פישר לא ויתר: ב"י רכש יותר מ-650 מיליון דולרים אך היציג איבד 0.3% במסחר

בנק ישראל רכש מעל ל-650 מיליון דולר. שלמה מעוז: "פישר היה פזיז עם העלאת הריבית." אורי יהודאי: "המדינה צריכה לפעול נגד הספקולנטים"

הדולר נחלש לאחר יום מסחר תנודתי במיוחד בו המנהלה מלחמה של ממש בין הסוחרים לבין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהורה על רכישות של מעל ל-650 מיליון דולר במספר התערבויות על מנת להגן על שער הדולר.

קצת אחרי השעה 9:00 בבוקר, נפל הדולר בשיעור של 0.8% לרמה של 3.57 שקלים. הדבר הביא את פישר להתחיל לרכוש דולרים באגרסיביות ולפי הערכות - עד כה רכש בנק ישראל סכום של 500 מיליון דולר. הפעולה של פישר הקפיצה של שער הדולר קרוב לרמה של 3.60 שקלים אבל לא מעבר לרמה הזו. בשיחה עם Bizportal אמר היום סוחר בכיר כי "יש פה מלחמה של ממש וסוג של חגיגה מצד המוכרים, פישר עומד לבד מהצד השני אבל יש כוח גדול שמחליש את הדולר.

עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.28% ושערכו היציג נקבע ברמה של 3.591 שקל. מנגד, האירו רשם התחזקות חדה של 0.92% ושערו היציג נקבע על 5.0238 שקל.

במקביל למלחמה שהתנהלה בשוק המטבעות, היום פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח הסתכמו בחודש שעבר ב-66.2 מיליארד דולר, כמות שיא. לצורך השוואה, בתחילת שנות האלפיים עמדו יתרות המט"ח על פחות משליש, כ-20 מיליארד דולר. אמצע שנות התשעים יתרות המט"ח עמדו על 7-8 מיליארד דולר. פישר בונה הר של דולרים - בהרחבה

"פישר היה פזיז"

שלמה מעוז, הכלכלן של אקסלנס, אמר בשיחה עם Bizportal כי "פישר היה פזיז, הוא לא היה צריך להעלות את הריבית. יש דרכים אחרות להתמודד עם שוק הנדל"ן".

לדברי מעוז, לאחר שהריבית כבר עלתה, על בנק ישראל למצוא דרכי השקעה מגוונות יותר ליתרות המט"ח הגבוהות: "כעת לפישר אין ברירה אלא לרכוש דולרים אבל עולה השאלה - מה עושים עם הדולרים. פישר צריך להקים קרן השקעות מיוחדת ולא להמשיך בקונספציה הישנה של השקעה באג"ח ממשלות. את הכסף צריך להשקיע בצורה מגוונות באפיקים שונים".

"היינו רוצים לראות יותר פעילות נגד ספקולנטים, כמו במדינות אחרות"

"בנק ישראל לא היה צריך להעלות את הריבית בפעמיים האחרונות וזה רק החמיר את המצב", כך הגיב אורי יהודאי בשיחה עם Bizportal לצניחה הנוספת בשערו של הדולר אשר חצה מטה את רף ה-3.6 שקלים. מצד אחד, אורי יהודאי המכהן יו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים תומך ומברך על המאמצים של בנק ישראל ברכישת הדולרים התומכים בשוק. עם זאת מהצד השני, אין כרגע במדינה אינפלציה והעלאות הריבית האחרונות יוצרות פערי ריבית מול המטבעות האחרים בעולם שפוגעים בנו.

"היינו רוצים לראות יותר פעילות של הממשלה בטיפול בהגנה על השער בצורה מסוימת מול ספקולנטים וזה קרה במדינות אחרות", אמר יהודאי, "המדינה צריכה להיות הרבה יותר רגישה לעלייה בעלויות על הסביבה העסקית של התעשייה אשר סובלת מהרעה מיום ליום".

ניסיונות הסיוע של בנק ישראל דומים באופיים לאלו שביצע לפני כשנתיים. בשיא המשבר במאי 2008 מחירו של הדולר עמד על כ-3.2 שקלים, לפני שבנק ישראל החל במהלך לרכישת דולרים אגרסיבי אשר סייע להתאוששות שלו.

לדבריו של אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, "העולם החל לחשוש מ"מלחמת המטבעות" ? כפי שהגדיר זאת שר האוצר הברזילאי (גואידו מנטגה) בשבוע שעבר. הכוונה למדינות שהחליטו להשתמש במטבעות שלהן ככלי של מדיניות להבראה ותרחיש זה טומן בחובו סכנה ממשית לכלכלת העולם בכלל, קבע דומיניק שטראוס קהאן (מנהל קרן המטבע הבינלאומית). הדולר יש לזכור, נחלש מול רוב מטבעות העולם ומתנהג בהתאם גם מול השקל. בנוסף קיימת בעיה במדיניות שער החליפין הסינית שאינה תורמת ליציבות"

עוד אומר אלדד, כי "במקביל לכל זאת ניתן לראות שמחירי הזהב (והסחורות) מרקיעים שחקים ושוברים שיאים של כל הזמנים - זו אינדיקציה נוספת לכך שמשקיעים בכל העולם נפטרים מהדולרים ומחליפים אותם בזהב, שנחשב בטוח יותר בימי אי ודאות כלכלית. להערכתי הדולר קרוב לתחתית ורק שינויים גלובליים או ביצועי יתר של הכלכלה האמריקאית ישנו את המגמה. יש לזכור שבשוק המטבעות קשה מאוד לחזות את הכיוון ואסור להספיד אף מטבע (ראו מקרה היורו בחודשים האחרונים)."

בעולם: האירו מתחזק מעל ל-1.4 שקל

בעולם, האירו נסחר סביב רמה של 1.4 דולר לאירו, לאחר החלטת הריבית באירופה. היום פרסם הבנק המרכזי באירופה, כמו גם עמיתו באנגליה, כי שיעור הריבית יוותר ללא שינוי ברמת השפל. החלטה זו הייתה בהתאם לצפוי בשוק.

במהלך מסיבת העיתונאים, נגיד הבנק האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר ברקע להתחזקות האחרונה של האירו בעולם ומל הדולר בפרט, כי התנודתיות הגבוהה במסחר במטבעות פוגעת במאמצים לקיים יציבות כלכלית. להחלטת הריבית ודבריו של טרישה בהרחבה

גרף המסחר בדולר-שקל היום

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף
ניתוח

לזה הקבלנים לא ציפו - מבול של ביטולי עסקאות בפתח

הרוכשים במבצעים של 80/20, 90/10 מגלים שהעסקה שהם עשו כבר לא טובה - גל של ביטולים צפוי השנה ומה יציעו הקבלנים לרוכשים כדי שהעסקה לא תבוטל?

רן קידר |

זוכרים את מבצעי 90/10? מבצעים מפתים מאוד לרכישת דירה שניתנו בשלוש השנים האחרונות. ה-90/10 היה חלק ממשפחה של מבצעים כשה-80/20 היה הדומיננטי בהם. במבצעים האלו קיבלתם מתנה ענקית - הקבלן אמר לכם, הדירה תהיה מוכנה בערך עוד 2-3 שנים, אבל אתם משלמים רק 20% עכשיו ובמסירה את היתר. "מה, אתה רציני?",  "כן, הכל בשבילכם". 

רבבות דירות נמכרו במבצעים כאלו ואז הגיע בנק ישראל וסיים את החגיגה. הוא ביקש יותר ביטחונות מהבנקים שמממנים עסקאות במבצעי הנחה מימונית. יותר ביטחונות לבנקים זה יותר ריבית ללווים. הרי ברור שאם בנק מרתק יותר הון להלוואה הוא יגלגל את זה על הלווים. במילים אחרות, בנק ישראל פגע בעצם ברוכשי דירות כי הריבית שלהם עלתה, אבל הוא בהחלט הפחית דרמטית את העסקאות האלו. 

הרוכשים בינתיים מחכים. הם שילמו 10%, 20% מערך הדירה, אבל זה לא מסתכם בכך - הם סיפקו לקבלן עסקת קנייה, הקבלן הלך עם העסקה לבנק וקיבל מימון. המימון הזה חליפי למימון  אחר שהקבלן מקבל מהבנק, רק שהוא מימון טוב יותר - כי המימון הזה הוא בעצם משכנתא של הרוכש שהקבלן אחראי לשלמה עד המסירה. כלומר, הרוכש בפועל לקח משכנתא שהקבלן אחראי עליה. זה נראה לכם עניין טכני בלבד, אבל הכל טוב ויפה כל עוד הרוכשים באמת רוצים ויכולים לקנות את הדירה. כשהם מתחרטים ולא רוצים לממש את "האופציה" הזו - מתחילות בעיות.

למה בעצם? כי המשכנתא על שמם. כי יש קנסות שהם צריכים לשלם מעבר לתשלום של 10% ו-20%. הכל תלוי בהסכם הספציפי של הרוכשים מול הקבלן, אבל לרוב זה לא ניתוק ברגע. ולמה שיהיה ניתוק והם ירצו לבטל את העסקה? שימו לב למצב הבא: מי שרכש לפני שנתיים ושילם 20%, פתאום מגלה שהוא לא קיבל בכלל הנחה בהינתן ירידת המחירים של קרוב ל-10% בשטח בשנה האחרונה. בתל אביב הירידות חזקות ביותר, בכל הארץ (כמעט) בין 5% ל-10%. ירושלים חריגה בעלייה.

ואז מתקבל הדבר הבא - ההנחה בעסקה ה-80/20 שהיא בעצם מלאכותית מוערכת ב-6%-7%. במקום לשלם 80% מערך הדירה באופן ליניארי על פני שנתיים, אתה כרוכש מקבל גרייס של שנה. מימונית זה לשלם 80% בסוף במקום ממוצע--מח"מ של קצת יותר משנה. כלומר קיבלתם גרייס של שנה על 80% בהלוואת-משכנתא בריבית של 5.5%. מדובר על הטבה של 4.4%. אם הדירה היא למסירה בעוד 3 שנים ההטבה היא 6.6%. 

דירה להשכרה (שלומי יוסף)דירה להשכרה (שלומי יוסף)

מי הזכאים החדשים לסבסוד שכר הדירה?

משרד הבינוי והשיכון והביטוח הלאומי מנסים לבלום את העלייה ביוקר המחיה באמצעות מהלך יזום לאיתור זכאים לסיוע בשכר דירה, שכולל פנייה ישירה לעשרות אלפי אזרחים במטרה להגדיל את מימוש הזכויות ולהקל על שוכרי הדירות

רן קידר |

עוד לפני שהאטה בשוק הדירות מקבלת את הכותרת "משבר", מצב העניינים הנוכחי כבר זולג מזה זמן רב לשוק השכירות, שרק הולך ועולה, בעיקר בעקבות היעדרותם של המשקיעים מהדירות החדשות, ועוד יותר לאור מלאי הדירות הריקות, שעומד על כ-83 אלף דירות ברחבי הארץ. 

וכך, במאמץ להקל על אוכלוסיית שוכרי הדירות משרד הבינוי והשיכון והמוסד לביטוח לאומי השלימו בימים האחרונים מהלך משותף וראשון מסוגו, המציב בלב העשייה הממשלתית מיצוי הזכויות מול האזרחים הזכאים להם. במסגרת שיתוף הפעולה, ולאחר עבודת מטה מקצועית ומעמיקה אותרו מקבלי הקצבאות המזכות בסיוע בשכר דירה ממשרד הבינוי והשיכון. לאחר מכן ביצענו מהלך יזום לאיתור זכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בשכ"ד ובהמשך התבצעה פנייה ישירה אליהם. 

החל מהחודש ישלחו מסרונים לכ-40 אלף אזרחים שנמצאו כזכאים פוטנציאליים לקבלת סיוע בתשלום שכר הדירה, זאת במטרה לעודד מימוש זכויות ולהנחותם כיצד לפעול. המסרונים מפנים את הזכאים הפוטנציאליים להגשת בקשה בצורה מקוונת, או לחלופין לאחד מסניפי חברות ההרשמה של המשרד הנותנות שירותים בנושא סיוע בדיור. יצויין כי מדובר במהלך שיכנס לעבודה השוטפת של המשרד, ומסרונים בנושא מיצוי הזכויות ישלחו גם בעתיד אל אלו שהמערכת תזהה שהינם זכאים פוטנציאליים.

שר הבינוי והשיכון, חיים כץ: "זהו מהלך חברתי תקדימי שמבטא שינוי תפיסה בשירות לאזרח ויבואו עוד אחריו. מדיניות משרד הבינוי והשיכון בהובלתי פועלת ביוזמה ואינה ממתינה לפנייה מהאזרח. אני מברך על שיתוף הפעולה עם הביטוח הלאומי, באמצעותו אנו ממשים זכויות ומוודאים שהסיוע בשכר דירה מגיע לזכאים. נמשיך להסיר חסמים ולשפר את השירות לאזרחי ישראל.״ 

מנכ״ל משרד הבינוי והשיכון, יהודה מורגנשטרן: “זהו אחד המהלכים החשובים שקידמנו בשנים האחרונות בתחום השירות לאזרח. לאחר עבודת עומק מקצועית ארוכה, חיברנו בין תהליכים, מאגרי מידע וגורמי ביצוע, כדי לעבור מתפיסה תגובתית לתפיסה יזומה של מיצוי זכויות. המהלך משקף את תפיסת המשרד, מדיניות שנשענת על נתונים, מקצועיות ושיתוף פעולה בין משרדי, ומטרתה אחת: להקל על האזרח, לצמצם בירוקרטיה ולוודא שהסיוע הממשלתי מגיע לכל מי שזכאי."