פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי מטיל אחריות כבדה על רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) והאגודה השיתופית אבן ספיר, בגין עיכובים ממושכים בהעברת קרקעות שנרכשו עוד בתחילת העשור הקודם. על פי הכרעת הדין, שתי הנתבעות הפרו את התחייבויותיהן כלפי רוכשי הקרקעות, שנאלצו להמתין שנים עד שהועברו המגרשים לחזקתם רק בשלהי 2020.

המקרה הנ"ל קשור למשפחה שרכשה מגרשים במושב אבן ספיר לפני יותר מעשור. ההסכמים שנחתמו עם האגודה השיתופית כללו התחייבות להעברת הקרקעות לאחר השלמת התהליכים הביורוקרטיים הנדרשים. ואולם בפועל, הליך ההעברה התארך משמעותית, והתובעים גילו כי הקרקע שהיתה אמורה להיות בידיהם נותרה מחוץ להישג ידם במשך שנים ארוכות.

המשפחה ניסתה שוב ושוב להבין את מקור העיכובים, אך נתקלה בתשובות מעורפלות הן מצד האגודה והן מצד רמ"י. לטענתם, בכל פעם ניתנה להם סיבה אחרת: צורך בהשלמות תכנוניות, עיכובים בקבלת אישורים מרשויות שונות, מחלוקות פנימיות בין הגופים המעורבים – וכל אלה, לדבריהם, הפכו את ההמתנה לבלתי נסבלת.

העיכוב גרם עוגמת נפש ותחושת חוסר אונים

במהלך המשפט שהתנהל, טענו התובעים כי העיכוב בהעברת הקרקעות גרם להם לנזקים כלכליים משמעותיים. לטענתם, במשך תקופה ארוכה הם לא יכלו לממש את תוכניותיהם לבנייה על הקרקע או לעשות בה שימוש כלשהו - מה שפגע בהם כלכלית וגרם להם להוצאות מיותרות. מעבר לכך, העיכוב גרם להם לעוגמת נפש מתמשכת ולתחושה של חוסר אונים מול המערכת הביורוקרטית.

• 1,500 דירות חדשות בצפון אור יהודה, צמוד למפגש המטרו והרכבת הקלה
• כך נהפכה נחלה עם זכויות בנייה למבחן על פטור ממס
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

"מדובר בקרקעות שרכשנו במיטב כספנו, מתוך הבנה שהן יועברו לידינו תוך זמן סביר", אמרו בני המשפחתה בבית המשפט. "במקום זאת, מצאנו את עצמנו במאבק אינסופי כדי לקבל את מה שכבר שילמנו עליו מזמן".

רמ"י והאגודה השיתופית מצדן, טענו כי לא היתה הפרה שלהן, וכי מדובר בעיכובים הנובעים מתהליכים רגולטוריים שלא היו בשליטתן המלאה. לטענתן, רמ"י פועלת תחת מגבלות רגולטוריות מחמירות, ואילו האגודה כפופה להליכי אישור ורגולציה מורכבים - מה שהוביל להתמשכות ההליכים.

ואולם השופטת מוריה צ'רקה דחתה את הטענות האלה, וקבעה כי האחריות לעיכוב מוטלת על הנתבעות. "מדובר בעיכוב בלתי סביר, שנגרם לא בשל אילוצים חיצוניים אלא בשל חוסר עמידה בהתחייבויות ברורות", היא כתבה בפסק הדין שפורסם. השופטת גם הוסיפה כי לא ניתן להטיל על רוכשי הקרקעות את האחריות להתמשכות ההליכים. "כאשר גופים כמו רמ"י והאגודה השיתופית מתקשרים עם אזרחים בהסכמי מכר, יש להם אחריות ברורה לעמוד בלוחות הזמנים ולהבטיח כי הרוכשים לא ימצאו את עצמם נפגעים בשל סחבת מיותרת".

• מהפכה בפרסומת, נזיפה מהשופט: ליברה תשלם 100 אלף ש'
• עסק של נכה קרס - האם הנושים יקבלו את הכסף שהוא חייב להם?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• צוואה ביקשה לנשל אם לשמונה - בית המשפט התנגד

בהכרעתה קבעה השופטת כי התובעים זכאים לפיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם. סכום הפיצויים - 475,100 שקל - כולל גם פיצוי בגין ההפסדים הכלכליים שנגרמו למשפחה וגם פיצוי בגין עוגמת הנפש. כמו כן, נפסקו גם הוצאות משפט בסכום כולל של 65 אלף שקל.

מדוע נדרש כל כך הרבה זמן עד שהתובעים החליטו להגיש תביעה לבית המשפט?

התובעים ניסו במשך שנים להגיע להסדר עם רמ"י והאגודה השיתופית, בתקווה שהקרקעות יועברו לידיהם ללא צורך בהתערבות משפטית. במהלך השנים הם קיבלו הבטחות חוזרות ונשנות כי העיכוב עומד להסתיים, אך בפועל דבר לא קרה. רק כשהם הבינו כי ללא התערבות משפטית הסחבת תימשך ללא הגבלת זמן, החליטו בני המשפחה להגיש תביעה ב-2020.

האם היו רוכשים נוספים שנפגעו מהעיכובים באבן ספיר?

על פי עדויות שהובאו במשפט, המשפחה הנ"ל לא היתה היחידה שהתמודדה עם עיכובים בהעברת הקרקעות באבן ספיר. רוכשים נוספים חוו קשיים דומים, אך חלקם נמנעו מהגשת תביעה מסיבות שונות – החל מחוסר רצון להיכנס להליך משפטי ממושך, ועד לפשרות פרטיות שנעשו מול האגודה או רמ"י.

האם המדינה אחראית לנזקים שנגרמו, או שמדובר רק במחדל של האגודה?

בית המשפט קבע כי האחריות משותפת לרמ"י ולאגודה השיתופית, מכיוון ששני הגופים היו מעורבים בתהליך ונשאו באחריות למימוש ההתחייבויות. רמ"י, כרשות ממשלתית, היתה אמורה לוודא שהקרקעות נמסרות בזמן, ואילו האגודה השיתופית היתה מחויבת לבצע את העברת הקרקעות בהתאם להסכמים.

האם פסק הדין ישפיע על מקרים דומים בעתיד?

פסק הדין עשוי לשמש תקדים לתביעות נוספות של רוכשי קרקעות שהתקשו לקבל חזקה על רכושם עקב עיכובים ביורוקרטיים, או אי-קיום התחייבויות מצד אגודות שיתופיות ורשויות המדינה. ההחלטה הזו מחזקת את מעמדם של הרוכשים ודורשת מהרשויות לנהוג באחריות רבה יותר מול אזרחים שרוכשים קרקע במושבים ובאזורים חקלאיים.

במקרה אחר, בפסק דין ת"א 62992-07-18 אגודה שיתופית קיבוץ אלמוג נגד כהן ואח', הקיבוץ תבע בדרישה לפנות משפחה מדירה בטענה להפרת תנאי ההתקשרות. הנתבעים טענו כי ניתנה להם זכות מגורים ללא הגבלת זמן. בית המשפט קבע כי הקיבוץ לא הציג ראיות מספקות לתמיכה בטענותיו, ודחה את התביעה לפינוי. פסק הדין חיזק את זכויות המתגוררים במקרים של חוסר בהירות חוזית. במקרה נוסף, בפסק דין ת"א 34521-11-18 רשות מקרקעי ישראל נגד פלונים, תבעה רמ"י בדרישה לפנות משפחה מקרקע ציבורית בטענה לשימוש בלתי מורשה. המשפחה טענה לזכויות בקרקע מכוח הבטחות קודמות. בית המשפט קבע כי על רמ"י לפעול בהתאם לנוהליה ולהבטחותיה, והורה על המשך ההתקשרות עם המשפחה בתנאים מסוימים. פסק הדין הדגיש את חובת הרשות לפעול בהגינות ובשקיפות מול האזרחים. בת"א 18225-07-13 כהן ואח' נגד נחלה מושב עובדים להתיישבות חקלאית ואח', טענו רוכשי מגרשים במושב נחלה כי האגודה השיתופית גבתה מהם כספים מעבר למוסכם ולמאושר. בית המשפט קבע כי האגודה חרגה מסמכותה בגביית כספים נוספים, והורה על השבת הכספים שנגבו שלא כדין. פסק הדין הדגיש את חובת האגודה לפעול בהתאם להסכמים וללא ניצול מעמדה לרעה.