גרושים ויכוח זוג
צילום: Istock

מי יקבל את הדירה - הגרושה או הנושים? זה מה שקבע בית המשפט

במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. בהמשך נרשמו עיקולים על נכסים של הבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים
עוזי גרסטמן | (1)

הזכויות של מי קודמות - הסכם גירושים או הנושים? זו הסוגייה שבה הכריע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. השופטת תמר סנונית פורר דנה בסוגייה משפטית הנוגעת לזכויות רכושיות בין בני זוג לשעבר בעקבות הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים. התובעת, האשה לשעבר, ביקשה מבית המשפט לממש את זכויותיה בנכס שהועבר לה לפי ההסכם, בעוד שנושים חיצוניים של הנתבע (הבעל לשעבר) ביקשו לממש עיקולים שהוטלו על הנכס עקב חובות הנתבע.

בני הזוג היו נשואים במשך יותר מ-30 שנה והתגרשו ב-2013. במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. כמו כן, במסגרת ההסכם, אולם האירועים שבו היו לבעל זכויות, הועמד כבטוחה להבטחת התחייבויותיו כלפי האשה.

עיקולים נרשמו אחרי הגירושים צילום: Istock

לאחר הגירושים, נרשמו עיקולים על הנכסים שהיו שייכים לבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים. העיקולים הוטלו על ידי נושים שונים, בהם המרכז לגביית קנסות ופקיד שומה גוש דן. התובעת טענה כי זכויותיה על פי הסכם הגירושין קודמות לעיקולים אלה, וכי יש לאפשר לה לממש את זכויותיה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסכם בהסכם הגירושים.

האם היעדר הערת אזהרה מבטל את זסכויות האשה בנכסים?

השאלה המרכזית שהוצגה בפני בית המשפט היתה אם זכויותיה של האשה בנכסים, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושים, גוברות על זכויות הנושים החיצוניים שהטילו עיקולים על אותם נכסים בשל חובות הבעל.

משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

בהסכם הגירושים נקבע כאמור כי הבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בנכס המגורים לידי האשה, וכי האולם ישמש בטוחה. ייפוי הכוח נחתם זמן קצר לאחר אישור ההסכם, ונרשמו הערות אזהרה על הנכסים להבטחת זכויותיה של האשה. עם זאת, כמה שנים לאחר מכן, בהסכמה בין הצדדים, נמחקה הערת האזהרה שנרשמה על נכס המגורים.

הנושים טענו כי היעדר הערת האזהרה בנוגע לבית המגורים מבטל את זכויותיה של האשה, וכי יש לראות בזכויותיהם (הנובעות מעיקולים ושעבודים שנרשמו על הנכסים עקב חובותיו של הבעל) כקודמות לזכויותיה. בנוסף, נטען כי יש להחיל את פקודת המסים גבייה כדי לקבוע שזכויותיהם של נושים אלה גוברות.

קיראו עוד ב"משפט"

השופטת סנונית פורר קבעה בפסק הדין שפרסמה כי זכויותיה של האשה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושין, גוברות על זכויות הנושים. בפסק הדין הודגש כי זכויותיה של האשה נובעות מהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, והן אינן תלויות ברישום הערת אזהרה. אף שהערת האזהרה נמחקה, נקבע כי זכותה של האשה היא לכל הפחות זכות אובליגטורית, ואף זכות מעין-קניינית.

החלטתה של השופטת הסתמכה על עקרון הלכת אהרונוב, שבה נקבע כי זכותו של רוכש בנכס גוברת על זכותו של נושה, גם אם הרישום של הערת אזהרה אינו מושלם. בנוסף, הודגש כי החובות שנרשמו על הנכסים נוצרו לאחר חתימת הסכם הגירושין, ולכן אין קשר ישיר בין חובות אלה לבין האשה.

השופטת ציינה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על ידי הבעל לצורך העברת הזכויות בבית המגורים מחזק את מעמדן של זכויות האשה בנכס, והדגישה כי "לא ניתן לבטל בהינף קולמוס את המשמעות המשפטית של חתימת הנתבע על ייפוי כוח בלתי חוזר". ייפוי הכוח נחתם כחלק מהתחייבות הבעל במסגרת הסכם הגירושין, ולפיכך לא ניתן לבטל או לשנות אותו לאחר חתימתו.

באי כוחה של האשה מונו לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה

בסופו של דבר, בית המשפט פסק כאמור לטובת האשה, והורה על מינוי באי כוחה לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה בנכסים. זכויותיה של האשה בנכסים הוכרו כזכויות מעין-קנייניות, החזקות יותר מהזכויות של הנושים, שרשמו עיקולים מאוחרים בגין חובות שלא קשורים לתובעת.

פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הסכמי גירושין והתחייבויות רכושיות בין בני זוג, ואת היכולת של הצדדים לממש את זכויותיהם גם אל מול חובות של צדדים שלישיים שנוצרו לאחר סיום הנישואים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אולי הגירושים למראית עין אחר כך הם חוזרים להיות זוג (ל"ת)
    דש 01/10/2024 06:58
    הגב לתגובה זו
chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.

chatgpt
צילום: טוויטר

ציטט את ChatGPT כהוכחה רפואית - מה פסק השופט?

מקרה יוצא דופן בבית הדין האזורי לעבודה בירושלים: תובע שביקש להפנות שאלות הבהרה למומחה-יועץ רפואי, נימק את בקשתו בין היתר בעזרת תשובה שקיבל מ-ChatGPT, שלפיה גם משיכת עגלה עלולה להזיק לגב. הביטוח הלאומי התנגד וטען שמדובר בספקולציה חסרת בסיס עובדתי. השופט קבע כי אמנם אין מניעה להשתמש בבינה מלאכותית במסגרת הליך משפטי, אך יש לעשות זאת בזהירות ומתוך הקשר עובדתי ורפואי ברור

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים נשמעה באחרונה אחת הבקשות הכי בלתי שגרתיות שהגיעו לפתחה של מערכת המשפט. שלום דוד ביטון, עובד עירייה לשעבר, ביקש מבית הדין לאפשר לו להפנות שאלות הבהרה למומחה רפואי שמונה מטעמו של בית הדין - בקשה שגרתית לכאורה, אך הנימוק החריג שהציג משך את תשומת הלב: לדבריו, תשובה שקיבל מ-ChatGPT, מערכת הבינה המלאכותית, מחזקת את טענתו כי משיכת עגלה כבדה עשויה לגרום לנזק בגב.

פסק הדין, שניתן באחרונה על ידי השופט משה וילינגר, מציג מקרה יוצא דופן שבו הבינה המלאכותית נהפכת, ולו בעקיפין, לחלק מהשיח המשפטי. ביטון, שיוצג על ידי עו"ד נאוה אילון, הגיש את הבקשה בעקבות חוות דעת של ד"ר עידו ציון, מומחה בכירורגיה אורתופדית שמונה ליועץ רפואי מטעם בית הדין. ד"ר ציון קבע כי אין סבירות של יותר מ-50% לקשר סיבתי בין עבודתו של ביטון לבין הבעיה שהתגלתה בגבו. ביטון סבר כי קביעה זו דורשת הבהרה, והגיש בקשה מסודרת להעביר למומחה שאלות נוספות.

בין השאלות שהציג התובע נכללו סוגיות טכניות לגבי משיכת משאות כבדים, תפקוד שרירי הליבה, והאם פעולת המשיכה עלולה לגרום לעומס על הדיסקים בגב. כך למשל, הוא שאל האם נכון לומר כי, “בזמן משיכת מסע כבד שרירי הגב התחתון, הכתפיים והידיים מתאמצים מאוד גם אם הגב ישר”, וכן האם תנועת משיכה פתאומית - כמו במצב שבו העגלה נתקעת, “מגדילה את הסיכון למתיחה ואף לפריצת דיסק”. אלא שכאמור, הנקודה המסקרנת ביותר בבקשה היתה נימוקיו של ביטון. הוא כתב כי ביצע “בדיקה באמצעות ChatGPT”, ובמסגרתה עלה כי גם משיכת עגלה יכולה להזיק לגב. בהתאם לכך, הוא טען שמדובר בשאלות הבהרה רלוונטיות שמטרתן להבין לעומק את עמדת המומחה.

"ספקולציה לא רלוונטית"

המוסד לביטוח לאומי, שיוצג על ידי עו"ד יסמין דיגורקר, התנגד להעברת השאלות. לטענתו, מדובר ב“ספקולציה לא רלוונטית” שחורגת מהעובדות שנקבעו בהחלטת בית הדין. בין היתר, נטען כי בית הדין קבע שהתובע משך עגלה על גלגלים, ולא “מסע כבד”, כפי שנטען בבקשה. בנוסף, לא הוכח שהתובע לא הפעיל את שרירי הליבה או שביצע תנועות משיכה פתאומיות. גם השאלה בדבר העדיפות הארגונומית של דחיפה לעומת משיכה, כך נטען, אינה נוגעת כלל לחוות הדעת הרפואית.

השופט וילינגר קיבל חלק מטענות המוסד. בהחלטתו הוא כתב כי, “אין להעביר למומחה במסגרת שאלות הבהרה שאלות שבמסגרתן הועלו עובדות שאינן חלק מהתשתית העובדתית שנקבעה בהחלטת בית הדין”. לדבריו, שאלות על אי הפעלת שרירי ליבה או משיכות פתאומיות חורגות מהמסגרת העובדתית שנקבעה בהחלטה מ-7 ביולי.