סיכום רבעוני וחצי שנתי, קרנות מנייתיות - הטובות והגרועות
לאחר כשבועיים מסיום הרבעון השני, הגיע הזמן לסכם את ביצועי קרנות הנאמנות הישראליות בתקופת זמן זו, וכן בכל המחצית הראשונה של שנת 2024. נתחיל השבוע עם סיכום התחום המנייתי.
חשוב להדגיש שרבעון אחד, ואפילו חצי שנה, הם טווח זמן קצר מאד לבחון ביצועים. ניתן אולי להצביע על מגמות קצרות טווח, או תחילת מגמות שכדאי לשים אליהן לב, אבל בהחלטת ההשקעה הסופית יש לתת מקום משמעותי יותר לביצועים ארוכי הטווח של הקרנות, ביצועים אותם אנחנו מסקרים בדרך כלל בטור השבועי.
בסיכום חצי שנתי מדד ת"א 125 עלה ב-3.4% ומדד ת"א 35 ב-6.4%. הרבעון השני, לעומת זאת, לא היה טוב בבורסה בתל אביב. מדד ת"א 35 איבד כ-1.35%, מדד ת"א 125 איבד 4.4%. במציאות כזו קשה לצפות ממנהלי הקרנות המנייתיות להציג רווחים, ואכן הם לא הציגו רווחים ברבעון, אבל לא מעט מהם הצליחו להפסיד פחות מהמדדים, וזה מה שמצופה מהם במצב שוק כזה.
השוונו הפעם את ביצועי הקרנות בשלוש קטגוריות מרכזיות: גמישות, מניות גדולות ובינוניות, ומניות בכל גודל שוק. בכל קטגוריה הבאנו את שלוש הטובות ושלוש הגרועות בטווח הזמן של רבעון ושל חצי שנה.
- בדיקה: קרנות הנאמנות היקרות בישראל – והסיבות שאתם צריכים להיזהר מהן
- אגד קרנות: איך זה פועל והאם זה עדיף על קרנות מעורבות? מיהו האגד הטוב ביותר?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גמישות
ניזכר תחילה במה שכתבנו ברבעון הראשון על הקטגוריה:
אז האם נראה שמות חוזרים על עצמם הפעם? הנה הטבלה:
איילון עם רבעון שני פחות טוב, אבל הרבעון הראשון המצויין מחזיק אותה במקום הראשון בסיכום חצי שנתי. כך גם אלפא טק. סיגמא לא נכנסה לטבלה אך היא עדיין ממוקמת גבוה יחסית. ועציוני ממשיכה בביצועים הטובים. את עציוני נפגוש גם בהמשך, ונכתוב עליה מעט יותר.
ורדן שהייתה טובה מאד בשנים הקודמות מציגה ביצועים פחות טובים השנה, ולמרות שיפור קל ברבעון השני בסיכום חצי שנתי היא עדיין במקום האחרון. הקרנות היקרות של אנליסט מככבות במקומות האחרונים, וכך גם זו של אזימוט.
מניות Large & Mid Cap
לא בדקנו את קטגוריית ה-Small Cap בגלל מיעוט הקרנות שפועלות בתחום. לתוצאות של הרבעון הקודם נתייחס בפסקה הבאה.
מה שמאפיין את הקטגוריה הזו הוא שהגופים הקטנים כמעט בכלל לא נמצאים בה. ישנם שלושה גופים שניתן להגדיר כקטנים עם קרנות בסגמנט הזה: סיגמא (שתי קרנות, אחת בשם אקסיומה) ודיאמונד. הגופים הגדולים לעומת זאת אוהבים את הקטגוריה הזו, ובמיוחד הראל. מתוך 29 קרנות להראל יש 6 קרנות - למעלה מ-20%. מגדל וקסם עם שלוש קרנות כל אחת.
- רבעון שלישי כספיות: הטובות והגרועות ביותר
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
הנה התוצאות של קרנות המניות הגדולות והבינוניות:
אם יש לך 20% מהקרנות בקטגוריה, טבעי שתהיה גם בראשונים וגם באחרונים. אז הראל מצליחה להוביל בגדול עם שתי הקרנות הטובות ביותר, אבל מציגה גם את אחת הקרנות הגרועות ביותר. מגדל עם ביצועים גרועים למדי - כל שלוש הקרנות של מגדל נמצאות במקומות האחרונים.
מניות All Cap
כאמור, ברבעון הקודם בדקנו את כל קטגוריות הקרנות המנייתיות לפי גודל שוק ביחד. אלו היו התוצאות אז:
והנה התוצאות של הרבעון הנוכחי, אם כי רק בקטגוריה של All Cap:
עציוני שוב מככבת עם תוצאות מצוינות. מדובר בבית השקעות שמנהל שתי קרנות נאמנות בלבד, שתיהן חדשות יחסית. בית ההשקעות עצמו פעיל עוד משנת 2009, אבל בתחום ניהול התיקים. כעת הקרנות החדשות מצליחות להתברג באופן עקבי יחסית בצמרת (אמנם בתקופת זמן קצרה מאד במונחי השקעות). השוק לא מתעלם מההצלחה, ניתן לראות זאת על ידי השוואת כמות הנכסים המנוהלים ברבעון הנוכחי לקודם. עציון מניות ישראל מנהלת כעת 31.7 מיליון שקל, ברבעון הקודם הסכום היה 11.6 מיליון בלבד. כלומר היא הכפילה את עצמה כמעט פי שלוש בתוך שלושה חודשים. עציוני גמישה ניהלה 13.6 ברבעון הקודם, וכעת יותר מפי 2 - 27.6 מיליון שקל. נזכיר שוב שעל בית ההשקעות להוכיח את עצמו לאורך זמן, ולא רק בכמה חודשים, אך על כל פנים, ההתחלה נראית מבטיחה.
שאר הקרנות המובילות הם של שמות שמוכרים לנו מהסקירות הקודמות - תמיר פישמן מניות שהיא קרן מובילה בטווח הזמן הארוך, סיגמא עם ביצועים טובים בשנה האחרונה, וגם הקרן של אביב בשנה טובה. בולטת הנוכחות של בתי השקעות קטנים עם קרנות קטנות יחסית בין המובילים. בצד השלילי ניתן למצוא את השמות הגדולים כמו מגדל, הראל ואלטשולר שחם. נראה שבאופן עקבי בקטגוריות שבתי ההשקעות הקטנים בוחרים להשתתף, הם מצליחים להכות את הגדולים. יוצאת דופן מהבחינה הזו היא מיטב, שבכל זאת הצליחה להכניס קרן אחת לרשימת הקרנות הטובות, גם מתחילת השנה, וגם ברבעון השני, הקשה יותר לניהול.
- 4.יוצאת דופן 15/07/2024 10:10הגב לתגובה זומתבטא ב"קרן אחת" על הרבה
- 3.שאול 15/07/2024 08:23הגב לתגובה זובגילי אי אפשר לקרוא אותיות כל כך קטנות .
- גיא טל 16/07/2024 00:48הגב לתגובה זושלום. יש סימן של זכוכית מגדלת על הטבלה. אם תלחץ על זה הטבלה תגדל (אין צורך במסך מגע בשביל זה).
- מסך מגע 15/07/2024 09:58הגב לתגובה זופותרת את הבעיה
- 2.ההשוואה 15/07/2024 07:34הגב לתגובה זוגם בקרנות מ פ ז ר י ם
- 1.השוואה 15/07/2024 07:31הגב לתגובה זו"הנשים" האחרונות? של שלמה המלך???
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
האם עדיף להיות משקיע פאסיבי או אקטיבי? הנתונים מפתיעים
כשמדברים על השקעות, השאלה הכי גדולה שמטרידה משקיעים היא פשוטה: האם כדאי לי לנסות לנצח את השוק או פשוט להצטרף אליו? התשובה מתבררת כמורכבת הרבה יותר ממה שחשבנו - תלוי במכשיר (אג"ח או מניות), בתקופה ופרמטרים נוספים, אבל יש מסקנה אחת ברורה לגבי הטווח הארוך
בעשורים האחרונים חוקרים הצביעו על קרנות השקעה פאסיביות שעוקבות באופן אוטומטי אחרי מדדים כעדיפות על פני הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות במטרה לייצר תשואה עודפת. אחד המחקרים החשובים בתחום היה של חתן פרס נובל יוג'ין פאמה וקנת פרנץ' מ-2010, שבחן 23 שנים של תשואות והגיע למסקנה חד-משמעית: רק 2-3% מהמנהלים מצליחים ליצור תשואה עודפת אמיתית לאורך זמן. השאר? בעיקר מזל זמני שאת המחיר שלו משלם המשקיע בעמלות מנופחות.
התיק המצרפי של כל הקרנות האקטיביות שמנוהלות על ידי מנהלי השקעות, קרוב לתשואת השוק, אבל העמלות הגבוהות (דמי הניהול הגבוהים) מורידים את התשואה נטו למתחת למדדים ומתחת לקרנות הפאסיביות. זה בדיוק מה שטען ג'ון בוגל, מייסד Vanguard והיוצר של קרן האינדקס הראשונה שהושקה באמצע שנות ה-70.
אך מול שלל הטיעונים לטובת ההשקעה הפאסיבית, נראים יותר ויותר חוקרים שמוצאים הצלחות אצל מי שבחר בניהול אקטיבי חלקי של ההשקעות שלו. השקעות. מחקר SPIVA של S&P Dow Jones Indices , שנחשב למחקר מקיף מאוד מקיף האחרונות, מצא ש-65% מקרנות המניות הגדולות האקטיביות בארה"ב נכשלו מול מדד ה-S&P 500 ב-2024. כשמסתכלים על עשור שלם, התמונה יותר קשה, אבל צפויה : רק 5.7% מהקרנות האקטיביות הצליחו לספק תשואה עודפת על פני עשר שנים.
הבעיה היא לא רק בשיעור ההצלחה הנמוך, אלא גם בחוסר העקביות. מחקר שבדק את המשכיות הביצועים מצא שמתוך כל הקרנות שהיו בחלק העליון של הביצועים בשנת 2020, אף אחת לא נשארה שם ארבע שנים לאחר מכן. זה אומר שגם אם מצאתם מנהל מוצלח, כמעט אין סיכוי שהוא ימשיך להצליח.
הבדל מהותי נוסף הנגזר מסגנון ההשקעה הוא העמלות. קרנות אקטיביות גובות בממוצע 0.66% עמלת ניהול שנתית, לעומת 0.05% בלבד בקרנות אינדקס/ פאסיביות. ההבדל הזה מצטבר לאלפי שקלים רבים ואפילו יותר לאורך שנות השקעה, ומקשה עוד יותר על המנהלים להצדיק את השכר שהם גובים. דמיינו תיק של 100 אלף שקל - ההבדל בעמלות מגיע לכ-600 שקלים, חיסכון של 30 שנה לפנסיה יוצר הפרש של עשרות אלפי שקלים, ובערך נוכחי סדר גודל של 5-7 אלף שקל - כלומר, 5%-7% מערך הקרן כולה זורם כדמי ניהול.
