הזכויות של מי קודמות - הסכם גירושים או הנושים? זו הסוגייה שבה הכריע באחרונה בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב. השופטת תמר סנונית פורר דנה בסוגייה משפטית הנוגעת לזכויות רכושיות בין בני זוג לשעבר בעקבות הסכם גירושין שנחתם בין הצדדים. התובעת, האשה לשעבר, ביקשה מבית המשפט לממש את זכויותיה בנכס שהועבר לה לפי ההסכם, בעוד שנושים חיצוניים של הנתבע (הבעל לשעבר) ביקשו לממש עיקולים שהוטלו על הנכס עקב חובות הנתבע.

בני הזוג היו נשואים במשך יותר מ-30 שנה והתגרשו ב-2013. במסגרת הסכם הגירושין שנחתם ביניהם, הוסכם כי זכויות הבעל בבית המגורים המשותף יועברו לידי האשה "ללא תמורה", וכי הזכויות האלה ייהפכו לקניינה הבלעדי. כמו כן, במסגרת ההסכם, אולם האירועים שבו היו לבעל זכויות, הועמד כבטוחה להבטחת התחייבויותיו כלפי האשה.

עיקולים נרשמו אחרי הגירושים צילום: Istock

לאחר הגירושים, נרשמו עיקולים על הנכסים שהיו שייכים לבעל בשל חובות שנצברו לאחר הגירושים. העיקולים הוטלו על ידי נושים שונים, בהם המרכז לגביית קנסות ופקיד שומה גוש דן. התובעת טענה כי זכויותיה על פי הסכם הגירושין קודמות לעיקולים אלה, וכי יש לאפשר לה לממש את זכויותיה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסכם בהסכם הגירושים.

האם היעדר הערת אזהרה מבטל את זסכויות האשה בנכסים?

• עזבה את הבית וביקשה שבעלה ימשיך לפרנס אותה: מה קבע בית המשפט?
• נדחו טענות אשה לקבלת 800 אלף שקל ממכירת דירה משותפת
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

השאלה המרכזית שהוצגה בפני בית המשפט היתה אם זכויותיה של האשה בנכסים, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושים, גוברות על זכויות הנושים החיצוניים שהטילו עיקולים על אותם נכסים בשל חובות הבעל.

בהסכם הגירושים נקבע כאמור כי הבעל יחתום על ייפוי כוח בלתי חוזר להעברת הזכויות בנכס המגורים לידי האשה, וכי האולם ישמש בטוחה. ייפוי הכוח נחתם זמן קצר לאחר אישור ההסכם, ונרשמו הערות אזהרה על הנכסים להבטחת זכויותיה של האשה. עם זאת, כמה שנים לאחר מכן, בהסכמה בין הצדדים, נמחקה הערת האזהרה שנרשמה על נכס המגורים.

הנושים טענו כי היעדר הערת האזהרה בנוגע לבית המגורים מבטל את זכויותיה של האשה, וכי יש לראות בזכויותיהם (הנובעות מעיקולים ושעבודים שנרשמו על הנכסים עקב חובותיו של הבעל) כקודמות לזכויותיה. בנוסף, נטען כי יש להחיל את פקודת המסים גבייה כדי לקבוע שזכויותיהם של נושים אלה גוברות.

• הבת התערבה בעריכת הצוואה - מה קבע ביהמ"ש?
• ביקש לפסול את צוואה שלטענתו נוגדת מסורת תימנית
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק

השופטת סנונית פורר קבעה בפסק הדין שפרסמה כי זכויותיה של האשה בנכס המגורים ובאולם, כפי שהוסדרו בהסכם הגירושין, גוברות על זכויות הנושים. בפסק הדין הודגש כי זכויותיה של האשה נובעות מהסכם שאושר וקיבל תוקף של פסק דין, והן אינן תלויות ברישום הערת אזהרה. אף שהערת האזהרה נמחקה, נקבע כי זכותה של האשה היא לכל הפחות זכות אובליגטורית, ואף זכות מעין-קניינית.

החלטתה של השופטת הסתמכה על עקרון הלכת אהרונוב, שבה נקבע כי זכותו של רוכש בנכס גוברת על זכותו של נושה, גם אם הרישום של הערת אזהרה אינו מושלם. בנוסף, הודגש כי החובות שנרשמו על הנכסים נוצרו לאחר חתימת הסכם הגירושין, ולכן אין קשר ישיר בין חובות אלה לבין האשה.

השופטת ציינה כי ייפוי הכוח הבלתי חוזר שנחתם על ידי הבעל לצורך העברת הזכויות בבית המגורים מחזק את מעמדן של זכויות האשה בנכס, והדגישה כי "לא ניתן לבטל בהינף קולמוס את המשמעות המשפטית של חתימת הנתבע על ייפוי כוח בלתי חוזר". ייפוי הכוח נחתם כחלק מהתחייבות הבעל במסגרת הסכם הגירושין, ולפיכך לא ניתן לבטל או לשנות אותו לאחר חתימתו.

באי כוחה של האשה מונו לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה

בסופו של דבר, בית המשפט פסק כאמור לטובת האשה, והורה על מינוי באי כוחה לכונסי נכסים לצורך מימוש זכויותיה בנכסים. זכויותיה של האשה בנכסים הוכרו כזכויות מעין-קנייניות, החזקות יותר מהזכויות של הנושים, שרשמו עיקולים מאוחרים בגין חובות שלא קשורים לתובעת.

פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הסכמי גירושין והתחייבויות רכושיות בין בני זוג, ואת היכולת של הצדדים לממש את זכויותיהם גם אל מול חובות של צדדים שלישיים שנוצרו לאחר סיום הנישואים.