חתימה על הסכם
צילום: pixabay

הרוכשים טענו לחריגות בנייה - האם החוזה הופר?

רוכשי הדירה, שנמצאת בבאר שבע, העבירו את התשלום הראשון, אך לא את השניים הבאים, שלהם התחייבו במסגרת החוזה. לטענתם, הם לא הצליחו לקבל משכנתא עקב חריגות בנייה שהתגלו בנכס. שמאי מטעם בית המשפט פסל את הטענה, אך הם המשיכו לטעון לחוסר תום לב של המוכרים

עוזי גרסטמן |

הרוכשים של דירה לא שילמו בזמן, המוכרים תבעו - ואז קיבלו תביעה נגדית. מי מהם צודק? השופטת נעם חת מקוב מבית משפט השלום בבאר שבע, הכריעה במקרה כזה, בתביעה ובהגנה שכנגד הנוגעות להסכם מכר דירה ברחוב המשחררים בעיר. פסק הדין, שניתן ב-18 בנובמבר 2024, עוסק בהפרות חוזה, תשלום פיצויים וטענות הקשורות לחריגות בנייה שהועלו על ידי הקונים. פסק הדין גם מבהיר את ההשלכות המשפטיות הנובעות מאי עמידה בהתחייבויות חוזיות בעסקות נדל"ן.




הסכם המכר בין המוכרים לקונים נחתם ביוני 2022, ונקבע בו כי מחיר הדירה יהיה 840 אלף שקל. ההסכם כלל לוח זמנים לתשלומים בשלבים, אבל הקונים הצליחו לשלם רק את התשלום הראשון, בסכום של 210 אלף שקל. בכתב התביעה שהגישו המוכרים, נטען כי הקונים הפרו את החוזה בכך שלא העבירו את יתרת התשלומים - דבר שמנע את השלמת העסקה. המוכרים דרשו פיצוי מוסכם בסכום כולל של 84 אלף שקל בעקבות ההפרה, כמו גם החזר הוצאות שונות, כולל הוצאות תיווך, הוצאות משפטיות וגם פיצויים עבור עוגמת הנפש שנגרמה להם, לטענתם.


מנגד, הקונים טענו בתביעה הנגדית שהגישו, כי לא הצליחו לעמוד בתשלומים בשל חריגות בנייה שהתגלו בדירה, שלטענתם היו באחריות המוכרים. לדבריהם, החריגות האלה הובילו לכך שלא יכלו לקבל משכנתא מהבנק ולשלם את יתרת התמורה.




המוכרים טענו כי הקונים מעולם לא העלו טענות כלשהן על חריגות בנייה במהלך המשא ומתן שקדם לחתימה על חוזה הרכישה, ואף לא מיד לאחר חתימת ההסכם. הם ציינו כי כל האישורים הנדרשים הועברו לקונים כחלק מהשלמת ההסכם, כולל אישור מהעירייה שלפיו אין שום חריגות בנייה בדירה.


מנגד, הקונים טענו כי במהלך הניסיון שלהם לקבל משכנתא, הם נתקלו בדרישות מצד הבנק שהובילו לבירור, שבמהלכו התברר כי קיימות חריגות בנייה בדירה. לטענתם, המוכרים לא גילו את המידע הזה בזמן, וכתוצאה מכך נגרמו להם נזקים כלכליים ונפשיים. הם דרשו החזר של התשלום הראשוני, ופיצויים נוספים בגין עוגמת נפש וההוצאות נלוות שנגרמו להם, לטענתם.




משרדי עורכי הדין שזוכים להרבה חשיפה ומי המאכזבים
אתר ביזפורטל וחברת הדאטה והמחקר Makam, משיקים מדד שמדרג את החשיפה של משרדי עורכי הדין בתקשורת המקומית - הנה עורכי הדין המדוברים ביותר; וגם מי המשרדים הגדולים ביותר?

לבקשת הקונים, מינה בית המשפט שמאי מומחה בלתי תלוי כדי שזה יבדוק אם אכן ישנן חריגות בנייה בדירה. השמאי בחן את מצב הנכס ואת ההיתרים הרשמיים, וקבע כי, "הבנוי הקיים אינו חורג מהיתר הבנייה והשימושים המותרים בשטח זה". בעקבות חוות הדעת, נאלצו הקונים לוותר על התביעה הנגדית שהגישו. עם זאת, הם המשיכו לטעון כי חוסר היכולת שלהם לשלם נבע מאי יכולת לקבל משכנתא, וטענו כי המוכרים פעלו בחוסר תום לב.




בית המשפט קיבל את הטענות של המוכרים, וקבע כי הקונים הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את התשלומים השני והשלישי, כמתחייב מתנאי ההסכם. השופטת חת מקוב הבהירה כי החוזה כלל סעיף שמגדיר אי תשלום כתנאי יסודי להפרה. בפסק הדין שהיא פרסמה, נכתב כי, "הפרת תנאי התשלום היא הפרה יסודית, המקנה למוכרים זכות לדרוש את הפיצוי המוסכם בגין הנזקים שנגרמו להם". לזכות המוכרים נפסקו פיצויים בסכום כולל של 84 אלף שקל, לצד החזר הוצאות משפט והוצאות אחרות, שנקבעו על סכום כולל של 10,000 שקל.

קיראו עוד ב"משפט"




בית המשפט דחה את התביעה הנגדית של הקונים, שהתבססה על הטענה לחריגות בנייה. לאחר שניתנה חוות הדעת של השמאי שמונה על ידי בית המשפט, הקונים לא הצליחו להוכיח כי נגרם להם נזק ממשי כתוצאה ממעשיהם של המוכרים. השופטת ציינה בהכרעתה כי, "אין כל ראיה לכך שהמוכרים הסתירו מידע או פעלו בחוסר תום לב במסגרת ההסכם".



פסק הדין מדגיש כמה עקרונות חשובים בדיני חוזים, בייחוד בהקשר של עסקות נדל"ן:

  1. תום לב וגילוי מידע - השופטת קבעה כי המוכרים פעלו בשקיפות ובתום לב, והעבירו את כל המסמכים הנדרשים לקונים. "לא ניתן להטיל על המוכרים אחריות למחדלים הנובעים מחוסר הבנה של הקונים או מגורמים חיצוניים", נכתב בפסק הדין.

  2. הפרת חוזה ותוצאותיה - הפרת התחייבות תשלום מהווה עילה לדרישת פיצוי מוסכם, גם אם החוזה עצמו לא בוטל.

  3. חוות דעת מומחה כבעלת תפקיד מכריע - חוות דעתו של השמאי היתה הגורם המכריע בהכרעה של התביעה, והדגישה את החשיבות של הבדיקות המקצועיות בעסקות מסוג זה.




הפסיקה של השופטת במקרה הנ"ל מטילה אחריות כבדה על צדדים שמפרים חוזים ללא סיבה מוצדקת. הקונים לא רק שנדרשו לשלם פיצויים למוכרים, אלא גם חויבו בהוצאות משפט בסכום כולל של 10,000 שקל נוספים. פסק הדין שולח מסר ברור בנוגע לחשיבות של ההתחייבות לעמוד בתנאי חוזה - בייחוד בעסקות נדל"ן, שדורשות תכנון ובדיקה מקדימה.


הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צוואה ירושה
צילום: Istock

בוטל חלקו של הבן בצוואת אמו - אף שאיש לא התנגד

פסק דין דרמטי של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים קובע כי מעורבות הבן בעריכת צוואת אמו שוללת ממנו את הזכייה בעיזבון לפי הצוואה. השופטת ריבי לב אוחיון הדגישה כי הוראת סעיף 35 לחוק הירושה היא "חזקה חלוטה" שלא ניתנת לערעור - גם כשכל היורשים מסכימים לקיום הצוואה. עם זאת, היא הציעה פתרון שיאפשר ליורשים להסדיר את החלוקה ביניהם ולהותיר לבן חלק כלשהו בעיזבון אם יחפצו בכך.

עוזי גרסטמן |

באולם הקטן של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים התכנסו רק המסמכים והטיעונים, לא אנשים. אף אחד מהצדדים לא טרח להגיע לדיון, אולי מתוך ביטחון שהכל כבר סגור. אחרי הכל, איש לא התנגד לצוואה. אבל השופטת ריבי לב אוחיון לא קיבלה את הבקשה כפשוטה. היא פתחה את ההחלטה במשפט חד־משמעי: "סעיף 35 לחוק הירושה קובע חזקה חלוטה להשפעה בלתי הוגנת", והמשמעות - אין מנוס מלבטל את חלקו של הבן בצוואת אמו, משום שהוא עצמו הודה שהיה מעורב בעריכתה.

המקרה נסב סביב צוואת אם שנכתבה ב-2005, עם עדכונים ב-2008 וב-2010. לאחר פטירתה, פנה בנה לבית המשפט בבקשה למתן צו קיום צוואה. בית המשפט בחן את הבקשה והעלה קושי מהותי: הבן, שהוא גם המבקש, היה מעורב בעריכת הצוואה - עובדה שעולה כדי פסלות לפי סעיף 35 לחוק הירושה. בהחלטה קודמת מ-26 במאי השנה, נקבע כי "עולה ממנה באופן מובהק כי היה מעורב בעריכת הצוואה".

למרות הקביעה הקשה, בית המשפט אפשר ליורשים להגיב. ואכן, כל היורשים - הן אלה שמופיעים בצוואה והן יורשים על פי דין - הגישו תצהירים שבהם הבהירו שאין להם התנגדות לקיום הצוואה כפי שהיא. אפילו בא כוחה של היועצת המשפטית לממשלה הודיע כי אין לו התנגדות, לאחר שקיבל את הסכמת אמו של אחד היורשים הקטינים.

אחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה

הנקודה המשפטית שעמדה במרכז ההכרעה היתה סעיף 35 לחוק הירושה, שקובע כי הוראת צוואה המזכה את מי שערך אותה, היה עד לעשייתה או לקח באופן אחר חלק בעריכתה - בטלה. מדובר באחת ההוראות המחמירות בחוק הירושה, שכן היא יוצרת "חזקה חלוטה" להשפעה בלתי הוגנת, גם אם בפועל לא היתה כל השפעה כזו. השופטת ציטטה פסקי דין רבים, בהם הררי, זיידה ובוסקילה, והדגישה כי מדובר בהנחה שאי אפשר לסתור. גם אם יוכח שהמצווה פעלה מרצונה החופשי, עצם מעורבות הנהנה בצוואה מבטלת את חלקו. "אפילו נניח שלא היתה כל השפעה בלתי הוגנת על המנוחה... הוראות צוואה המזכות את המבקש ובת זוגו בטלות", כתבה השופטת.

במקרה הזה לא היתה מחלוקת עובדתית: המבקש עצמו הודה בתצהיר שהגיש כי הוא זה ש"העלה את רצונותיה של המנוחה על הכתב" - הן בעת עריכת הצוואה לראשונה והן בעדכונים שנעשו בה. ההודאה הזו הפכה את ההכרעה לפשוטה במידה רבה, משום שלפי הפסיקה "עורך הצוואה הוא מי שנוטל חלק בניסוחו או בכתיבתו של המסמך", ומכאן שקיימת במקרה הזה אחת מעילות הבטלות שבחוק.

מחיר
צילום: FREEPIK

הנושים נגד החברים: של מי הדירה?

בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את הטענות של בני זוג, שלדבריהם רכשו את הדירה לפני שנים רבות מהמוכרים, אך לא הצליחו להציג הסכם מכר חתום או כל ראיה אחרת רלוונטית לכך. השופט קבע כי השיעבוד שרשמה חברת ההלוואות על הנכס גובר על טענותיהם, וכי הם לא הצליחו להרים את הנטל להוכיח את הבעלות

עוזי גרסטמן |
נושאים בכתבה הסכם מכר

במרכזו של פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב עמד סכסוך ממושך על זכויות בדירה קטנה בבני ברק, שנהפך לזירה משפטית מורכבת בין חברת הלוואות לבין בני זוג שטענו כי רכשו את הדירה שנים קודם לכן. הסיפור החל כשהחברה, שבידיה שיעבוד רשום לטובתה על הנכס, ביקשה לממש את זכויותיה ולפעול למימוש המשכון, בעוד שבני הזוג התנגדו וטענו כי הם בעלי הדירה האמיתיים.

השופט שדן בתיק פתח את הכרעתו בתיאור העובדות והקונפליקט שנפרש בפניו. לדבריו, "הסוגיה שבפניי היא אם זכויות הבעלות בנכס מצויות בידי בני הזוג - כפי שטענו - או שמא בידי חברת ההלוואות, אשר רשמה שעבוד כדין בלשכת רישום המקרקעין". כבר בפתח הדברים הבהיר בית המשפט כי השאלה המרכזית היא הוכחת הבעלות, והאם ניתן להסתמך על טענות בעל פה ומסמכים חלקיים כדי לגבור על רישום פורמלי וברור של משכנתא.

הזוג טען כי רכש את הדירה עוד בשנות התשעים מהמוכרים, ששימשו בעלי הזכויות הרשומים, וכי אף החזיקו בה מאז. לטענתם, הם שילמו את התמורה המלאה, נכנסו להתגורר בנכס ואף ביצעו בו שיפוצים, אך מסיבה שאינה ברורה, ההסכם מעולם לא נרשם בטאבו. בבית המשפט הודו השניים כי הם לא יכולים להציג הסכם מכר חתום או מסמך המעגן את העסקה. "בשלב זה לא נותר בידינו אלא להסתמך על תצהירינו ועדויותינו", הם אמרו.

ניסייון להדוף ללא בסיס משפטי

מנגד, חברת ההלוואות טענה כי מדובר בניסיון של בני הזוג להדוף מימוש משכון כדין ללא בסיס משפטי. נציגי החברה הציגו את רישום השעבוד בלשכת רישום המקרקעין, והסבירו כי הוא נרשם לאחר שהמוכרים קיבלו הלוואה מהחברה ולא פרעו אותה. לאחר שלא הוצגה עסקת מכר כתובה, טענה החברה כי אין בסיס לקביעה שהזכויות עברו לבני הזוג.

בית המשפט בחן את הראיות שהוצגו ואת עדויות הצדדים. השופט התייחס בחומרה לכך שהזוג לא הציג אף מסמך המעיד על תשלום תמורה או על הסכם מחייב. בפסק הדין שפורסם נכתב כי, "נטל ההוכחה מוטל על הטוען לזכות במקרקעין שאינה רשומה. במקרה זה לא הוצגה ולו ראשית ראיה כתובה המעידה על העברת זכויות". השופט הדגיש כי בעסקות מקרקעין נדרשת דרגת הוכחה גבוהה במיוחד, לאור החשיבות של הרישום והוודאות המשפטית.