גרושים ויכוח זוג
צילום: Istock

מי יקבל את הדירה - הגרושה או הנושים? זה מה שקבע בית המשפט

במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. בהמשך נרשמו עיקולים על נכסים של הבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים
עוזי גרסטמן | (1)

הזכויות של מי קודמות - הסכם גירושים או הנושים? זו הסוגייה שבה הכריע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. השופטת תמר סנונית פורר דנה בסוגייה משפטית הנוגעת לזכויות רכושיות בין בני זוג לשעבר בעקבות הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים. התובעת, האשה לשעבר, ביקשה מבית המשפט לממש את זכויותיה בנכס שהועבר לה לפי ההסכם, בעוד שנושים חיצוניים של הנתבע (הבעל לשעבר) ביקשו לממש עיקולים שהוטלו על הנכס עקב חובות הנתבע.

בני הזוג היו נשואים במשך יותר מ-30 שנה והתגרשו ב-2013. במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. כמו כן, במסגרת ההסכם, אולם האירועים שבו היו לבעל זכויות, הועמד כבטוחה להבטחת התחייבויותיו כלפי האשה.

עיקולים נרשמו אחרי הגירושים צילום: Istock

לאחר הגירושים, נרשמו עיקולים על הנכסים שהיו שייכים לבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים. העיקולים הוטלו על ידי נושים שונים, בהם המרכז לגביית קנסות ופקיד שומה גוש דן. התובעת טענה כי זכויותיה על פי הסכם הגירושין קודמות לעיקולים אלה, וכי יש לאפשר לה לממש את זכויותיה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסכם בהסכם הגירושים.

האם היעדר הערת אזהרה מבטל את זסכויות האשה בנכסים?

השאלה המרכזית שהוצגה בפני בית המשפט היתה אם זכויותיה של האשה בנכסים, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושים, גוברות על זכויות הנושים החיצוניים שהטילו עיקולים על אותם נכסים בשל חובות הבעל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהסכם הגירושים נקבע כאמור כי הבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בנכס המגורים לידי האשה, וכי האולם ישמש בטוחה. ייפוי הכוח נחתם זמן קצר לאחר אישור ההסכם, ונרשמו הערות אזהרה על הנכסים להבטחת זכויותיה של האשה. עם זאת, כמה שנים לאחר מכן, בהסכמה בין הצדדים, נמחקה הערת האזהרה שנרשמה על נכס המגורים.

הנושים טענו כי היעדר הערת האזהרה בנוגע לבית המגורים מבטל את זכויותיה של האשה, וכי יש לראות בזכויותיהם (הנובעות מעיקולים ושעבודים שנרשמו על הנכסים עקב חובותיו של הבעל) כקודמות לזכויותיה. בנוסף, נטען כי יש להחיל את פקודת המסים גבייה כדי לקבוע שזכויותיהם של נושים אלה גוברות.

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת סנונית פורר קבעה בפסק הדין שפרסמה כי זכויותיה של האשה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושין, גוברות על זכויות הנושים. בפסק הדין הודגש כי זכויותיה של האשה נובעות מהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, והן אינן תלויות ברישום הערת אזהרה. אף שהערת האזהרה נמחקה, נקבע כי זכותה של האשה היא לכל הפחות זכות אובליגטורית, ואף זכות מעין-קניינית.

החלטתה של השופטת הסתמכה על עקרון הלכת אהרונוב, שבה נקבע כי זכותו של רוכש בנכס גוברת על זכותו של נושה, גם אם הרישום של הערת אזהרה אינו מושלם. בנוסף, הודגש כי החובות שנרשמו על הנכסים נוצרו לאחר חתימת הסכם הגירושין, ולכן אין קשר ישיר בין חובות אלה לבין האשה.

השופטת ציינה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על ידי הבעל לצורך העברת הזכויות בבית המגורים מחזק את מעמדן של זכויות האשה בנכס, והדגישה כי "לא ניתן לבטל בהינף קולמוס את המשמעות המשפטית של חתימת הנתבע על ייפוי כוח בלתי חוזר". ייפוי הכוח נחתם כחלק מהתחייבות הבעל במסגרת הסכם הגירושין, ולפיכך לא ניתן לבטל או לשנות אותו לאחר חתימתו.

באי כוחה של האשה מונו לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה

בסופו של דבר, בית המשפט פסק כאמור לטובת האשה, והורה על מינוי באי כוחה לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה בנכסים. זכויותיה של האשה בנכסים הוכרו כזכויות מעין-קנייניות, החזקות יותר מהזכויות של הנושים, שרשמו עיקולים מאוחרים בגין חובות שלא קשורים לתובעת.

פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הסכמי גירושין והתחייבויות רכושיות בין בני זוג, ואת היכולת של הצדדים לממש את זכויותיהם גם אל מול חובות של צדדים שלישיים שנוצרו לאחר סיום הנישואים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אולי הגירושים למראית עין אחר כך הם חוזרים להיות זוג (ל"ת)
    דש 01/10/2024 06:58
    הגב לתגובה זו
לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.

לחיצת יד הסכם
צילום: FREEPIK

הירושה נהפכה למכרז מחייב: שלושה אחים ייאלצו למכור בית

יורשי נכס ברעננה ביקשו לבחון את שוויו, אך מצאו עצמם מחויבים למכור אותו למציעים שזכו בהתמחרות.  השופטת יעל מושקוביץ קבעה כי נוצר הסכם מחייב, אף שהאחים חזרו בהם וסירבו לחתום.  התנהלותם במסגרת המכרז העידה על כוונת מכירה, והחוזה ייאכף, בצירוף שיערוך חלקי של יתרת התמורה עבור הבית
עוזי גרסטמן |

שלושה אחים מרעננה, בעלי זכויות משותפות בנכס שקיבלו מאביהם המנוח, החליטו לפעול לקראת מימושו. חילוקי דעות על שווי הבית - נכס ישן יחסית ברחוב פרץ 14 בעיר - הובילו אותם למסלול שנדמה היה בעיניהם טכני בלבד: פרסום הזמנה להציע הצעות ורכישת חוברת מכרז בסכום צנוע, לטובת קבלת הערכה אמיתית לשוויו של הנכס. את השלב הבא הם לא צפו.

הם בוודאי שלא תיארו לעצמם שבתום ההתמחרות, לאחר שהצעה בסכום של 8.5 מיליון שקל תוכרז כהצעה הזוכה ותשולם מקדמה של 10% על ידי הזוכים, יקבע בית המשפט כי אף מבלי שיש חתימה פיזית שלהם על החוזה, כבר נכרת בינם לבין הרוכשים הסכם מחייב שחובה לאוכפו. אלא שזה בדיוק מה שקרה, והסיפור שבמרכזו שלושה אחים, עורכי דין, קבוצת ווטסאפ סוערת והצהרות סותרות על כוונה למכור, הגיע לפתחו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד. משם יצא המקרה עם תוצאה ברורה: העסקה עומדת וקיימת.

השופטת יעל מושקוביץ קבעה בפסק דין מקיף, המשתרע על פני עשרות עמודים, כי לפניה מקרה מובהק שבו התנהגות הצדדים, מצגיהם והתנהלותם החיצונית יצרו חוזה מחייב, גם אם בדיעבד ניסו הנתבעים לטעון אחרת. "התנהלותם האובייקטיבית והחיצונית של הנתבעים", כתבה השופטת בהכרעתה, "מעידה על גמירות דעתם להתקשר בהסכם, והתובעים רשאים היו להסתמך על התנהלותם זו". בכך נהפך מרוץ קצר לבדיקת שווי הנכס, כפי שטענו האחים מאוחר יותר, למסלול ארוך אל עבר אכיפת הסכם מכר שאותו הם ביקשו לבטל.

ההזמנה שהובילה לזכייה - ולסכסוך

הכל החל במרץ 2022. שלושת האחים, שזכויות החכירה בנכס שבמרכז הסיפור עדיין היו רשומות על שם האב המנוח, פרסמו הזמנה להציע הצעות. החוברת שנמכרה למתעניינים בעלות של 1,000 שקל כללה שומה רשמית שהעריכה את שווי המקרקעין ב-8.5 מיליון שקל, וכן טיוטת הסכם מכר מפורטת ומוכנה לחתימה. מי שרצה להגיש הצעה נדרש לערבות בנקאית של 5% מהסכום.

התובעים, שלושה שותפים עסקיים, רכשו את החוברת, ביקרו בנכס ואף נפגשו עם דיירים ובני משפחה. הם הגישו הצעה ראשונית של 5 מיליון שקל. זמן קצר לאחר מכן הם עודכנו על ידי עו"ד אלחנן ויניצקי, שליווה את המכירה מטעם האחים, כי תתקיים התמחרות ושעליהם להעלות את הערבות. הם עשו זאת, התייצבו להתמחרות, ולאחר כמה סבבים הוכרזו כזוכים. באותו ערב עצמו, כך התברר בהמשך, כבר הועברה אליהם טיוטה מתוקנת של חוזה המכר, מותאמת להצעה הזוכה. למחרת הם הפקידו בידי עו"ד ויניצקי תשלום ראשון של 487.5 אלף שקל - 10% מהתמורה. מבחינתם הכל התקדם כצפוי. ואולם מבחינת האחים, התמונה השתנתה.