רכש קרקע מחברה שלא היתה הבעלים שלה - וזה מה שקבע בית המשפט
600 אלף שקל פיצוי על הפרת חוזה ו-400 אלף נוספים בגין השבת מקדמה – אלה הסכומים שנפסקו באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב לטובת אדם שנפל קורבן לעוקץ נדל"ן, שבמסגרתו נמכרה לו קרקע שלא באמצעות בעליה. המוכרת ניסתה לחמוק מהשבת המקדמה כשטענה כי התובע העמיד אותה לרשותה כהלוואה, אבל השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט התרשמה כי חתימתו על הסכם ההלוואה זויפה.
תחילת הפרשה ביוני 2018, אז חתם התובע על הסכם מול א.י.כ. מצליח יזמות לרכישת שתי חלקות קרקע ברחוב חיים הרצוג שבקריית אונו תמורת 4.5 מיליון שקל. בהסכם צוין כי החברה רכשה את הקרקע מאשה תורכייה תמורת 4 מיליון שקל. בתוך כך, הוסכם גם כי התובע ישלם מקדמה בסכום של 400 אלף שקל, וכי הסכום הזה יוחזק בנאמנות על ידי עורך דין מטעם החברה עד שתירשם הערת אזהרה על שמו.
אלא שכעבור חמישה ימים בלבד הגישה האזרחית התורכייה תביעה לבית המשפט, שבה טענה כי מעולם לא מכרה את הקרקע לחברה. התובע, שהיה המום מהעוקץ שאליו נפל קורבן, ביקש מיד לבטל את העסקה והצדדים חתמו על הסכם לביטול והשבת המקדמה. החברה לא מילאה אחר חלקה בהסכם - והרוכש תבע אותה ואת הנאמן. אלא שאז הציגה החברה הסכם מאוחר שעליו חתם כביכול התובע, שלפיו המקדמה שהוא שילם תועמד לטובתה בתור הלוואה.
לטענת התובע, אחרי הדיון בתביעה שהגישה האזרחית התורכייה הוא הבין כי נפל קורבן למעשה הונאה ותרמית, שבמסגרתו החברה מכרה לו מקרקעין שאין לה זכות בהם. לדגבריו, במצב זה הוא זכאי לכל הפחות להשבת המקדמה ולקבלת הפיצויים המוסכמים, בסכום של 600 אלף שקל. עוד נטען כי חתימתו על הסכם ההלוואה זויפה, כך שהוא נעדר כל תוקף משפטי.
- תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
- רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילה דחתה השופטת פינצ'וק-אלט את טענת החברה שלפיה 400 אלף השקלים ששילם התובע הוסבו ממקדמה להלוואה, כך שהם אינם ברשות הנאמן יותר. היא אימצה את חוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה מטעם התביעה, שלפיה החתימה של הרוכש על הזסכם ההלוואה זויפה באופן ברור, כך שהתוצאה היא למעשה שההסכם נעדר כל תוקף.
השופטת הבהירה כי במצב המשפטי שנוצר, ובהתאם לאמור בהסכם המכר, היה על הנאמן מטעם החברה לשמור על המקדמה בידיו עד לרישום של הערת אזהרה לטובת הרוכש – דבר שבסופו של דבר, כאמור, לא נעשה. היא הסבירה כי לפי סעיף 12(א) לחוק הנאמנות, "נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן", ולכן עליו לשאת בתוצאות מחדלו ולשלם לתובע את סכום המקדמה.
השופטת פינצ'וק-אלט קבעה כי האחריות להשבת המקדמה רובצת אף על החברה, ובנוסף עליה לשלם לתובע פיצוי מוסכם עקב הפרת החוזה. "לא יכולה להיות מחלוקת שחברת מצליח הפרה בהפרה יסודית את ההסכם בכך שהמקרקעין לא נמסרו לתובע. יתר על כן, חברת מצליח התיימרה למכור נכס מקרקעין שאין לה כל זכות בו, וחב' מצליח 'ידעה' שבניגוד למצג שהוצג בפני התובע וקיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר בינה לבין התובע, שהיא לא שילמה את כל סכום התמורה לאזרחית הטורקייה", היא כתבה בפסק הדין שלה.
- האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
- הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
בסופו של דבר, חייבה השופטת את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 400 אלף שקל, ואת החברה לבדה לשלם לתובע פיצוי נוסף בסך 600 אלף שקל בשל הפרת ההסכם. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 56 אלף שקל.
לפני שנה, ביוני 2023, עצרו שוטרי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב ארבעה תושבי בת ים בחשד כי הונו בשיטתיות אזרחים על ידי הצגת מצג שווא של נכס בבעלותם וחתימה על זכרון דברים לשם מכירתו. כך על פי החשד הונו בני המשפחה בשיטתיות אזרחים תמימים בסכומים של מאות אלפי שקלים. מהחקירה עלה כי החשודים פרסמו באתר אינטרנט מודעה למכירת נכס בדרום תל אביב, שאותו הציגו כבית בבעלותם. הקורבנות נפגשו בשטח עם אחת החשודות, והיא זו ששכנעה אותם להיפגש עם בן זוגה - פגישה שהתקיימה בנוכחות ילדיהם. בכך כולם יחדיו לחצו על הקורבנות לחתום על זיכרון דברים ולהעביר להם כספים.
- 2.ירון 04/06/2024 11:04הגב לתגובה זוהפשע במדינה משתלם, ראו את כל הפוליטיקאים וחברי המרכז. רובם צריכים לשבת בכלא למינימום 5 שנים.
- 1.גפני 04/06/2024 09:52הגב לתגובה זוכך לא אמורה לתפקד מדינת חוק. עוול מתמשך 6 שנים עד פסק דין. ומי יודע איך הפרשה תמשיך.

ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?
חייב שנושא חוב לעורך דינו כבר מאז שנות התשעים ויתר על חלקו בעיזבון של אמו כבר לפני עשור, ביחד עם אחיו, כדי לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית המשפחה. כעת, על אף מצבו הרפואי ונכותו, בית המשפט הורה לבטל את הסתלקותו מהירושה ולהעביר את חלקו לקופת הנשייה - צעד שהיה תנאי למתן הפטר מוחלט מחובותיו.
בבית משפט השלום בטבריה ניתן באחרונה פסק דין העוסק בסיטואציה כמעט נדירה: אדם שנושא חוב לעורך דינו, מצא לנכון לוותר על חלקו בירושת אמו לפני כעשור כדי לאפשר לאביו להישאר בבית המשפחה. השופטת נסרין אסכנדר־מוסא נדרשה לשאלה אם ראוי שבית המשפט יכבד את הסתלקותו מהירושה, או שמא יבטל אותה כדי לאפשר לנושה הוותיק לקבל את חלקו. ההכרעה שהתקבלה חושפת את האיזון העדין בין דאגה לחייב במצב אישי וכלכלי קשה, לבין הגנה על זכויות הנושים.
הרקע למקרה מתחיל עוד ב-1995, אז שכר החייב את שירותיו של עורך הדין חסאן בסתוני אך לא שילם את שכר הטרחה שלו. החוב, שנפסק כבר אז בפסק דין חלוט, תפח עם השנים והגיע לסכום של 116,861 שקל. החייב, סובל מנכות רפואית לצמיתות בשיעור של 55% ואובדן כושר עבודה מלא. הוא מתקיים מקצבת נכות של כ-4,800 שקל לחודש ומתגורר בשכירות, כשהוא נעזר בסיוע בשכר דירה בסכום של כ-700 שקל בלבד. כלומר מדובר באדם שמצבו הכלכלי רעוע ביותר ואין לו שום נכסים משמעותיים.
למרות נסיבות חייו הקשות, התברר כי ב-2015, זמן רב לאחר שנוצר החוב ולא שולם, בחר החייב להסתלק מהעזבון של אמו המנוחה, שכלל דירת מגורים. לטענתו, ההחלטה נבעה משיקולים משפחתיים בלבד, במטרה לאפשר לאביו להמשיך להתגורר בבית. אלא שבית המשפט לא קיבל את הטענה הזו ככזו שמבטלת את זכויות הנושה. השופטת קבעה בפסק הדין שפורסם כי, "היחיד היה חייב כספים לנושה... היה על היחיד להיות הוגן כלפי הנושה בטרם יהיה נדיב כלפי אביו, ועליו לדאוג לשלם את חובו לנושה בטרם ייתן מתנה לאביו".
הנאמנת: חוסר תום לב של החייב
ההליך הנוכחי נפתח לאחר שבקשת החייב לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון התקבלה בנובמבר 2023, והנאמנת מונתה לפקח על ביצוע ההליך. בדו"חות שהוגשו על ידי הממונה צוין כי מצבו האישי והבריאותי של החייב מצדיק מתן הפטר מהחוב, אבל הנאמנת טענה אחרת. לדבריה, הסתלקותו של החייב מהעזבון בעת שהיה מצוי בחובות מצביעה על חוסר תום לב. היא דרשה מבית המשפט לבטל את ההסתלקות כדי להחזיר את הנכס לקופת הנשייה.
- החייבת לא ביקשה - הרשם הפחית ריביות של 450 אלף ש'
- רשם הוצל"פ הפחית את ריביות לחייבת אחרי 20 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון שהתקיים בפברואר 2025 ניסה החייב להגיע להסדר והציע להוסיף לקופת הנשייה 60 אלף שקל - סכום ששווה לשווי חלקו בעיזבון כפי שהוערך בהליך קודם שהתנהל בעניינו. ואולם לאחר כמה חודשים הודיע החייב כי אינו מסוגל לעמוד בתשלום, והנאמנת הגישה בקשה רשמית לביטול ההסתלקות. השופטת קיבלה את עמדתה וקבעה כי הסתלקות מירושה מהווה פעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה לפי סעיף 221 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי. "יש לראותה כפעולה הגורעת נכס מקופת הנשייה", היא כתבה בהכרעתה, והדגישה כי החוק נועד למנוע מיחיד לבצע פעולות בנכסיו באופן שפוגע בנושים.

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד
פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.
באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.
המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".
למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.
אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה
הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.
במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.