חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ

סכסוך שותפים? דו"ח גזית גלוב חושף הסכם היפרדות בין כצמן לסגל

דו"חות חברת הנדל"ן של חיים כצמן ודורי סגל מגלים כי בוטל הסכם המניות בין השניים. הבאתו של היו"ר החדש משלימה את המהלך

אלי שמעוני |

דו"חות גזית גלוב שפורסמו הבוקר  הראו תוצאות סבירות ביחס למגמה השלילית במרכזי הקניות בארה"ב. אולם מעבר לתוצאות, ביאור קטן חושף כי השותפות רבת השנים בין חיים כצמן ודורי סגל - בעלי השליטה בקבוצה - הגיעה לקיצה.

אתמול דיווחה נורסטאר, בעלת השליטה בגזית גלוב, כי כצמן, סגל וגרושתו אריקה אוטוסון הודיעו לחברה על ביטול הסכם בעלי המניות בין הצדדים. טרם ביטול ההסכם קנה כצמן מידי אוטוסון את מניותיה בחברה פרטית המחזיקה ב-18.25% ממניות נורסטאר. בכך הפך כצמן לבעל השליטה היחיד בנורסטאר. צעד זה זה המשך להתפטרתו של סגל בתחילת השנה מתפקיד מנכ"ל גזית גלוב. 

לפני כשלושה חודשים הודיע סגל במפתיע על התפטרותו מתפקידו כמנכ"ל גזית גלוב מבלי שנימק  באופן סביר על סיבת העזיבה המוקדמת. במקביל מונה כצמן, שכיהן כיו"ר החברה, לסגן יו"ר ומנכ"ל. אתמול הושלם המהלך כאשר כצמן הביא לחברה יו"ר דירקטוריון חדש, אהוד ארנון, אשר שימש כמנכ"ל בנק דיסקונט בניו יורק בין השנים 2010-2017. הסיבה למהלך: כצמן רצה להמשיך לשמש בתפקיד המנכ"ל, וחוק החברות לא מפאשר לו לשמש כיו"ר ומנכ"ל באותה העת. 

תוצאות חלשות בכל בהיבטים

הבוקר דיווחה החברה על התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה בשנת 2017.  הכנסות גזית גלוב בשנת 2017 הסתכמו בכ-1.37 מיליארד שקל, ירידה של כ-2.5% לעומת הכנסות של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-NOI מנכסים זהים הסתכם בכ-560 מיליון שקל, לעומת 578 מיליון שקל בשנת 2016. בשורה התחתונה, גזית גלוב מסכמת את 2017 עם רווח תפעולי של 782 מיליון שקל, וזאת לעומת 905 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של 14%.

גזית גלוב מסכמת את הרבעון הרביעי עם הכנסות של 726 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת 712 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך רושמת ירידה של 2% ב-FFO ברבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וירידה של 54% ברווח הנקי שהסתכם ברבעון הרביעי בכ-637 מיליון שקל, לעומת 1.37 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2016.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משכנתא (גרוק)משכנתא (גרוק)

מחירי הדירות ירדו, ריבית המשכנתא ירדה - מתי יחזרו המשקיעים?

על פיגורי המשכנתאות, הורדת הריבית הצפויה, החשש של משפרי הדירות, הקבלנים והמשקיעים שיסמנו את כיוון השוק בהמשך

צלי אהרון |

שוק הנדל"ן סובל בעקבות המלחמה, אי-ודאות כלכלית וריביות גבוהות, ולא נראה שזה ישתנה באופק. הרוכשים כבר לא מסוגלים לשלם את המחירים שהקבלנים רוצים ובשטח יש ירידת מחירים משמעותית של 5%-10%. נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה)  שנמסרים בעיכוב של חודשיים וחצי ולא מבטאים את הנחות המימון מלמדים על ירידה של כ-1.4%, אבל בפועל המחירים ירדו הרבה יותר מכך.

אך מול הנתונים האלו, היקפי המשכנתאות נשארים גבוהים יחסית, עם ביצועים ממוצעים של 9-10 מיליארד שקל בחודש. מדובר על ביצועים של דירות שנרכשו בעבר ועכשיו הגיע הזמן של הרוכשים לשלם את החלק המשמעותי-רוב הסכום על הדירה והם לוקחים את המשכנתא. כמו כן, יש כמות גדולה של ממחזרי משכנתא שעל רקע הירידה בריבית ובעיקר הצורך שלהם להפחית את ההחזר החודשי, הם מאריכים את תקופת ההחזר ומפחיתים כך את הסכום החודשי לתשלום. 

היקף המחזרים משכנתא מעיד דווקא על הקושי של הציבור ומתחבר לכך שמחירי הדירות בירידה. כמו כן, על רקע הירידה בהיקפי המכירות, והירידה הצפויה בריבית, הבנקים למשכנתאות כבר הורידו בפועל את ריבית המשכנתא בכ-0.2% - ריבית המשכנתא ירדה, עוד לפני החלטת הנגיד. הריבית צפויה להמשיך לרדת. ריבית בנק ישראל על פי תחזיות הכלכלנים אמורה לרדת ב-0.75% עד שנה מהיום, אבל לא בטוח שזה יחזיר את הקונים.  יש מלאי של מעל 81 אלף דירות, יש כמות דירות שעולה על מספר המשפחות בארץ, כך שלכאורה יש מספיק דירות, אלא שבשוק הדירות יש וויסות ידוע וברור של הקבלנים. הם אלו שמכתיבים את קצב הבנייה, הם אלו שמאטים את הקצב ומנרמלים את הפעילות שלהם למצב הביקושים כדי ליצור מחסור קבוע שיעלה מחירים. 

יש כוחות מנוגדים שמשפיעים על מחירי הדירות, וההערכה הרווחת היא שהשוק ימשיך להיות קשה עם ירידות מחירים, אבל אף אחד ל איודע מתי ואיך זה ישתנה. בינתיים כמה מגמות על שוק הדירות והמשכנתאות ותובנות ורמזים על ההמשך.


פצצת הזמן: פיגורי המשכנתאות מתקרבים ל-4 מיליארד שקל

אחת המגמות המדאיגות ביותר בשוק היא העלייה המתמשכת בפיגורי תשלומים על משכנתאות, שמשקפת את הלחץ הכלכלי הגובר על משקי הבית. על פי דוח בנק ישראל, היקף הפיגורים המשמעותיים (מעל 90 יום) הגיע לשיא חדש של 4 מיליארד שקל, והוא עולה מדי חודש. מדובר על עלייה של כ-50% בשנתיים.