בתוך הראלי של יולי: הנה קרנות הנאמנות המנצחות באפיק המנייתי - צפו בטבלה
חודש יולי היה חודש חזק מאוד בשוק המניות המקומי והעולמי. מדד ת"א 100 זינק 4.25%, בארה"ב מדד ה-S&P500 קפץ 2% ובאירופה הדאקס זינק עלה 3.3%. הציבור בישראל ממש לא נותר אדיש לראלי בבורסות, וקרנות הנאמנות המנייתיות גייסו בחודש יולי סכום של 343 מיליון שקלים. לפי נתונים שנתקבלו ממיטב-דש, מתחילת השנה (7 חודשים) גייסו הקרנות המנייתיות סכום גדול של 2.8 מיליארד שקלים, אחרי גיוסים של 3.5 מיליארד שקלים בשנת 2014 כולה באפיק זה. כלומר ב-2015 הציבור שורי יותר על שוק המניות.
מי הקרנות הגדולות (מנהלות לפחות 50 מיליון שקלים) שהניבו בחודש יולי את התשואה הגבוהה ביותר? הנה בדיקת Bizportal:
בהסתכלות על הקרנות המנייתיות שמשקיעות בת"א (בניטרול קרנות אגרסיביות), במקום הראשון בחודש יולי נמצאת הקרן 'פסגות ת"א 75 ויתר' עם תשואה של 5.36%. במקום השני נמצאת איביאי סל נדל"ן מניב ישראל עם תשואה של 5.22%. במקום השלישי נמצאת פסגות ת"א מיד-קאפ עם תשואה של 4.88%. בכדי לראות באילו מניות מחזיקות הקרנות, לחצו על הקישורים וכנסו לדף הקרן. *נציין כי מחוץ לטבלה (בשל היקף נכסים של 45 מיליון שקלים בלבד) נמצאת מיטב מניות BUY SIDE שהשיגה מתחילת השנה תשואה של 23%. ויש גם את קרן היתר הענקית של אלטשולר (מנהלת 410 מיליון שקלים) שהשיגה מתחילת השנה תשואה של 21.3% אבל ביולי הסתפקה בתשואה של 2.9% (ולכן מחוץ לטבלה).
בהסתכלות על הקרנות המנייתיות בחו"ל, הקרן מיטב ביוטכנולוגיה תופסת את המקום הראשון בחודש יולי עם תשואה של 4.55%. אחריה איביאיי סל נאסד"ק 100 שהשיגה תשואה של 4.26%. במקום השלישי נמצאת הראל מניות אירופה ETF מגודרת מטח שהשיגה תשואה של 3.92%. *נציין כי מחוץ לטבלה (בשל היקף נכסים של 43 מיליון שקלים בלבד) נמצאת 'מגדל מיד-קאפ גרמניה מגודרת' שהשיגה מתחילת השנה תשואה של 20.1%. ויש גם את הקרן הענקית (מנהלת 530 מיליון שקלים) איביאיי סל אירופה מגודרת שהשיגה 15.8% מתחילת השנה אך "רק" 2.7% ביולי (ולכן לא נכנסה לטבלה).
- 6.22 03/08/2015 10:26הגב לתגובה זוכמה מאות קרנות נמצאות בשוק בכל רגע נתון כל בר דעת יודע שאין מצב מבחינה הסתברותית שכמה מהקרנות לא יראו תשואה עודפת באיזה שהוא שלב בציר הזמן ללא שום קשר לאיזה כישרון של מנהל הקרן (זהו חוק מספרים גדולים ) ומחר אותם קרנות יראו בהסתברות גבוה תשואה פחותה לתסוגה לממוצע וכוכבות חדשות יעלו במאמר הבא . עם תשקיעו בקרנות נאמנות במקום בקרנות מחקות או תעודות סל תחווה סיכון כפול גם הפסד העמלות הרצחניות שהם גובות וגם סיכון של ירידות בשווקים זאת אומרת אתם יכולים להפסיד יותר כסף גם את העמלות שלא קבלתם עליהם שום ערך מוסף וגם הירידות הרגילות של השווקים (נניח שהיתם מפסידים בתעודות הסל רק את הירידות בשווקים ולא את העמלות הרצחניות בנוסף ) אתם גם יכולם להפסיד יותר כאשר יש עליות בשווקים במידה (ורוב הסיכויים שכך היה) והיו עליות בשווקים והקרן לא תצליח להשתוות למדד עצמו במקרה זה אתם מפסידים גם את עמלות וגם את העליות של המדד עצמו .
- 5.מאיר 03/08/2015 08:24הגב לתגובה זואני מושקע מהקרן מיום הקמתה, ממליץ לכם לעקוב.
- 4.משקיע כאילו 03/08/2015 07:04הגב לתגובה זויש לי תחושה , אמנם לא בדוקה , שתעשיית הקרנות עובדת על הציבור כך שהעליות אין שיקוף מלא ולמעשה הקרן מתעשרת ובירידות הציבור סופג הכל. מי שמרויח מהשקעה בקרנות, הן רק הקרנות עצמן וזה עוד לפני דמי ניהול
- 3.משה 02/08/2015 20:25הגב לתגובה זוהם לא אומרים כמה הפסידו ביוני וזה יותר ממה שהרויחו ביולי
- 2.נ.ברוך 02/08/2015 19:26הגב לתגובה זובדיחה ממש בדיחה אינני יודע אם לצחוק או לבכות. אני קונה קרן אלטשולר שחם מניות גלוב ובמשך מעט פחות מחצי שנה הם עושים תשואה אפסית או אולי אני מגזים פחות מחצי אחוז . זה לא מצחיק ואני סומך על מומחים.
- אזרח לא טיפש. 03/08/2015 07:27הגב לתגובה זומי שהולך לישון עם נחשים...
- 1.איבי איי נדלן .התרסקה ביוני.ביולי בסהכ תיקנה התרסקות. (ל"ת)דנה 02/08/2015 15:33הגב לתגובה זו
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
