי מגורים, ספורט ותרבות הכוללים מאות יחידות דיור".