פישר לא ויתר: ב"י רכש יותר מ-650 מיליון דולרים אך היציג איבד 0.3% במסחר
הדולר נחלש לאחר יום מסחר תנודתי במיוחד בו המנהלה מלחמה של ממש בין הסוחרים לבין נגיד בנק ישראל סטנלי פישר, שהורה על רכישות של מעל ל-650 מיליון דולר במספר התערבויות על מנת להגן על שער הדולר.
קצת אחרי השעה 9:00 בבוקר, נפל הדולר בשיעור של 0.8% לרמה של 3.57 שקלים. הדבר הביא את פישר להתחיל לרכוש דולרים באגרסיביות ולפי הערכות - עד כה רכש בנק ישראל סכום של 500 מיליון דולר. הפעולה של פישר הקפיצה של שער הדולר קרוב לרמה של 3.60 שקלים אבל לא מעבר לרמה הזו. בשיחה עם Bizportal אמר היום סוחר בכיר כי "יש פה מלחמה של ממש וסוג של חגיגה מצד המוכרים, פישר עומד לבד מהצד השני אבל יש כוח גדול שמחליש את הדולר.
עם קביעת השערים היציגים, הדולר איבד 0.28% ושערכו היציג נקבע ברמה של 3.591 שקל. מנגד, האירו רשם התחזקות חדה של 0.92% ושערו היציג נקבע על 5.0238 שקל.
במקביל למלחמה שהתנהלה בשוק המטבעות, היום פרסם בנק ישראל כי יתרות המט"ח הסתכמו בחודש שעבר ב-66.2 מיליארד דולר, כמות שיא. לצורך השוואה, בתחילת שנות האלפיים עמדו יתרות המט"ח על פחות משליש, כ-20 מיליארד דולר. אמצע שנות התשעים יתרות המט"ח עמדו על 7-8 מיליארד דולר.
"פישר היה פזיז"
שלמה מעוז, הכלכלן של אקסלנס, אמר בשיחה עם Bizportal כי "פישר היה פזיז, הוא לא היה צריך להעלות את הריבית. יש דרכים אחרות להתמודד עם שוק הנדל"ן".
לדברי מעוז, לאחר שהריבית כבר עלתה, על בנק ישראל למצוא דרכי השקעה מגוונות יותר ליתרות המט"ח הגבוהות: "כעת לפישר אין ברירה אלא לרכוש דולרים אבל עולה השאלה - מה עושים עם הדולרים. פישר צריך להקים קרן השקעות מיוחדת ולא להמשיך בקונספציה הישנה של השקעה באג"ח ממשלות. את הכסף צריך להשקיע בצורה מגוונות באפיקים שונים".
"היינו רוצים לראות יותר פעילות נגד ספקולנטים, כמו במדינות אחרות"
"בנק ישראל לא היה צריך להעלות את הריבית בפעמיים האחרונות וזה רק החמיר את המצב", כך הגיב אורי יהודאי בשיחה עם Bizportal לצניחה הנוספת בשערו של הדולר אשר חצה מטה את רף ה-3.6 שקלים. מצד אחד, אורי יהודאי המכהן יו"ר ועדת הכלכלה של התאחדות התעשיינים תומך ומברך על המאמצים של בנק ישראל ברכישת הדולרים התומכים בשוק. עם זאת מהצד השני, אין כרגע במדינה אינפלציה והעלאות הריבית האחרונות יוצרות פערי ריבית מול המטבעות האחרים בעולם שפוגעים בנו.
"היינו רוצים לראות יותר פעילות של הממשלה בטיפול בהגנה על השער בצורה מסוימת מול ספקולנטים וזה קרה במדינות אחרות", אמר יהודאי, "המדינה צריכה להיות הרבה יותר רגישה לעלייה בעלויות על הסביבה העסקית של התעשייה אשר סובלת מהרעה מיום ליום".
ניסיונות הסיוע של בנק ישראל דומים באופיים לאלו שביצע לפני כשנתיים. בשיא המשבר במאי 2008 מחירו של הדולר עמד על כ-3.2 שקלים, לפני שבנק ישראל החל במהלך לרכישת דולרים אגרסיבי אשר סייע להתאוששות שלו.
לדבריו של אורן אלדד, מנכ"ל כלל פורקס, "העולם החל לחשוש מ"מלחמת המטבעות" ? כפי שהגדיר זאת שר האוצר הברזילאי (גואידו מנטגה) בשבוע שעבר. הכוונה למדינות שהחליטו להשתמש במטבעות שלהן ככלי של מדיניות להבראה ותרחיש זה טומן בחובו סכנה ממשית לכלכלת העולם בכלל, קבע דומיניק שטראוס קהאן (מנהל קרן המטבע הבינלאומית). הדולר יש לזכור, נחלש מול רוב מטבעות העולם ומתנהג בהתאם גם מול השקל. בנוסף קיימת בעיה במדיניות שער החליפין הסינית שאינה תורמת ליציבות"
עוד אומר אלדד, כי "במקביל לכל זאת ניתן לראות שמחירי הזהב (והסחורות) מרקיעים שחקים ושוברים שיאים של כל הזמנים - זו אינדיקציה נוספת לכך שמשקיעים בכל העולם נפטרים מהדולרים ומחליפים אותם בזהב, שנחשב בטוח יותר בימי אי ודאות כלכלית. להערכתי הדולר קרוב לתחתית ורק שינויים גלובליים או ביצועי יתר של הכלכלה האמריקאית ישנו את המגמה. יש לזכור שבשוק המטבעות קשה מאוד לחזות את הכיוון ואסור להספיד אף מטבע (ראו מקרה היורו בחודשים האחרונים)."
בעולם: האירו מתחזק מעל ל-1.4 שקל
בעולם, האירו נסחר סביב רמה של 1.4 דולר לאירו, לאחר החלטת הריבית באירופה. היום פרסם הבנק המרכזי באירופה, כמו גם עמיתו באנגליה, כי שיעור הריבית יוותר ללא שינוי ברמת השפל. החלטה זו הייתה בהתאם לצפוי בשוק.
במהלך מסיבת העיתונאים, נגיד הבנק האירופי, ז'אן קלוד טרישה, אמר ברקע להתחזקות האחרונה של האירו בעולם ומל הדולר בפרט, כי התנודתיות הגבוהה במסחר במטבעות פוגעת במאמצים לקיים יציבות כלכלית.
גרף המסחר בדולר-שקל היום
.jpeg "דירות חדשות")
מגבלת האשראי שתקבור את החלום לדירה של רבבות צעירים
בשעה ששוק השכירות ממשיך לזנק, בבנק ישראל החליטו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, מבלי להבחין בין לווים אחראיים ומחושבים, ללווים חסרי אחריות שנכנסו למעגל החובות
בעוד ששוק השכירות ממשיך לשבור שיאים, בבנק ישראל בחרו להקשיח עוד יותר את הקריטריונים לקבלת משכנתא, ולהגביל את יחס ההחזר החודשי של הלוואות לדיור ל-40% מההכנסה הפנויה, במקום 50% שהיה נהוג עד היום. לכאורה מדובר במהלך אחראי שנועד לצמצם סיכונים במערכת הפיננסית; בפועל, זוהי החלטה שעלולה לייצר גל של השלכות לא מכוונות, ולהעמיק עוד יותר את משבר הדיור בישראל.
החלטת בנק ישראל ליישום מגבלת האשראי החדשה, מגלמת רצון להפחתת הסיכון המערכתי למערכת הבנקאית. אשראי פרוץ פירושו פחות סיכוי להתפרצות של בועת נדל״ן בדומה למשבר הסאב פריים ב-2008, שבו מיליוני אזרחים וחברות הגיעו למצב של חדלות פירעון כתוצאה מהפקרות הבנקים שהעניקו מסגרות אשראי מופקרות וללא בדיקות מקדימות מוקפדות על יכולות ההשתכרות וההחזר של הלווים, אותם לווים שבוקר אחד מצאו עצמם חסרי בית ועם חובות שנותרו גם לאחר מכירת הבית.
ברם, לצד היתרונות, הנזק הציבורי של רפורמת האשראי עלול להאפיל על תועלתו, מאחר והצמצום האוטומטי הגורף במתן האשראי, ללא אבחנה בין לווים אחראיים לבלתי אחראיים כפי שאפשר לבדוק בבדיקה בסיסית בדוחות החשבונאיים של הלווה, יוביל לכך שגם משפחות בעלות הכנסה יציבה והון עצמי מספק או כאלה שאף בחרו להתגורר במשך מספר שנים בבית ההורים כדי לחסוך הון להמשך התשלומים- יסווגו כבעלי סיכון גבוה לפיגור בהחזרי המשכנתא, וייפלטו אף הן ללא צורך לשוק השכירות ההולך ובוער, ומתוך כך לעליית מחירים בשוק הדירות להשכרה.
בנוסף, צמצום ביכולת הרכישה יגרור האטה בביקושים בשוק, מצב שעשוי להוביל יזמים, ובוודאי כאלה שבונים בפריפריה ומסתמכים על שולי רווח צרים ממילא, להקפיא פרויקטים תכנוניים. כך ייווצר מעגל שוטה: פחות בנייה ועסקאות נדל"ן שיובילו להיצעים מוגבלים, ומכאן למיתון ועליית אינפלציה שייאלצו את הבנקים להגדיל מחדש את מסגרות האשראי, ומכאן לעלייה מחודשת במחירי הדירות בשל צוואר הבקבוק שנוצר בעקבות הקפאות הבנייה, וחתימת המעגל עם זוגות צעירים שיתחילו מחדש את המרוץ לדירה מחדש, רק שהפעם ללא הון עצמי מאחר ומיטב כספם הושקע בשכירות.
- יזמיות הנדל״ן בבורסה עולות בחדות: רמז לעסקה - והמניות מזנקות
- המשבר מחריף: 20% ירידה במכירת דירות חדשות - ההיצע מספיק לשנתיים ו-7 חודשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש שני אפשרי הוא גישה דיפרנציאלית שמבחינה בין קבוצות לווים שונות. במקום קו קשיח של 40% אשראי מסך ההכנסה הכוללת של כל משפחה, ניתן להפעיל מנגנון דירוג מבוסס נתונים: מנגנון ראשון: לווים עם היסטוריית אשראי חיובית, הכנסה קבועה וביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של עד 50% מההכנסה המשותפת הכוללת. מנגנון שני: לווים חסרי יציבות תעסוקתית וללא ביטחונות יוכלו ליטול משכנתא בגובה של 35% - 40% מסך ההכנסה המשותפת של בני הזוג.
עיריות ת"א וי-ם מבקשות דיון חוזר - הטענות על מניע כלכלי מתרבות
לאחר שהעליון קבע פה־אחד כי יש להביא בחשבון את השפעת תמ"א 38 בעת חישוב היטל ההשבחה במצב הקודם, העיריות מבקשות דיון נוסף, אף שהסיכוי לשינוי כמעט אפסי. שמאי המקרקעין יעקב תמם טוען כי מדובר בצעד שנועד לדחות את השבת הכספים שנגבו ביתר ולצבור ריביות על חשבון
הציבור. במסמכים שהעביר למשרד המשפטים, הוא מציין כי בעלי דירות ממתינים להחזרים שנים אחרי שאושרו תוכניות הרובעים. לדבריו מדובר בפגיעה באמון הציבור
כשבע שנים עברו מאז שאושרו תוכניות הרובעים 3 ו-4 בתל אביב, שהעניקו זכויות בנייה חדשות בשכונות ותיקות בעיר. בתקופה הזו שילמו בעלי דירות שביקשו למכור את נכסיהם היטלי השבחה בהיקפים שהגיעו לעתים למאות אלפי שקלים לדירה, בשל חיוב שנגזר מהזכויות לכאורה שנוספו להם מכוח התוכניות. חלק מהדיירים סברו כי החיובים שנקבעו להם אינם משקפים את המצב התכנוני הנכון, ופנו להגשת שומות נגדיות בפני שמאים מכריעים. חלק מהשמאים קיבל את עמדתם והעמיד את ההיטל על סכומים זניחים, בעוד שאחרים תמכו בעמדת העירייה והותירו את החיוב גבוה - מה שיצר פערים גדולים בין תושבים שגרים באותו אזור ובתנאים דומים.
לפני כשלוש שנים כבר הכריע בית המשפט המחוזי בתל אביב כי יש לחשב את היטל ההשבחה לפי שווי מקרקעין הכולל גם את השפעת תמ"א 38 במצב הקודם, הלכה שנודעה לימים כפסק דין לויתן. העיריות ערערו על פסק הדין, אך גם בבית המשפט העליון, בהרכב של שלושה שופטים, נדחו טענותיהן פה אחד. השופטים קבעו באופן ברור שאין לנטרל את תרומת תמ"א 38 משווי השוק בעת חישוב ההיטל, ואף דחו את נייר העמדה של היועצת המשפטית לממשלה שתמכה בערעור. ההחלטה הזו נחשבה סופית וברורה, והובילה לציפייה שהרשויות המקומיות יחזירו לתושבים את סכומי העתק שנגבו מהן לאורך השנים.
אלא שבאחרונה ביקשו עיריית תל אביב ועיריית ירושלים לקיים דיון נוסף בעליון - הליך נדיר שמותר להשתמש בו רק במקרים חריגים של הלכה חדשה או מחלוקת משפטית עמוקה. במסמך נוקב שהגישו השמאים יעקב תמם ורז אברהם למשרד המשפטים וליועצת המשפטית לממשלה, נטען כי אין כל בסיס להליך שכזה. השניים מזכירים כי ההכרעה התקבלה על סמך פסיקות נמוכות יותר שהלכו בכיוון דומה, ולכן אין כאן הלכה חדשה או מהפכה פרשנית שמצדיקה פתיחה מחדש של הדיון. לדבריהם, עצם הבקשה "לוקה בחוסר תוחלת משפטית משווע", ובפועל אינה אלא ניסיון לעכב את ביצוע פסק הדין ולהמשיך להחזיק כספים ששייכים לציבור.
הוצאה של עשרות אלפי שקלים בכל מכירת דירה פשוטה
תמם מציין כי דחיית יישום פסק הדין מאפשרת לוועדה המקומית להמשיך ולהפיק רווחי ריבית מצטברת על כספים שנגבו ביתר, ולעכב עוד את ההחזר לבעלי הדירות. חלק מהתושבים, הוא מדגיש, ממתינים כבר שנים ארוכות להחזרי ענק שהצטברו מאז אישור תוכניות הרובעים. בנוסף, הוא מזהיר כי המשך הוצאת שומות שאינן תואמות את פסיקת העליון תחייב בעלי נכסים לעבור שוב הליכים שמאיים ומשפטיים, לשכור שמאים, להיעזר בעורכי דין ולהוציא עשרות אלפי שקלים מיותרים בכל מכירת דירה פשוטה.
- פסק הדין שגרם לעיריית ת"א הפסד של 50 מיליארד שקל
- איך להימנע מתשלום היטל השבחה במכירת דירה בפינוי בינוי?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
