השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
קרנות נאמנות

הקרנות הכספיות גייסו 7 מיליארד שקל בחודש שעבר - מי הקרנות הפופולאריות?

תעשיית הקרנות גדלה ב-100 מיליארד שקל מתחילת השנה, הקרנות הכספיות ב-40 מיליארד שקל; מה התשואה בקרנות כספיות לעומת פיקדונות ובאיזה תרחיש הפיקדונות יהפכו לעדיפים על הקרנות הכספיות? 

איציק יצחקי | (2)

הקרנות הכספיות סיפקו בחודש ספטמבר תשואה ממוצעת של 0.37%, כאשר הטווח נע בין 0.35% ל-0.39%. אלא פערים מוכים במיוחד שנובעים בעיקר מדמי ניהול שונים ומתמהיל שונה בהחזקות שנקראות ניירות ערך לא מסחריים (נע"מ). מדובר בהחזקות בסוג של אג"ח לתקופה קצרה מאוד שחברות ציבוריות מנפיקות ושהריבית עליהן טובה יחסית. יש סיכון בהשקעות האלו בשל חוסר בסחירות ותנודתיות בשעת משבר, אבל רוב הקרנות הכספיות משקיעות במכשירים ומוסיפות לתשואה עוד כמה מאיות בחודש, עוד עשירית או שתי עשיריות בשנה - וזה עושה את כל ההבדל, לצד ההבדלים בדמי הניהול.

   קרנות כספיות - עדיפות על פיקדונות שקליים  (Towfiqu barbhuiya on Unsplash)

 

קרנות כספיות - תשואה גבוהה מהפיקדונות השקליים; אבל...

התשואה בקרנות הכספיות עולה על התשואה בפיקדונות הבנקאיים על פי התעריף הרשמי של הבנקים. עם זאת, לקוחות שיתעקשו על הריבית בפיקדונות השקליים והבנק מעוניין בהם, עשויים לקבל גם ריבית של 4.4%-4.5% שזו הריבית המוערכת בקרנות הכספיות שנה קדימה. ועדיין לקרנות כספיות יש יתרון מיסוי - מס של 25% על הרווח הריאלי (בניכוי אינפלציה שמוערכת ב-3.2% שנה קדימה), לעומת 15% מס בפיקדונות על הרווח הנומינלי. המס בקרנות הכספיות יהיה סדר גודל של 0.3%, המס על פיקדונות כ-0.6%. מעבר לכך, הקרנות הכספיות נזילות בכל רגע.

היתרון של הפיקדונות על פני הקרנות הכספיות הוא שאם תהיה הפחת ריבית מוקדמת מהצפוי וחדה מהצפוי, הקרנות שמחזיקות בנכסים לטווח קצר של חודשים, ישיגו תשואה נמוכה מהיעד כי כשהם ירכשו נכסים חדשים זה כבר יהיה בריביות נמוכות יותר. כלומר, הפחתת ריבית תשפיע עליהם (בדיליי מסוים) בעוד שבפיקדון בריבית קבועה הפחתת ריבית לא תשפיע. בינתיים, בנק ישראל מדבר על הפחתת ריבית ברבעון השני של 2025. יש כלכלנים שסבורים שלא תהיה הפחתת ריבית ב-2025, אבל האמת שאם המלחמה בצפון תהיה קצרה והפתרון המדיני יהיה יחסית מהיר, יכולות להיות הפתעות והפחתת ריביות מוקדמות. זה עדיין לא נראה באופק.

כך או אחרת, הבנקים על פי נתוני אמת של בנק ישראל, לא מספקים לציבור ריבית טובה בפיקדונות (למעט מול לקוחות שמתעקשים). חשפנו כאן שבנק מזרחי טפחות נותן ריבית מעליבה של 2.25% למחצית מהלקוחות שמחזיקים פיקדונות בריבית שקלית. זו ריבית נמוכה מהמדד, זה חצי ממה שאתם אמורים לקבל.    

הציבור מסתער על הקרנות הכספיות - איך בוחרים קרן כספית?

בחודש ספטמבר גייסו הקרנות הכספיות כ-7 מיליארד שקל. מתחילת השנה הן גייסו כ-40 מיליארד שקל. תעשיית הקרנות במלואה (כולל קרנות סל) גייסה כ-100 מיליארד שקל. היקף הקרנות הכספיות 147 מיליארד שקל מתוך תעשייה של 560 מיליארד שקל. 

הקרנות הכספיות הגיעו למספרים מאוד גדולים, אבל הכל יחסי ונציין שהיקף הפיקדונות השקליים בבנקים גדול יותר מפי 7. יש עוד לאן לגדול

הציבור בוחר את הקרנות הכספיות לפי מספר פרמטרים, לרבות מערכות הייעוץ בבנקים. יועץ הבנק פותח את המחשב, רואה את הקרנות שמופיעות בצמרת ורוכש אחת מהן. לוותק יש משמעות, אך צריכה להיות משמעות הרבה יותר גדולה לדמי הניהול. כאמור דמי הניהול הם הפקטור העיקרי שמשפיע על התשואה (לצד החזקה בנע"מים שמבטאים גם סיכון).   

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

לקריאה נוספת:

 

קרנות כספיות - לא רק התשואה ההיסטורית חשובה, שימו לב לסיכון

תבדקו את דמי הניהול הם הפרמטר הכי חשוב?

קיים פער של 0.19% בין דמי הניהול הגבוהים בתחום - מיטב כספית שגובה 0.25%, לבין אלטשולר שחם כספית (קרן חדשה יחסית) שגובה 0.06%. הפער הזה כמעט ומבטיח תשואה טובה יותר לחוסכים באלטשולר לעומת מיטב. למעשה, אם הפער בתשואות הוא ב-90% מהמקרים עד 0.1%, אז די ברור שיש כאן יתרון גדול לקרן החדשה של אלטשולר שחם. זו הסיבה שהקרן של אלטשולר בראש רשימת המגייסות בחודשים האחרונים. עם זאת, אתם כחוסכים צריכים להיות ערניים (נשתדל מאוד לעדכן) על שינויים בדמי הניהול בקרנות האלו. גם מיטב לדוגמה היתה בעבר עם דמי ניהול נמוכים וכשגדלה העלתה את דמי הניהול. אגב, בצדק - יש דמי הפצה למערכת הבנקאית והקרנות הכספיות הפסידו תקופה ממושכת, אבל לכם זה לא משנה - תבדקו את דמי הניהול ותזכרו שיש לזה משמעות אדירה על התשואה שלכם. נדגיש כי הקרנות יכולות לשנות את דמי הניהול פעם אחת בשנה - בחודש ינואר. 

 

  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אילן 13/10/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
    מתעניין
  • 1.
    מנש 01/10/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
    לכו על דמי הניהול הבינוניים, ולא הנמוכים, שלרוב אינם אלא עוקץ פתאים
קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל. המחקר בודק תופעה ידועה ומקוממת שמתרחשת מדי שנה - עלייה בדמי ניהול של קרנות נאמנות בשורה ארוכה של קרנות. העלייה הזו נובעת בין היתר מכך שמנהלי הקרנות מעריכים שסיכוי גבוה שהחוסכים-משקיעים א ימכרו את הקרנות למרות עליית דמי הניהול. 

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.

קרנות נאמנות (גרוק)קרנות נאמנות (גרוק)

מלכודת המס בקרנות הנאמנות: כיצד בתי ההשקעות לוכדים את המשקיעים הישראלים

פרופ' רונן פרי חושף: "העלאת דמי ניהול לא מוצדקת יוצרת מלכודת מס שפוגעת ברווחיות תיק ההשקעות"; על האופן בו הפכו דמי ניהול אפסיים לכלי שיווקי מתוחכם, ועל הדרך בה מציע פרופ' פרי לרגולטור לשנות את המצב הקיים ולתקן מנגנון שנועל מאות אלפי משקיעים בקרנות שמתייקרות עם הזמן



רן קידר |
נושאים בכתבה דמי ניהול

בשוק ההון הישראלי מתקיימת תופעה מטרידה: בתי השקעות מקימים קרן נאמנות חדשה עם דמי ניהול זניחים, מפתים משקיעים לרכוש יחידות בקרן, ואז מקפיצים את דמי הניהול בצורה דרמטית. התוצאה: משקיעים שצברו תשואה נאה מוצאים עצמם בדילמה: האם להישאר בקרן תוך תשלום דמי הניהול מוגדלים או למכור ולשלם  מס רווחי הון בשיעור של 25%. כך עולה ממחקר של פרופ' רונן פרי מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, שמנתח את "מלכודת המס" בקרנות הנאמנות בישראל. המחקר בודק תופעה ידועה ומקוממת שמתרחשת מדי שנה - עלייה בדמי ניהול של קרנות נאמנות בשורה ארוכה של קרנות. העלייה הזו נובעת בין היתר מכך שמנהלי הקרנות מעריכים שסיכוי גבוה שהחוסכים-משקיעים א ימכרו את הקרנות למרות עליית דמי הניהול. 

במחקרו,  מסביר פרופ' פרי כיצד נוצרה מלכודת המס: "בית השקעות מקים קרן נאמנות חדשה להשקעה בתחום מסוים עם דמי ניהול זיחים או מצמצם במידה רבה את דמי הניהול של קרן קיימת. דמי הניהול הנמוכים מפתים משקיעים רבים לרכוש ולצבור יחידות השתתפות בקרן. כעבור זמן, לאחר שההשקעה הניבה תשואה נאה, הגוף מעלה את דמי הניהול בחדות ללא הצדקה עניינית".

בנקודה זו, כותב פרי, כי המשקיעים שצברו תשואה משמעותית "יעדיפו ברוב המקרים להמשיך בהחזקתם על מנת שלא להידרש במס וכך למצוא את עצמם לכודים בהשקעה הרבה פחות מצליחה, תוך פגיעה מצטברת והולכת בתשואת תיק ההשקעות."

היקף התופעה: למעלה מ-300 קרנות העלו דמי ניהול

התופעה מתבררת כנרחבת במיוחד. לפי המחקר, "בסוף שנת 2024 דווח כי יותר מ-300 קרנות נאמנות העלו את דמי הניהול שלהן, ותופעה דומה התרחשה גם בשנים שקדמו לה". משקיעים רבים מודעים לתופעה ומתלוננים עליה רבות, אך עד לרגע זה לא נמצא לה פתרון.

המחקר מציג דוגמה מספרית פשוטה אך חדה: אברהם רוכש 100,000 שקל יחידות בקרן "קרן שמש", קרן החיקוי של מדד תל אביב 125, כאשר דמי הניהול עומדים על 0 שקל. במהלך השנה, ההשקעה רושמת תשואה נומינלית נאה של 25% או 25,000 שקל, שמובילה לכך ששווי החזקתו של אברהם עומד על 125,000 שקל.