חתימה על הסכם
צילום: pixabay

הרוכשים טענו לחריגות בנייה - האם החוזה הופר?

רוכשי הדירה, שנמצאת בבאר שבע, העבירו את התשלום הראשון, אך לא את השניים הבאים, שלהם התחייבו במסגרת החוזה. לטענתם, הם לא הצליחו לקבל משכנתא עקב חריגות בנייה שהתגלו בנכס. שמאי מטעם בית המשפט פסל את הטענה, אך הם המשיכו לטעון לחוסר תום לב של המוכרים

עוזי גרסטמן |

הרוכשים של דירה לא שילמו בזמן, המוכרים תבעו - ואז קיבלו תביעה נגדית. מי מהם צודק? השופטת נעם חת מקוב מבית משפט השלום בבאר שבע, הכריעה במקרה כזה, בתביעה ובהגנה שכנגד הנוגעות להסכם מכר דירה ברחוב המשחררים בעיר. פסק הדין, שניתן ב-18 בנובמבר 2024, עוסק בהפרות חוזה, תשלום פיצויים וטענות הקשורות לחריגות בנייה שהועלו על ידי הקונים. פסק הדין גם מבהיר את ההשלכות המשפטיות הנובעות מאי עמידה בהתחייבויות חוזיות בעסקות נדל"ן.




הסכם המכר בין המוכרים לקונים נחתם ביוני 2022, ונקבע בו כי מחיר הדירה יהיה 840 אלף שקל. ההסכם כלל לוח זמנים לתשלומים בשלבים, אבל הקונים הצליחו לשלם רק את התשלום הראשון, בסכום של 210 אלף שקל. בכתב התביעה שהגישו המוכרים, נטען כי הקונים הפרו את החוזה בכך שלא העבירו את יתרת התשלומים - דבר שמנע את השלמת העסקה. המוכרים דרשו פיצוי מוסכם בסכום כולל של 84 אלף שקל בעקבות ההפרה, כמו גם החזר הוצאות שונות, כולל הוצאות תיווך, הוצאות משפטיות וגם פיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, לטענתם.


מנגד, הקונים טענו בתביעה הנגדית שהגישו, כי לא הצליחו לעמוד בתשלומים בשל חריגות בנייה שהתגלו בדירה, שלטענתם היו באחריות המוכרים. לדבריהם, החריגות האלה הובילו לכך שלא יכלו לקבל משכנתא מהבנק ולשלם את יתרת התמורה.




המוכרים טענו כי הקונים מעולם לא העלו טענות כלשהן על חריגות בנייה במהלך המשא ומתן שקדם לחתימה על חוזה הרכישה, ואף לא מיד לאחר חתימת ההסכם. הם ציינו כי כל האישורים הנדרשים הועברו לקונים כחלק מהשלמת ההסכם, כולל אישור מהעירייה שלפיו אין שום חריגות בנייה בדירה.


מנגד, הקונים טענו כי במהלך הניסיון שלהם לקבל משכנתא, הם נתקלו בדרישות מצד הבנק שהובילו לבירור, שבמהלכו התברר כי קיימות חריגות בנייה בדירה. לטענתם, המוכרים לא גילו את המידע הזה בזמן, וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים כלכליים ונפשיים. הם דרשו החזר של התשלום הראשוני, ופיצויים נוספים בגין עוגמת נפש וההוצאות נלוות שנגרמו להם, לטענתם.




לבקשת הקונים, מינה בית המשפט שמאי מומחה בלתי תלוי כדי שזה יבדוק אם אכן ישנן חריגות בנייה בדירה. השמאי בחן את מצב הנכס ואת ההיתרים הרשמיים, וקבע כי, "הבנוי הקיים אינו חורג מהיתר הבנייה והשימושים המותרים בשטח זה". בעקבות חוות הדעת, נאלצו הקונים לוותר על התביעה הנגדית שהגישו. עם זאת, הם המשיכו לטעון כי חוסר היכולת שלהם לשלם נבע מאי יכולת לקבל משכנתא, וטענו כי המוכרים פעלו בחוסר תום לב.




בית המשפט קיבל את הטענות של המוכרים, וקבע כי הקונים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את התשלומים השני והשלישי, כמתחייב מתנאי ההסכם. השופטת חת מקוב הבהירה כי החוזה כלל סעיף שמגדיר אי תשלום כתנאי יסודי להפרה. בפסק הדין שהיא פרסמה, נכתב כי, "הפרת תנאי התשלום היא הפרה יסודית, המקנה למוכרים זכות לדרוש את הפיצוי המוסכם בגין הנזקים שנגרמו להם". לזכות המוכרים נפסקו פיצויים בסכום כולל של 84 אלף שקל, לצד החזר הוצאות משפט והוצאות אחרות, שנקבעו על סכום כולל של 10,000 שקל.

קיראו עוד ב"משפט"




בית המשפט דחה את התביעה הנגדית של הקונים, שהתבססה על הטענה לחריגות בנייה. לאחר שניתנה חוות הדעת של השמאי שמונה על ידי בית המשפט, הקונים לא הצליחו להוכיח כי נגרם להם נזק ממשי כתוצאה ממעשיהם של המוכרים. השופטת ציינה בהכרעתה כי, "אין כל ראיה לכך שהמוכרים הסתירו מידע או פעלו בחוסר תום לב במסגרת ההסכם".



פסק הדין מדגיש כמה עקרונות חשובים בדיני חוזים, בייחוד בהקשר של עסקות נדל"ן:

  1. תום לב וגילוי מידע - השופטת קבעה כי המוכרים פעלו בשקיפות ובתום לב, והעבירו את כל המסמכים הנדרשים לקונים. "לא ניתן להטיל על המוכרים אחריות למחדלים הנובעים מחוסר הבנה של הקונים או מגורמים חיצוניים", נכתב בפסק הדין.

  2. הפרת חוזה ותוצאותיה - הפרת התחייבות תשלום מהווה עילה לדרישת פיצוי מוסכם, גם אם החוזה עצמו לא בוטל.

  3. חוות דעת מומחה כבעלת תפקיד מכריע - חוות דעתו של השמאי היתה הגורם המכריע בהכרעה של התביעה, והדגישה את החשיבות של הבדיקות המקצועיות בעסקות מסוג זה.




הפסיקה של השופטת במקרה הנ"ל מטילה אחריות כבדה על צדדים שמפרים חוזים ללא סיבה מוצדקת. הקונים לא רק שנדרשו לשלם פיצויים למוכרים, אלא גם חויבו בהוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 שקל נוספים. פסק הדין שולח מסר ברור בנוגע לחשיבות של ההתחייבות לעמוד בתנאי חוזה - בייחוד בעסקות נדל"ן, שדורשות תכנון ובדיקה מקדימה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

המתנה של ארבע שעות הובילה לפיצוי של מיליונים

בית משפט השלום בתל אביב אישר הסדר פשרה בתובענה ייצוגית נגד רשפים דלתות: הלקוחות שהמתינו לביקורי התקנה ותיקון של טכנאי החברה יקבלו הארכת אחריות בשווי מצטבר של כ-3 מיליון שקל, לאחר שנקבע כי תיאום חלונות זמן ארוכים פגע בזכויות הצרכנים ובזמנם

עוזי גרסטמן |

הדלת כבר היתה מותקנת, הבית סגור, סדר היום השתנה, וההמתנה הלכה והתארכה. עבור לקוחות רבים של רשפים דלתות, זה היה תסריט מוכר: ביקור של מתקין או טכנאי שתואם לטווח של ארבע שעות, שבמהלכן נדרש הלקוח להישאר בבית, להמתין, לדחות פגישות ולעתים גם להפסיד יום עבודה. מה שנתפש במשך שנים כגזירת גורל צרכנית, נהפך לבסיס של תובענה ייצוגית, שהסתיימה כעת בפסק דין מפורט ובאישור הסדר פשרה רחב היקף, שבמרכזו פיצוי לציבור הלקוחות והתחייבות לשינוי התנהלות עתידי.

פסק הדין ניתן בבית משפט השלום בתל אביב על ידי השופט ליאור גלברד, במסגרת תובענה ייצוגית שהגישה זוהר יעקבסון נגד רשפים דלתות. ההליך עסק בפרקטיקה של תיאום ביקורי הובלה, התקנה ותיקון של דלתות ומוצרי החברה, בטווחי זמן של ארבע שעות, שלטענת המבקשת חרגו מהוראות חוק הגנת הצרכן ופגעו בזכויות הלקוחות. על פי המתואר בפסק הדין, המקרה הפרטי שממנו צמחה התובענה אינו חריג. יעקבסון רכשה דלת כניסה מתוצרת רשפים, ולאחר שהתגלתה תקלה ביקשה לתאם ביקור טכנאי. הביקור נקבע ליום מסוים, בטווח שבין 10:00 ל-14:00. ארבע שעות של המתנה, ללא אפשרות לדעת מתי בדיוק יגיע הנציג. לטענתה, לא מדובר במקרה נקודתי אלא במדיניות שיטתית, שננקטה כלפי לקוחות רבים. במסגרת הבקשה לאישור התובענה הייצוגית צורפו גם ראיות נוספות, לרבות הליך משפטי אחר שבו הודתה החברה כי זהו חלון הזמן המקובל אצלה.

בבסיס התביעה עמדה פרשנות של סעיף 18א לחוק הגנת הצרכן, העוסק בזמני המתנה לביקור נותן שירות בבית הצרכן. הסעיף קובע כי כשנדרש ביקור של שליח, מתקין או מתקן, על העוסק לתאם מועד כך שזמן ההמתנה לא יעלה על שעתיים מעבר לשעה שנקבעה. לטענת המבקשת, תיקון לחוק שנכנס לתוקף ב-2018 הרחיב את תחולת ההסדר, כך שהוא חל על כלל נותני השירות ולא רק על טכנאים של מוצרי חשמל, כפי שהיה בעבר. תכלית התיקון, כך נטען, היא פשוטה וברורה: לכבד את זמנו של הצרכן ולמנוע פגיעה בשגרת יומו.

רשפים דלתות מצדה, דחתה את הטענות. בתשובתה לבקשה לאישור היא טענה כי החוק אינו חל עליה במלואו, וכי פרשנות המבקשת מרחיבה יתר על המידה את הוראות הדין. החברה הסתמכה בין היתר על חוות דעת של ארגון אמון הציבור, שלפיה החובה הנוגעת לזמני המתנה קשורה למוצרים מסוימים בלבד, ובראשם מוצרי חשמל, ואינה חלה בהכרח על דלתות. עוד נטען כי גם כשתואם חלון זמן של ארבע שעות, בפועל ברוב המקרים הגיעו נציגי החברה מוקדם יותר, כך שהלקוחות לא נדרשו להמתין את מלוא הזמן.

הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל

המבקשת לא קיבלה את הדברים. בתגובתה היא טענה כי עצם קביעת חלון זמן של ארבע שעות מהווה הפרה של החוק, ללא קשר למועד ההגעה בפועל. לדבריה, מדובר בפרקטיקה שמנצלת את העובדה שהחוק קובע פיצוי סטטוטורי רק לאחר חלוף פרק זמן מסוים, ומאפשרת לעוסקים להתיישר פורמלית עם הדין, אך לפגוע בפועל בצרכנים. עוד הודגש כי המונח "טובין" בחוק הגנת הצרכן אינו מוגבל למוצרי חשמל, אלא כולל כל נכס מוחשי שאינו מקרקעין, ובהגדרה זו נכללות גם דלתות.

בית משפט (X)בית משפט (X)

כללי הבית: המדריך המלא להישרדות (והצלחה) בבית המשפט

רובנו נגיע לבית המשפט לפחות פעם אחת בחיים, ושם חוקי המשחק משתנים לחלוטין. מניהול העדות ועד קוד הלבוש והתנהלות בדיוני וידאו - כך תימנעו מטעויות באולם שעלולות להרוס לכם את התיק

ענת גלעד |
עבור רוב האנשים, חציית מפתן דלתו של בית המשפט היא כניסה ליקום מקביל. זהו מרחב שבו חוקי הדינמיקה האנושית הרגילים מושעים, ובמקומם נכנסת מערכת כללים נוקשה וטקסית. בימינו, כשהמערכת המשפטית בישראל פועלת תחת עומסים חסרי תקדים, השופטים מחפשים ענייניות קרה ומזוקקת. בתוך המכונה הזו, בעל דין שלא מכיר את "כללי הבית" עלול לגלות שהגרסה שלו קורסת לא בגלל היעדר ראיות, אלא בגלל התנהלות שגויה שיצרה אנטגוניזם בכס השיפוט. כדי לצלוח את היום הזה בשלום, חשוב להבין שכל תפקיד באולם דורש אסטרטגיה התנהגותית שונה לחלוטין.



על דוכן העדים: אסטרטגיית הדיוק והאיפוק
העדות היא לב ליבו של ההליך המשפטי והנקודה שבה תיקים רבים מוכרעים. עבור העד, הדוכן הוא זירה פסיכולוגית מלחיצה שבה כל מילה נשקלת במאזניים. חקירה נגדית נועדה מטבעה להוציא את העד משיווי משקל ולייצר סתירות בגרסתו, ולכן הכלי החזק ביותר שעומד לרשות העד הוא הצמצום - תשובות קצרות, מדויקות וענייניות הן אלו שבונות אמינות. 

שופטים נוטים להעריך עדים שאינם מנדבים מידע מיותר ואינם מנסים לנחש תשובות לשאלות שאינם יודעים. ניסיונות להתחכם עם עורך הדין החוקר או להפגין ציניות על הדוכן נרשמים מיד בפרוטוקול ופוגעים אנושות במהימנות. הכלל החשוב ביותר הוא הפניית התשובות ישירות לשופט; קשר עין עם כס השיפוט משדר ביטחון ואמת, בעוד שוויכוח עם עורך הדין החוקר משדר מגננה.


נאשמים בפלילים: השקט ככלי הגנה
עבור נאשם בהליך פלילי, כל רגע באולם הוא מבחן התנהגותי תחת עיניו הבוחנות של בית המשפט. בתפקיד זה, האיפוק הוא לא רק המלצה אלא צורך הישרדותי. ישיבה זקופה, קשב פעיל וארשת פנים ניטרלית משדרים כבוד למעמד ולחומרת האישומים. 

הטעות הנפוצה ביותר של נאשמים היא ההתפרצות לדברי התובע או העדים כאשר נאמרים דברים שנתפסים בעיניהם כשקריים. השופטים מחמירים מאוד עם הפרעות מסוג זה. כל הערה או השגה צריכה להירשם בכתב ולהימסר לעורך הדין בפתק, כדי לא לפגוע בריכוז של צוות ההגנה או לעורר את חמת השופט. בנוסף, חשוב לזכור ששתיקת הנאשם בבית המשפט עלולה לשמש כחיזוק לראיות התביעה, ולכן עמידה על הדוכן דורשת הכנה מנטלית מדוקדקת וניהול קר רוח של כל מילה.


תובעים ונתבעים באזרחי: ניהול הסכסוך ללא רגש
בסכסוכים כספיים, עסקיים או אזרחיים, המאבק בין הצדדים הוא לרוב אישי ויצרי מאוד. כאן, המבחן הגדול הוא הניתוק הרגשי. בעלי דין המצליחים לשמור על טון ענייני ומקצועי מעלים את ערך הטיעונים שלהם. השימוש בתארים "אדוני" או "גברתי" והקפדה על הגשת מסמכים ותצהירים בלוחות הזמנים הנוקשים, הם הדרך להוכיח לבית המשפט שאתם פועלים בתום לב. 

בתי המשפט נוטים להטיל הוצאות כספיות כבדות על בעלי דין שמנהלים "ויכוחי רחוב" בתוך האולם או מעליבים את הצד שכנגד. ניצחון בתיק אזרחי מושג דרך הוכחת עובדות, והתנצחות מילולית רק מסיטה את תשומת הלב של השופט מהעיקר.


העדים המומחים: המקצועיות כערך עליון
תפקיד ייחודי באולם הוא של העדים המומחים - רופאים, מהנדסים, שמאים או מומחי טכנולוגיה. השופטים מצפים מהם לפעול כיד ימינו של בית המשפט ולא כסנגורים של הצד ששילם עבור שירותיהם. המגמה המודרנית היא שימוש בשפה פשוטה ונגישה; מומחה שמתבצר מאחורי מונחים טכניים מורכבים בלי להסבירם, מאבד את היכולת להשפיע על פסק הדין. מומחה שנתפס כלא אובייקטיבי או כמי שמנסה "לעגל פינות" לטובת לקוחו, פוגע לא רק בתיק הנוכחי אלא בשמו המקצועי ובאמינותו בתיקים עתידיים.


קהל, משפחות ודיוני וידאו: האחריות של הסובבים