מגזין ה-Wallpaper מסמן את 7 פלאי האדריכלות של ישראל
מגזין העיצוב הבינלאומי Wallpaper, שם את ישראל במרכז המהדורה המסכמת של 2014, במסגרת מוסף מיוחד, שכותרתו "Israel Revealed", מתמקד המגזין בהיבטים שונים של היצירה הישראלית, בתחומי העיצוב, אדריכלות, אופנה ועוד. לטובת המוסף המיוחד, בחרו עורכי Wallpaper לחבור לאבן קיסר כשותפה מרכזית.
כאשר החליטה מערכת המגזין להקדיש כתבה למבנים הייחודיים והמעניינים בישראל, ופנתה לקהילת האדריכלות הישראלית לסייע לה לסמן אותם, התשובות שהתקבלו היו מגוונות ובלתי צפויות, בדומה לנוף העירוני של ישראל בכללותו. המבנים שנבחרו הם מתקופות זמן שונות, ומשקפים סגנונות בניה ישראלית לאורך השנים.
"שבעת פלאי האדריכלות של ישראל" על-פי מגזין Wallpaper הינם: 1. האגף החדש במוזיאון תל-אביב לאמנות, אשר תוכנן על-ידי פרסטון סקוט כהן. המבנה ההיי-טקיסטי, אשר נפתח בשנת 2011, מהווה ניגוד חזק למבנה הישן של המוזיאון, העשוי בטון ברוטאלי וכבד. האגף החדש מעמיד את ישראל בחוד החנית העולמית בעיצוב מוזיאונים ומפנה זרקור לדיון על אדריכלות דיגיטלית.
2. אנדרטת חטיבת הנגב, אשר תוכננה על-ידי דני קרוון, המנציחה את כיבוש באר-שבע ואת הישגי חטיבת הנגב של הפלמ"ח. האנדרטה מורכבת מ- 18 צורות גיאומטריות העשויות בטון גולמי, אשר כל אחת מהן מהווה סמל מופשט של מלחמה.
3. המוזיאון לאמנות עין-חרוד, אשר תוכנן בשנות ה- 30' על-ידי שמואל ביקלס, הוא אחד ממוסדות האמנות הראשונים שנבנו במדינת ישראל. עיצוב המוזיאון מתבסס על שימוש באור טבעי והאופן שבו הוא חודר את הבניין, תוך ניצול מלא של תנאי האקלים.
4. בית ויצמן, אשר תוכנן על-ידי אריך מנדלסון באמצע שנות ה- 30' של המאה ה-20 עבור הנשיא הראשון של מדינת ישראל, חיים ויצמן. הבית מורכב משלושה אלמנטים מרכזיים: אכסדרה (שדרת עמודים מקורה המוצבת במבואה), גוף גלילי המהווה את גרם המדרגות וחצר. אלמנטים אלה הם שהפכו את המבנה לסמל מקומי.
5. בית הלוחם בבאר שבע, אשר תוכנן על-ידי קימל אשכולות אדריכלים, הוא מרכז שיקום לנכי מלחמה המעוצב בסגנון נון-קונפורמיסטי. המבנה מעוצב כמסלעה מסודרת מוקפת גשרים, המאפשרים נגישות ציבורית לבעלי צרכים מיוחדים.
6. מוזיאון העיצוב בחולון, שתוכנן על-ידי רון ארד, נבנה בשנת 2010 בהשקעה של עשרות מיליוני שקלים וכולל שני אולמות תצוגה מרכזיים.
7. המאיץ על שם קופלר במרכז קנדה לפיזיקה גרעינית, אשר תוכנן על-ידי משה הראל, נבנה בשנת 1975, אך מזכיר מאוד במראהו את מגדל איינשטיין הגרמני שתוכנן על-ידי אריך מנדלסון והוקם בשנות ה-20' של המאה הקודמת. מדובר במבנה בטון מודרניסטי בעיצוב שונה וייחודי המעניק לו מראה השאוב מעולמות המדע הבדיוני, כפי שהיה מקובל בשנות ה- 60' וה- 70'.
מבנים נוספים אותם מציין המגזין כייחודיים, אך לא זכו להיכנס לרשימה הסופית, הם מוזיאון ישראל בירושלים אשר תוכנן על-ידי אל מניספלד והיכל התרבות בתל-אביב, אשר נבנה בשנת 1957.
