פישר לא ויתר: ב"י רכש יותר מ-650 מיליון דולרים אך היציג איבד 0.3% במסחר

בנק ישראל רכש מעל ל-650 מיליון דולר. שלמה מעוז: "פישר היה פזיז עם העלאת הריבית." אורי יהודאי: "המדינה צריכה לפעול נגד הספקולנטים"

הדולר נחלש לאחר יום מסחר תנודתי במיוחד בו המנהלה מלחמה של ממש בין הסוחרים לבין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהורה על רכישות של מעל ל-650 מיליון דולר במספר התערבויות על מנת להגן על שער הדולר.

קצת אחרי השעה 9:00 בבוקר, נפל הדולר בשיעור של 0.8% לרמה של 3.57 שקלים. הדבר הביא את פישר להתחיל לרכוש דולרים באגרסיביות ולפי הערכות - עד כה רכש בנק ישראל סכום של 500 מיליון דולר. הפעולה של פישר הקפיצה של שער הדולר קרוב לרמה של 3.60 שקלים אבל לא מעבר לרמה הזו. בשיחה עם Bizportal אמר היום סוחר בכיר כי "יש פה מלחמה של ממש וסוג של חגיגה מצד המוכרים, פישר עומד לבד מהצד השני אבל יש כוח גדול שמחליש את הדולר.

עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.28% ושערכו היציג נקבע ברמה של 3.591 שקל. מנגד, האירו רשם התחזקות חדה של 0.92% ושערו היציג נקבע על 5.0238 שקל.

במקביל למלחמה שהתנהלה בשוק המטבעות, היום פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח הסתכמו בחודש שעבר ב-66.2 מיליארד דולר, כמות שיא. לצורך השוואה, בתחילת שנות האלפיים עמדו יתרות המט"ח על פחות משליש, כ-20 מיליארד דולר. אמצע שנות התשעים יתרות המט"ח עמדו על 7-8 מיליארד דולר. פישר בונה הר של דולרים - בהרחבה

"פישר היה פזיז"

שלמה מעוז, הכלכלן של אקסלנס, אמר בשיחה עם Bizportal כי "פישר היה פזיז, הוא לא היה צריך להעלות את הריבית. יש דרכים אחרות להתמודד עם שוק הנדל"ן".

לדברי מעוז, לאחר שהריבית כבר עלתה, על בנק ישראל למצוא דרכי השקעה מגוונות יותר ליתרות המט"ח הגבוהות: "כעת לפישר אין ברירה אלא לרכוש דולרים אבל עולה השאלה - מה עושים עם הדולרים. פישר צריך להקים קרן השקעות מיוחדת ולא להמשיך בקונספציה הישנה של השקעה באג"ח ממשלות. את הכסף צריך להשקיע בצורה מגוונות באפיקים שונים".

"היינו רוצים לראות יותר פעילות נגד ספקולנטים, כמו במדינות אחרות"

"בנק ישראל לא היה צריך להעלות את הריבית בפעמיים האחרונות וזה רק החמיר את המצב", כך הגיב אורי יהודאי בשיחה עם Bizportal לצניחה הנוספת בשערו של הדולר אשר חצה מטה את רף ה-3.6 שקלים. מצד אחד, אורי יהודאי המכהן יו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים תומך ומברך על המאמצים של בנק ישראל ברכישת הדולרים התומכים בשוק. עם זאת מהצד השני, אין כרגע במדינה אינפלציה והעלאות הריבית האחרונות יוצרות פערי ריבית מול המטבעות האחרים בעולם שפוגעים בנו.

"היינו רוצים לראות יותר פעילות של הממשלה בטיפול בהגנה על השער בצורה מסוימת מול ספקולנטים וזה קרה במדינות אחרות", אמר יהודאי, "המדינה צריכה להיות הרבה יותר רגישה לעלייה בעלויות על הסביבה העסקית של התעשייה אשר סובלת מהרעה מיום ליום".

ניסיונות הסיוע של בנק ישראל דומים באופיים לאלו שביצע לפני כשנתיים. בשיא המשבר במאי 2008 מחירו של הדולר עמד על כ-3.2 שקלים, לפני שבנק ישראל החל במהלך לרכישת דולרים אגרסיבי אשר סייע להתאוששות שלו.

לדבריו של אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, "העולם החל לחשוש מ"מלחמת המטבעות" ? כפי שהגדיר זאת שר האוצר הברזילאי (גואידו מנטגה) בשבוע שעבר. הכוונה למדינות שהחליטו להשתמש במטבעות שלהן ככלי של מדיניות להבראה ותרחיש זה טומן בחובו סכנה ממשית לכלכלת העולם בכלל, קבע דומיניק שטראוס קהאן (מנהל קרן המטבע הבינלאומית). הדולר יש לזכור, נחלש מול רוב מטבעות העולם ומתנהג בהתאם גם מול השקל. בנוסף קיימת בעיה במדיניות שער החליפין הסינית שאינה תורמת ליציבות"

עוד אומר אלדד, כי "במקביל לכל זאת ניתן לראות שמחירי הזהב (והסחורות) מרקיעים שחקים ושוברים שיאים של כל הזמנים - זו אינדיקציה נוספת לכך שמשקיעים בכל העולם נפטרים מהדולרים ומחליפים אותם בזהב, שנחשב בטוח יותר בימי אי ודאות כלכלית. להערכתי הדולר קרוב לתחתית ורק שינויים גלובליים או ביצועי יתר של הכלכלה האמריקאית ישנו את המגמה. יש לזכור שבשוק המטבעות קשה מאוד לחזות את הכיוון ואסור להספיד אף מטבע (ראו מקרה היורו בחודשים האחרונים)."

בעולם: האירו מתחזק מעל ל-1.4 שקל

בעולם, האירו נסחר סביב רמה של 1.4 דולר לאירו, לאחר החלטת הריבית באירופה. היום פרסם הבנק המרכזי באירופה, כמו גם עמיתו באנגליה, כי שיעור הריבית יוותר ללא שינוי ברמת השפל. החלטה זו הייתה בהתאם לצפוי בשוק.

במהלך מסיבת העיתונאים, נגיד הבנק האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר ברקע להתחזקות האחרונה של האירו בעולם ומל הדולר בפרט, כי התנודתיות הגבוהה במסחר במטבעות פוגעת במאמצים לקיים יציבות כלכלית. להחלטת הריבית ודבריו של טרישה בהרחבה

גרף המסחר בדולר-שקל היום

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיפה. קרדיט: צלי אהרוןחיפה. קרדיט: צלי אהרון
סיור שכונות

חיפה: העיר של משקיעי הנדל״ן - דירות על הים ב-1.3 מיליון שקל

סיור בשכונות החוף: קריית אליעזר, קריית שפרינצק ובת גלים - 50 אלף דירות בדרך, זינוק של 12% במחירים בשנת 2024 והמשקיעים ממשיכים להגיע; ״כל הנתונים מעידים על המשך צמיחה״; וגם - מה הסיכונים בהשקעה כזו?

צלי אהרון |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

לאורך שנים חיפה נחשבה לעיר שמאבדת תושבים, אבל מאז תקופת הקורונה בשנת 2020 - התמונה השתנתה לחלוטין. משקיעים נוהרים אליה ונראה שבצדק - הם הגיעו לתשואות יפות מאוד. בשנה שעברה חיפה הובילה את מדד מחירי הדירות עם זינוק של 12%, ובימים אלה יש כ-50 אלף דירות בתכנון ובביצוע בעיר. 

כמובן שבהשקעה בדירה יש גם סיכונים - כמו ירידת מחירים, סיכון של אי-השכרה ועוד. אבל באופן כללי ואם מסתכלים על העבר של השנתיים האחרונות ואפילו 5 השנים האחרונות - המשקיעים בחיפה נהנו מתשואות יפות. בעיקר מעליית ערך מהירה בשכונת בת גלים.

העיר הצליחה להפוך את עצמה ליעד השקעה אטרקטיבי בזכות שילוב די נדיר: מחירי דירות נמוכים יחסית, קרבה לים, תחנות רכבת במרחק הליכה ופארק הייטק במרחק 10 דקות נסיעה בלבד. המחירים בחיפה נעים כיום בין 1.8 ל-2 מיליון שקל בממוצע לדירת 3 חדרים, 2 מיליון שקל עד 2.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים. ויש גם מחירים גבוהים מכך כמובן. התשואה למשכירים נעה בין 2.8% ל-3%, לא מדובר על החזר חודשי גדול, אבל נאה בהחלט ביחס לתל אביב וסביבתה, וחשוב לזכור שההשקעה בעיר נהנתה בעיקר מעליית ערך משמעותית בשנתיים האחרונות.

אז איפה בדיוק משקיעים? סיור בשכונות החוף של העיר בוחן שלוש שכונות מרכזיות שעוברות תהליכים מואצים של התחדשות עירונית ומושכות משקיעים מכל הארץ:


הים של תל אביב (תמר מצפי)הים של תל אביב (תמר מצפי)

תושבי רחוב ארנון ניצחו - הפרויקט לא יסתיר את הנוף לים

מה חשוב יותר - הקמת בנייני דירות ומלונות או שימור הסביבה והמורשת של העיר? 

עמית בר |
נושאים בכתבה תל אביב ועדת ערר

ועדת הערר המחוזית לתכנון ובנייה תל אביב ביטלה השבוע את היתר הבנייה לפרויקט משולב של מלון ומגורים ברחוב הירקון 162-164, הסמוך לרחוב ארנון. הפרויקט, ביוזמת חברת א.פ.צ השקעות שבשליטת היזם ספי צביאלי, כלל איחוד של שני מגרשים צמודים, מגרש עם מלון ישן המיועד להריסה ומגרש חנייה, והקמת שני בניינים מחוברים בגובה שבע קומות ובהיקף של 55 חדרי מלון ו-32 יחידות דיור.

תושבי רחוב ארנון הגישו ערר בטענה שאיחוד המגרשים והיקף הבנייה סותרים את תוכנית רובע 3 החלה על האזור. התוכנית, שאושרה ב-2007 ומעודכנת מעת לעת, קובעת כי כל מגרש במרכז העיר חייב להישאר יחידה תכנונית עצמאית, ומגבילה את שטח הבלוק המותר לפיתוח ל-700 מ״ר בלבד. המערערים הוסיפו כי הבנייה המתוכננת תחסום את נוף הים הנשקף מדירותיהם, תגרום להצללה משמעותית, תפגע באוורור הטבעי ובאור היום ותשנה לרעה את המרקם ההיסטורי של הרחוב, הנמצא בגבול אתר המורשת העולמית ״העיר הלבנה״.

ועדת הערר, בראשות עו״ד שלומית וולף-לוי, קיבלה את מרבית הטענות וקבעה כי איחוד המגרשים אינו חוקי וכי הוועדה המקומית חרגה מסמכותה כאשר אישרה את התוכנית. בפרוטוקול ההחלטה נכתב במפורש שהיתר הבנייה ״פוגע בערכי השימור של העיר הלבנה ובמרקם העירוני הייחודי״, וכי ״גם קיומו של שימוש מלונאי קודם במגרש אחד אינו מצדיק הסרת ההפרדה בין המג. כתוצאה מכך בוטל ההיתר במלואו והפרויקט הוקפא.

החלטה זו מצטרפת לשורה של מקרים דומים בשנים האחרונות שבהם ועדות ערר מחוזיות בלמו פרויקטים בטענה של פגיעה בעיר הלבנה או בתוכנית רובע 3, ביניהם ביטול פרויקט מלונאות של רשת בראון ברחוב הירקון 127 (״רשת בראון הפסידה: פרויקט המלון בהירקון בוטל סופית״) והפחתת היקף בנייה בפרויקט אחר של צביאלי עצמו ברחוב אלנבי.

במישור הרחב יותר, הפסיקה ממחישה את המתח בין הצורך בהתחדשות עירונית והגדלת היצע המלונאות בעיר, לבין החובה לשמר את המורשת האדריכלית ואת איכות החיים של התושבים. בעוד התושבים רואים בהחלטה ניצחון על שמירת הנוף והמרחב האישי, היזמים והרשות המקומית נאלצים להתמודד עם האטה בפיתוח ועם קושי למצוא פתרונות כלכליים למגרשים קטנים ומוגבלים. מקרה זה עשוי להשפיע גם על עשרות תוכניות דומות הממתינות להכרעה בוועדות השונות, ולהקשיח את עמדת מוסדות התכנון כלפי איחודי מגרשים באזורי שימור.