חיים כצמן גזית גלוב
צילום: יח"צ

סכסוך שותפים? דו"ח גזית גלוב חושף הסכם היפרדות בין כצמן לסגל

דו"חות חברת הנדל"ן של חיים כצמן ודורי סגל מגלים כי בוטל הסכם המניות בין השניים. הבאתו של היו"ר החדש משלימה את המהלך

אלי שמעוני |

דו"חות גזית גלוב שפורסמו הבוקר  הראו תוצאות סבירות ביחס למגמה השלילית במרכזי הקניות בארה"ב. אולם מעבר לתוצאות, ביאור קטן חושף כי השותפות רבת השנים בין חיים כצמן ודורי סגל - בעלי השליטה בקבוצה - הגיעה לקיצה.

אתמול דיווחה נורסטאר, בעלת השליטה בגזית גלוב, כי כצמן, סגל וגרושתו אריקה אוטוסון הודיעו לחברה על ביטול הסכם בעלי המניות בין הצדדים. טרם ביטול ההסכם קנה כצמן מידי אוטוסון את מניותיה בחברה פרטית המחזיקה ב-18.25% ממניות נורסטאר. בכך הפך כצמן לבעל השליטה היחיד בנורסטאר. צעד זה זה המשך להתפטרתו של סגל בתחילת השנה מתפקיד מנכ"ל גזית גלוב. 

לפני כשלושה חודשים הודיע סגל במפתיע על התפטרותו מתפקידו כמנכ"ל גזית גלוב מבלי שנימק  באופן סביר על סיבת העזיבה המוקדמת. במקביל מונה כצמן, שכיהן כיו"ר החברה, לסגן יו"ר ומנכ"ל. אתמול הושלם המהלך כאשר כצמן הביא לחברה יו"ר דירקטוריון חדש, אהוד ארנון, אשר שימש כמנכ"ל בנק דיסקונט בניו יורק בין השנים 2010-2017. הסיבה למהלך: כצמן רצה להמשיך לשמש בתפקיד המנכ"ל, וחוק החברות לא מפאשר לו לשמש כיו"ר ומנכ"ל באותה העת. 

תוצאות חלשות בכל בהיבטים

הבוקר דיווחה החברה על התוצאות הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה ירידה הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה בשנת 2017.  הכנסות גזית גלוב בשנת 2017 הסתכמו בכ-1.37 מיליארד שקל, ירידה של כ-2.5% לעומת הכנסות של 1.4 מיליארד שקל בשנת 2016. ה-NOI מנכסים זהים הסתכם בכ-560 מיליון שקל, לעומת 578 מיליון שקל בשנת 2016. בשורה התחתונה, גזית גלוב מסכמת את 2017 עם רווח תפעולי של 782 מיליון שקל, וזאת לעומת 905 מיליון שקל בשנת 2016, ירידה של 14%.

גזית גלוב מסכמת את הרבעון הרביעי עם הכנסות של 726 מיליון שקל, עלייה של 2% לעומת 712 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, אך רושמת ירידה של 2% ב-FFO ברבעון הרביעי לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וירידה של 54% ברווח הנקי שהסתכם ברבעון הרביעי בכ-637 מיליון שקל, לעומת 1.37 מיליארד שקל ברבעון המקביל ב-2016.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

רז אברהם. קרדיט: רון כהןרז אברהם. קרדיט: רון כהן
מחירי הדירות

מבצעי הייאוש של הקבלנים מלמדים שירידת מחירי הדירות תימשך

רז אברהם, משפטן ושמאי מקרקעין, על המלאי הענק, הטריקים להשארת מחיר הדירה הרשמי יציב כשבפועל המחיר בירידה דרמטית

רז אברהם |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

שוק הדיור הישראלי עבר בשנתיים האחרונות שינוי משמעותי: יותר תנודתיות והרבה יותר יצירתיות שיווקית מצד יזמים. מי שמחפש תשובה פשוטה (עולה/יורד) מפספס את הסיפור. מי שמנסה להבין מה באמת קורה למחיר - לא צריך להסתכל על המספרים, אלא על מה שמנסים להסתיר מאחוריהם.

עודף מלאי חדש: כשההיצע נהיה שחקן פעיל

עפ״י נתוני הלמ״ס בסוף אוקטובר 2025 נותרו למכירה כ־83,580 דירות חדשות, עם 29.2 חודשי היצע. כלומר בקצב המכירות הנוכחי יידרשו מעל שנתיים עד לסיום מכירת המלאי הקיים. כבר כאן עולה מצוקת היזמים על פני השטח: כשיש כל כך הרבה דירות על המדף, הקבלן חייב למכור כדי לפתור לעצמו בעיות מימון, תזרים וודאות.

ועוד נתון שמחדד איפה הלחץ יושב: כ-32% מהמלאי שנותר למכירה נמצא במחוז תל אביב (26,570 דירות) וכ-25% במחוז המרכז (20,750 דירות). כלומר: עודף המלאי מתרכז באזורי ביקוש - בדיוק המקומות שבהם הקונים הכי רגישים למחיר, לריבית ולתחושת הסיכון.

בשלושת החודשים אוגוסט- אוקטובר 2025 נמכרו כ-19,870 דירות (חדשות + יד שנייה, ירידה של 9.8% לעומת שלושת החודשים הקודמים). מתוך זה, 40.2% דירות חדשות (כ-7,990), ומתוכן כ־35.6% מהדירות החדשות שנמכרו היו במסגרת סבסוד ממשלתי.

זה אומר משהו לא נעים לקבלנים אבל אמיתי: כשחלק גדול מהפעילות נשען על מסלולים מסובסדים, השוק החופשי מאותת שהוא מתקשה לייצר ביקוש במחירים שהיזמים רוצים - והפער הזה הוא הדלק למבצעים.