אושרה תכנית הרבעים בת"א - נדחו כל העררים

תכניות הרבעים 3 ו-4 במרכז העיר תל אביב עוסקות בכל מבני המגורים ברבעים אלו שלא הוגדרו מבנים לשימור
לירן סהר | (2)

סוף לסיפור - אמש אישרה ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית לתכנון ובניה את תכניות הרבעים 3 ו-4 בתל אביב. 

תכניות הרבעים 3 ו-4 במרכז העיר תל אביב עוסקות בכל מבני המגורים ברבעים אלו שלא הוגדרו מבנים לשימור. התכנית קובעת את זכויות הבניה, נועדה לקדם התחדשות עירונית, חיזוק מבנים מפני רעידות אדמה, בניה מודרנית בסטנדרט משופר וכן לפשט הליכי רישוי, כל זאת תוך שמירה על הערכים האורבניים והאדריכליים הייחודים של מרכז העיר.

 

תכניות רבעים 3 ו-4 הינן שתיים מארבע תכניות עירוניות חדשות לארבעת הרבעים במרכז העיר תל אביב-יפו (3,4,5,6). תכניות אלה חלות על בנייני מגורים בלבד, כולל בנייני מגורים מעל חזית מסחרית וברובע 4 גם בבניינים ברחובות המסחריים. התכניות מחליפות את התכניות שהיו באזור לאורך השנים, מטמיעות בתוכן את מדיניות התכנון העירונית לחיזוק מבנים בפני רעידות אדמה בהתאם לתמ"א 38 ואת ההוראות הנוגעות להכרזת אונסק"ו, מסדירות את זכויות הבניה לבניה חדשה ותוספות בניה לבניינים קיימים, תוך שמירה על אופי הסביבה הבנויה ופישוט הליכי התכנון והרישוי. 

מקסימום 7 קומות וקומת גג חלקית

ברוב המגרשים נפחי הבניה המוצעים בתכנית זו נעים בין 5 קומות וקומת גג חלקית ל-6 קומות וקומת גג חלקית, כאשר ברובע 4 בצירים הראשיים המפורטים בתכניות - 7 קומות וקומת גג חלקית.

צפוי כי לתוכניות אלו תהיה השפעה רבה על עיצוב פני העיר בעשורים הרבים ולפיכך יש בהן הקפדה על שמירת צביון הרחובות הקיים, ורוחם. בכלל זה מבקשות התכניות לשמור על השטחים הירוקים.

 

לתכניות אלו הוגשו התנגדויות רבות כאשר מחד בעלי נכסים בתחומן ביקשו בדר"כ הגדלת זכויות הבניה, מאידך אונסק"ו והמועצה הארצית לשימור אתרים התנגדו לתכניות בטענה כי תוספת הזכויות, הקומות והקלות הבינוי המוצעות באזור ההכרזה הכולל את אזור החיץ אינה תואמת את עקרונות הכרזת אונסק"ו, ועלולה לסכן את הכרזתו כאתר מורשת עולמית. לאחר חוו"ד שמאית, המלצות חוקר ודין ודברים של לשכת התכנון עם נציגי אונסק"ו, החליטה הוועדה המחוזית לאשר את התוכנית.

 

על החלטה זו הוגשו כ- 14 עררים לוועדת המשנה של המועצה הארצית לתכנון ולבניה. לאחר שקיימה 3 ימי דיונים פומביים ארוכים ולאחר התייעצויות רבות בין חברי הוועדה החליטה הועדה לאשר את התכנית.

 

החלטת הוועדה, המתפרסת על כ- 80 עמודים מפרטת תחילה את העקרונות על בסיסם ניתנו ההחלטות המפורטות בכל טיעון ובכל ערר. עיקר ההחלטה:

  • לדחות את הטענה כי ניתן דגש יתר לשיקולי אדריכלות ושימור על פני שיקולי התחדשות וציפוף עירוני, וכן את הטענה כי מגבלות בנייה  צריכים לחול אך ורק על מתחם ההכרזה של העיר הלבנה. מנגד, בחלק מן המקומות הוועדה סברה כי האיזון בין האינטרסים השונים מאפשר הגמשה מסוימת של מגבלות הבניה.
  • לדחות את הטענה כי התוכניות סותרות את הוראות תמ"א 38 תוך הבהרה כי החלטה על היקף מתן הזכויות הינה של הוועדה המקומית. לדחות את הטענה בדבר העדר כדאיות כלכלית - הוועדה לא מצאה יסוד לטענה כי הסתמכות הוועדה המחוזית על חוות הדעת השמאית הינה מוטעית. ועדת הערר סברה כי ישנה כדאיות כלכלית במסלול אחד לפחות של תמ"א 38 (הוספת קומות או הריסה ובניה).
  • הוועדה החליטה כי בתחום העיר הלבנה לפי הכרזת אונסק"ו לא ניתן יהיה להוסיף במסגרת הקלה על זכויות בניה  הקבועות בתכנית. מאידך, באזורי התכניות שאינן בתחום ההכרזה נקבע שיהיה בסמכות הוועדה המקומית לאשר תוספות שכאלה.
  • לעניין הקמת ממ"דים והאיזון בין צרכי בטחון לחזות העיר, הוועדה סברה כי הכללים הקבועים בתכנית הנם מאוזנים דיים, ובצד זאת קראה לקיום דיאלוג בין גורמי התכנון לפיקוד העורף..
  • ברחובות הראשיים, החליטה הוועדה להשוות גובה הבנייה במסלול של תוספת בנייה לזה הקבוע במסלול של הריסה ובנייה מחדש, מתוך רצון לעודד אינטנסיביות עירונית וחזות אחידה. 
ראש עיריית תל אביב-יפו רון חולדאי: "אני שמח על ההחלטה לאשר את התכנית, אשר צפויה להוסיף עוד אלפי יחידות דיור למרכז העיר, לצד שמירה על המרקם העירוני הייחודי, תוך מתן איכות חיים לדורות הבאים. אני רואה חשיבות רבה בכך שהועדה הכירה בחובה הציבורית והתרבותית של מדינת ישראל לשמור על הכרזת ארגון אונסק"ו על המרכז הוותיק של תל אביב-יפו כאתר מורשת עולמית בזכות הערכים האדריכליים המיוחדים שלו ולהגביל את הבנייה בו בהתאם למדיניות שנקבעה על ידי הועדה המקומית".

 

"המציאות שמתרחשת היום בלב העיר- רחוב עירוני המשלב בהצלחה בין השימושים השונים ומתאפשרת בו איכות חיים טובה, עם מרחב ציבורי מזמין - לא קרתה מאליה. היא תוצאה של תכנון נכון וארוך טווח, של משאבים עירוניים גדולים והרבה תשומת לב שהושקעו כדי להחיות מחדש את מרכז העיר, אשר הפך בשנים האחרונות להיות אבן שואבת לתושבים ואפילו למשפחות צעירות עם ילדים. החלטת המועצה הארצית מחזקת את עמדת העירייה, השומרת על האיזון העדין והמופלא הזה".

עו"ד צבי שוב אמר: "בעוד שבממשלה מתקוטטים על תמ״א 38 ומוסיפים תיקונים שמטרתם להגדיל את האטרטיביות והכדאיות הכלכלית של התכנית. העיריות, ובראשן תל אביב, מקדמות תכניות שמקבלות זכויות משלהן ומצמצמות לעיתים קרובות את התמ"א. רק בתל אביב מקודמות היום מספר תכניות החלות על אותם אזורים - הרבעים, תא 5000 וזאת במקביל לתמ"א 38 , כך שהבלבול בקרב היזמים והדיירים גדול, וכך גם אי הוודאות".

"אתמול גם לדוגמא הופקדה תכנית לעיר רחובות שגם היא מגבילה את תמ"א 38 וקובעת שהתכנית תחול רק על מבנים בנויים בפועל של לפחות 400 מ"ר וגובהם 2 קומות ומעלה, כלומר בניגוד להחלטת המועצה הארצית, בתים קטנים שעדיין לא ניצלו את כל הזכויות מתכניות אחרות לא יוכלו ליהנות מהתמ"א, על אף הרצון לאפשר לרשויות להתאים את התכנית הארצית לכל איזור ואיזור, הרי שלא תמיד השימוש שנעשה באפשרות זו הינו לטובת מטרת התמ"א אלא משיקולים אחרים, כגון הרצון לגבות היטל השבחה וכדו' ".

 

עו"ד ענת בירן  מומחית בדיני מקרקעין שייצגה מספר מהמתנגדים לתוכנית ציינה כי : " חשיבות ההחלטה קודם כל בעצם נתינתה באופן שיאפשר סוף סוף ודאות לאחר המתנה של חודשים ושנים. אם ציפינו שבתום המתנה של כשנה לקבלת החלטה תהיה ״רעידת אדמה״ כשזו תתקבל, התברר אתמול שהוועדה הארצית כמעט שלא התערבה בהחלטות שהתקבלו על ידי הועדה המקומית והמחוזית, והתערבה רק בשוליים". 

"ברובע 3 ניכרת התערבות פחותה מאשר ברובע 4, בו אפשריות הבניה שאושרו גבוהות יותר. כעיקרון ועדת המשנה קיבלה את העמדה לפיה יש לשמור על אזור אונסקו ורצועת החיץ. הועדה דחתה את רוב הטענות שדרשו קבלת כל הזכויות מכוח התמ״א ואת הטענה שיש לתת תמריץ כלכלי לצורך הריסה ובנייה. יחד עם זאת הוועדה התירה גמישויות מסויימות - אפשרות לאשר הקלות מהוראות התכנית, ביטול המגבלה של בניית 65% על הגג, צמצום קווי בניין, השוואה בין מספר הקומות שניתן לאשר בתוספת לבניין קיים לבין הריסה ובניה ברחובות ראשיים ועוד.  מבחינת רובע 3 החלק שמחוץ לאונסקו - לצערנו ההחלטה אינה מעודדת הריסה ובניה מחדש. יש לבחון אם הגמישויות שניתנו יוצרות היתכנות כלכלית לחיזוק הבניינים מפני רעידות אדמה".

 

בוועדה כיהנו:

עו"ד משה גולן, יו"ר, נציג שרת המשפטים; הגב' שירה שפירא, נציגת מנהלת מינהל התכנון; הגב' עינת גנון משרד השיכון; מר איתמר בן דוד, נציג ארגון הגג של הגופים הציבוריים שעניינם שמירת איכות הסביבה; מר עמיר ריטוב, ראש מוא"ז לב השרון, נציג השלטון המקומי.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אני 04/12/2015 00:57
    הגב לתגובה זו
    בת"א, כבישים מרכזיים - 7 קומות, ובצדק במתחם ההסתדרות גבעתיים, 40-50 קומות במקום 3 שערוריה של מקבלי החלטות ומתכננים עירוניים סלאמס
  • 1.
    מאור 30/11/2015 19:41
    הגב לתגובה זו
    www.fisbo.co
נדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיותנדל"ן בישראל. קרדיט: רשתות חברתיות

בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות

לאור עלייה בבקשות של משקי בית לאשראי נוסף לדיור, מעבר למשכנתא הראשונה, בנק ישראל מהדק את אופן החישוב של יכולת ההחזר של משקי הבית; בו בזמן, הבנק מעדכן את אופן החישוב של שווי הנכס, בעיקר בהקשרי "מחיר מטרה" ו-"מחיר למשתכן" וכן הגדלת שיעור המימון לדירות זולות; בתגובה, סקטור הנדל"ן מזנק 

רן קידר |
נושאים בכתבה בנק ישראל משכנתא

בנק ישראל הודיע היום על שורה של צעדים רגולטוריים בשוק האשראי לדיור, לאור מגמת עלייה בנטילת תוספות אשראי לדיור, ובפרט בסמוך ללקיחת משכנתא ראשונה . בבנק ישראל מדגישים כי הצעדים נועדו לשקף בצורה מדויקת יותר את יכולת ההחזר של הלווים, לצמצם סיכוני מינוף עודף, ובו בעת לשמר הקלות שנועדו לאפשר מענה לצרכים פיננסיים שוטפים ועתידיים של משקי הבית. על רגל אחת, ההקלות האלו יאפשר לקחת "הלוואות לכל מטרה" מגובות בדירות כסוג של תוספת למשכנתא. יש הגבלות, אבל אם שיעור המימון לא יגיע ל-70%, אתם יכולים לקחת 200 אלף שקל נוספים. כמו כן, ערך הדירות במחיר למשתכן-דירה בהנחה יחושבו לפי שווי שמאי ולא לפי מחיר העסקה. זה היה כך עד מחיר של 1.8 מיליון שקל (הגבלת מחיר) כעת זה יהיה בלי הגבלה זו, המשמעות: אפשרות לקחת בדירה בהנחה יותר משכנתא. 

הלוואה לכל מטרה היא הלוואה נכונה - היא בריבית טובה וצריך לנצל אותה לפני הלוואות אחרות. אבל יש כאן בעקיפין שחרור של רסן וכספים שיזרמו לשוק - לדירות ובכלל. 

עדכון מגבלת כושר ההחזר 

כאמור, משקי בית רבים לוקחים הלוואות נוספות לדיור, לעיתים במקביל או בסמוך למשכנתא הקיימת, כשהבטוחה היא אותו הנכס. מצב זה מגדיל את החוב הכולל של משקי הבית ועלול לפגוע ביכולתם להתמודד עם שינויים בסביבת הריבית, בהכנסות או בהוצאות בלתי צפויות. לאור זאת, הוחלט לבצע הבהרה רגולטורית מהותית באופן חישוב מגבלת שיעור ההחזר מההכנסה (PTI).

בהתאם להחלטה, בעת נטילת הלוואה נוספת לדיור המובטחת בשעבוד אותו נכס, יחויבו התאגידים הבנקאיים לבחון את ההחזר החודשי בגין כלל ההלוואות הקיימות והחדשות יחד, ולא רק את ההלוואה המבוקשת. כלומר, סך התשלומים החודשיים על כל האשראי לדיור המובטח בנכס יילקח בחשבון לצורך חישוב יכולת ההחזר של משק הבית. בבנק ישראל מציינים כי צעד זה נועד לחזק את ניהול הסיכונים, לשפר את שקיפות המידע לגבי רמת המינוף האמיתית של הלווים, ולמנוע מצב שבו יכולת ההחזר נבחנת באופן חלקי בלבד.

עדכון חישוב שווי הנכס של דירות במחיר מופחת

במקביל, הפיקוח על הבנקים הודיע על עדכון תקרת שווי הנכס לצורך חישוב שיעור המימון (LTV) בהלוואות לרכישת דירה במחיר מופחת. התקרה, שעמדה עד כה על 1.8 מיליון שקל, תעודכן ל-2.1 מיליון שקל, וזאת בהתאמה לעליית מדד המחירים לצרכן מאז נקבעה. עדכון זה נועד לשמר את ההקלה שניתנה לרוכשי דירות במסגרת תוכניות ממשלתיות כגון “מחיר מטרה” ו”מחיר למשתכן”, ולאפשר להם להמשיך ולהסתמך על הערכת שמאי לצורך חישוב שווי הנכס, גם בסביבה של מחירי דיור גבוהים יותר.

בנייה בירושלים. קרדיט: רשתותת חברתיותבנייה בירושלים. קרדיט: רשתותת חברתיות

מחירי הדירות בירושלים בשיא כל הזמנים - הכיצד?

בעוד שבתל אביב ובמרכז נרשמת נסיגה במחירי הדירות, ירושלים ממשיכה ללכת נגד הזרם. נתוני הלמ"ס מצביעים על זינוק חד במחירים לרמות שיא - פער שגדל והולך מהממוצע הארצי, ושוק שפועל לפי כללים שונים. שילוב של ביקוש גבוה מצד האוכלוסייה החרדית, עלייה מחו"ל והיצע קרקעות מוגבל יוצר מציאות שבה הבירה מתרחקת משאר המדינה

עוזי גרסטמן |

שוק הדיור בירושלים מציג בשנה האחרונה תמונה חריגה בנוף הישראלי. בזמן שבאזורים רבים בארץ מורגשת בלימה, ולעתים אף ירידה במחירי הדירות, בבירה נרשמת מגמה הפוכה לחלוטין. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), מדד מחירי הדירות בירושלים הגיע לרמה של 579.4 נקודות - הרמה הגבוהה ביותר שנרשמה אי פעם. מדובר בשיא היסטורי שממחיש עד כמה השוק המקומי חזק, גם בתקופה של ריבית גבוהה ואי־ודאות כלכלית.

בשנה האחרונה בלבד זינקו מחירי הדירות בירושלים ב-6.4%. לשם השוואה, בממוצע הארצי נרשמה עלייה מתונה של 0.8% בלבד. המשמעות היא פער של כמעט שש נקודות אחוז בין ירושלים לשאר המדינה - פער שמתרחב והולך. בעוד שבתל אביב נרשמות ירידות מחירים, בעיקר בדירות יד שנייה ובשכונות מסוימות, בירושלים העליות נמשכות כמעט ללא הפסקה.


קריאה מעניינת - מחירי הדירות בת"א בצניחה - על ההמשך ועל הפיל שבחדר

גם מבט קצר על החודשים האחרונים מחזק את התמונה המשתקפת בעיר הבירה. מתחילת 2025 רשמה ירושלים שמונה חודשי עלייה מתוך תשעה, עם עלייה מצטברת של 2.8% מאז ינואר. הנתונים האלה בולטים בייחוד על רקע הקיפאון היחסי שמאפיין אזורים אחרים, שבהם הקונים נזהרים יותר והעסקות מתמעטות. התמונה מתחדדת עוד יותר כשמסתכלים על הטווח הארוך. בחמש השנים האחרונות עלו מחירי הדירות בירושלים בכ-42%. מדובר בעלייה שנתית ממוצעת של כ-7.3% - קצב שגבוה באופן משמעותי מהממוצע הארצי. כלומר מי שרכש דירה בירושלים לפני חמש שנים, ראה את שוויה מזנק בעשרות אחוזים - גם בתקופות שבהן שוק הדיור הארצי חווה טלטלות.

אחד ההסברים המרכזיים לביקוש הגבוה טמון במבנה הדמוגרפי של העיר. ירושלים היא עיר עם אוכלוסייה גדלה והולכת, ובמיוחד עם מגזר חרדי גדול, שמתאפיין במשפחות מרובות ילדים ובצורך מתמיד בדירות. עבור משפחות רבות במגזר החרדי, המגורים בירושלים אינם רק בחירה כלכלית אלא גם ערכית וקהילתית. הרצון להישאר בסמוך למוסדות חינוך, קהילות ובתי כנסת מייצר ביקוש קשיח, שמושפע פחות משינויים בריבית או ממחזורי שוק.