הקרנות הכספיות גייסו 7 מיליארד שקל בחודש שעבר - מי הקרנות הפופולאריות?
תעשיית הקרנות גדלה ב-100 מיליארד שקל מתחילת השנה, הקרנות הכספיות ב-40 מיליארד שקל; מה התשואה בקרנות כספיות לעומת פיקדונות ובאיזה תרחיש הפיקדונות יהפכו לעדיפים על הקרנות הכספיות?
הקרנות הכספיות סיפקו בחודש ספטמבר תשואה ממוצעת של 0.37%, כאשר הטווח נע בין 0.35% ל-0.39%. אלא פערים מוכים במיוחד שנובעים בעיקר מדמי ניהול שונים ומתמהיל שונה בהחזקות שנקראות ניירות ערך לא מסחריים (נע"מ). מדובר בהחזקות בסוג של אג"ח לתקופה קצרה מאוד שחברות ציבוריות מנפיקות ושהריבית עליהן טובה יחסית. יש סיכון בהשקעות האלו בשל חוסר בסחירות ותנודתיות בשעת משבר, אבל רוב הקרנות הכספיות משקיעות במכשירים ומוסיפות לתשואה עוד כמה מאיות בחודש, עוד עשירית או שתי עשיריות בשנה - וזה עושה את כל ההבדל, לצד ההבדלים בדמי הניהול.
קרנות כספיות - עדיפות על פיקדונות שקליים (Towfiqu barbhuiya on Unsplash)
קרנות כספיות - תשואה גבוהה מהפיקדונות השקליים; אבל...
התשואה בקרנות הכספיות עולה על התשואה בפיקדונות הבנקאיים על פי התעריף הרשמי של הבנקים. עם זאת, לקוחות שיתעקשו על הריבית בפיקדונות השקליים והבנק מעוניין בהם, עשויים לקבל גם ריבית של 4.4%-4.5% שזו הריבית המוערכת בקרנות הכספיות שנה קדימה. ועדיין לקרנות כספיות יש יתרון מיסוי - מס של 25% על הרווח הריאלי (בניכוי אינפלציה שמוערכת ב-3.2% שנה קדימה), לעומת 15% מס בפיקדונות על הרווח הנומינלי. המס בקרנות הכספיות יהיה סדר גודל של 0.3%, המס על פיקדונות כ-0.6%. מעבר לכך, הקרנות הכספיות נזילות בכל רגע.
היתרון של הפיקדונות על פני הקרנות הכספיות הוא שאם תהיה הפחת ריבית מוקדמת מהצפוי וחדה מהצפוי, הקרנות שמחזיקות בנכסים לטווח קצר של חודשים, ישיגו תשואה נמוכה מהיעד כי כשהם ירכשו נכסים חדשים זה כבר יהיה בריביות נמוכות יותר. כלומר, הפחתת ריבית תשפיע עליהם (בדיליי מסוים) בעוד שבפיקדון בריבית קבועה הפחתת ריבית לא תשפיע. בינתיים, בנק ישראל מדבר על הפחתת ריבית ברבעון השני של 2025. יש כלכלנים שסבורים שלא תהיה הפחתת ריבית ב-2025, אבל האמת שאם המלחמה בצפון תהיה קצרה והפתרון המדיני יהיה יחסית מהיר, יכולות להיות הפתעות והפחתת ריביות מוקדמות. זה עדיין לא נראה באופק.
- בריחה מהקרנות הכספיות של הראל; מיטב מובילה בגיוסים
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, הבנקים על פי נתוני אמת של בנק ישראל, לא מספקים לציבור ריבית טובה בפיקדונות (למעט מול לקוחות שמתעקשים). חשפנו כאן שבנק מזרחי טפחות נותן ריבית מעליבה של 2.25% למחצית מהלקוחות שמחזיקים פיקדונות בריבית שקלית. זו ריבית נמוכה מהמדד, זה חצי ממה שאתם אמורים לקבל.
הציבור מסתער על הקרנות הכספיות - איך בוחרים קרן כספית?בחודש ספטמבר גייסו הקרנות הכספיות כ-7 מיליארד שקל. מתחילת השנה הן גייסו כ-40 מיליארד שקל. תעשיית הקרנות במלואה (כולל קרנות סל) גייסה כ-100 מיליארד שקל. היקף הקרנות הכספיות 147 מיליארד שקל מתוך תעשייה של 560 מיליארד שקל.
הקרנות הכספיות הגיעו למספרים מאוד גדולים, אבל הכל יחסי ונציין שהיקף הפיקדונות השקליים בבנקים גדול יותר מפי 7. יש עוד לאן לגדול
הציבור בוחר את הקרנות הכספיות לפי מספר פרמטרים, לרבות מערכות הייעוץ בבנקים. יועץ הבנק פותח את המחשב, רואה את הקרנות שמופיעות בצמרת ורוכש אחת מהן. לוותק יש משמעות, אך צריכה להיות משמעות הרבה יותר גדולה לדמי הניהול. כאמור דמי הניהול הם הפקטור העיקרי שמשפיע על התשואה (לצד החזקה בנע"מים שמבטאים גם סיכון).
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות...
לקריאה נוספת:
> קרנות כספיות - לא רק התשואה ההיסטורית חשובה, שימו לב לסיכון
תבדקו את דמי הניהול הם הפרמטר הכי חשוב?
קיים פער של 0.19% בין דמי הניהול הגבוהים בתחום - מיטב כספית שגובה 0.25%, לבין אלטשולר שחם כספית (קרן חדשה יחסית) שגובה 0.06%. הפער הזה כמעט ומבטיח תשואה טובה יותר לחוסכים באלטשולר לעומת מיטב. למעשה, אם הפער בתשואות הוא ב-90% מהמקרים עד 0.1%, אז די ברור שיש כאן יתרון גדול לקרן החדשה של אלטשולר שחם. זו הסיבה שהקרן של אלטשולר בראש רשימת המגייסות בחודשים האחרונים. עם זאת, אתם כחוסכים צריכים להיות ערניים (נשתדל מאוד לעדכן) על שינויים בדמי הניהול בקרנות האלו. גם מיטב לדוגמה היתה בעבר עם דמי ניהול נמוכים וכשגדלה העלתה את דמי הניהול. אגב, בצדק - יש דמי הפצה למערכת הבנקאית והקרנות הכספיות הפסידו תקופה ממושכת, אבל לכם זה לא משנה - תבדקו את דמי הניהול ותזכרו שיש לזה משמעות אדירה על התשואה שלכם. נדגיש כי הקרנות יכולות לשנות את דמי הניהול פעם אחת בשנה - בחודש ינואר.
- 2.אילן 13/10/2024 15:43הגב לתגובה זומתעניין
- 1.מנש 01/10/2024 09:16הגב לתגובה זולכו על דמי הניהול הבינוניים, ולא הנמוכים, שלרוב אינם אלא עוקץ פתאים

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.

קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
בבדיקה התקופתית של הקרנות היקרות בישראל עולה שוב אותה מסקנה ברורה: לא כדאי להשקיע בקרנות היקרות, הן לא מצליחות להצדיק את דמי הניהול הגבוהים
נושא דמי הניהול של קרנות הנאמנות צריך תמיד לעמוד במרכז הדיון על ההחלטה באיזו קרן להשקיע. זהו לא המדד היחידי, אבל הוא אחד הקריטריונים המרכזיים. דמי הניהול הם מצד אחד חיוניים לתפעול הקרן. ניהול של קרן נאמנות עולה כסף: תשתיות, כוח אדם, עלויות מסחר וכדומה, וכמובן שבית ההשקעות צריך גם להרוויח. מצד שני, דמי ניהול מופרזים נוגסים ישירות בתשואה של החוסכים, ובסופו של דבר מהווים משקולת על החברה בתחרות מול הקרנות האחרות. התשואות המוצגות באתרים השונים הן לאחר ניכוי דמי ניהול. אם החברה לוקחת דמי ניהול גבוהים יותר מהמתחרות היא נותנת להן יתרון התחלתי. אם בסופו של דבר לאחר ניכוי דמי הניהול הקרן מציגה תשואה עודפת, זה אומר שביצועי הקרן מצדיקים את דמי הניהול הגבוהים, ואם היא נגררת מאחור, ניתן להוסיף את דמי הניהול הגבוהים לסיבות לכישלון.
אז מה קורה בפועל? אחת לזמן מסוים אנחנו בודקים בטור זה את ביצועי קרנות הנאמנות היקרות בישראל, כדי לבחון האם העלות הגבוהה מוצדקת בביצועים. התשובה תמיד זהה והחלטית: לא. לדעתי, תפקיד התקשורת הוא לשמור את הנושא בתודעה הציבורית משתי סיבות. הראשונה, לטובת החוסכים והמשקיעים – עלינו לשים לב מה יש לנו בתיקים, לא לעקוב בעיניים עצומות אחרי ההמלצות של יועצי ההשקעות או אחרי פרסומות כאלה ואחרות. חשוב לרדת לפרטים ולשים לב: גם אם באופן מקרי קרן מסוימת מציגה בטווח זמן מסוים תוצאות טובות, לאורך זמן הקרנות היקרות פשוט לא משתלמות, כפי שעולה פעם אחר פעם מהשוואות פשוטות וקלות לביצוע. הסיבה השנייה היא יצירת לחץ על מנהלי הקרנות לאזן את דמי הניהול היקרים מדי. הייתה תופעה מבורכת של ירידה בדמי הניהול הממוצעים בשנים האחרונות, תופעה שמעט נעצרה לאחרונה, אך בעוד שדמי ניהול סבירים והוגנים הם הכרחיים לקיומו של שוק הקרנות האקטיבי, את דמי הניהול היקרים שבקצוות עדיין חייבים לדחוף כלפי מטה.
קרנות הנאמנות השונות מחולקות לקטגוריות, ודמי הניהול בכל קטגוריה משתנים בהתאם לעלויות התפעול ובהתאם לסיכויי הרווח. לכן באופן טבעי קרנות מנייתיות יקרות יותר מקרנות אג"ח, ובקרנות מעורבות ככל שעולה כמות המניות, בדרך כלל דמי הניהול מטפסים אף הם. לכן נבחן את ביצועי הקרנות היקרות ביותר בכמה קטגוריות מרכזיות בשוק הקרנות הישראלי: קרנות מנייתיות, אג"ח ומעורבות. בכל אחת מהקטגוריות הללו נתמקד בתת-הקטגוריות המרכזיות. בטבלאות שנראה בהמשך מופיע שם הקרן היקרה ביותר בכל תת-קטגוריה וכמה דמי ניהול היא גובה, לאחר מכן דמי הניהול החציוניים בכל קטגוריה, כדי להמחיש את הפער ממה שמקובל לגבות באותה תת-קטגוריה, ואז מיקום הקרן מתחילת השנה ובשלוש השנים האחרונות.
קרנות מנייתיות
בקרנות המנייתיות נבחנו ארבע תת-קטגוריות: מניות גדולות ובינוניות, מניות אול קאפ (כל גודל שוק), מניות בארצות הברית חשופות מט"ח, וגמישות. הקרנות הגמישות אינן לגמרי מנייתיות, כיוון שעקרונית מנהל הקרן יכול להשקיע כראות עיניו בכל סוגי הנכסים, אך בדרך כלל הן מתנקזות לאחזקה משמעותית במניות. הנה התוצאות:
- רשות ניירות ערך: כללים חדשים לפרסום קרנות נאמנות ברשתות החברתיות
- זרקור על הקרן: קרן האג"ח שמשקיעה מחוץ לקופסה ומציגה תוצאות מצוינות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במשפט אחד שמסכם את הכל: בארבעה מקרים מתוך שמונה שנבדקו, הקרן היקרה ביותר מציגה את הביצועים הגרועים ביותר בקטגוריה. מנהלי הקרנות לא יכולים לבצע ניסים, ואם הם מתחילים את התחרות אחוז אחד מאחור, הם כנראה לא ידביקו את הפער. ההפרש בין הקרן היקרה לקרן החציונית נע בין 0.8% ליותר מאחוז. יש לציין שדמי הניהול החציוניים בקרנות המנייתיות, שנעים סביב אחוז וחצי או מעט יותר, הם סבירים ביותר ומאפשרים ניהול קרנות עם שולי רווח הגיוניים. לגבות מעל 2.5% בשנה על ניהול קרן נאמנות נראה כמו תאוות בצע שפשוט לא משתלמת למשקיעים, ובסופו של דבר גם לא תשתלם למנהלי הקרנות.

