אביגדור יצחקי
צילום: לידר סטודיו לצילום

יו״ר מטה הדיור: ״בעניין פרויקטים של תמ"א 38, אני אומר לראשי הערים, אל תאיימו עליי - יש את יום הקלפי"

ענת דניאלי |

אביגדור יצחקי, יו״ר מטה הדיור במשרד האוצר, בשיח על סוגיית ההתחדשות העירונית והחסמים שבדרך, במסגרת עיר הנדל״ן באילת.

יצחקי הסביר את עיקר הבעיות שעולות בקידום תמ״א 38: ״התחדשות עירונית לדעתי היא הדבר המורכב ביותר שקיים היום בהווית הנדל״ן. בעצם דבר שמשלב קודם כל דיירים שמאוד רוצים לשפר את רמת חייהם. על ידי ניצול זכויותיהם בקרקע שניתנת על ידי הרשויות השונות. מצד שני, היזמים והקבלנים שצריכים לארגן את כל העניין הזה עם קשיים רבים. בין לבין, יש את הרשות המקומית שהיא הגורם שעומד מול כל הגורמים ומנסה לתמרן. כמו כן, ישנה הממשלה שמוציאה רגולציה שמקווה שיפעלו על פיה, תוך לחצים לא מעטים. כמו התיקון לתמ״א 38 מסוג הריסה ובנייה מחדש שלקח שנה שלמה לאשר״.

״הרשויות המקומיות הגישו נגדנו בג"צ. למה? כדי לעכב. כי אלו שרוצים לעכב, יעכבו עוד יותר את התמ״א 38״

״בסוף צריך לזכור שהזכויות הן של הדיירים. על כן, אני אומר לראשי הערים אל תאיימו עליי, כן תעשו תמ״א 38 או שלא תעשו. אתם עושים לא עושים את זה בשבילי אלא בשביל התושבים שלכם. מי שימנע מתושבים לנצל זכויות, יש את יום הקלפי. זה מאוד מורכב ועדין. בסופו של דבר אין ברירה אלא להפקיד את כלל הסמכויות בידי הרשויות המקומית. אנחנו לא יכולים בלעדי הרשויות המקומיות. לכן סמכויות בעניין התחדשות עירונית יהיו כמעט כולן בידי הרשויות המקומיות. אנו נשתדל לעזור ונלווה תהליכים כאלה. הרשויות המקומיות הן אלה שיובילו את ההתחדשות העירונית ואל תצפו שיקרה משהו אחר בעניין הזה״, אמר יצחקי. 

״תמ״א 38 היא נוסחה ברורה, ככל שהזכויות ניתנות גדולות יותר, כך הסיכון בפרויקט קטן יותר. אבל כשאתה בא לערבב תבשיל בעניין הזה; מצד אחד הממשלה (שלל משרדים) מצד שני יש דיירים וכן יש רשויות מקומיות. עד היום אני לא מבין את ההתנהלות של הרשויות המקומיות בעניין הזה. לא הייתה ברירה והחלטתי עד כאן. נגמר הסיפור. ראשי הרשויות ביקשו שהתמ״א 38 תהיה תואמת לתכנית המתאר שלהם ואיפשרנו זאת״. 

על הגדלת היצע הדירות באמצעות התחדשות עירונית אמר: ״ראינו שהפוטנציאל בדירות הנוספות בתמ״א 38 הוא של מאות אלפי דירות. כולם יודעים שההתחדשות העירונית היא דבר טוב. כי אתה לא פוגע בשטחים הפתוחים. חלק גדול מהתשתיות מצויות בשטח. צריך לבדוק מה הצרכים החדשים במקום כזה, יש לדון ולראות איך מתגברים על הדברים האלה ובתנאי שמשפרים את איכות חיייהם של התושבים. הטענות על סוגיית התשתיות איננה נכונה. ביקרתי ברחוב ברמת גן וראיתי שבנו בניינים יפייפים בתמ״א 38, אז קצת הרחיבו את הכביש, בנו חניונים והוסיפו גנים. לא מדובר בהרבה כסף. התושבים מוכנים לשלם זאת בכדי לשפר את איכות חייהם. לכן, קיבלנו החלטה בתמ״א 38 שמתבססת על המצב הקיים והתוספות במסגרת התמ״א 38 היא על פי המבנה הקיים." 

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

בנייה. קרדיט: Xבנייה. קרדיט: X
מחירי הדירות לאן

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים

המחירים הרשמיים "לא יורדים" אבל הקבלנים כבר מחלקים ריהוט, שכר דירה, מימון למשכנתא ואפילו רכב חדש; חמישה חודשים ברציפות המדד יורד, ירידה של 16% בקצב העסקאות אבל מסך עשן של מבצעים מנסה לשמור על האמת בפנים - שוק הנדל"ן מתאמץ לשדר יציבות כשהקרקע רועדת
צלי אהרון |


מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר. 

ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות. 

במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.

ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים. 

במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.