הירשמו
  1. ראשי
  2. קרנות נאמנות

הכסף זורם: הציבור רכש קרנות אג"ח כללי ב-9 מיליארד שקלים מתחילת השנה

כספים גדולים מזרים הציבור לבורסה בת"א באמצעות קרנות הנאמנות, שימו לב לגיוסים בקרנות המנייתיות
נדב לוי | (5)
נושאים בכתבה קרנות קרנות מסורתיות

האווירה בשווקים הפיננסיים ממשיכה להיות חיובית, והציבור בארץ מזרימים כספים גדולים לשוק ההון המקומי. בסיכום שבעת ימי המסחר הראשונים לחודש בולטות הקרנות המנייתיות שרשמו גיוס גבוה יותר מזה שגוייס באותן הקרנות בכל מהלך חודש אפריל.

בתוך כך, תעשיית קרנות הנאמנות כולה רשמה מאז תחילת חודש מאי גיוסים של כ-1.2 מיליארד שקל הנחלקים לגיוסים של 1.27 מיליארד שקל בקרנות המנוהלות, 110 בקרנות המסורתיות המחקות ומנגד, פדיונות של כ-180 מיליון שקל בקרנות הכספיות, כך עפ"י אומדנים והערכות שבוצעו ע"י כלכלני מיטב דש. קצב הגיוסים בתעשיית הקרנות כולה כבר בראשית החודש הנוכחי מעיד על זרימת כסף אגרסיבית, זאת בהשוואה לגיוס של 1.7 מיליארד שקל בכל מהלך החודש החולף וגיוס נמוך עוד יותר של 1.65 מיליארד שקל בכל חודש מארס.

את תנופת הגיוסים מובילות הקרנות המסורתיות (בנטרול הכספיות) שרושמות בשבעת ימי המסחר של חודש מאי סך גיוסים מרשים של כ-1.38 מיליארד שקל. 

הקטגוריה המגייסת ביותר, בדומה לפעמים קודמות, הינה קרנות אג"ח כללי בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית כגון קרנות 10/90, 20/80, שמעלות את קצב הגיוסים לסך של 990 מיליון שקל, כאשר כ-1.05 מיליארד שקל גויסו לקרנות המנוהלות וכ-15 מיליון שקל נפדו מהקרנות המחקות. עד כה, קצב הגיוסים מתחילת חודש מאי גבוה יותר מזה שנרשם בחודש אפריל, אז גייסו קרנות אג"ח כללי סכום כולל של 1.6 מיליארד שקל. מתחילת השנה נרשם גיוס מרשים במיוחד של כ-9 מיליארד שקל בקרנות אג"ח כללי, כאשר גיוס עצום זה מקנה להן את המקום הראשון בגיוסים מתחילת השנה הנוכחית, ובהפרש ניכר מהקבוצה השנייה, זו של הקרנות המנייתייות.

הקרנות המנייתיות העלו הילוך מתחילת החודש כאשר חזרו לגייס (לאחר האטה בחודש הקודם) בקצב גבוה סכום של כ-570 מיליון שקל, הנחלקים לגיוסים של כ-365 מיליון שקל בקרנות מניות בארץ, כ-115 מיליון שקל בקרנות הגמישות וכ-90 מיליון שקל בקרנות מניות בחו"ל, כמעט כולן באמצעות הקרנות המחקות. סכום הגיוס שנרשם עד כה בקרנות המנייתיות גבוה מהסכום שנרשם בכל חודש אפריל (כ-500 מיליון שקל) אך עדיין נמוך מהסכום שגוייס במהלך חודש מארס (כ-766 מיליון שקל). בסיכום, מתחילת השנה גוייסו בקרנות הנאמנות המנייתיות למעל מ-3 מיליארד שקלים. נזכיר כי בשנת 2016 כולה גייסה הקטגוריה של קרנות נאמנות מנייתיות סכום של 2.47 מיליארד שקלים. כלומר ב-2017 תוך 4 חודשים כבר גוייס סכום גדול יותר בצורה משמעותית.  

בגזרת אגרות החוב הקונצרניות, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית של עד 0.55% בסיכום השבוע החולף מה שהוביל את קרנות האג"ח קונצרני לרשום עלייה בקצב הגיוסים לסכום של כ-240 מיליון שקל (כאשר כ-80 מיליון שקל מתוכם גויסו לקרנות המנוהלות ו-160 לקרנות המחקות), גבוה ממחצית מסך הגיוסים בחודש אפריל שעמד על כ-390 מיליון שקל, וזאת רק בסיכום שבעת ימי המסחר הראשונים של חודש מאי. מתחילת השנה קרנות אג"ח קונצרני רשמו גיוסים גבוהים מאוד של כ-2.58 מיליארד שקל.

באגרות החוב הממשלתיות נרשמה מגמה שלילית לאחר שמדד ממשלתי כללי ירד מתחילת החודש בשיעור קל מאוד. עם זאת, קצב הפדיונות בקרנות אג"ח מדינה המשיך לרדת ונאמד בכ-155 מיליון שקל, כאשר 55 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות, כאשר אלה ממשיכות להיות קבוצת הקרנות הפודה ביותר מתחילת שנה מבין הקרנות המסורתיות.

פדיונות באפיק השקלי – הקרנות הכספיות רשמו עלייה בקצב הפדיונות משבוע קודם להיקף של כ-180 מיליון שקל. הקרנות השקליות רשמו בשבוע החולף פדיונות של כ-195 מיליון שקל, 40 מיליון שקל מתוכם בקרנות המחקות.

קיראו עוד ב"קרנות נאמנות"

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    Lavironen 15/05/2017 05:33
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול בין 0.5% ל 0.8% ולגבי התשואות אז הם גבוהות יותר ממה שהצגת, אפשר להגיע בין 3 ל 6% בשנה
  • 4.
    אריאל 15/05/2017 02:04
    הגב לתגובה זו
    ראו הוזהרתם ההיסטוריה תמיד חוזרת
  • 3.
    דודו 14/05/2017 18:49
    הגב לתגובה זו
    קונים קרנות שיתנו 2.5% תשואה בשנה. אם תורידו דמי ניהול של 1% אז אנשים הולכים לקבל 1.5% תשואה בשנה בעשור הקרוב בקרנות אג"ח.
  • 2.
    ציבור- צי של בורים (ל"ת)
    מהפך מתחיל 14/05/2017 15:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חוקר 14/05/2017 15:04
    הגב לתגובה זו
    שימו לב כל יום לביקושים המוזרמים למניות ת"א 90 ספציפית בשעה האחרונה ובנעילה !
זהב
צילום: Jingming Pan
קרנות נאמנות

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?

המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות? 

גיא טל |
נושאים בכתבה קרנות נאמנות תעודות סל זהב


בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.

אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.

בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה? 

אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.

קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה

ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:

להמשך הכתבה לחץ כאן