600 אלף שקל פיצוי על הפרת חוזה ו-400 אלף נוספים בגין השבת מקדמה – אלה הסכומים שנפסקו באחרונה בבית משפט השלום בתל אביב לטובת אדם שנפל קורבן לעוקץ נדל"ן, שבמסגרתו נמכרה לו קרקע שלא באמצעות בעליה. המוכרת ניסתה לחמוק מהשבת המקדמה כשטענה כי התובע העמיד אותה לרשותה כהלוואה, אבל השופטת הבכירה רונית פינצ'וק-אלט התרשמה כי חתימתו על הסכם ההלוואה זויפה.

תחילת הפרשה ביוני 2018, אז חתם התובע על הסכם מול א.י.כ. מצליח יזמות לרכישת שתי חלקות קרקע ברחוב חיים הרצוג שבקריית אונו תמורת 4.5 מיליון שקל. בהסכם צוין כי החברה רכשה את הקרקע מאשה תורכייה תמורת 4 מיליון שקל. בתוך כך, הוסכם גם כי התובע ישלם מקדמה בסכום של 400 אלף שקל, וכי הסכום הזה יוחזק בנאמנות על ידי עורך דין מטעם החברה עד שתירשם הערת אזהרה על שמו.

אלא שכעבור חמישה ימים בלבד הגישה האזרחית התורכייה תביעה לבית המשפט, שבה טענה כי מעולם לא מכרה את הקרקע לחברה. התובע, שהיה המום מהעוקץ שאליו נפל קורבן, ביקש מיד לבטל את העסקה והצדדים חתמו על הסכם לביטול והשבת המקדמה. החברה לא מילאה אחר חלקה בהסכם - והרוכש תבע אותה ואת הנאמן. אלא שאז הציגה החברה הסכם מאוחר שעליו חתם כביכול התובע, שלפיו המקדמה שהוא שילם תועמד לטובתה בתור הלוואה.

לטענת התובע, אחרי הדיון בתביעה שהגישה האזרחית התורכייה הוא הבין כי נפל קורבן למעשה הונאה ותרמית, שבמסגרתו החברה מכרה לו מקרקעין שאין לה זכות בהם. לדגבריו, במצב זה הוא זכאי לכל הפחות להשבת המקדמה ולקבלת הפיצויים המוסכמים, בסכום של 600 אלף שקל. עוד נטען כי חתימתו על הסכם ההלוואה זויפה, כך שהוא נעדר כל תוקף משפטי.

• תיק ההונאה של 44 מיליון שקל - כך הונו יזמים 250 משקיעים במיזמי נדל"ן פיקטיביים
• רשות המסים: נעצרו 5 אנשי ביטוח ופיננסים בחשד להונאת מס במיליוני שקלים
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

בתחילה דחתה השופטת פינצ'וק-אלט את טענת החברה שלפיה 400 אלף השקלים ששילם התובע הוסבו ממקדמה להלוואה, כך שהם אינם ברשות הנאמן יותר. היא אימצה את חוות הדעת הגרפולוגית שהוגשה מטעם התביעה, שלפיה החתימה של הרוכש על הזסכם ההלוואה זויפה באופן ברור, כך שהתוצאה היא למעשה שההסכם נעדר כל תוקף.

השופטת הבהירה כי במצב המשפטי שנוצר, ובהתאם לאמור בהסכם המכר, היה על הנאמן מטעם החברה לשמור על המקדמה בידיו עד לרישום של הערת אזהרה לטובת הרוכש – דבר שבסופו של דבר, כאמור, לא נעשה. היא הסבירה כי לפי סעיף 12(א) לחוק הנאמנות, "נאמן אחראי לנזק שנגרם לנכסי הנאמנות או לנהנים עקב הפרת חובתו כנאמן", ולכן עליו לשאת בתוצאות מחדלו ולשלם לתובע את סכום המקדמה.

השופטת פינצ'וק-אלט קבעה כי האחריות להשבת המקדמה רובצת אף על החברה, ובנוסף עליה לשלם לתובע פיצוי מוסכם עקב הפרת החוזה. "לא יכולה להיות מחלוקת שחברת מצליח הפרה בהפרה יסודית את ההסכם בכך שהמקרקעין לא נמסרו לתובע. יתר על כן, חברת מצליח התיימרה למכור נכס מקרקעין שאין לה כל זכות בו, וחב' מצליח 'ידעה' שבניגוד למצג שהוצג בפני התובע וקיבל ביטוי מפורש בהסכם המכר בינה לבין התובע, שהיא לא שילמה את כל סכום התמורה לאזרחית הטורקייה", היא כתבה בפסק הדין שלה.

• האם ניתן לקבל מזונות רטרואקטיבית אחרי 14 שנה?
• הנושים נגד החברים: של מי הדירה?
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• ויתר על הירושה כדי לא לשלם לנושים - מה קבע בית המשפט?

בסופו של דבר, חייבה השופטת את החברה והנאמן, ביחד ולחוד, לשלם לתובע 400 אלף שקל, ואת החברה לבדה לשלם לתובע פיצוי נוסף בסך 600 אלף שקל בשל הפרת ההסכם. בנוסף, נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסכום של 56 אלף שקל.

לפני שנה, ביוני 2023, עצרו שוטרי מפלג ההונאה של מחוז תל אביב ארבעה תושבי בת ים בחשד כי הונו בשיטתיות אזרחים על ידי הצגת מצג שווא של נכס בבעלותם וחתימה על זכרון דברים לשם מכירתו. כך על פי החשד הונו בני המשפחה בשיטתיות אזרחים תמימים בסכומים של מאות אלפי שקלים. מהחקירה עלה כי החשודים פרסמו באתר אינטרנט מודעה למכירת נכס בדרום תל אביב, שאותו הציגו כבית בבעלותם. הקורבנות נפגשו בשטח עם אחת החשודות, והיא זו ששכנעה אותם להיפגש עם בן זוגה - פגישה שהתקיימה בנוכחות ילדיהם. בכך כולם יחדיו לחצו על הקורבנות לחתום על זיכרון דברים ולהעביר להם כספים.