פישר לא ויתר: ב"י רכש יותר מ-650 מיליון דולרים אך היציג איבד 0.3% במסחר
הדולר נחלש לאחר יום מסחר תנודתי במיוחד בו המנהלה מלחמה של ממש בין הסוחרים לבין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהורה על רכישות של מעל ל-650 מיליון דולר במספר התערבויות על מנת להגן על שער הדולר.
קצת אחרי השעה 9:00 בבוקר, נפל הדולר בשיעור של 0.8% לרמה של 3.57 שקלים. הדבר הביא את פישר להתחיל לרכוש דולרים באגרסיביות ולפי הערכות - עד כה רכש בנק ישראל סכום של 500 מיליון דולר. הפעולה של פישר הקפיצה של שער הדולר קרוב לרמה של 3.60 שקלים אבל לא מעבר לרמה הזו. בשיחה עם Bizportal אמר היום סוחר בכיר כי "יש פה מלחמה של ממש וסוג של חגיגה מצד המוכרים, פישר עומד לבד מהצד השני אבל יש כוח גדול שמחליש את הדולר.
עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.28% ושערכו היציג נקבע ברמה של 3.591 שקל. מנגד, האירו רשם התחזקות חדה של 0.92% ושערו היציג נקבע על 5.0238 שקל.
במקביל למלחמה שהתנהלה בשוק המטבעות, היום פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח הסתכמו בחודש שעבר ב-66.2 מיליארד דולר, כמות שיא. לצורך השוואה, בתחילת שנות האלפיים עמדו יתרות המט"ח על פחות משליש, כ-20 מיליארד דולר. אמצע שנות התשעים יתרות המט"ח עמדו על 7-8 מיליארד דולר.
"פישר היה פזיז"
שלמה מעוז, הכלכלן של אקסלנס, אמר בשיחה עם Bizportal כי "פישר היה פזיז, הוא לא היה צריך להעלות את הריבית. יש דרכים אחרות להתמודד עם שוק הנדל"ן".
לדברי מעוז, לאחר שהריבית כבר עלתה, על בנק ישראל למצוא דרכי השקעה מגוונות יותר ליתרות המט"ח הגבוהות: "כעת לפישר אין ברירה אלא לרכוש דולרים אבל עולה השאלה - מה עושים עם הדולרים. פישר צריך להקים קרן השקעות מיוחדת ולא להמשיך בקונספציה הישנה של השקעה באג"ח ממשלות. את הכסף צריך להשקיע בצורה מגוונות באפיקים שונים".
"היינו רוצים לראות יותר פעילות נגד ספקולנטים, כמו במדינות אחרות"
"בנק ישראל לא היה צריך להעלות את הריבית בפעמיים האחרונות וזה רק החמיר את המצב", כך הגיב אורי יהודאי בשיחה עם Bizportal לצניחה הנוספת בשערו של הדולר אשר חצה מטה את רף ה-3.6 שקלים. מצד אחד, אורי יהודאי המכהן יו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים תומך ומברך על המאמצים של בנק ישראל ברכישת הדולרים התומכים בשוק. עם זאת מהצד השני, אין כרגע במדינה אינפלציה והעלאות הריבית האחרונות יוצרות פערי ריבית מול המטבעות האחרים בעולם שפוגעים בנו.
"היינו רוצים לראות יותר פעילות של הממשלה בטיפול בהגנה על השער בצורה מסוימת מול ספקולנטים וזה קרה במדינות אחרות", אמר יהודאי, "המדינה צריכה להיות הרבה יותר רגישה לעלייה בעלויות על הסביבה העסקית של התעשייה אשר סובלת מהרעה מיום ליום".
ניסיונות הסיוע של בנק ישראל דומים באופיים לאלו שביצע לפני כשנתיים. בשיא המשבר במאי 2008 מחירו של הדולר עמד על כ-3.2 שקלים, לפני שבנק ישראל החל במהלך לרכישת דולרים אגרסיבי אשר סייע להתאוששות שלו.
לדבריו של אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, "העולם החל לחשוש מ"מלחמת המטבעות" ? כפי שהגדיר זאת שר האוצר הברזילאי (גואידו מנטגה) בשבוע שעבר. הכוונה למדינות שהחליטו להשתמש במטבעות שלהן ככלי של מדיניות להבראה ותרחיש זה טומן בחובו סכנה ממשית לכלכלת העולם בכלל, קבע דומיניק שטראוס קהאן (מנהל קרן המטבע הבינלאומית). הדולר יש לזכור, נחלש מול רוב מטבעות העולם ומתנהג בהתאם גם מול השקל. בנוסף קיימת בעיה במדיניות שער החליפין הסינית שאינה תורמת ליציבות"
עוד אומר אלדד, כי "במקביל לכל זאת ניתן לראות שמחירי הזהב (והסחורות) מרקיעים שחקים ושוברים שיאים של כל הזמנים - זו אינדיקציה נוספת לכך שמשקיעים בכל העולם נפטרים מהדולרים ומחליפים אותם בזהב, שנחשב בטוח יותר בימי אי ודאות כלכלית. להערכתי הדולר קרוב לתחתית ורק שינויים גלובליים או ביצועי יתר של הכלכלה האמריקאית ישנו את המגמה. יש לזכור שבשוק המטבעות קשה מאוד לחזות את הכיוון ואסור להספיד אף מטבע (ראו מקרה היורו בחודשים האחרונים)."
בעולם: האירו מתחזק מעל ל-1.4 שקל
בעולם, האירו נסחר סביב רמה של 1.4 דולר לאירו, לאחר החלטת הריבית באירופה. היום פרסם הבנק המרכזי באירופה, כמו גם עמיתו באנגליה, כי שיעור הריבית יוותר ללא שינוי ברמת השפל. החלטה זו הייתה בהתאם לצפוי בשוק.
במהלך מסיבת העיתונאים, נגיד הבנק האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר ברקע להתחזקות האחרונה של האירו בעולם ומל הדולר בפרט, כי התנודתיות הגבוהה במסחר במטבעות פוגעת במאמצים לקיים יציבות כלכלית.
גרף המסחר בדולר-שקל היום

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.

מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
מחירי הדירות נמצאים כבר חמישה חודשים ברצף של ירידות, כך לפי נתוני הלמ"ס. שגם ככה מודדים בצורה לא נכונה. אבל נניח שהם כן היו מודדים באופן שמשקף את המציאות - עדיין, מאחורי הנתון של הירידות מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שבה המחירים בשטח יורדים בקצב חד יותר, אבל “על הנייר” הם מוצגים גבוהים יותר.
ההסבר לכך טמון בצורת המדידה של הלמ"ס ובאינטרס של גורמים מרכזיים בשוק לשמור על “מחיר רשמי” גבוה. לפי הלמ"ס, נרשמה ירידה של כ-0.2% במחירים בחודש האחרון, ובסך הכול ירידה מצטברת של 16% במספר העסקאות בשנה החולפת. אבל חשוב להבין: הנתונים עצמם מתפרסמים בעיכוב של כחודשיים וחצי, הם מתבססים על שכר דירה ולא על מחירי דירות למכירה, ובעיקר - אינם משקללים לתוכם את מבצעי המימון וההטבות שמעניקים היזמים כדי להניע מכירות.
במילים אחרות, התמונה שמוצגת לציבור רחוקה מלשקף את מה שקורה באמת בשטח. ובשטח, הקבלנים עושים הכול כדי לא להוריד את תג המחיר הרשמי של הדירות. במקום זה, הם מציעים חבילות שמגלמות הנחות משמעותיות: משכנתאות של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר דירה עד האכלוס, ואף ריהוט ושדרוגים חינם.
ערכן של הטבות כאלו יכול להגיע למאות אלפי שקלים, כלומר מדובר בהנחות לכל דבר - רק שהן מוחבאות היטב ולא נרשמות בנתונים הרשמיים. מי שעומדים מאחורי הרצון לשמור על מחירים גבוהים הם שלושה גורמים עיקריים: הבנקים, שמחזיקים תיקי משכנתאות ענקיים וירידת מחירים חדה תפגע ישירות בשווי הבטוחות שלהם. וכפועל יוצא מכך תסכן את המערכת הפיננסית. בנוסף, רשות המסים אשר מבוססת על גביית מס רכישה ומס שבח, ולכן ירידות חדות במחירי הדירות משמען ירידה חדה בהכנסות המדינה. וגם המממנים החיצוניים, ובראשם גופים מוסדיים שהעמידו ליזמים הלוואות וליווי פרויקטים, אשר ירידת ערך חדה עלולה להוביל אצלם לפגיעה בקובננטים (אמות מידה) פיננסיים ולסכן את כספי המשקיעים.
- ינקי קוינט לביזפורטל: "יצרנו אפקט דומינו בשדה דב ומחירי הדירות החלו לרדת בכל הארץ"
- מחירי הדירות בגבעתיים ועסקאות אחרונות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במצב הזה, כל המערכת פועלת יחד - גם אם לא במודע כדי לשמר את רמות המחירים. התוצאה היא קיפאון: ירידה אמיתית שמורגשת בשטח, מול שמירה מלאכותית על מחיר רשמי גבוה במדדים ובנתונים שמוצגים לציבור. כל זאת מבלי להסביר לציבור את מה שהוא לא יכול להבין וכל בר-דעת לא יבין. הרי שיעור ראשון בכלכלה הוא שמחיר שיווי משקל נקבע בידי ביקוש והיצע. אז איך יכול להיות מצב שבו כמעט ואין עסקאות בשוק הדירות - ולראייה הקצב הנמוך שמתרחש בשוק הנדל"ן למגורים - שעל פי נתוני סקירת הכלכלן הראשי באוצר - הוא עומד על הרמה הנמוכה ביותר מאז תחילת שנות האלפיים. ועדיין - הירידות במחירי הדירות הם לא כפי שהיה אמור להיות - לולא היו נשלטות בפועל וזזות בהתאם לרצון הגורמים בעלי האינטרס.