המחלוקת על כיכר אתרים מתקרבת להכרעה: האם יאושרו גורדי השחקים?
הוועדה לשמירה על הסביבה החופית מעדכנת על עמדתה להגבלת הבניה במתחם למגדלים בגובה של עד 25 קומות; היזמים: במתכונת הנוכחית אין כדאיות כלכלית
המחלוקת על כיכר אתרים מתקרבת להכרעה. לקראת החלטת ועדת הערר של המועצה הארצית לתכנון ובנייה בנוגע לתכנית כיכר אתרים הצפויה להתקבל מחר, הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (ולחו"ף) מעדכנת על עמדתה להגבלת הבניה במתחם למגדלים בגובה של עד 25 קומות.
בכך חיזקה הולחו"ף את ההחלטה שקיבלה בחודש פברואר, עליה הוגש הערר, לפיה אין מקום להחריג את מתחם כיכר אתרים ולקבוע בו עקרונות תכנוניים שונים מעקרונות התכנון הכוללניים שהותוו בכל המתחמים הממוקמים מערבית לרחוב הירקון ובקו הראשון לחוף במסגרת תכנית המתאר הכוללנית המופקדת תא/5000. על כן, ביקשה הוועדה לדחות את הערר שהוגש על ידי יזמת הפרויקט, חברת JTLV.
לא רק מלונאות: בעלי הזכויות במתחם מבקשים להוסיף שימוש למגורים
החלטה זו של הולחו"ף התקבלה לאחר קיום שלושה דיונים בנושא. בעת הפקדת התכנית אישרה הולחו"ף בינוי למלונאות בלבד בגובה של עד 25 קומות. בעקבות התנגדויות שהוגשו מצד בעלי הזכויות במתחם, המליץ החוקר לוועדה המחוזית לאפשר בניה של עד 40 קומות לצורכי מלונאות ומגורים, והיא אישרה את השינויים.
אמנם, בעקבות עתירה שהגישה עמותת "לא למגדלים בכיכר אתרים" בטענה כי לא ניתן לפרסם את התכנית למתן תוקף מאחר ולא הוחזרה לדיון בולחו"ף, הוסכם כי הצדדים יובאו לדיון בפני הולחו"ף לגבי השינויים שאושרו על ידי הוועדה המחוזית בהשוואה לתכנית המופקדת כפי שאושרה על ידי הולחו"ף.
- האם תל אביב מוותרת על הים שלה? הקרב על כיכר אתרים
- כיכר אתרים: מ-11 דונם ל-6.5 בלבד; ערר נוסף שהוגש ומה צפוי לקום בשטח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסיום הדיון קיבלה הולחו"ף החלטת ביניים לפיה נקבע כי הבינוי במתחם יוגבל להקמת שני מבנים בלבד בגובה של עד 40 קומות בניגוד לחלופות של 3-4 מבנים בגובה של 25 קומות, כאשר תמהיל השימושים יהיה 70% מלונאות ו-30% מגורים.
הולחו"ף חוזרת מההחלטה. היזמים: אין כדאיות כלכלית
בתגובה להחלטת הולחו"ף, הגישו נציגי העמותה התנגדות נוספת בטענה כי ההחלטה התבססה על נתונים שגויים שהוצגו ביחס לזכויות הבנייה וביחס למספר המגדלים שניתן להקים בכיכר. לפיכך, קיימה הולחו"ף דיון נוסף במסגרתו התרשמה כי "נציגי הוועדה המקומית ונציגי היזמים לא השכילו לבסס תשתית עובדתית ותכנונית מספקת כבסיס להעצמת הזכויות במתחם כיכר אתרים תוך החרגתו ממדיניות התכנית הכוללנית בקו החוף".
לכן, החליטה הוועדה כי יש להותיר את התכנון במתחם כפי שנקבע בהתאם להוראות התכנית המופקדת. בדיון שלישי הוסיפה הולחו"ף כי יש להביא את התכנית לבחינה נוספת בוועדה המחוזית וציינה כי היא אינה שוללת היקף בינוי גדול יותר מזה שנקבע בתכנית הכוללנית המופקדת.
- מיי טאון ממשיכה לבנות בתל אביב - אבל אולי הישועה תגיע דווקא מהפריפריה
- בלב פ"ת: ההתחדשות העירונית של שיכון ובינוי מתקדמת
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- המדינה הכריזה על 25 מתחמים חדשים: כ-15 אלף דירות בדרך
בהחלטת הוועדה נכתב כי "בשל העדר הנתונים ונוכח העובדה כי מדובר במתחם ייחודי ומרכזי בסביבה החופית, הממוקם בחזית הראשונה אל הים ומהווה חוליה מקשרת בין המרחב העירוני לסביבה החופית, ואשר לתכנון בו השפעה ציבורית רחבת היקף, סברה הוולחוף כי ראוי לקבל החלטה בעניינו במסגרת של תכנית מפורטת, על בסיס מסד נתונים מלא ולאחר בחינת מכלול ההיבטים התכנוניים הרלוונטיים, לרבות השיקולים הסביבתיים והכלכליים, ואיזון ראוי ביניהם".
על החלטה זו הוגש הערר. לטענת יזמי התכנית, אין כדאיות כלכלית בתכנית המופקדת וכי תמהיל 50-50 של מלונאות ומגורים יהפוך את הפרויקט לכלכלי. עוד לדבריהם, המשמעות הכלכלית לשינוי בין התכנית המופקדת למאושרת היא רווח יזמי בגובה 15% וכי גם הציבור צפוי להרוויח מעליית ערך הקרקע.
בתשובתה לערר מסרה הולחו"ף כי "החלטתה בנוגע למתחם כיכר אתרים היא החלטה תכנונית ראויה, אשר התקבלה לאחר קיום שלושה דיונים (בהם שני דיונים פומביים במסגרתם נשמעו בהרחבה טענות הצדדים), ולאחר שהולחו"ף השתכנעה כי אין בידה תשתית עובדתית מספקת לשם קבלת החלטה המחריגה את מתחם כיכר אתרים מעקרונות התכנון הכוללניים".
- 3.תום 13/06/2019 12:54הגב לתגובה זומושחתים
- 2.אין סיבה שיאשרו 40קומות במקום 25 - שוחד! למה מה? (ל"ת)חולדאי המושחת!!! 13/06/2019 08:22הגב לתגובה זו
- 1.שולתתתתתת 12/06/2019 20:02הגב לתגובה זוהחוף שייך לכולם
בנייה. קרדיט: צלי אהרוןמס רכוש חוזר: איך זה ישפיע על מחירי הדירות?
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ' הכריז לאחרונה כי המס על קרקעות לא מנוצלות צפוי להיכלל בתקציב הקרוב ולהכניס כ-8 מיליארד שקל בשנה. המסר לבעלי הקרקעות אומר שמי שמחזיק קרקע "רדומה" יידרש לבחור: למכור, לבנות או לשלם מדי שנה מסים על שווי הנכס
מנהל רשות המסים, שי אהרונוביץ', התייחס באופן ישיר לסוגייה שחוזרת לשיח הכלכלי בחודשים האחרונים: החזרתו של מס הרכוש על קרקעות לא מפותחות. לדבריו, הכוונה היא לכלול את המס בתקציב המדינה הקרוב, והערכת העבודה היא שמדובר בכ-8 מיליארד שקל בשנה. נראה כי כעת לא מדובר על רעיון תיאורטי הנבחן באוצר, אלא מהלך שמתקדם לעבר מימוש ממשי - שעשוי להיות משמעותי מאד בעיקר עבור הקבלנים/יזמים שמחזיקים בקרקעות שכאלו.
אהרונוביץ' הדגיש בכנס ארגון הקבלנים והבונים מחוז תל אביב והמרכז באילת כי מדובר ברפורמה משמעותית. מס רכוש בוטל בסוף שנת 1999, לפני למעלה משני עשורים. מאז, בעלי קרקעות בישראל, פרטיים וחברות - נהנו ממצב שבו החזקת קרקע ריקה ללא פיתוחה וקידום של הליכים לאורך שנים לא נשאה עלות שנתית מיוחדת. כלומר, בעלי הקרקעות לא היו צריכים לשלם כלום עבור אי-ייזום על הקרקע. מה שאומר כי אין להם תמריץ ממשי שיכול להביא לעוד בניה ודה פקטו עוד היצע בשוק. ניסינו לענות על השאלה - איך נעשה ויסות מחירי הדירות: הקבלנים בונים לאט וההיצע יצטמצם. באופן מהותי, הקבלנים מווסתים את היצע הדירות לפי איך שם רואים לנכון ״לנהל״ את כמות המלאי כדי להשפיע בפועל על הביקוש וההיצע בהתאם לכל תקופה ובכך ליצור מנגנון שיעבוד טוב יותר עבורם.
רשות המסים - יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל
החזרת המס צפויה להפוך את ההמתנה הארוכה לעליית ערך הקרקע לפחות משתלמת, וליצור תמריץ גדול למימוש קרקע או לקידום פיתוח עליה. הקונטקסט המדיני די ברור - המדינה מתמודדת עם הוצאות גבוהות מאוד: על רקע המלחמה וגם בשל הרחבת התחייבויות בתחומי הביטחון, השיקום הרחב שצפוי לנו וגם הפן החברתי. כאשר רשות המסים מציגה יעד גבייה של מעל חצי טריליון שקל, נדרשת מציאת מקורות הכנסה נוספים שיבטיחו יציבות תקציבית לאורך זמן.
מס רכוש חוזר להיות כלי מרכזי בקביעת המדיניות, לא רק לצורך הגדלת הכנסות אלא גם כאמצעי לעידוד שימוש יעיל בקרקע, משאב מוגבל בישראל. הרי רוב הקרקעות נשלטות בידי הממשלה עצמה על ידי רמ״י (כ-93%). בכך למעשה הממשלה תעודד את היזמים לצאת ומהלך זה עשוי להשפיע באופן משמעותי על התנהלותם של בעלי קרקעות, בעיקר באזורים שבהם שווי הקרקע גבוה והפוטנציאל לפיתוח קיים. בו בזמן גם רמ״י צריכה לשווק יותר קרקעות - זה ברור. אבל גם פתרון בדרך של מס רכוש זה צעד חיובי למשקי הבית שרודפים אחרי חלום הדירה שהפך לבלתי מציאותי עבור רוב הציבור.
- המספר היומי - 2%; איך זה קשור למחירי הדירות?
- מס רכוש חוזר לשולחן: הנה המשמעות לבעלי הקרקעות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המצב היום הוא שרוב המשקיעים (הפרטיים והחברות) בוחרים להמתין לשעת כושר, כאשר הקרקע נמצאת ״רדומה״ ואינה מפותחת לעיתים שנים רבות. הטלת מס שנתי תהפוך את אסטרטגיית ההמתנה הזו ליקרה יותר ותיצור לחץ לפעול. מס רכוש היה קיים בישראל לאורך עשרות שנים והוטל על קרקעות ונכסים לא מנוצלים מתוך מטרה למנוע ספסרות ולהגביר את היצע הקרקעות בשוק. הוא בוטל בשנת 2000 לאחר ביקורת על כך שלא נאכף באופן אחיד ופגע גם בבעלי קרקעות קטנים. במקומו התבססה מערכת המיסוי על מס שבח ומס רכישה בעת מכירה.

"הרוכשים חוזרים לתל אביב"
רון חן, מנכ"ל אנשי העיר: ״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"; חן מדבר על התעניינות של יהודים בחו"ל ומסביר איך זה שבאותו בניין יש דירה ב-75 אלף שקל למ"ר וגם - ב-50 אלף שקל למ"ר
אנשי העיר אנשי העיר 0.22% שפועלת בתחום ההתחדשות העירונית, הנפיקה לפני חודשים ספורים וירדה מאז 20% לשווי של 200 מיליון שקל. מאכזב, אבל מנכ"ל החברה, רון חן לא מודאג - "אני מאמין בחברה ומסתכל לטווח ארוך. לא באתי לעשות סיבוב". חן משדר בראיון לביזפורטל אופטימיות לגבי השנה הקרובה. לדבריו, שוק הנדל״ן בתל אביב, שהוא השוק העיקרי של החברה (30 פרויקטים של התחדשות עירונית בעיר) - חוזר לשגרה, ״אנשים אמרו 'רגע, אנחנו לא סגורים אם לקנות עכשיו, אנחנו רוצים לקנות נכס בישראל, אבל לא עכשיו'. הם חיכו ועכשיו אנחנו רואים אותם חוזרים, גם תושבי חוץ. אנחנו רואים הבשלה שלהם, ומדובר על שינוי משמעותי".
״תל אביב נכנסה ראשונה להאטה, והיא תהיה הראשונה לצאת"
האם הצפי להורדת ריבית משפיע? ״זה ישפיע בהמשך לסיום המלחמה והחזרת החטופים החיים וחזרת הסנטימנט החיובי. יש תנועה משמעותית של אנשים שרוצים להיות בתל אביב, גם ברמה של מגורים וגם ברמה של השקעה״.
אנשי העיר ממשיכה בקצב מהיר של קידום וביצוע פרויקטים, ומחזיקה כיום צבר משמעותי של אלפי דירות בתהליך, בעיקר בפינוי-בינוי באזורי הביקוש בתל אביב, גבעתיים והרצליה. בתוך חמש שנים, מעריך חן, החברה תסיים את רוב הפרויקטים הגדולים בתל אביב ותכוון את משאביה לעבר פרויקטים רחבי היקף של עירוב שימושים ואלפי דירות, בהיקפים של מאות דירות בכל מתחם. ״הפרויקטים של הדור הבא יהיו הרבה יותר גדולים, מורכבים ואורבניים, שם נמצא הערך האמיתי ליזמים שיידעו לבצע״.
"הרוכשים חוזרים לתל אביב", אומר חן ומספק אנקדוטה מעניינת - "באותו בניין יש דירות ב-50 אלף שקל למ״ר וגם 75 אלף״. הסיבות לפער הן קומה גבוהה ששווה יותר, גימור איכותי לעומת גימור בסיסי, וחניה ששווה הרבה כסף.
- אנשי העיר השיגה רוב דרוש בפרויקט ריינס בתל אביב; צפי הכנסות: 370 מיליון שקל
- איך מגייסים 50 ומרוויחים 60? רוטשטיין תרשום רווח נאה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה אתה רואה בשוק היוקרה?
