ועדת הרפורמות קבעה תאריך יעד לתיקון חדש - שייתן פרשנות מרחיבה לתמ"א 38

ח"כ אלי כהן: "התיקון לא יהיה נתון לפרשנויות, פרויקטים ממתינים לא יתקעו ולרשויות המקומיות יהיה שיקול דעת"
לירן סהר | (8)
נושאים בכתבה תמ"א 38

היום התקיים בוועדת הרפורמות של הכנסת דיון דחוף בנושא הפרשנות החדשה של תמ"א 38, זאת לאחר שלאחרונה נחשפו שינויים משמועתיים בעמדה של היועמ"ש ביחס לחישוב זכויות הבנייה שיקבלו יזמי תמ"א 38. שינויים שנותנים פרשנות מרסנת לתוספת זכויות הבנייה שהן יכולות להקנות, וכשכך עלולים לתקוע את הענף למשך שנה ויותר.

בעקבות כך הודיע יו"ר הוועדה המיוחדת, לדיון בחוק הקמת הרשות להתחדשות עירונית, ח"כ אלי כהן, על קיום דיון דחוף בנושא, להעברת המידע וההחלטות שיתקבלו בנושא. "נושא הוודאות הוא תנאי הכרחי וחשוב להתקדמות בפרוייקטים של בניה. בעצם הקמת הרשות הלאומית להתחדשות עירונית אומרת המדינה שעמדתה לקדם ולהאיץ פרוייקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38, והפרשנות שניתנה לאחרונה לתמ"א 38 אינה עולה בקנה אחד עם מדיניות זו. על רקע זה החלטנו לקיים דיון דחוף זה, בכדי לשמוע את ההסברים מהגורמים הנוגעים בדבר".

בדיון הדגיש כהן כי בכוונתו להחזיר את המצב לקדמותו, לחוקק חוק חדש על פיו ההיקף התיאורטי של הזכויות שהיה קיים בשטח הוא זה שינחה אותו. כלומר, לאפשר את הפרשנות המרחיבה. "המטרה שלנו היא כפי שהיה עד היום. לאפשר את מימוש מלוא פוטנציאל הזכויות בתמ"א 38, אשר יגרום לכדאיות של ביצוע פרוייקטים אלה ולהשאיר את שיקול הדעת לעיריות ולמועצות המקומיות".

לבסוף סיכם: "הפרוייקטים של התחדשות עירונית לרבות תמ"א 38 הם חשובים ברמה הכלכלית, ברמה החברתית וברמה הנדלנ"ית- גם לשיקום מבנים מוזנחים, גם פתרון לחיזוק מבנים וגם לפתרון משבר הדיור. עד ה- 3 בנובמבר יוסר חוסר הוודאות ויוחלט על פרשנות קובעת ובסוף התהליך הממשלה תאשר את התיקון. בכוונתנו לייצר וודאות בחוק, כך שלא יהיה מקום לפרשנויות, תוך מציאת פתרון לתקופת הביניים. כמו כן, נדאג שלרשויות המקומיות תהיה סמכות תכנונית ואישורית להחליט ולהפעיל שיקול דעת". 

אבנר לוי, יו"ר ארגון הקבלנים והבונים בת"א יפו ובת ים, אמר: "עד שיאושר התיקון הרביעי לתמ"א 38 בידי המועצה הארצית לתכנון ובניה יכולים לעבור חודשים שייצרו עיכובים באישורי הפרויקטים וכך למעשה הרצון של שר האוצר וקבינט הדיור אינם באים לידי ביטוי כלל ושוב אנו עדין לכך שמתקיימת סתירה בין גופי הממשלה השונים. כמו כן, ישנה חוסר וודאות מן ההחלטה שצפויה להתקבל ולכן אין בידי היזמים והקבלנים יכולת לקדם תהליכים אל מול דיירים ובעלי דירות במבנים המיועדים לפרויקטים מסוג זה וכך ההשלכות הן מרחיקות לכת עוד יותר".

"אנו תומכים ביוזמת החירום של ח"כ אלי כהן ברצון לקדם חקיקה מהירה שבה לא יהיה יכולת לפרשנויות שונות שמעקבות את הבנייה. רצונו של כהן לדאוג כי פרויקטים שממתינים לאישור לא יפגעו מבורכת, אך עולה השאלה כמה זמן ייקח לאישור מזורז של הצעת חוק זו והאם גופי ממשלה ימשיכו להתנהל בצורה שבה יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה". 

תגובות לכתבה(8):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    ערן 15/10/2015 13:19
    הגב לתגובה זו
    אצלנו בבניין גם יש 12 דיירים ורצינו להפוך את הדירה של אחד השכנים למחסן כי כולנו זוגות צעירים עם ילדים (חוץ מהדייר שאת דירתו רצינו להפוך למחסן) ולכולנו חסר שטח אחסון. השכן האמור גם ככה גר לבד ולא צריך את כל החדרים. ע"פ התוכנית הישארנו לו חדר אחד בגודל מכובד ומטבח ומקלחת כמובן. נתנו לו גם את הזכות לבחור ראשון את אזור המחסן שיוקצה לו. מתוך כבוד והתחשבות. העלו את ההצעה להצבעה של כל הדיירים והיא זכתה לרוב גדול. 11 מתוך 12 היו בעד ורק דייר אחד נשאר סרבן. פנינו לעורך דין וכעת אנחנו מתכננים לפנות לבית-המשפט. נמאס כבר מדיירים סרבנים שדואגים רק לאינטרס הצר שלהם במקום לראות את האינטרס הרחב של רוב הדיירים. אחרי שנגמור עם המחסן אני מתכנן לחכות שהילדים של השכנה מעליו ילכו כבר לצבא ואז אנחנו הופכים את הדירה שלה לחדר כושר לכל הבניין. עוד לא התחלתית לבדוק מי בעד מבין השכנים אבל נראה לי שהדייר הסרבן ממקרה המחסן דווקא יהיה בעד. ככה הוא לא ירגיש היחיד שדפקו אותו בבניין.
  • מספיק עם השטויות 17/10/2015 18:45
    הגב לתגובה זו
    המדינה מאפשרת הריסה ובניה מחדש של הבניין ...בעלי הדירות מקבלים דירה חדשה הגדולה מדירתם הישנה ששוויה הדירה החדשה יהיה כ- 500,000 - 800,000 שקל יותר מערך דירתם הישנה ... והכי חשוב, בעלי הדירות מקבלים ערבויות חוק מכר דירות בשווי הדירה החדשה ... ולקינוח, בתקופת הבניה בעלי הדירה זוכים לדמי שכירות בעבור דירתם שנהרסה,
  • 4.
    א.א 14/10/2015 23:04
    הגב לתגובה זו
    אולם מבלי לנקוב בשמות רשויויות יש כאלה שעובדות לפי טבלאות מסודרות ולפי מצב תשתיות נתון ועפי נצתונים אלה מאשרים את הבניה/ הריסה ובנייה. דווקא יש לעודד הריסה ובנייה לבניינים מגיל 70 שנה ומעלה ויש רבים כאלה.....
  • 3.
    י 14/10/2015 20:37
    הגב לתגובה זו
    איך מצליחים ל״שכנע״ חברי כנסת בצורך של הקבלנים להרויח יותר ולהפוך את הכוונה בתמ״א 38 שהיתה שידרוג בנינים ישנים והפיכתם לעמידים ברעידות אדמה, לבניית בנינים חדשים עם אחוזי בניה שלא מתחשבים בתשתיות הקיימות ובשרותים אשר העיר מסוגלת לתת.
  • 2.
    אחד העם 14/10/2015 15:19
    הגב לתגובה זו
    תמא 38 ב הינה תוכנית שהקבלנים מתעשרים בחולון בתמא 38 ב בנו דירת גן ועוד 4 קומות וגג על מגקש של 256 מטר ובנין על קומה אחת הבנין שנהרס היה בנין רעפים של 80 מטר התמא 38 ב הקבלן לא משלם מס השבחה הקבלן הרוויח בפרויקט כזה כ 8 עד 9 מליון שקל האם לזה מתכוונים כשמדברים על תמא 38 ב אני מחכה לתשובה של חבר הכנסת
  • אגדות אורבניות 17/10/2015 18:48
    הגב לתגובה זו
    אתה מדבר שטויות ... אתה פשוט לא מבין על מה אתה מדבר ...
  • 1.
    יוסי 14/10/2015 13:47
    הגב לתגובה זו
    כל אחד מבין שמשהוא פה לא כשורה
  • די לאגדות אורבניות 17/10/2015 18:50
    הגב לתגובה זו
    בפרויקטים של תמ"א 38/2 הכוללת הריסה ובניה מחדש, אפשר לבנות בניין הכולל עד 8 קומות + קומת פנטהאוז
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


חייל מילואים
צילום: דובר צהל

מתי וכיצד ניתן לפנות מהדירה שוכר שלא משלם?

שנתיים של מלחמה הביאו לגל פיטורים של אנשי מילואים, שבעקבותיו הם אינם יכולים לעמוד בתשלומי שכר הדירה; בעלי הבית מתקשים להתמודד ומבקשים לפנותם. מהם ההליכים שניתן לנקוט ומהן הזכויות של כל אחד מהצדדים?
ענת גלעד |

תקופת המלחמה והמשבר הכלכלי העמוק שנוצר בעקבותיה עוררו מחלוקות רבות בין משכירי הדירות לבין השוכרים. סבבי המילואים הבלתי נגמרים הביאו לפיטוריהם של עובדים רבים ובעקבות כך לקריסתם הכלכלית. חלק מהעובדים שנפגעו מתגוררים בדירות שכורות, ולנוכח המצוקה שאליה נקלעו לא הצליחו לעמוד בתשלום דמי השכירות ובמקרים מסוימים אף סירבו להתפנות מהדירה.  המשכירים מצדם חשים לעיתים שאינם יכולים לספוג את ההפסד הכספי ופונים להגיש תביעה לפינוי מושכר. 

מה אומר חוזה השכירות? 

הסכם השכירות כשמו כן הוא הינו חוזה המסכם את המוסכמות בין הצדדים במעמד השכרת הנכס. מדובר בהסכם רשמי בעל תוקף חוקי מחייב, ולכן רק סעיפים שישנה מחלוקת לגביהם מקבלים את הפתרון מחוק השכירות. במועד ההשכרה איש מהצדדים לא ידע מה עלול להתרחש בעתיד. אולם כבר בתקופת הקורונה ראינו יותר מקרים של שוכרים שלא משלמים את דמי השכירות ואף לא מפנים את הנכס ובכך מסבים למשכיר נזקים כלכלים ועוגמת נפש. אי תשלום דמי שכירות הוא כמובן בבחינת הפרה יסודית של ההסכם, אשר בעטיו זכאי המשכיר לפיצוי. 

האם מותר לפנות את השוכר בכוח מהמושכר? 

בחוזי שכירות ישנים קיימים לעיתים סעיפים המאפשרים לבעלי הנכס להיכנס לדירה ולהוציא את השוכר בכוח סביר, כולל הוצאת חפציו וניתוק המים והחשמל בדירה. סעיפים אלה כבר לא תקפים כיום, לאור פסקי דין שניתנו בנושא זה וקבעו כי אין זכות חוקית להפעיל כוח או אלימות כלפי שוכר שמסרב להתפנות מהדירה. הדרך החוקית לפעול במקרים כאלו היא להגיש תביעה לפינוי מושכר לבית המשפט, ואילו מי שמפעיל כוח או אלימות חשוף לעבירה פלילית ואף לתביעה. ואכן, בתקופת הקורונה הגיעו לבית המשפט מחלוקות רבות בין שוכרים ומשכירים, אולם עד היום אין עדיין הלכה משפטית ברורה ואחידה. 

האם מותר למשכיר לממש את שיק הביטחון של השוכר? 

רוב הסכמי השכירות כוללים סעיפים אשר באים להגן על המשכיר, וזאת באמצעות בטוחות וערבונות שנועדו להבטיח את קבלת דמי השכירות ותשלומים לגופים השונים. אך הבטוחות הכספיות לא מתירות למשכיר לפנות את השוכר אשר מסרב להתפנות מהדירה. לכן קבע המחוקק כי ניתן לגשת לבית המשפט ולהגיש תביעה לפינוי מושכר בהליך מזורז. הכוונה היא להליך הנמשך פרק זמן קצר יחסית ויכול להסתיים 90-60 יום ממועד הגשת כתב התביעה לפינוי מושכר, בסדר דין מקוצר, וזאת בניגוד לתביעה רגילה שהטיפול בה יכול לארוך חודשים רבים. 

ומה אם השוכר מסרב להתפנות גם לאחר שהתקבל פסק דין לפינוי מושכר? 

במקרה זה יש לפתוח תיק בהוצאה לפועל בגין פסק הדין, ולממש את פסק הדין לפינוי דייר שלא משלם, ולבסוף יהיה ניתן להוציאו מן הדירה בהמצאות קבלני משנה מטעם ההוצאה לפועל, בסיוע אנשי מקצוע כגון: פורץ מנעולים, משאיות הובלה וגם נוכחות משטרה למקרה הצורך. קבלן הביצוע פורץ את הדלת הכניסה ומפנה את השוכר הסרבן עם חפציו ומחליף את המנעול.