חברי ה-G7 מזהירים מפני התחזקות היין: ביפן מוכנים לפעול

7 המדינות המתועשות מביעות דאגה מה"התחזקות המוגזמת" של היין. ראש ממשלת יפן: יש לנו תוכנית מגירה לצורך הטיפול במשבר הפיננסי. הניקיי 225 התרסק הבוקר ב-6.4%. היין היפני מזנק ב-7.8% מול השקל
אריאל אטיאס |

קבוצת 7 המדינות המתועשות הביעה הבוקר דאגה מה"התחזקות המוגזמת" של היין אחרי שהמטבע היפני זינק בשבוע שעבר לשיא של 13 שנים כנגד הדולר.

שרי האוצר של ה-G7 פרסמו הצהרה מפתיעה ולא מתוכננת אחרי ששר האוצר היפני, שאוציאי נאקאגאווא (Shoichi Nakagawa) פנה אליהם בבקשה כשהוא מוסיף, כי ממשלתו מוכנה לפעול לפי הצורך. למרות זאת, ה-G7 לא הודיעו על פעולה כלשהי לצורך עצירת התחזקות היין.

בהודעה נפרדת, ראש ממשלת יפן, טרו אסו אמר, כי בידו תוכנית מגירה לצורך הטיפול במשבר הפיננסי.

מדד המניות היפני, הניקיי 225, התרסק בחודש האחרון בשיעור של 33% לפני שהספיק לרדת הבוקר בעוד 6.34%, אחרי שהתחזקות היין העיבה על תוצאות היצואנים כגון ענקית הטכנולוגיה, חברת סוני. היין הרוויח לאחר שהסיכוי למיתון עולמי ולהמשך התרסקות בשוקי המניות בעולם דחפו את המשקיעים למכור נכסים שנקנו ע"י הלוואות מיפן, היכן ששיעורי הריבית נמצאים ברמה הנמוכה ביותר בקרב המדינות המתועשות.

בשבוע שעבר טיפס היין לשיא של 13 שנים כנגד הדולר, בעוד המטבעות של קנדה, אוסטרליה, בריטניה וניו זילנד קרסו ביותר מ-5%. גם מול השקל התחזק היין היפני ונסחר היום בעלייה של 7.8% בשער של 100 יין עבור 4.24 שקלים.

בתקשורת היפנית פורסמו הבוקר ציטוטים של גורמים בממשלת יפן הקוראים לנקיטת צעדי חרום לייצוב שוק המניות ולחיזוק מערכת הפיננסית במדינה. בתקשורת מציינים, כי ראש ממשלת יפן תומך בצעדים שבניהם רכישה של מניות הבנקים, הקלות מס על רווחים ממסחר במניות ודיבידנד.

עיתון העסקים היומי, הניקיי, דיווח ביום שישי שהבנק המרכזי ביפן שוקל להודיע על תשלום ריבית על הרזרבות של הבנקים המסחריים המוחזקות אצלו. הבנק עדיין לא סיים לעבוד על התוכנית אך תשלומי הריבית צפויים לנוע בין 0.1% ל-0.25% לשנה. כמו כן, בבנק המרכזי שוקלים לרכוש ניירות ערך מסחריים שהונפקו ע"י חברות ציבוריות, במאמץ נוסף להפשרת שוקי האשראי והורדת שיעורי ריביות המימון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות. 

דירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיותדירות במרכז הארץ. קרדיט: רשתות חברתיות

הריבית היא לא הסיפור - למה מחירי הדיור לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית?

על ירידות המחירים, על הגורמים שמשפיעים על מחירי הדירות, על השפעת הפחתת הריבית על החזר המשכנתא ועל הצעירים שמשלמים 9 אלף שקל החזר משכנתא בחודש

נדב אטיאס |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

כל פעם שבנק ישראל מרמז על הורדת ריבית, מהלך שיקרה בוודאות גבוהה וקרובה, לאור ירידות הריבית בארה"ב והסכם הפסקת האש של מלחמת "חרבות ברזל",  נשמעים קולות רבים שאומרים "הנה, מחירי הנדל"ן יחזרו שוב לעלות". זו אמירה הגיונית שמושרשת עמוק בשוק הנדל"ן הישראלי, ומניחה שמחירי הנדל"ן הם פונקציה כמעט בלעדית של הריבית ועלות המימון. זה היה נכון בעבר, וזה נכון חלקית גם בהווה, אבל הסיפור האמיתי שאנחנו רואים בשנים האחרונות הוא הרבה יותר מורכב.

אחת הבעיות המרכזיות בשוק הדיור למגורים כיום אינה רק גובה הריבית. הסיבה המרכזית לדעתי לכך שהמחירים לא יעלו גם אחרי הורדות ריבית היא פשוטה ונגזרת מהמציאות: לרוב הזוגות הצעירים פשוט אין מספיק כסף לרכישת דיור במחירים הנוכחיים. לא בהון העצמי הדרוש ולא בהכנסה הפנויה.

במילים אחרות, גם אם הריבית תרד ב- 0.5% עד 1%, המציאות הכלכלית של רוכשי הדירות השתנתה באופן עמוק, בטח לאחר מלחמה סיזיפית של שנתיים, ומדובר לטעמי בשינוי מבני ולא בשינוי מחזורי. אני מניח שכן נראה התעוררות מסוימת בשווקים מסוימים בשוק הנדל"ן עם הורדת ריבית, אבל באופן רוחבי.

מחירי הדיור בירידה - והנתונים ברורים

לאחרונה התפרסמו נתוני רשות המיסים שמראים צניחה של כ-10-15% בגביית מס רכישה ביחס לתקופה המקבילה אשתקד. מדובר בנתון שמעיד על ירידה במספר עסקאות הנדל"ן שבוצעו לעומת התקופה המקבילה אשתקד.

לצד זאת, ישנו נתון נוסף ומשמעותי לא פחות. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בחודשים האחרונים, מחירי הדירות רשמו ירידה מצטברת ממוצעת של כ־3% בחודשים האחרונים, כאשר אנחנו רואים ירידה עקבית בחודשים האחרונים. מדובר במגמה השלילית החדה ביותר בשנים האחרונות. זו לא ירידה זמנית וחד פעמית, אלא מדובר במגמה די קבועה. נתוני הלמ"ס גם "מתעלמים" מהמבצעים שמציעים היזמים לרוכשים (מבצעי 80-20, 90-10, סיוע במימון הריבית, ריהוט ועיצוב פנים ועוד ועוד). מבצעים אלו נועדו לשמור על מחירי מכירה רשמיים גבוהים אך דה פקטו מדובר בהפחתה של מחירי הדיור, הפחתה שלא באה לידי ביטוי באופן מלא בנתונים הרשמיים של הלמ"ס כפי שחשפו כאן בביזפורטל בשנים האחרונות.