העליון דחה את בקשת הערעור של טובה פישמן; לא תבצע שינוי בנכסיה

בית המשפט העליון דחה את בקשת רשות הערעור שהגישה טובה פישמן על הצו האוסר עליה לעשות כל דיספוזיציה בנכסיה 

ענת דניאלי | (3)
נושאים בכתבה בית המשפט פישמן

בית המשפט העליון דחה את בקשתה של טובה פישמן, רעייתו של איש העסקים אליעזר פישמן, לביטול צו הדיספוזיציה שניתן ע"י נשיא ביהמ"ש המחוזי, השופט איתן אורנשטיין. בדחייה, שופט העליון, עוזי פוגלמן, מסביר כי אין בדרכו של העליון להתערב בשיקול דעת בית המשפט המחוזי, למעט במקרים חריגים בהם דחיית הבקשה עלולה להסב נזק בלתי הפיך לצדדים או להשפיע מהותית על זכויותיהם. 

וכך כותב השופט בדחיית בקשתה של טובה פישמן לבטל את צו הדיספוזיציה על נכסיה: "איני מוצא עילה להתערב בקביעות בית המשפט קמא שנומקו כדבעי [...] שלפיהן מאזן הנוחות תומך במתו הצו הארעי בשל החשש כי ייגרם נזק בלתי הפיך לנושים. מנגד, המבקשת לא הביאה טעם של ממש שיצביע על כך שהצו האירעי מסב לה נזק משמעות".

"כאמור, המבקשת כלל לא טענה באופן קונקרטי כי ברצונה לבצע דיספוזיציה באילו מנכסיה ואם תרצה לעשות כן, היא ראשית לפנות בבקשה מתאימה לבית המשפט קמא. נוסף על כך, בהחלטה נקבע שהמנהל המיוחד יפקיד התחייבות עצמית בסכום שנקבע כדי להבטיח כל נזק שעלול להיגרם למבקשת כתוצאה ממתן הצו הארעי, ודומה שגם בכך יש כדי לתמוך בדחיית בקשתה דנן של המבקשת".

למרות דחיית הערעור של טובה פישמן, השופט מסביר כי במידה ולא תהיה הסכמה בעניין הקצבה שיאפשרו לה למחייתה, היא תוכל לפנות שוב בעניין זה: "לבסוף, בכל הנוגע לטענות המבקשת הנוגעות למשיכת הכספים הדרושים לה למחייתה, כעולה מהחלטת בית המשפט קמא בבקשה לעיכוב ביצוע, אם אמנם לא תושג הסכמה בין המבקשת לבין המנהל המיוחד, המשיבים בהליך בבית משפט קמא והכנ"ר - רשאית המבקשת לפנות לבית המשפט בעניין וטענותיה בעניין זה שמורות לה". 

טענות טובה פישמן בערעור 

הזוג פישמן טען בערעור להפרדה רכושית בין נכסיהם וכי חלקם רשומים רק על שמה של טובה, כמו בית מגוריהם בסביון. על רקע כך הגיש המנהל המיוחד, עו"ד בנקל, בקשה זמנית לצו דיספוזיציה על כלל נכסי טובה פישמן. לטענת בנקל חל בפועל שיתוף של הנכסים וכאמור השופט אורנשטיין קיבל טענותיו וקבע צו דיספוזיציה על נכסי טובה פישמן, שנכנס לתוקפו כבר ב-29 לינואר. 

טובה פישמן טענה בבקשתה כי משלא ננקטו נגדה הליכי פשיטת רגל היא 'אינה חייבת דבר לאיש'; וכי הצו הארעי שניתן "פוגע בזכויותיה הקנייניות באופן לא מידתי; כי היה על בית המשפט לדחות את טענת השיתוף בין בני הזוג בחובות החייב; וכי בית משפט  לא בחן את סיכויי התביעה כנדרש. עוד נטען כי בית המשפט נוטה נגד המבקשת (טובה) שכן לטענתה מדובר בסעד זמני "דרקוני ופוגעני" ושהמנהל המיוחד והכנר טרם "הסכימו להעביר אליה את דמי מחייתה וביקשו לקבוע בעצמם יהיה הסכום הראוי לצרכי מחייתה וכי היא 'זקוקה לכספיה בחשבונות הבנק למימון מחייתה'".

בהחלטת השופט המחוזי, איתן אורנשטיין, תיאר הוא כיצד בני הזוג התעשרו יחדיו וגם החוב הוא עניין של שניהם: "בני הזוג נישאו עוד קודם לחוק יחסי ממון בין בני זוג, ומשכך, נטען להחלת חזקת השיתוף[...] על פני הדברים קיימות ראיות מהימנות לכאורה בעילת התביעה[...] בני הזוג נשואים יותר מ-50 שנה [...] אין חולק שהנכסים הצטברו במהלך שנות הנישואין, ולא התקבלו כתוצאה מירושות או רכוש טררם הנישואין. משכל ועל פני הדברים, קיימת אחיזה לשלב זה של ההליך לכף שקיים שיתוף בנכסים[...] המשיבה אמנם טעה להפרדה רכושית, אך לא השכילה לתמוך את הטענה בתצהיר מטעמה והדבר עומד כנגדה. זאת הן באשר לעניין השיתוף בנכסים והן לנשיאה בחובות. במיוחד נכון הדבר בהינתן הנטל הרובץ עליה ושעסקינן בטענות עובדתיות". 

קיראו עוד ב"נדל"ן"

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    האזרח הרותח 02/03/2017 19:15
    הגב לתגובה זו
    הגוף היחיד בכל המערכת שהוא שומר הסף שלנו, האזרחים הקטנים ונשקופים מול האולחגרכיה הבאה עליינו לכלותיינו, הוא בית המשפט העליון שלנו. רק שהיו לנו שופטיו בריאים וחזקים ושיתפצצו הקנאים....הקנטרנים
  • 2.
    אבי 02/03/2017 10:58
    הגב לתגובה זו
    ובטח אמרו מה אני צריך לדאוג לאחר שחילקו את הכסף בין המשפחה שיא החוצפה יש לה חוצפה איפה טובה היתה לפני מספר שנים שלקחו עוד כסף מהבנקים שהבנקים היו מודאגים
  • 1.
    אוי טובה קוט, טובה קוט...... (ל"ת)
    חבר 02/03/2017 09:53
    הגב לתגובה זו
דניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרודניאל נמרודי,סמנכ"ל נכסים. קרדיט: ראובן קסטרו

סולל בונה הוא הקבלן המבצע שנבחר לפרויקט בן גוריון ברמלה

הכשרת היישוב בחרה בקבלן לצורך ביצוע שלב א'. היקף ההסכם הוא כ-287 מיליון שקל לבניית 270 דירות חדשות במקום 48 ישנות. הדיירים החלו להתפנות לקראת הריסה והקמת הבניין החדש. לפי ההערכות החברה, הרווח הגולמי הכולל יעמוד על כ-647 מיליון שקל בפרויקט בכללותו שיכלול כ-3 אלף דירות חדשות עם שטחי מסחר ותעסוקה

צלי אהרון |


הכשרת הישוב התחדשות עירונית הכשרה התחדשות 0.35%  מסמנת מציינת שלב די חשוב בפרויקט ההתחדשות העירונית הגדול ברמלה - "מתחם בן גוריון". החברה הודיעה כי חתמה על הסכם עם חברת סולל בונה, שנשלטת בידי חברת שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.44%  , לביצוע שלב א' בפרויקט, בהיקף של כ-287 מיליון שקל בתוספת מע"מ. 

במסגרת השלב הראשון יהרסו 48 דירות ישנות, ובמקומן ייבנו 270 דירות חדשות בשיטת "עד המפתח", כלומר - הקבלן המבצע - במקרה הנוכחי סולל בונה, נותן את שירותי הבנייה מההתחלה ועד לאיכלוס. קרי - עד לטופס 4. ו"עד למפתח". העבודות יארכו עפ"י התחזית של החברות כ-3.5 שנים. בימים אלו הדיירים החלו להתפנות מהמבנים הישנים כדי לפנות מקום להתחלת העבודות. 

מדובר באחד המיזמים הגדולים מהתקופה האחרונה בתחום ההתחדשות העירונית: בסך הכול יכלול הפרויקט כ-3 אלף דירות חדשות, לצד כ-7.5 אלף מ"ר שטחי מסחר וכ-5.6 אלף מ"ר שטחי תעסוקה. המתחם כולו משתרע על פני כ-150 דונם, בין הרחובות יהודה שטיין, שדרות בן גוריון, שדרות דוד רזיאל וא.ס. לוי בעיר, והוא צפוי לשנות את פני השכונה. לפחות במישור המגורים.

הרווח הגולמי הכולל שתרשום הכשרת התחדשות מהפרויקט יעמוד על כ-647 מיליון שקל, כאשר בשלב הראשון לבדו צפוי הרווח הגולמי להגיע לכ-52 מיליון שקל. החברה מדווחת כי עד כה נמכרו בפרויקט 40 דירות בהיקף של כ-93 מיליון שקל, כלומר - דירה ממוצעת ב-2.325 מיליון שקל. חלקה של הכשרת הישוב בפרויקט הוא 65%, במסגרת עסקת שותפות עם מנורה מבטחים. 

הכשרת הישוב מחזיקה כיום צבר של כ-30 אלף דירות בשלבי קידום שונים ברחבי הארץ, מתוכן כ־9,000 צפויות להיות בשלות לשיווק ולביצוע עד 2027. עבור העיר רמלה, מדובר בתנופת בנייה חסרת תקדים, שתוסיף אלפי דירות חדשות ותעניק לתושבים סביבת מגורים מתקדמת יותר, עם חיבור למסחר, תעסוקה ותשתיות עירוניות חדשות.

דירות חדשות
צילום: איציק יצחקי
מחירי הדירות לאן

המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים

בין מאי ליולי נמכרו 21,640 דירות צניחה של 19.6% לעומת התקופה המקבילה, כשהיצע הדירות הלא מכורות מזנק בשיעור 19% ועומד על 82,530 - מספיק ל-31.1 חודשים של ביקושים - גם בשוק הדירות היד שניה נרשמת ירידה אבל מתונה יותר - במציאות הזאת, נראה שגם הורדת ריבית לא תצליח להחזיר את השוק למסלול

מנדי הניג |

אנחנו מסקרים את שוק הדיור כבר תקופה ארוכה, ובלא מעט מקרים הדגשנו כי המצב בשטח חמור אפילו יותר מזה שעולה מהנתונים הרשמיים של הלמ״ס. והטענה הזאת קיבלה תוקף גם בעונת הדוחות האחרונה, אז יזמיות הנדל״ן פרסמו נתונים על ירידה חדה במכירות ועל התכווצות משמעותית במספר החוזים החדשים שנחתמים. מנכ"ל משרד השיכון תומך בהערכת ביזפורטל: "הירידה במחירי הדירות גדולה יותר ממה שמפרסם הלמ"ס" המשמעות היא שהמגמות לא נשארות רק על הנייר, אלא באות לידי ביטוי ישיר בתזרים של החברות, ביכולת שלהן להניע פרויקטים חדשים וגם ובעיקר בביטחון של המשקיעים.

עכשיו גם נתוני הלמ״ס עצמם לחודשים מאי-יולי מציירים תמונה ברורה ומדאיגה: יש ביקושים נמוכים במיוחד, צניחה במכירת דירות חדשות ועלייה מתונה בלבד בפעילות בשוק היד השנייה וגם זה רק אם נמדוד את יולי מול יולי. בסך הכול נמכרו בתקופה הזאת 21,640 דירות שזאת ירידה של 6% לעומת פברואר-אפריל השנה, ונפילה של כמעט 20% בהשוואה לאותה תקופה בשנה שעברה.

שוק הדירות - תמונת מצב

אם מעמיקים בפילוח הנתונים רואים עד כמה המצב מחמיר מחודש לחודש. שוק הדירות החדשות בשפל היסטורי. 7,430 דירות בלבד נמכרו בשלושת החודשים  ירידה של 15% לעומת הרבעון הקודם ויותר מ-36% ירידה לעומת מאי-יולי 2024. אם מסתכלים על חודש יולי לבד אז אפשר לראות שיפור נקודתי לעומת יוני, אבל בהסתכלות שנתית מדובר בצניחה חדה של מעל 31%. מנגד, שיעור לא מבוטל 27.8% מהמכירות נעשה במסגרת תכניות ממשלתיות מסובסדות, מה שעוד יותר מדגיש את החולשה של השוק החופשי, כי אם לא היו את התכניות הממשלתיות המכירות היו צונחות אפילו יותר.

בשוק היד השנייה, לעומת זאת, התמונה אמנם לא כזאת טובה אבל היא יותר מתונה. בסך הכול נמכרו 14,210 דירות ביד שנייה במאי-יולי שזה מבטא ירידה זניחה של עשירית האחוז לעומת שלושת החודשים שקדמו לה, וירידה של כ-7% בלבד מול התקופה המקבילה בשנה שעברה. גם כאן אם מודדים את יולי לבד אפשר לראות עלייה משמעותית באופן יחסי בקצב העסקאות, מה שמעיד שהרוכשים נוטים לחפש פתרונות מיידיים ונגישים יותר, גם במחיר של לוותר על דירה חדשה מהקבלן.

במקביל, מלאי הדירות הלא־מכורות ממשיך לעלות ומגיע כבר ל-82,530 יחידות זינוק של כ-19% לעומת השנה שעברה. מדובר בהיקף שמגלם 31 חודשי היצע בקצב המכירות הנוכחי, כלומר יותר משנתיים וחצי עד שניתן יהיה לספוג את המלאי הזה. המשמעות עבור היזמים היא לחץ הולך וגובר, והמשמעות עבור השוק כולו היא פוטנציאל לירידת מחירים, בעיקר כשביקושים חדשים מתקשים להתרומם בסביבת ריבית גבוהה ובמצב של אי-ודאות כלכלית. צריכים להבין, שירידת ריבית של רבע אחוז לא תשנה את התמונה הזאת כזה מהר, היא אולי תזריק קצת אופטימיות בשוק אבל כדי לחסל בזה היצע של מלאים צריכים הורדות ריבית מאסיביות וגם מהירות שזה תרחיש שעדיין לא נמצא על השולחן.