הפועלים דוחה את תביעת מייסד צו 9: נהגנו בהתאם לדין

סאגת הסנקציות שהוטלו על שלמה שריד, ממייסדי ארגון צו 9, ממשיכה להעסיק את בתי המשפט. באחרונה הגיש בנק הפועלים את כתב ההגנה שלו בתביעה האזרחית שהגיש נגדו שריד, בטענה כי הבנק פגע בזכויותיו כשהגביל את חשבונו האישי והעסקי ב-2024, בעקבות סנקציות שהוטלו עליו על-ידי ממשלת ארה"ב. אף שהסנקציות בוטלו וההגבלות הוסרו, שריד עומד על דרישתו לפיצוי כספי בגובה 600 אלף שקל.

שריד טוען כי הבנק פעל נגדו שלא כדין כשהגביל את פעילות חשבונו האישי והעסקי בעקבות הטלת סנקציות אמריקאיות. לטענתו, הבנק פגע בזכויותיו החוקתיות, הפר את ההסכמים עמו, גרם לו לעוגמת נפש, ביצע לשון הרע והפליה פסולה, וגרם לו לנזקים כספיים ותדמיתיים. בנוסף, שריד טוען כי חברת האשראי מקס, שהנפיקה לו כרטיסי אשראי ופעלה מול חשבונו בבנק, נקטה נגדו צעדים דומים - הגבלות על פעילות כרטיסי האשראי, חיובים שנחסמו ואף מניעת גישה לשירותים דיגיטליים מסוימים. גם כאן טען שריד כי פעולות אלה בוצעו שלא כחוק, והיוו הפליה ולשון הרע. הגורם השלישי שאותו תובע שריד הוא פייבוקס, כחברת תשלומים השייכת לבנק הפועלים, שלטענתו חסמה גם היא את האפשרות שלו להשתמש בשירותי התשלומים שלה - בעיקר תשלומים והעברות דיגיטליות, דבר שלדבריו גרם לו לנזקים ממשיים נוספים. שריד טוען כי פעולות אלה היו מיותרות ופוגעניות, בפרט לאחר הסרת הסנקציות.

בכתב ההגנה שהוגש לבית המשפט המחוזי בלוד, דוחה הבנק באופן חד משמעי את טענותיו של שריד, וטוען כי כל פעולותיו בוצעו כחלק מיישום שוטף של מדיניות ניהול סיכונים ואיסור הלבנת הון, כפי שמתחייב מהוראות הדין הבינלאומי, הישראלי ומהנחיות הרגולטורים הפיננסיים, הן בישראל והן בעולם. לדברי הבנק, מדובר בהחלטות שנבעו ממדיניות ברורה להימנע מחשיפה לפעילות פיננסית המנוגדת למשטרי סנקציות בינלאומיים - ובפרט כאלה שהוטלו על ידי הממשל האמריקאי, שעלולים לסכן את פעילות הבנק במערכות הפיננסיות הבינלאומיות, כולל יחסי עבודה עם בנקים אחרים ויכולת פעילות במטבע הדולר.

הסנקציות כללו איסור גורף על קיום עסקות פיננסיות

הסנקציות שהוטלו על שריד וארגון צו 9 בפברואר 2024, היו חלק ממדיניות שהובלה על ידי ממשלו של הנשיא דאז, ג'ו ביידן, ושהציבה במוקד גורמים שמזוהים עם פעילות אלימה של מתנחלים בגדה המערבית. לפי כתב ההגנה, הסנקציות כללו איסור גורף על קיום עסקות פיננסיות עם הגורמים המוכרזים, ואף איסור על מתן שירותים מכל סוג שהוא שיכולים להוות עקיפה של הצו. כל זאת, בליווי הנחיות מפורטות שפורסמו על ידי משרד האוצר האמריקאי (OFAC) ורשות FinCEN, שאף פרסמו "דגלים אדומים" לפעילות פיננסית חשודה במישור הזה.

• "גם ליועצים יש לילות לבנים - ככה זה בשוק ההון"
• הבנקים מרוויחים, הלקוחות פחות: מה הריבית שהבנקים מציעים לכם בפיקדונות?

הבנק טוען כי מרגע שהוטלו הסנקציות, לא נותרה לו כל ברירה אלא להגביל את הפעילות בחשבונות של שריד, בהתאם לחובותיו כגוף פיננסי, בין השאר מחשש כי המשך מתן שירותים כספיים לשריד עלול להיחשב בעיני OFAC סיוע לעקיפת סנקציות. הדבר הזה היה עלול להעמיד את הבנק בפני חשיפה לעיצומים וקנסות אמריקאיים, ואף לפגיעה קשה בפעילותו העסקית הגלובלית. בכתב ההגנה נכתב כי הבנק פעל בתיאום מלא עם הוראות המפקח על הבנקים בבנק ישראל, וכי כל מדיניותו בתחום זה הובאה לידיעת הרשויות והוסדרה באופן מסודר. כמו כן, לטענת הבנק, לא התקבלה שום התנגדות מצד הרגולטור המקומי למדיניות ניהול הסיכונים שהוא נקט.

עוד נטען כי עם כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן בינואר 2025, הסנקציות בוטלו רשמית, ובעקבות כך בוטלו גם ההגבלות על חשבונו של שריד. עם זאת, הבנק דוחה את טענותיו של שריד שלפיהן נגרמו לו נזקים אישיים או עסקיים בעקבות ההגבלות, וטוען כי מדובר בטענות כלליות, לא מבוססות וללא תימוכין ראייתיים ממשיים. לדברי הבנק, כל ההגבלות שהוטלו היו מידתיות, מבוססות על הוראות הדין, ותואמות את ההלכות המשפטיות שנקבעו בישראל במקרים דומים, שבהם הוכר כי חובות ניהול הסיכונים של הבנקים כוללות גם סיכון של פגיעה בשירותים הניתנים ללקוחות שהוטלו עליהם סנקציות זרות, אף אם אינן מחייבות בישראל באופן ישיר.

לפי טענות הבנק, שריד מנסה "לכפות" על הבנק מתן שירותים תוך התעלמות מהסיכונים המשפטיים והעסקיים המשמעותיים שהיו כרוכים בכך, ומבלי להתחשב במתחם הסבירות שניתן לבנק בשיקול דעתו העסקי. הבנק אף טוען כי לא חלה עליו חובה לספק שירותים שעלולים לחשוף אותו להליכים פליליים או אזרחיים בחו"ל, ולכן כל הטענות של התובע בדבר הפליה, לשון הרע או הפרת חובה חוקית - דינן להידחות. הבנק אף מדגיש כי כל פעולותיו היו מוגבלות לתקופת הסנקציות בלבד, וכי לא ננקטו נגד שריד צעדים מעבר לכך. בעניין הפירוד בחשבון המשותף עם רעייתו של שריד, טוען הבנק כי מדובר ביוזמה של שריד עצמו ושל רעייתו, ולא בדרישה שהגיעה מהבנק.

• הרשלנות של המדינה הביאה לעונש קל במיוחד
• מה קורה כשהמדינה מתבססת על חוק מומצא?
• תוכן שיווקי "הקרנות הפאסיביות מהוות 60% מהענף"

ממשלת ישראל לא אימצה את הסנקציות האמריקאיות

שריד מיוצג במסגרת ההליך הזה על ידי עורכי הדין צופית נהון ועובדיה אביצור. בנק הפועלים מיוצג על ידי עורכי הדין ליאת עיני-נצר ומעיין הרטמן ממשרד ב. לוינבוק ושות', מקס מיוצגת על ידי עורך הדין הוד אלפסי מהמחלקה המשפטית במקס; ופייבוקס מיוצגת על ידי משרד עמית, פולק מטלון ושות'. 

פרקליטיו של שריד טענו בתביעה המקורית כי מדובר בפגיעה קשה בזכויות יסוד של שריד, ובפעולה חסרת סמכות של הבנק לפגוע בו, חרף העובדה שממשלת ישראל לא אימצה את הסנקציות האמריקאיות לחוקיה. מנגד, הבנק מדגיש בכתב ההגנה שהגיש כי על פי הנחיות רשמיות, ובהתאם לעמדות היועצת המשפטית לממשלה שהוגשו בתיקים דומים, על בנקים חלה חובה חוקית לנקוט צעדי זהירות קפדניים כשמדובר בממשקי פעילות עם גורמים שהוטלו עליהם סנקציות זרות. כמו כן, נטען כי מדובר באינטרס ציבורי מובהק שנועד להגן לא רק על הבנקים עצמם, אלא גם על המערכת הפיננסית והמשק בכללותו. התיק צפוי להמשיך להתברר בבית המשפט השלום בירושלים במהלך החודשים הקרובים.

מה פשר החשש של בנק הפועלים מסנקציות שהוטלו בארה"ב, אם בפועל הן לא נאכפות בישראל?

לפי בתב ההגנה, הבנק לא טוען כי עליו לפעול מכוח הדין הישראלי שמכפיף אותו ישירות לצווים אמריקאיים, אלא מכוח מדיניות ניהול סיכונים בינלאומית. לבנקים ישראליים, ובייחוד לגדולים שבהם, יש קשרי עבודה הדוקים עם המערכת הבנקאית הבינלאומית, כולל בנקים אמריקאיים. אם בנק ישראלי ייתפש כמי שמסייע להפר את הצווים, הוא עלול להיכנס לרשימות שחורות, להיקנס ואף לאבד קשרי קורספונדנט חשובים. הבנק מדגיש שאלה סיכונים מוחשיים, לא תיאורטיים בלבד.

האם הבנק מחויב על פי הדין להמשיך ולתת שירות ללקוחות מוכרזי סנקציות?

הבנק טוען כי החוק בישראל אינו כופה עליו להעניק שירותים פיננסיים אם יש טעמים סבירים לסירוב. לפי עמדת הפיקוח על הבנקים והיועצת המשפטית לממשלה, כשמדובר בפעילות של גורמים שמוכרזים תחת סנקציות בינלאומיות - סירוב של הבנק לתת שירות ייחשב סביר ולא הפליה אסורה.

מדוע הבנק מדגיש את העובדה שהוא הודיע למפקח על הבנקים על מדיניות ניהול הסיכונים שלו?

לפי כתב ההגנה, סעיף 2(ד) לחוק הבנקאות קובע שבנק שהודיע על מדיניות עסקית מוגדרת למפקח, והמפקח לא התנגד לה - ייחשב שהוא פועל בסבירות. זו דרך להגן על הבנק מפני הטענה כי מדובר בפעולה שרירותית או לא מידתית. בכך מנסה הבנק לחזק את טענתו כי פעל על פי דין ונהלים מסודרים.

האם הבנק רואה את עצמו חשוף לסיכון גם היום, לאחר שהסנקציות הוסרו?

על אף שההגבלות בחשבון הוסרו עם ביטול הצו הנשיאותי בינואר 2025, הבנק ממשיך לטעון בכתב ההגנה שהמדיניות היתה תקפה לחלוטין בזמן אמת, ולכן אין עילה לתביעה. כלומר, לשיטתו, לא ניתן לבחון את פעולותיו בדיעבד לאור שינוי המדיניות האמריקאית, אלא על פי הנתונים והסיכונים כפי שהיו במועדם.

האם הבנק טוען כי בכלל לא היתה פגיעה בשריד?

הבנק מכחיש כי נגרמה לשריד פגיעה קונקרטית, אך גם טוען כי כל פגיעה לכאורה היתה תוצאה של יישום מדיניות הכרחית והולמת. הבנק מדגיש כי הפעולות שננקטו לא נבעו ממניעים אישיים, אלא היו חלק מהחלטות מערכתיות שהחילו כללים ברורים ושווים לכל הלקוחות במצב דומה.

מה עמדת הבנק לגבי טענות של שריד בדבר לשון הרע?

הבנק דוחה את הטענה וטוען כי לא נעשה שום "פרסום" פומבי של הגבלות החשבון או מידע אישי של שריד. לדבריו, ההודעות נמסרו לשריד עצמו באופן פרטי, ובכל מקרה, היו נדרשות לפי הדין. לשיטת הבנק, גם אם היה פרסום – הוא חוסה תחת הגנת "אמת דיברתי" ותום לב.

האם יש תקדימים בישראל לתיקים מסוג זה?

כן. הבנק הפנה בכתב ההגנה שהגיש לפסקי דין מהעת האחרונה, שבהם נקבע כי בנקים רשאים ואף מחויבים לנקוט אמצעי זהירות מיוחדים כלפי גורמים שהוטלו עליהם סנקציות זרות. בין היתר, צוין פסק הדין בעניין עמותת זק"א נגד בנק מזרחי טפחות, שם בית המשפט העליון הכיר בסמכות הבנק לסרב להעניק שירותים מתוך שיקול דעת עסקי, מטעמים דומים.

במקרה של מזרחי טפחות, בית המשפט העליון קיבל באפריל 2024 את ערעורו של הבנק, שבו הוא ביקש לאשר לו שלא להעביר תרומה בהיקף של 8 מיליון שקל, של המיליארדר רומן אברמוביץ', לארגון זק"א. המחלוקת נולדה לאחר שאברמוביץ פנה לבנק וביקש ממנו לבצע את העברת התרומה לזק"א, בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר. אלא שהבנק סירב, בשל מדיניות ניהול הסיכונים שקבע, האוסרת עליו לבצע פעולות המנוגדות לסנקציות שהוטלו על גורמים הנכללים ברשימות הסנקציות של האיחוד האירופי וממשלת בריטניה, בהם אברמוביץ'. בהמשך לכך, פנו זק"א ואברמוביץ לבית המשפט בבקשה להורות לבנק לבצע את ההעברה באופן מיידי, בנימוק שהסירוב של הבנק הוא בלתי סביר, מה גם  שלסנקציות אין תחולה מחוץ לבריטניה ולאיחוד האירופי אלא בנסיבות שלא רלוונטיות במקרה זה. כמו כן, הם טענו כי הסירוב לא תואם את עמדת המפקח על הבנקים, שלפיה במסגרת ניהול סיכונים הנוגע למשטרי סנקציות בינלאומיות, אין לסרב לתת שירות באופן גורף, אלא יש לבחון את הנסיבות ואת אופי הפעולה הפרטנית שמבוקש לבצע. במקרה האמור, מאזן הנוחות נוטה לטובת אישור העברת התרומה, הנחוצה לזק"א בדחיפות לשם היערכות לביצוע משימותיה ולמניעת נזק נפשי בלתי הפיך למתנדביה, כך על פי הארגון. בית המשפט המחוזי קיבל את בקשת אברמוביץ וזק"א, וקבע כי בנסיבות אלה, שבהן אל מול "החשש הערטילאי" של הבנק, עומד הסיוע הנפשי למתנדבי זק"א שהזנחתו עלולה לגרום לנזקים ארוכי טווח, וכן למחסור בציוד בעיצומה של מלחמה - יש להעדיף את מתן הסיוע הנפשי ואת רכישת הציוד. על החלטה זו הגיש הבנק בקשת רשות ערעור.