הכסף זורם: הציבור רכש קרנות אג"ח כללי ב-9 מיליארד שקלים מתחילת השנה

כספים גדולים מזרים הציבור לבורסה בת"א באמצעות קרנות הנאמנות, שימו לב לגיוסים בקרנות המנייתיות
נדב לוי | (5)

האווירה בשווקים הפיננסיים ממשיכה להיות חיובית, והציבור בארץ מזרימים כספים גדולים לשוק ההון המקומי. בסיכום שבעת ימי המסחר הראשונים לחודש בולטות הקרנות המנייתיות שרשמו גיוס גבוה יותר מזה שגוייס באותן הקרנות בכל מהלך חודש אפריל.

בתוך כך, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה מאז תחילת חודש מאי גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקל הנחלקים לגיוסים של 1.27 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות, 110 בקרנות המסורתיות המחקות ומנגד, פדיונות של כ-180 מיליון שקל בקרנות הכספיות, כך עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש. קצב הגיוסים בתעשיית הקרנות כולה כבר בראשית החודש הנוכחי מעיד על זרימת כסף אגרסיבית, זאת בהשוואה לגיוס של 1.7 מיליארד שקל בכל מהלך החודש החולף וגיוס נמוך עוד יותר של 1.65 מיליארד שקל בכל חודש מארס.

את תנופת הגיוסים מובילות הקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) שרושמות בשבעת ימי המסחר של חודש מאי סך גיוסים מרשים של כ-1.38 מיליארד שקל. 

הקטגוריה המגייסת ביותר, בדומה לפעמים קודמות, הינה קרנות אג"ח כללי בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80, שמעלות את קצב הגיוסים לסך של 990 מיליון שקל, כאשר כ-1.05 מיליארד שקל גויסו לקרנות המנוהלות וכ-15 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות. עד כה, קצב הגיוסים מתחילת חודש מאי גבוה יותר מזה שנרשם בחודש אפריל, אז גייסו קרנות אג"ח כללי סכום כולל של 1.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם גיוס מרשים במיוחד של כ-9 מיליארד שקל בקרנות אג"ח כללי, כאשר גיוס עצום זה מקנה להן את המקום הראשון בגיוסים מתחילת השנה הנוכחית, ובהפרש ניכר מהקבוצה השנייה, זו של הקרנות המנייתייות.

הקרנות המנייתיות העלו הילוך מתחילת החודש כאשר חזרו לגייס (לאחר האטה בחודש הקודם) בקצב גבוה סכום של כ-570 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-365 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-115 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-90 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל, כמעט כולן באמצעות הקרנות המחקות. סכום הגיוס שנרשם עד כה בקרנות המנייתיות גבוה מהסכום שנרשם בכל חודש אפריל (כ-500 מיליון שקל) אך עדיין נמוך מהסכום שגוייס במהלך חודש מארס (כ-766 מיליון שקל). בסיכום, מתחילת השנה גוייסו בקרנות הנאמנות המנייתיות למעל מ-3 מיליארד שקלים. נזכיר כי בשנת 2016 כולה גייסה הקטגוריה של קרנות נאמנות מנייתיות סכום של 2.47 מיליארד שקלים. כלומר ב-2017 תוך 4 חודשים כבר גוייס סכום גדול יותר בצורה משמעותית.  

בגזרת אגרות החוב הקונצרניות, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.55% בסיכום השבוע החולף מה שהוביל את קרנות האג"ח קונצרני לרשום עלייה בקצב הגיוסים לסכום של כ-240 מיליון שקל (כאשר כ-80 מיליון שקל מתוכם גויסו לקרנות המנוהלות ו-160 לקרנות המחקות), גבוה ממחצית מסך הגיוסים בחודש אפריל שעמד על כ-390 מיליון שקל, וזאת רק בסיכום שבעת ימי המסחר הראשונים של חודש מאי. מתחילת השנה קרנות אג"ח קונצרני רשמו גיוסים גבוהים מאוד של כ-2.58 מיליארד שקל.

באגרות החוב הממשלתיות נרשמה מגמה שלילית לאחר שמדד ממשלתי כללי ירד מתחילת החודש בשיעור קל מאוד. עם זאת, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה המשיך לרדת ונאמד בכ-155 מיליון שקל, כאשר 55 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות, כאשר אלה ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מתחילת שנה מבין הקרנות המסורתיות.

פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו עלייה בקצב הפדיונות משבוע קודם להיקף של כ-180 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-195 מיליון שקל, 40 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Lavironen 15/05/2017 05:33
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול בין 0.5% ל 0.8% ולגבי התשואות אז הם גבוהות יותר ממה שהצגת, אפשר להגיע בין 3 ל 6% בשנה
  • 4.
    אריאל 15/05/2017 02:04
    הגב לתגובה זו
    ראו הוזהרתם ההיסטוריה תמיד חוזרת
  • 3.
    דודו 14/05/2017 18:49
    הגב לתגובה זו
    קונים קרנות שיתנו 2.5% תשואה בשנה. אם תורידו דמי ניהול של 1% אז אנשים הולכים לקבל 1.5% תשואה בשנה בעשור הקרוב בקרנות אג"ח.
  • 2.
    ציבור- צי של בורים (ל"ת)
    מהפך מתחיל 14/05/2017 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חוקר 14/05/2017 15:04
    הגב לתגובה זו
    שימו לב כל יום לביקושים המוזרמים למניות ת"א 90 ספציפית בשעה האחרונה ובנעילה !
מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)מחשבה הרהור התלבטות (דאל אי)
קרנות נאמנות

אלטרנטיבה לקרנות כספיות? מה עשו קרנות אג"ח שקלי קצר

מה ההבדלים בין קרנות כספיות לקרנות אג"ח שקלי קצר? איזו השקעה הייתה עדיפה בשנים האחרונות? מהי האלטרנטיבה העדיפה בסביבה של ריבית יורדת?

גיא טל |

הלהיט של השנים האחרונות בשוק הקרנות היו הקרנות הכספיות, עם זרימה של עשרות מיליארדי שקלים ותשואות נטולות סיכון מכובדות דיין של כ-4%. הקרנות הכספיות משקיעות בפקדונות בנקאיים או באג"ח קצרות ממשלתיות בעיקר, אך גם של חברות. לאור העלאת הריבית במשק ההשקעות הללו הניבו יותר מ-4% בשנה בשנים האחרונות.

בחודש האחרון בנק ישראל החל בהליך הורדת ריבית. בנק ישראל מאוד (מאוד) שמרני וזהיר בנושא הריבית, כך שלא סביר שנראה הורדת ריבית מהירה; יחד עם זאת, קרוב לוודאי שהמגמה תימשך בקצב כזה או אחר. במקרה שההערכה הזו אכן תתממש, התשואות הצפויות מהקרנות הכספיות צפויות לרדת אף הן בהדרגתיות. עדיין מדובר בתשואה יחסית יפה להשקעה נטולת סיכון, אך כנראה נראה ירידה לכיוון ה-3% בשנה, וייתכן שאף פחות בהמשך.


אחת האלטרנטיבות הפחות מדוברות לקרנות כספיות הן קרנות אג"ח שקליות ללא מניות עם מח"מ קצר שמציעות פרופיל סיכון דומה אך לא זהה (בנוסף להבדלי מיסוי). אין הרבה קרנות כאלה, אך יש כמה, ומעניין להשוות אותן לביצועי הקרנות הכספיות. התשואות של הקרנות הכספיות (עם קונצרני) מתחילת השנה נעות בין 4.28% ל-4.52%. ההבדל בתשואות בין הקרנות הכספיות השונות נובע מבחירת האג"ח הקונצרני, מהפרש בדמי הניהול ומיכולת המיקוח מול הבנקים ביחס לתשואות על הפקדונות, אולם בסופו של דבר התשואות דומות למדי. 

לצורך ההשוואה התייחסנו לשלוש הקרנות הגדולות ביותר, שמנהלות כל אחת יותר מ-10 מיליארד שקל, ביניהן הקרן הטובה ביותר מתחילת השנה - ילין לפידות כספית ניהול נזילות. ​ חיפשנו קרנות נאמנות שמשקיעות באג"ח שקלי עם מח"מ של עד שנתיים (הכנסנו גם קרן אחת עם עד 2.5 שנים). לא מדובר בהשוואה מדויקת, שכן קרנות כספיות הן עם מח"מ נמוך יותר. בכל זאת מדובר בהשקעה בסיכון נמוך יחסית, עם פוטנציאל רווח מוגבל, ללא חשיפה למניות, מט"ח או אג"ח בסיכון גבוה/מח"מ ארוך, ובכך מדובר בהשקעה סולידית למדי שיכולה להוות אלטרנטיבה מסוימת לקרנות הכספיות.

ההבדל במח"מ הוא קטן יחסית, אך חשוב להבין את השפעת המח"מ על תשואות אגרות החוב. ככל שהמח"מ ארוך יותר, כל שינוי בתשואות יוצר תנודה משמעותית יותר במחיר האג"ח. לכן בזמנים של העלאת ריבית האג"ח הארוכות יותר יספגו הפסדים גדולים יותר על פי רוב, בעוד בזמנים של הורדת ריבית האג"ח הארוך יספק רווחים גבוהים יותר. זה כמובן באופן כללי, כשהתנהגות התשואות על פני עקומת המח"מ תלויה בגורמים רבים נוספים, כמו הערכות לגבי צמיחה/מיתון, צפי הנפקות של הממשלה או של חברות, שיכולים ליצור לחץ/מחסור באגרות למח"מים מסוימים וכו'. על כל פנים, בחירת מח"מ האג"ח היא אחת ההחלטות החשובות ביותר של מנהלי הקרנות האקטיביות, והיא משפיעה באופן דרמטי על ביצועי הקרן. למנהלי הקרנות הכספיות כמעט אין משחק בתחום הזה, בעוד למנהלי הקרנות האקטיביות, גם לטווח קצר, יש יותר מרחב, וזה מה שיוצר את עיקר ההבדל בין הקרנות השונות, ובינן לבין הקרנות הכספיות.