הדולר היציג נפל ב-0.8%: "כל עוד נותר מעל 3.73 יש סיכוי להתחזקות"

כך אומרים בחברת איזי-פורקס. קבוצת 20 המדינות המתועשות הסכימו לשמור על תוכניות התמריצים ולא להגיב להיחלשותו השנה של הדולר. הדולר היציג נקבע על 3.741 שקלים
אריאל אטיאס |

הדולר האמריקני חוזר להיחלש היום (ב'), ביום המסחר הראשון לשבוע זה בשוק המט"ח, ומאבד גובה מול השקל במקביל לנסיגה מול האירו והלירה שטרלינג ברקע לתחזיות קרן המטבע הבינלאומית ולעליות בבורסות מסביב לעולם.

מדדי המניות באירופה נסחרים כעת בעליות שערים נאות וגם החוזים העתידיים על מדדי ניו-יורק מאותתים על פתיחה חיובית של קרוב ל-1%. מאז שעות הבוקר נסחרים המדדים באירופה במגמה חיובית כאשר נתון התפוקה התעשייתית בגרמניה שפורסם לפני זמן קצר הביא להתחזקות בעליות. התפוקדה התעשייתית בגרמניה זינקה בספטמבר ב-2.7% לעומת אוגוסט וזאת בעוד תחזיות האנליסטים עמדו על עלייה של 1% בלבד.

מחברת איזי-פורקס נמסר כי העליות החדות באחד העם יחד עם החוזקה שהפגינה הבורסה האמריקאית למרות נתוני התעסוקה המאכזבים שלחו את הסוחרים לקנות שוב את המטבע המקומי. מבחינה טכנית הדולר נמצא בטווח מחירים הנחשבים למחירי תמיכה לטווח הקצר וכל עוד הוא יישאר מעל ל-3.7300 יש עדיין סיכוי להתחזקות לעבר 3.8200 שקלים.

הדולר היציג נקבע לפני זמן קצר בירידה של 0.8% לרמה של 3.741 שקלים והאירו נחלש ב-0.1% לרמה של 5.61 שקלים. בעולם מתחזק האירו ב-0.77% לרמה של 1.50 דולרים.

הדולר נחלש מול 13 מתוך 16 המטבעות המובילים בעולם אחרי שקבוצת 20 המדינות המתועשות הסכימו לשמור על תוכניות התמריצים ולא להגיב להיחלשותו השנה של הדולר. כמו כן, כלכלנים מעריכים שדו"ח שיפורסם באירופה יצביע על המשך התאוששות הכלכלה דבר אשר יביא להגדלת הביקושים לנכסים מניבים ובמקביל להיחלשות נוספת בדולר.

בסוף השבוע האחרון, שרי האוצר של מדינות ה-G20 הסכימו כי יש להמשיך להעניק סיוע ממשלתי - עד להתאוששות מלאה. בכנס שנערך בסוף השבוע בסנט אנדרוז בסקוטלנד, אמר שר האוצר האמריקני, טימותי גייטנר, כי "תהליך הצמיחה החל", אבל הזהיר כי הפסקת הסיוע הממשלתי כעת עלולה לפגוע בכלכלה.

אליסטר דרלינג, שר האוצר הבריטי, המארח את פגישת שרי האוצר של מדינות ה-G20, אמר במסיבת עיתונאים בסיום הכינוס שעמיתיו החליטו לא להפסיק את תוכניות התמריצים במדינות שלהם.

הצהרת קרן המטבע הבינלאומית (IMF) כי הדולר משמש כמטבע העיקרי למימון עסקאות 'קארי טרייד' ברחבי העולם גם לא תורמת למסחר בשטר האמריקני. "יש סממנים שהדולר האמריקני משמש כיום כמטבע המימון ל'קארי טרייד'", אמרה קרן המטבע בדו"ח שפורסם ביום שבת. "יכול להיות שהשימוש הזה תורם ללחץ כלפי מעלה על האירו ועל מטבעות נוספים של כלכלות מתפתחות". לסיפור המלא על תחזיות קרן המטבע הבינלאומית

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נדלן
צילום: Freepik

למה נעלמו משקיעי הנדל"ן ומתי הם יחזרו לשוק?

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד למה הם כבר לא שם? מס רכישה גבוה, עליית הריבית ומעבר להשקעות חלופיות. בכותצאה מכך, כמות הדירות המוצעות להשכרה קטנה והביקוש עולה - מה שמעלה את מחירי השכירות

נדב אטיאס |

בעשור האחרון הורגלנו לכך שמשקיעי הנדל״ן מהווים חלק מרכזי בתנועת השוק. הם רכשו דירות, סיפקו היצע לשוק השכירות והיוו גורם משמעותי לעליית מחירי הדיור. ואולם בשנים האחרונות מתרחשת תופעה הפוכה: משקיעי הנדל"ן יוצאים מהשוק בהיקף משמעותי, מבלי שקיים גורם אחר שממלא את מקומם. מדובר בשינוי מבני בעל השלכות רחבות על שוק המגורים בישראל, שחלקן תוארו בטורים קודמים.

לפי נתוני רשות המסים, חלקם של המשקיעים מכלל רוכשי הדירות בישראל ירד מרמה של 27% ב-2021 לרמה של כ-14% בלבד ב-2025. מדובר בירידה של כמעט 50%, בתוך ארבע שנים בלבד. המגמה הזו אינה נובעת מגורם אחד, אלא משילוב של נתונים ושינויים כלכליים ורגולטוריים שהפכו את ההשקעה בדירה לאטרקטיבית פחות - הן בפני עצמה והן ביחס לחלופות.

אז למה המשקיעים יצאו משוק הנדל"ן? ניתן למנות לכך שלוש סיבות עיקריות:

מס רכישה גבוה - עליית מס הרכישה על דירות להשקעה לרמה של 8% מהשקל הראשון יצרה חסם משמעותי להשקעה בדיור. במצב זה המשקיע מתחיל את הרכישה בפער של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים עוד לפני שהנכס הניב הכנסה כלשהי. כשתשואת הנדל"ן למגורים ניצבת בממוצע על 3%-4%, מדובר על כשנתיים שכירות לפחות רק כדי להחזיר את גובה המס ששולם עבור רכישת הנכס. כשמס הרכישה על דירות להשקעה ירד ל-5% ב-2020 (בתקופת הקורונה), חלקם של המשקיעים בשוק הדיור קפץ בכמעט פי שניים עד 2022, אז הוחלט להעלות את מס הרכישה בחזרה ל-8%.

עליית הריבית - היתרון המשמעותי של רכישת דירה להשקעה מבוסס במידה רבה על מינוף. ואולם בריבית הנוכחית של המשכנתא שניצבת בממוצע על 5%-6% לעומת תשואת שכירות נמוכה יותר, החזר המשכנתא החודשי גבוה מהכנסות שכר הדירה מהנכס. במצב כזה, השימוש במינוף אינו תומך בתשואה, אלא להפך, ומייצר הוצאה חודשית קבועה מעבר להכנסות משכר הדירה.

מעבר להשקעות חלופיות - בשנים האחרונות התרחב מגוון ההשקעות האלטרנטיביות שנגישות למשקיעים פרטיים: קרנות חוב וקרנות השקעה פרטיות ומסחר עצמאי בשוק ההון ביחד עם קרן כספית ואג"ח שנהפכו אטרקטיביים יותר עם עליית הריבית במשק. האפיקים האלה מייצרים תשואות גבוהות יותר, וחלקם מאפשרים גם מינוף משמעותי ונזילות גבוהה. לאור זאת, האטרקטיביות של השקעה בדיור למגורים ירדה באופן משמעותי, וההעדפה של רבים מהמשקיעים זזה לכיוון האפיקים האלה