הישראלים נוהרים לשוק: כמה גייסו הקרנות המנייתיות בשבוע החולף?
הציבור בישראל לא מתרגש מהמתיחות הגואה בין שתי מעצמות-העל סביב אוקראינה וממשיך להזרים כספים לקרנות המנייתיות, כך מסתמן מנתונים שפרסם בית ההשקעות מיטב-דש בנוגע לגיוסים לתעשיית קרנות הנאמנות בשבוע שחלף.
מהנתונים עולה כי בזמן שהמעו"ף נעל בעלייה שבועית של 1.37%, הקרנות המנייתיות גייסו מהציבור בשבוע שחלף 260 מיליון שקלים - 30% יותר מאשר בשבוע הקודם. 55% מסכום זה זרם לקרנות המנייתיות שמתמחות בחו"ל ו-45% לקרנות המנייתיות והגמישות שמתמחות בשוק המניות המקומי.
קרנות אג"ח כללי, בדגש על קרנות מעורבות עם חשיפה מנייתית, קרנות 10/90 וכו', באחד השבועות החזקים ביותר בשנים האחרונות עם גיוס של כ-920 מיליון שקלים - עלייה של כ-20% בקצב הגיוסים לעומת השבוע הקודם.
אגרות החוב הקונצרניות נסחרו במגמה חיובית - מדדי התל-בונד רשמו השבוע עליות שערים של עד 0.6%. בהמשך לכך, נרשמה עלייה של כ-0.5% במדד קונצרני כללי. בעקבות התשואה הנאות במדדי אגרות החוב הקונצרניות, זינק השבוע קצב הגיוסים לקרנות הקונצרניות ביותר מפי 5 לכ-150 מיליון שקל.
- פרמטריקס: גיוס 27 מיליון דולר לפי שווי של כ-120 מיליון דולר
- חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אגרות החוב הממשלתיות התאפיינו השבוע בעליות שערים. מדד ממשלתי כללי רשם השבוע תשואה חיובית של כ-0.2% בהובלת הצמודים הארוכים שזינקו בכ-0.6%. בעקבות התשואות החיוביות, קצב הגיוסים לקרנות אג"ח מדינה זינק השבוע ביותר מפי 2 ל-500 מיליון שקל - אחד השבועות החזקים ביותר מאז 2012.

הזהב שובר שיאים; מהי הדרך העדיפה למשקיע הישראלי להיחשף לסחורה?
המתכת הצהובה שוברת שיאים כמעט מדי חודש, אבל משקיעי הקרנות בארץ נוטים להתעלם - האם הגיע הזמן לשנות גישה? מהן האפשרויות העומדות בפני המשקיע הישראלי, והאם ישנה אחת טובה מהאחרות?
בשנתיים האחרונות הפך הזהב להשקעה הלוהטת ביותר בשווקים: מחיר האונקיה זינק במעל 100% בשנתיים לכ-4,200 דולר לאונקיה, תוך ריסוק שיאים היסטוריים כמעט מדי חודש. תשואה כזו הופכת את רוב המדדים המובילים לחיוורים לידו, כאשר מדד S&P 500, למשל, עלה "רק" בכ-50% באותה תקופה, והאינפלציה הגלובלית נשארה מתונה יחסית. העלייה הדרמטית הזו לא נובעת רק מספקולציות בשוק, אלא משילוב של גורמים מבניים שמעידים על שינוי עמוק יותר בתפיסת הזהב כנכס אסטרטגי.
אחד המנועים החזקים ביותר מאחורי הראלי הוא גל רכישות אדיר של בנקים מרכזיים – שחקנים עם כיסים עמוקים במיוחד ויד יציבה. סין, טורקיה, הודו, פולין ומדינות נוספות קונות מאות טונות מדי רבעון, במטרה להפחית תלות בדולר ולבנות עתודות אסטרטגיות. על פי נתונים מה-World Gold Council, הבנקים המרכזיים רכשו כ-634 טונות זהב עד אוקטובר 2025, והתחזיות מדברות על סך של 750-900 טונות לשנה כולה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2022. הרכישות הממשלתיות הללו יוצרות ביקוש קשיח וכמעט בלתי תלוי-מחיר, שתומך במחיר הזהב גם בתקופות של תנודתיות בשווקים. למעשה, הבנקים המרכזיים מהווים כיום כ-20% מהביקוש הגלובלי לזהב, לעומת פחות מ-10% לפני עשור. תופעה זו, המכונה "דה-דולריזציה", משקפת חששות גוברים מפני חובות ממשלתיים גבוהים במערב, סנקציות פיננסיות ומשברים גיאופוליטיים כמו המלחמה באוקראינה והמתיחות במזרח התיכון. כתוצאה מכך, הזהב הפך לא רק להגנה מפני אינפלציה, אלא גם לכלי דיפלומטי וכלכלי.
בישראל, משקיעים פרטיים ומנהלי תיקים יכולים לרכוב על הגל הזה בקלות יחסית דרך קרנות נאמנות וקרנות סל מקומיות. הכלים האלה מציעים חשיפה נקייה למתכת הצהובה, בלי צורך בכספת או בדאגות אחסון, והופכים את הזהב למרכיב אטרקטיבי יותר ויותר בתיקי ההשקעות של הישראלים יחד עם זאת מדובר עדיין בנישה קטנה מאד בתיקי ההשקעות המקומיים, כשסך החשיפה של כל הכלים ביחד לא מגיעה אפילו למיליארד שקל. אולי הגיע הזמן להגדיל את החשיפה?
אז מהן האפשרויות שעומדות בפני המשקיעים הישראליים, והאם יש אופציה מעודפת? ניתן לחלק את כלי ההשקעה המקומיים שיוצרים חשיפה למתכת לשלוש: קרנות נאמנות אקטיביות, קרנות סל חשופות מט"ח, וקרנות סל מנוטרלות מט"ח. המגוון לא כל כך גדול – ישנן שתי קרנות אקטיביות בלבד, 3 קרנות חשופות מט"ח וקרן אחת מנוטרלת מט"ח, אך הם מספקים אפשרויות מגוונות להתאמה אישית.
- ראלי סוף שנה או לא? תעשיית הקרנות בשיא חדש: 750 מיליארד שקל
- קרנות הנאמנות היקרות בדמי ניהול - חלשות בביצועים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קרנות נאמנות אקטיביות: זהב וכרייה
ישנן כעת שתי קרנות אקטיביות שמציעות חשיפה לזהב, של קסם אקטיב (לשעבר אפסילון) ושל מיטב. לא מדובר בחשיפה בלעדית למחיר הזהב עצמו, אלא גם לחברות הפועלות בתחום כריית הזהב, כמו Newmont או Barrick Gold. מחירי החברות האלו נעים בקורלציה גבוהה עם מחיר הזהב (כ-0.8-0.9), אך לא מוחלטת, מה שמאפשר למנהלי הקרן להוסיף ערך דרך בחירות אקטיביות. הנה השוואה של הביצועים של שתי הקרנות בשנים האחרונות:
