פישר לא ויתר: ב"י רכש יותר מ-650 מיליון דולרים אך היציג איבד 0.3% במסחר

בנק ישראל רכש מעל ל-650 מיליון דולר. שלמה מעוז: "פישר היה פזיז עם העלאת הריבית." אורי יהודאי: "המדינה צריכה לפעול נגד הספקולנטים"

הדולר נחלש לאחר יום מסחר תנודתי במיוחד בו המנהלה מלחמה של ממש בין הסוחרים לבין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהורה על רכישות של מעל ל-650 מיליון דולר במספר התערבויות על מנת להגן על שער הדולר.

קצת אחרי השעה 9:00 בבוקר, נפל הדולר בשיעור של 0.8% לרמה של 3.57 שקלים. הדבר הביא את פישר להתחיל לרכוש דולרים באגרסיביות ולפי הערכות - עד כה רכש בנק ישראל סכום של 500 מיליון דולר. הפעולה של פישר הקפיצה של שער הדולר קרוב לרמה של 3.60 שקלים אבל לא מעבר לרמה הזו. בשיחה עם Bizportal אמר היום סוחר בכיר כי "יש פה מלחמה של ממש וסוג של חגיגה מצד המוכרים, פישר עומד לבד מהצד השני אבל יש כוח גדול שמחליש את הדולר.

עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.28% ושערכו היציג נקבע ברמה של 3.591 שקל. מנגד, האירו רשם התחזקות חדה של 0.92% ושערו היציג נקבע על 5.0238 שקל.

במקביל למלחמה שהתנהלה בשוק המטבעות, היום פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח הסתכמו בחודש שעבר ב-66.2 מיליארד דולר, כמות שיא. לצורך השוואה, בתחילת שנות האלפיים עמדו יתרות המט"ח על פחות משליש, כ-20 מיליארד דולר. אמצע שנות התשעים יתרות המט"ח עמדו על 7-8 מיליארד דולר. פישר בונה הר של דולרים - בהרחבה

"פישר היה פזיז"

שלמה מעוז, הכלכלן של אקסלנס, אמר בשיחה עם Bizportal כי "פישר היה פזיז, הוא לא היה צריך להעלות את הריבית. יש דרכים אחרות להתמודד עם שוק הנדל"ן".

לדברי מעוז, לאחר שהריבית כבר עלתה, על בנק ישראל למצוא דרכי השקעה מגוונות יותר ליתרות המט"ח הגבוהות: "כעת לפישר אין ברירה אלא לרכוש דולרים אבל עולה השאלה - מה עושים עם הדולרים. פישר צריך להקים קרן השקעות מיוחדת ולא להמשיך בקונספציה הישנה של השקעה באג"ח ממשלות. את הכסף צריך להשקיע בצורה מגוונות באפיקים שונים".

"היינו רוצים לראות יותר פעילות נגד ספקולנטים, כמו במדינות אחרות"

"בנק ישראל לא היה צריך להעלות את הריבית בפעמיים האחרונות וזה רק החמיר את המצב", כך הגיב אורי יהודאי בשיחה עם Bizportal לצניחה הנוספת בשערו של הדולר אשר חצה מטה את רף ה-3.6 שקלים. מצד אחד, אורי יהודאי המכהן יו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים תומך ומברך על המאמצים של בנק ישראל ברכישת הדולרים התומכים בשוק. עם זאת מהצד השני, אין כרגע במדינה אינפלציה והעלאות הריבית האחרונות יוצרות פערי ריבית מול המטבעות האחרים בעולם שפוגעים בנו.

"היינו רוצים לראות יותר פעילות של הממשלה בטיפול בהגנה על השער בצורה מסוימת מול ספקולנטים וזה קרה במדינות אחרות", אמר יהודאי, "המדינה צריכה להיות הרבה יותר רגישה לעלייה בעלויות על הסביבה העסקית של התעשייה אשר סובלת מהרעה מיום ליום".

ניסיונות הסיוע של בנק ישראל דומים באופיים לאלו שביצע לפני כשנתיים. בשיא המשבר במאי 2008 מחירו של הדולר עמד על כ-3.2 שקלים, לפני שבנק ישראל החל במהלך לרכישת דולרים אגרסיבי אשר סייע להתאוששות שלו.

לדבריו של אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, "העולם החל לחשוש מ"מלחמת המטבעות" ? כפי שהגדיר זאת שר האוצר הברזילאי (גואידו מנטגה) בשבוע שעבר. הכוונה למדינות שהחליטו להשתמש במטבעות שלהן ככלי של מדיניות להבראה ותרחיש זה טומן בחובו סכנה ממשית לכלכלת העולם בכלל, קבע דומיניק שטראוס קהאן (מנהל קרן המטבע הבינלאומית). הדולר יש לזכור, נחלש מול רוב מטבעות העולם ומתנהג בהתאם גם מול השקל. בנוסף קיימת בעיה במדיניות שער החליפין הסינית שאינה תורמת ליציבות"

עוד אומר אלדד, כי "במקביל לכל זאת ניתן לראות שמחירי הזהב (והסחורות) מרקיעים שחקים ושוברים שיאים של כל הזמנים - זו אינדיקציה נוספת לכך שמשקיעים בכל העולם נפטרים מהדולרים ומחליפים אותם בזהב, שנחשב בטוח יותר בימי אי ודאות כלכלית. להערכתי הדולר קרוב לתחתית ורק שינויים גלובליים או ביצועי יתר של הכלכלה האמריקאית ישנו את המגמה. יש לזכור שבשוק המטבעות קשה מאוד לחזות את הכיוון ואסור להספיד אף מטבע (ראו מקרה היורו בחודשים האחרונים)."

בעולם: האירו מתחזק מעל ל-1.4 שקל

בעולם, האירו נסחר סביב רמה של 1.4 דולר לאירו, לאחר החלטת הריבית באירופה. היום פרסם הבנק המרכזי באירופה, כמו גם עמיתו באנגליה, כי שיעור הריבית יוותר ללא שינוי ברמת השפל. החלטה זו הייתה בהתאם לצפוי בשוק.

במהלך מסיבת העיתונאים, נגיד הבנק האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר ברקע להתחזקות האחרונה של האירו בעולם ומל הדולר בפרט, כי התנודתיות הגבוהה במסחר במטבעות פוגעת במאמצים לקיים יציבות כלכלית. להחלטת הריבית ודבריו של טרישה בהרחבה

גרף המסחר בדולר-שקל היום

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות
ראיון

השמאית שמזהירה: ״לא רואה איך מחירי הדירות ירדו״

גלי אפל-קסטל מתארת עלייה ברורה בביקושים, הטבות יצירתיות מצד הקבלנים והיזמים, ורוכשים שחוזרים לשוק מתוך ביקושים אמיתיים; לדבריה, גם בשנים הקרובות השוק צפוי לנוע סביב יציבות ועליות מתונות - אך לא ירידות

צלי אהרון |

השנתיים האחרונות התאפיינו בריבית גבוהה, מלחמה ארוכה, אי-ודאות כלכלית, ירידה בעסקאות והמתנה ממושכת של רוכשים שחיכו על הגדר. בשיחה עם שמאית המקרקעין  גלי אפל-קסטל מנכ״לית ״דיור פלוס״, בשבועות האחרונים משהו משתנה, לשאלה איך היא רואה את השוק בזמן הנוכחי היא משיבה: ״שוק הנדל״ן מתעורר - והפעם זה נראה אמיתי״. היא מתארת תהליך הדרגתי ומדוד של חזרה לשוק. היא מוסיפה כי לא מדובר בתוצאה על התלהבות רגעית מצד הרוכשים, אלא של שילוב בין צורך אמיתי לבין תחושת מציאות חדשה שמחלחלת לציבור. ״אנחנו רואים עלייה ממשית בכמות הפניות, בפגישות ובשיחות עם לקוחות״.

מצד שני היא מצננת ומרגיעה, ״זה לא גל היסטרי, ולא מדובר על ביקוש פרוע - אלא על תנועה בריאה שמגיעה מתוך הבנה שהמתנה ממושכת לא בהכרח משרתת את הרוכשים״. אפל-קסטל מתארת מצב של ״פקק ביקושים״: אנשים שישבו בצד חודשים ארוכים - חלקם בגלל ריבית, חלקם בגלל מלחמה, חלקם פשוט בגלל פחד מאי הודאות שכעת מתחילים לחזור. “יש עלייה ברורה בכמות הזכאים שפונים, בכמות המתעניינים, וגם בעסקאות שנסגרות מהר יחסית״. ומה לגבי השנה האחרונה, השוק היה קפוא? ״אני לא אומרת שהשוק היה ׳קפוא׳ לגמרי, אבל בהחלט הייתה האטה עמוקה, ופתאום רואים משהו אחר. זה לא שינוי חד, אבל הוא עקבי״.


גלי אפל-קסטל. קרדיט: אופיר אברהמוב

20/80 מתחיל להיעלם, הטבות אחרות תופסות את המקום

אחד התמריצים לתופעה שהיא מתארת הוא התמעטות ההטבות שמעניקים היזמים והקבלנים דרך מבצעי ה-90/10 - 20/80. אפל-קסטל מסבירה שבשנה האחרונה, כדי להתמודד עם הביקושים הנמוכים, יזמים הציעו שורה ארוכה של הקלות שמבטאות ירידה מסוימת במחירי הדירות - אך כעת חלק מהן הולכות ונעלמות. לדוגמא, פרויקטים באזור רחובות שהיו בעבר עם 20/80, כבר לא מציעים את ההטבות האלה״ היא מסבירה ש״זה לא שהם העלו מחירים - אלא הם פשוט לא צריכים לתת את אותם תנאים נדיבים כמו לפני חצי שנה״. לגבי הביקושים היום היא אומרת שהיא מזהה זינוק בפניות של רוכשים שממהרים לנצל את ההטבות שעוד קיימות: ״יש תחושה באוויר שהחלון עלול להיסגר״.

מה לגבי צמצום תכניות מחיר למשתכן? האם זה יעמיס עוד ביקושים על השוק?