השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko
קרנות נאמנות

הקרנות הכספיות גייסו 7 מיליארד שקל בחודש שעבר - מי הקרנות הפופולאריות?

תעשיית הקרנות גדלה ב-100 מיליארד שקל מתחילת השנה, הקרנות הכספיות ב-40 מיליארד שקל; מה התשואה בקרנות כספיות לעומת פיקדונות ובאיזה תרחיש הפיקדונות יהפכו לעדיפים על הקרנות הכספיות? 

איציק יצחקי | (2)

הקרנות הכספיות סיפקו בחודש ספטמבר תשואה ממוצעת של 0.37%, כאשר הטווח נע בין 0.35% ל-0.39%. אלא פערים מוכים במיוחד שנובעים בעיקר מדמי ניהול שונים ומתמהיל שונה בהחזקות שנקראות ניירות ערך לא מסחריים (נע"מ). מדובר בהחזקות בסוג של אג"ח לתקופה קצרה מאוד שחברות ציבוריות מנפיקות ושהריבית עליהן טובה יחסית. יש סיכון בהשקעות האלו בשל חוסר בסחירות ותנודתיות בשעת משבר, אבל רוב הקרנות הכספיות משקיעות במכשירים ומוסיפות לתשואה עוד כמה מאיות בחודש, עוד עשירית או שתי עשיריות בשנה - וזה עושה את כל ההבדל, לצד ההבדלים בדמי הניהול.

   קרנות כספיות - עדיפות על פיקדונות שקליים  (Towfiqu barbhuiya on Unsplash)

 

קרנות כספיות - תשואה גבוהה מהפיקדונות השקליים; אבל...

התשואה בקרנות הכספיות עולה על התשואה בפיקדונות הבנקאיים על פי התעריף הרשמי של הבנקים. עם זאת, לקוחות שיתעקשו על הריבית בפיקדונות השקליים והבנק מעוניין בהם, עשויים לקבל גם ריבית של 4.4%-4.5% שזו הריבית המוערכת בקרנות הכספיות שנה קדימה. ועדיין לקרנות כספיות יש יתרון מיסוי - מס של 25% על הרווח הריאלי (בניכוי אינפלציה שמוערכת ב-3.2% שנה קדימה), לעומת 15% מס בפיקדונות על הרווח הנומינלי. המס בקרנות הכספיות יהיה סדר גודל של 0.3%, המס על פיקדונות כ-0.6%. מעבר לכך, הקרנות הכספיות נזילות בכל רגע.

היתרון של הפיקדונות על פני הקרנות הכספיות הוא שאם תהיה הפחת ריבית מוקדמת מהצפוי וחדה מהצפוי, הקרנות שמחזיקות בנכסים לטווח קצר של חודשים, ישיגו תשואה נמוכה מהיעד כי כשהם ירכשו נכסים חדשים זה כבר יהיה בריביות נמוכות יותר. כלומר, הפחתת ריבית תשפיע עליהם (בדיליי מסוים) בעוד שבפיקדון בריבית קבועה הפחתת ריבית לא תשפיע. בינתיים, בנק ישראל מדבר על הפחתת ריבית ברבעון השני של 2025. יש כלכלנים שסבורים שלא תהיה הפחתת ריבית ב-2025, אבל האמת שאם המלחמה בצפון תהיה קצרה והפתרון המדיני יהיה יחסית מהיר, יכולות להיות הפתעות והפחתת ריביות מוקדמות. זה עדיין לא נראה באופק.

כך או אחרת, הבנקים על פי נתוני אמת של בנק ישראל, לא מספקים לציבור ריבית טובה בפיקדונות (למעט מול לקוחות שמתעקשים). חשפנו כאן שבנק מזרחי טפחות נותן ריבית מעליבה של 2.25% למחצית מהלקוחות שמחזיקים פיקדונות בריבית שקלית. זו ריבית נמוכה מהמדד, זה חצי ממה שאתם אמורים לקבל.    

הציבור מסתער על הקרנות הכספיות - איך בוחרים קרן כספית?

בחודש ספטמבר גייסו הקרנות הכספיות כ-7 מיליארד שקל. מתחילת השנה הן גייסו כ-40 מיליארד שקל. תעשיית הקרנות במלואה (כולל קרנות סל) גייסה כ-100 מיליארד שקל. היקף הקרנות הכספיות 147 מיליארד שקל מתוך תעשייה של 560 מיליארד שקל. 

הקרנות הכספיות הגיעו למספרים מאוד גדולים, אבל הכל יחסי ונציין שהיקף הפיקדונות השקליים בבנקים גדול יותר מפי 7. יש עוד לאן לגדול

הציבור בוחר את הקרנות הכספיות לפי מספר פרמטרים, לרבות מערכות הייעוץ בבנקים. יועץ הבנק פותח את המחשב, רואה את הקרנות שמופיעות בצמרת ורוכש אחת מהן. לוותק יש משמעות, אך צריכה להיות משמעות הרבה יותר גדולה לדמי הניהול. כאמור דמי הניהול הם הפקטור העיקרי שמשפיע על התשואה (לצד החזקה בנע"מים שמבטאים גם סיכון).   

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

לקריאה נוספת:

 

קרנות כספיות - לא רק התשואה ההיסטורית חשובה, שימו לב לסיכון

תבדקו את דמי הניהול הם הפרמטר הכי חשוב?

קיים פער של 0.19% בין דמי הניהול הגבוהים בתחום - מיטב כספית שגובה 0.25%, לבין אלטשולר שחם כספית (קרן חדשה יחסית) שגובה 0.06%. הפער הזה כמעט ומבטיח תשואה טובה יותר לחוסכים באלטשולר לעומת מיטב. למעשה, אם הפער בתשואות הוא ב-90% מהמקרים עד 0.1%, אז די ברור שיש כאן יתרון גדול לקרן החדשה של אלטשולר שחם. זו הסיבה שהקרן של אלטשולר בראש רשימת המגייסות בחודשים האחרונים. עם זאת, אתם כחוסכים צריכים להיות ערניים (נשתדל מאוד לעדכן) על שינויים בדמי הניהול בקרנות האלו. גם מיטב לדוגמה היתה בעבר עם דמי ניהול נמוכים וכשגדלה העלתה את דמי הניהול. אגב, בצדק - יש דמי הפצה למערכת הבנקאית והקרנות הכספיות הפסידו תקופה ממושכת, אבל לכם זה לא משנה - תבדקו את דמי הניהול ותזכרו שיש לזה משמעות אדירה על התשואה שלכם. נדגיש כי הקרנות יכולות לשנות את דמי הניהול פעם אחת בשנה - בחודש ינואר. 

 

  

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    אילן 13/10/2024 15:43
    הגב לתגובה זו
    מתעניין
  • 1.
    מנש 01/10/2024 09:16
    הגב לתגובה זו
    לכו על דמי הניהול הבינוניים, ולא הנמוכים, שלרוב אינם אלא עוקץ פתאים
SP500
צילום: גיא טל

האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים

כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך

הדס ברטל |

בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות. 

התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות.  זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70. 

אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA  של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.

הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק  העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.

הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול. 


השקעה
צילום: George Drachas on Unsplash
קרנות נאמנות

רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר

על ההבדלים בין סוגי הקרנות הכספיות השונות, ועל המנצחות והמפסידות ברבעון השלישי ומתחילת השנה בקטגוריה שממשיכה לגדול בהתמדה

גיא טל |

הלהיט הגדול ביותר בשוק הקרנות הוא ללא ספק הקרנות הכספיות שגייסו עשרות מיליארדי שקלים בשנים האחרונות, מאז שהריבית במשק עלתה לרמתה הנוכחית. חשוב לציין, עם זאת, שתחת השם "קרנות כספיות" ישנם מוצרים שונים לחלוטין. הקרנות הכספיות השקליות הן פשוט כלי השקעה נטול סיכון (כמעט) שמעניק פחות או יותר את ריבית השוק, בדרך כלל לפחות ברמות של פיקדון בנקאי, ולא פעם אף יותר, וזאת תוך כדי נזילות מרבית, כלומר ניתן למשוך את הכספים מדי יום, והכסף מגיע לחשבון תוך זמן קצר יחסית. זהו מוצר פשוט וקל להבנה שמאפשר גמישות בניהול הנזילות האישית, כך שמצד אחד כסף לא ישכב סתם כך בחשבון, ומצד שני הוא יהיה זמין לכיסוי כל צורך מיידי. לעניות דעתי זוהי הדרך הטובה ביותר לניהול עודפי מזומן שלא ידוע מתי נצטרך אותם, וכן להשקעה למי שלא רוצה לקחת שום סיכון. 

תחת הקטגוריה הזו ישנן כמה תתי קבוצות. יש קרנות שמסווגות ככספיות "ללא קונצרני", כלומר ללא השקעה באג"ח חברות שנחשב מסוכן יותר, וזאת על מנת להקטין את הסיכון עד כמה שניתן. הטרייד אוף הוא כמה עשיריות האחוז פחות בתשואה, שכן האגרות האגחיות נותנות תשואה מעט גבוהה יותר מהמקבילות הממשלתיות או מפקדונות בנקאיים. ישנן כעת שתי קרנות כאלה, והן כצפוי נמצאות בתחתית הרשימה מבחינת תשואות. לעניות דעתי מדובר ב"זהירות יתר", שכן הקרנות הרגילות הן בטוחות ברמה מספקת. 

ישנה גם "קרן מחלקת" אחת, כזו שמחלקת את הרווחים מדי חודש. זהו כלי מעניין עבור מי שרוצה להנות באופן שוטף מהרווחים, ותשואה שוטפת של כ-4% בשנה (כלומר כשליש אחוז בחודש) על הסכום שברשותו יכולה לספק לו הכנסה שמשמעותית לגביו.

כלי חדש שנוצר לאחרונה מזכיר יותר פקדון בנקאי. מדובר בכעין פקדון סגור לחודש אחד, שמאפשר את הוודאות של לדעת מראש מה תהיה התשואה המתקבלת בסוף החודש, להבדיל מקרן כספית רגילה שתלויה בביצועי השוק. הוודאות הזו מגיעה גם היא על חשבון תשואה נמוכה מעט יותר מהקרנות הרגילות, ובנוסף עם פחות נזילות. לא ניתן למשוך את הכספים מדי יום כמו בקרנות הרגילות אלא רק במועדים הקבועים מראש – כמו בפקדון בנקאי. ישנם כעת בשוק רק שתי קרנות כאלה, של מיטב ושל אלטושלר שחם.

מוצר אחר שנמצא תחת קטגוריה של "קרן כספית" אבל הוא מסוג אחר לחלוטין הוא כספית מט"חית. פה בעצם מדובר בהשקעה במטבע חוץ בתוספת ריבית מסוימת. שינוי שער החליפין מול השקל משפיע הרבה יותר על התשואה מאשר הריבית שמייצרת הקרן. כך הקרנות המט"חיות הדולריות יצאו הפסד של מעל 6% מתחילת השנה עקב היחלשות הדולר, בעוד קרנות היורו הניבו רווחים של כ-2% - 3% באותה תקופת זמן, בגלל שינוי שער החליפין מול האירו.