רוטר בירם וגוטמן JTLV
צילום: שרון גבאי
פרסום ראשון

JTLV נכנסת לאזורים חרדים: תבנה מרכז מסחרי שכונתי בבית שמש

קרן הנדל"ן השלישית של JTLV שילמה ליזמים פרטיים עבור 4.5 דונם 81 מיליון ש'. לקרקע יש היתר בניה וזכויות לל-8,500 מ"ר. במקום מתוכננים סופרמרקט, קופות חולים, שירותים קהילתיים וחנויות
אלכסנדר כץ | (1)

אריאל רוטר, עמיר בירם ושלמה גוטמן (צילום: שרון גבאי)

.

קרן JTLV השלימה רכישה של קרקע בבית שמש בסכום של 81 מיליון שקלים - כך נודע לביזפורטל. שטחה של הקרקע שנרכשה מיזמים פרטיים, עומד על 4.5 דונם והיא נמצאת בשכונת רמת בית שמש ד'1, עליה היא מתעתדת לבנות מרכז מסחרי שכונתי בשטח בנוי של כ-8,500 מ"ר.

 

לקרקע שרכשה קרן הנדל"ן השלישית של JTLV יש כבר היתר מלא לבנייה. מדובר על קרקע פנויה עליה מתבצעות בימים אלו עבודות חפירה ודיפון. 

 

מדובר על כניסה ראשונה של הקרן לתחום הנדל"ן המסחרי בשכונות בעלות אופי דתי-חרדי. התוכנית היא לפתח את הקרקע ולהביא למתחם המסחרי מגוון חנויות מותג, כמו גם סופרמרקט שכונתי, מרפאות וקופות חולים, דואר ושירותים קהילתיים נוספים.

 

תחום מתחמי העסקים השכונתיים זוכה לעדנה בשנים האחרונות, בעיקר בשכונות מגורים חדשות, אבל לא רק. הקמת מתחם עם שירותים קהילתיים – כגון סופרמרקט ומרכזי בריאות, מקלה על התושבים שמקבלים את השירותים האלה קרוב לבית, ולא צריכים להיכנס למכונית ולנסוע לאזורי תעשייה מרוחקים.

 

קרן JTLV1, שהוקמה בשנת 2011 על ידי עמיר בירם, גייסה מעל 300 מיליון שקל. בהמשך, קרן הנדל"ן JTLV2 שהוקמה ב-2019 על ידי עמיר בירם, אריאל רוטר ושלמה גוטמן ומתמחה בהשבחת נכסי נדל"ן, גייסה מעל מיליארד שקל. רק לאחרונה השלימה קרן הנדל"ן השלישית של JTLV גיוס של 2.1 מיליארד שקל. הדבר יאפשר לקרן לרכוש נכסים בשווי של יותר משישה מיליארד שקלים. בגיוס השתתפו בין היתר בנק הפועלים, בית ההשקעות מיטב, חברות הביטוח כלל, הראל, מגדל ומנורה מבטחים, ועוד.

 

בין יתר השקעותיה של הקרן, ניתן למנות פרויקט במתחם ה-1000 בראשון לציון שבנתיים מומש; מתחם מד"א בכיכר בזל תל אביב; רכישת פארק העסקים "גרין וורק" בקיבוץ יקום; רכישת חברת אלעד מגורים החדשה מידי יצחק תשובה הפועלת בתחום היזום ופיתוח של מתחמי מגורים; כניסה לשליטה משותפת בחברה הציבורית אחים דוניץ - חברה יזמית בתחום המגורים, ושעל פי הדיווחים לבורסה הושלם המיזוג שלה עם אלעד מגורים; ויצירת פרוטפוליו משמעותי בתחום המרכזים המסחריים השכונתיים.

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    משחקים בפנסיה שלנו. בתקווה שלא יתפוצץ בועת הקניונים. (ל"ת)
    יודלה 24/11/2022 21:09
    הגב לתגובה זו
דירות בחריש
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

"גל של פשיטות רגל": סוכנויות הדירוג מזהירות ממשבר בענף הנדל"ן

מידרוג ו-S&P מעלות מודאגות מענף הנדל״ן: לפי הסקירות היקף העסקאות צנח בכ-30%, המלאי הלא מכור זינק ל-82 אלף דירות, והוצאות המימון מכבידות על היזמים; רק ירידת ריבית עשויה להביא להתאוששות וגם אם השוק יחזיק מעמד - התאוששות תגיע רק במחצית השנייה של 2026

מנדי הניג |

שוק הנדל"ן למגורים ממשיך לספוג אש. שתי סוכנויות הדירוג הגדולות, מידרוג ו-S&P מעלות, מזהירות שהירידה בביקושים לדירות והמשך סביבת הריבית הגבוהה יוצרים סיכון ממשי ליזמים. לפי הסקירות שפרסמו, גל פשיטות רגל בענף זה כבר לא תרחיש קיצוני אלא אפשרות ממשית, אם המגמות הנוכחיות יימשכו.

אבל האזהרות האלה לא מפתיעות אף אחד הן יותר מראות עד כמה חמור המצב. אנחנו בביזפורטל מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ולא פעם הדגשנו שהמצב בשטח חמור אפילו יותר מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. ובאמת בעונת הדוחות לרבעון השני זה כבר קיבל ביטוי - יזמיות הנדל״ן דיווחו על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים. גם מנכ"ל משרד השיכון, יהודה מורגנשטרן, חיזק אותנו כשאמר: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס".

הנתק בין מחירי הדירות לבין יכולת הקנייה של הציבור רק מעמיק. כיום נדרשות בממוצע כ-169 משכורות כדי לרכוש דירה בישראל. עלות ממוצעת של כ-2.3 מיליון שקל מול שכר חודשי של כ-12,492 שקל, הדגש הוא שזה ממוצע ובאיזור המרכז המחירים אפילו מטפסים למעלה. זה כמובן נתון ארצי, אם בוחנים את אזור המרכז, הפערים קופצים אפילו יותר: בדירות חדשות בתל אביב, רמת גן או גבעתיים, זה יכול להגיע גם ליותר מ-250 משכורות. זו עלייה חדה לעומת העבר, שממחישה עד כמה שוק הדיור התנתק מההכנסות של משקי הבית. בתחילת העשור הקודם נדרשו כ-128 משכורות בלבד לרכישת דירה ממוצעת, ובשנים האחרונות המספר רק מטפס והרבה מעבר לקצב עליית השכר. במקביל, גם תנאי המימון הפכו קשים יותר, כשהריבית הגבוהה מקשה על קבלת משכנתאות ומשאירה הרבה אנשים מחוץ לשוק.

במידרוג מציינים שמתחילת השנה נמכרו כ-15 אלף דירות חדשות בלבד שזאת ירידה של כ-33% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הנתונים מתבססים על פרסומי משרד האוצר והם מתריעים על שינוי מגמה ברור בשוק. מלאי הדירות החדשות שלא נמכרו הגיע לשיא של כ-82.5 אלף יחידות מה שמשקף כ-31 חודשי היצע (המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים), לעומת 18 חודשים בשנה שעברה. במידרוג מסבירים שהעלייה במלאי נובעת מגידול בהתחלות הבנייה ובהיתרים לפרויקטים חדשים, בזמן שהיקף העסקאות הולך ומצטמצם. כלומר נבנות יותר דירות, אבל פחות נמכרות וזה מוביל לכך שיזמים נאלצים לממן את הבנייה לאורך זמן, כשהם סופגים ריביות גבוהות ועלויות מימון שמכרסמות ברווח.

10 מתוך 17 חברות היזום הציבוריות רשמו ירידה ברווח הגולמי במחצית הראשונה של השנה, ו-6 מהן איבדו מעל 10% מהרווחיות. הסיבות: מבצעי שיווק, עלייה בעלויות הבנייה והתארכות של פרויקטים. במידרוג מזהירים שהמצב הזה פוגע בעיקר ביזמים קטנים או כאלו שממוקדים גיאוגרפית ופחות מסוגלים לפזר סיכונים.

באר שבע
צילום: משרד גיורא גור אדריכלים

אושרה תוכנית ההתחדשות בבאר שבע: פוטנציאל לכ-17 אלף דירות חדשות

התוכנית שאושרה בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה דרום תחליף את תמ״א 38 בעיר, ותאפשר חיזוק, עיבוי ומיגון מבנים שנבנו לפני 1992.המהלך יעניק את היכולת לביצוע במסלול מהיר וישיר להיתר בנייה

צלי אהרון |

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז דרום אישרה את תוכנית ההתחדשות המגרשית בבאר שבע, ביוזמת עיריית באר שבע והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית. התוכנית נועדה להחליף את תמ״א 38 בעיר, ולהתאים את עקרונותיה למציאות המקומית של באר שבע - תוך מתן מענה למבנים ישנים, מחסור בממ״דים וצורך בהתחדשות רחבת היקף בשכונות הוותיקות.

לפי התוכנית, שנערכה בראשות האדריכלית עדי אסיף, ניתן יהיה להוציא היתרי בנייה ישירות, ללא צורך בהכנת תוכנית מפורטת נוספת. מדובר במהלך שמאפשר טיפול מהיר בבניינים קיימים, במסלול נקודתי ברמת הבניין ולא רק במתחמי פינוי-בינוי גדולים. הפוטנציאל הכולל של התוכנית עומד על כ-17 אלף דירות חדשות שיכולות להיבנות כאמור בשכונות הוותיקות של העיר.

התחולה חלה על מבנים שנבנו לפני שנת 1984, שבהם לפחות שתי קומות וארבע יחידות דיור, וכן על מבנים שנבנו עד שנת 1992 - שבהם יוכלו להיבנות ממ״דים ותוספות עיבוי. התוכנית מגדירה שלושה מסלולים עיקריים: הריסה ובנייה מחדש, חיזוק ועיבוי, ומיגון ועיבוי בלבד. לכל מסלול נקבעו היקפי זכויות שונים בהתאם לגובה הבניין ומיקומו בעיר.

כמו כן, נקבע כי ברחובות ראשיים יתאפשר שילוב שימושים למסחר ולמוסדות ציבור, כחלק ממדיניות עידוד חיי רחוב וקהילה. כך למשל, בניין בן שלוש קומות הסמוך לציר תחבורה מרכזי עשוי לקבל תוספת של עד שש קומות, בעוד שבניין פנימי בן חמש קומות יוכל להוסיף שתיים בלבד.

במקביל, גובש סט הנחיות תכנוניות ועיצוביות אחידות לאזורים השונים בעיר, במטרה לשמור על רצף עירוני מסודר ולאפשר התחדשות הדרגתית ומבוססת תכנון. התוכנית מצטרפת לשורה של מהלכים עירוניים שמטרתם לעודד חיזוק מבנים ושדרוג סביבת המגורים במרכז ובשכונות הוותיקות של באר שבע.