הכסף זורם: הציבור רכש קרנות אג"ח כללי ב-9 מיליארד שקלים מתחילת השנה
האווירה בשווקים הפיננסיים ממשיכה להיות חיובית, והציבור בארץ מזרימים כספים גדולים לשוק ההון המקומי. בסיכום שבעת ימי המסחר הראשונים לחודש בולטות הקרנות המנייתיות שרשמו גיוס גבוה יותר מזה שגוייס באותן הקרנות בכל מהלך חודש אפריל.
בתוך כך, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה מאז תחילת חודש מאי גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקל הנחלקים לגיוסים של 1.27 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות, 110 בקרנות המסורתיות המחקות ומנגד, פדיונות של כ-180 מיליון שקל בקרנות הכספיות, כך עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש. קצב הגיוסים בתעשיית הקרנות כולה כבר בראשית החודש הנוכחי מעיד על זרימת כסף אגרסיבית, זאת בהשוואה לגיוס של 1.7 מיליארד שקל בכל מהלך החודש החולף וגיוס נמוך עוד יותר של 1.65 מיליארד שקל בכל חודש מארס.
את תנופת הגיוסים מובילות הקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) שרושמות בשבעת ימי המסחר של חודש מאי סך גיוסים מרשים של כ-1.38 מיליארד שקל.
הקטגוריה המגייסת ביותר, בדומה לפעמים קודמות, הינה קרנות אג"ח כללי בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80, שמעלות את קצב הגיוסים לסך של 990 מיליון שקל, כאשר כ-1.05 מיליארד שקל גויסו לקרנות המנוהלות וכ-15 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות. עד כה, קצב הגיוסים מתחילת חודש מאי גבוה יותר מזה שנרשם בחודש אפריל, אז גייסו קרנות אג"ח כללי סכום כולל של 1.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם גיוס מרשים במיוחד של כ-9 מיליארד שקל בקרנות אג"ח כללי, כאשר גיוס עצום זה מקנה להן את המקום הראשון בגיוסים מתחילת השנה הנוכחית, ובהפרש ניכר מהקבוצה השנייה, זו של הקרנות המנייתייות.
הקרנות המנייתיות העלו הילוך מתחילת החודש כאשר חזרו לגייס (לאחר האטה בחודש הקודם) בקצב גבוה סכום של כ-570 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-365 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-115 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-90 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל, כמעט כולן באמצעות הקרנות המחקות. סכום הגיוס שנרשם עד כה בקרנות המנייתיות גבוה מהסכום שנרשם בכל חודש אפריל (כ-500 מיליון שקל) אך עדיין נמוך מהסכום שגוייס במהלך חודש מארס (כ-766 מיליון שקל). בסיכום, מתחילת השנה גוייסו בקרנות הנאמנות המנייתיות למעל מ-3 מיליארד שקלים. נזכיר כי בשנת 2016 כולה גייסה הקטגוריה של קרנות נאמנות מנייתיות סכום של 2.47 מיליארד שקלים. כלומר ב-2017 תוך 4 חודשים כבר גוייס סכום גדול יותר בצורה משמעותית.
- מדד ה-S&P 500 עלה ב-9% - בכמה עלתה הקרן שלכם?
- קרנות ממונפות חדשות מבטיחות: רווח כפול ללא הפסד מוגבר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בגזרת אגרות החוב הקונצרניות, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.55% בסיכום השבוע החולף מה שהוביל את קרנות האג"ח קונצרני לרשום עלייה בקצב הגיוסים לסכום של כ-240 מיליון שקל (כאשר כ-80 מיליון שקל מתוכם גויסו לקרנות המנוהלות ו-160 לקרנות המחקות), גבוה ממחצית מסך הגיוסים בחודש אפריל שעמד על כ-390 מיליון שקל, וזאת רק בסיכום שבעת ימי המסחר הראשונים של חודש מאי. מתחילת השנה קרנות אג"ח קונצרני רשמו גיוסים גבוהים מאוד של כ-2.58 מיליארד שקל.
באגרות החוב הממשלתיות נרשמה מגמה שלילית לאחר שמדד ממשלתי כללי ירד מתחילת החודש בשיעור קל מאוד. עם זאת, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה המשיך לרדת ונאמד בכ-155 מיליון שקל, כאשר 55 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות, כאשר אלה ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מתחילת שנה מבין הקרנות המסורתיות.
פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו עלייה בקצב הפדיונות משבוע קודם להיקף של כ-180 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-195 מיליון שקל, 40 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות.
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- זרקור על קרן: הגמישה המובילה והמלכודת של דמי ניהול אפס
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
- 5.Lavironen 15/05/2017 05:33הגב לתגובה זודמי ניהול בין 0.5% ל 0.8% ולגבי התשואות אז הם גבוהות יותר ממה שהצגת, אפשר להגיע בין 3 ל 6% בשנה
- 4.אריאל 15/05/2017 02:04הגב לתגובה זוראו הוזהרתם ההיסטוריה תמיד חוזרת
- 3.דודו 14/05/2017 18:49הגב לתגובה זוקונים קרנות שיתנו 2.5% תשואה בשנה. אם תורידו דמי ניהול של 1% אז אנשים הולכים לקבל 1.5% תשואה בשנה בעשור הקרוב בקרנות אג"ח.
- 2.ציבור- צי של בורים (ל"ת)מהפך מתחיל 14/05/2017 15:47הגב לתגובה זו
- 1.חוקר 14/05/2017 15:04הגב לתגובה זושימו לב כל יום לביקושים המוזרמים למניות ת"א 90 ספציפית בשעה האחרונה ובנעילה !

יש לי קרן אירית על ה-S&P 500 - האם יש סכנה שהקרן תיסגר?
החלטת משרד האוצר להפסיק את רישום האג"ח הממשלתיות באירלנד בעקבות לחץ פוליטי סביב המלחמה בעזה מעלה חששות לגבי עתידן של הקרנות האיריות המנהלות כ-18 מיליארד שקל בקרנות עוקבות מדדים, בעיקר עוקבי S&P 500. נתחיל מהסוף - כנראה שאין מקום לדאגה, אבל היחסים של ישראל עם אירלנד הגיעו למצב שתיאורטית הכל יכול להיות.
הקרנות האיריות רשומות באירלנד, אבל מי שמנהלות אותן הן חברות אמריקאיות - אינווסקו ואיישרס. החברות האלו נהנות ממיסוי נמוך והן רוכבות על היתרון הזה ומשכפלות את הקרנות למסחר כפול במקומות נוספים בעולם, לרבות בישראל. ומכאן, שהקרנות האלו, הן יותר אמריקאיות מאיריות וגם אם האירים לא ירצו שישראלים ייהנו מההטבה הזאת יהיה להם שיח מול החברות האמריקאיות ולא מול ישראל.
לא נראה שקיימת סיבה שהגופים האמריקאיים האלו יבטלו את הרישום של הקרנות האיריות בארץ וישאירו אותן במקומות אחרים. צריך להיות לחץ מאוד מאוד גדול עליהם כדי שהם יעשו זאת, ואין לזה כמובן הצדקה כלכלית. יש כאן הפסד גדול, הקרנות האלו מנהלות כסף גדול והיקפם הולך ועולה. מעבר לכך, אין בקרנות האלו תמיכה בישראל, תמיכה במלחמה. אפשר למצוא קשר עקיף כי אחרי הכל ישראלים מרוויחים מההחזקה בהם, ולכן הסיכוי לכך שהקרנות האלו ימחקו אומנם לא אפסי, אבל הוא נמוך מאוד.
היתרון של הקרנות האיריות הוא לא רק יתרון שלהם. גם לקרנות הישראליות יתרונות דומים ולמעשה במבחן התשואה הן לא נופלות מהקרנות האיריות. לקרנות העוקבות דמי ניהול נמוכים במיוחד, גם לאיריות וגם לישראליות. קרנות איריות נהנות ממס נמוך יותר לעיומת קרנות ישראליות על דיבידנדים. הדיבידנדים לא כאלו גדולים שזה יצור פער דרמטי. מנגד, קיים בעצם מיסוי כפול על דיבידנדים בקרנות האיריות כאשר המשקיע משלם מס פעם אחת בעת חלוקת הדיבידנד (מיסוי נמוך) ופעם נוספת במס רווחי הון בעת מכירת הקרן (25%), מה שעלול להביא למס כולל גבוה, אולם בפועל הקרנות האיריות דוחות את המס - הן לא מחלקות דיבידנדים אלא צוברות אותם.
קרנות ישראליות או קרנות איריות - יתרונות וחסרונות
בקרנות איריות אתם כפופים לעולם מיסוי אחר ומשתנה. הרבה ישראלים השקיעו בנכסים זרים וגילו שחל עליהם מס ירושה. באירלנד אין מס ירושה אבל בארה"ב דווקא יש, כך שאתם צריכים לעקוב כי ענייני המיסוי דינמיים. זה חיסרון של האיריות מול הישראליות.