דיווח: החמאס טוען ששיגר טיל מתוצרת איראן למתקני הגז בישראל שמול עזה

האם החמאס החליט לנסות לפגוע ביעדים אסטרטגיים של ישראל? הנה הפרטים אודות הטיל שנטען ששוגר כנגד מתקני הגז
תומר קורנפלד | (12)
נושאים בכתבה צוק איתן

האם ארגון החמאס מנסה לתקוף אתרים אסטרטגיים למדינת ישראל. דובר החמאס טוען כי הארגון ירה בשעות הצהריים טיל לעבר מתקן גז ישראלי בים מול חופי עזה. ככל הנראה, אם המידע הזה אכן נכון, הרי שמדובר בפעם הראשונה שבה החמאס מנסה לשגר טיל לעבר מתקן גז ישראלי.

נכון להיום, מפעילה ישראל מספר מתקני גז טבעי באזור אשדוד - תחנת הקליטה של 'ים תטיס' ותחנת הקבלה של מאגר 'תמר'. יעדים אלו הינם אתרים אסטרטגיים למדינת ישראל מאחר וחלק ניכר מהחשמל למדינה מסופק דרך מתקנים אלו.

אחד מהאתגרים של המדינה הוא להגן על המתקנים האסטרטגיים באמצעים שונים. ייתכן מאוד גם בנוסף לאמצעי ההגנה הקיימים כיום, שכבת הגנה נוספת על המתקנים הינה מערכת כיפת ברזל אשר עשויה ליירט רקטות וטילים אשר משוגרים לעבר המתקנים האלו.

תגובות לכתבה(12):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אחד העם 20/08/2014 18:39
    הגב לתגובה זו
    ולהודיע לכל העולם שהמהלך יחזור בכל פעם שה יירו טיל לכוון מתקני הגז בים. אם הם גם יצליחו לפגוע יש להפסיק את אספקת החשמל לעזה לחלוטין.
  • 9.
    קודם כל לכבות להם את החשמל, רצו בלי גז שיקבלו (ל"ת)
    יניב 20/08/2014 16:13
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אמנון 20/08/2014 15:59
    הגב לתגובה זו
    החמס אמר שירה רקטה לבן גוריון, ואמר שירה רקטה לירושליים שפגעה בבית של תושבים ערביים בבית סחור. אז אמר - האמירות של חמס זה כמו קול הרעם מקהיר בזמן מלחמת ששת הימים האיום בפגיעה במתקני הגז ידוע. מי שאמור לטפל באיומים הללו מודע לכך ואנו מקווים שפתרונות הוכנו והותקנו.נכון ללפני כמה דקות ראיתי שאספת החשמל בארץ היא כסידרה, ונקווה שכך ימשך ביזפורטל נא להרגע. לגבי הכתבה, חלק גדול מהפרשנות שלכם מקורו בחוסר ידע מוחלט. הטיל נאסר-1 הוא טיל חוף-ים (במקור הוא טיל ים-ים, ויש לו גרסה נוספת אויר -ים). כיפת ברזל אינה מסוגלת להגן בפני טילי חוף-ים. יש לטילים חוף-ים וטילי ים-ים פתרונות מסודרים כמו מערכת ברק 8 ומערכות נוספות. הסיכוי של רקטה לפגוע במתקן ימי הוא כמו הסיכוי להרוג זבוב עם אקדח
  • 7.
    ג'רי 20/08/2014 15:18
    הגב לתגובה זו
    זה מה שהממשלה לא מבינה
  • 6.
    bjoseph1 20/08/2014 15:17
    הגב לתגובה זו
    זו סיבה "טובה" יותר, להגדיל את כמות המשאיות שנכנסות לעזה, לבנות להם כור אטומי לצורכי חשמל, לבטל את המיסים ולהכריז על רצועת עזה כשמורת טבע של אונר"א והאו"מ.
  • 5.
    רזי 20/08/2014 15:09
    הגב לתגובה זו
    זה כמו לירות במטבע ממרחק של 500 מטר הצחקתם אותי
  • 4.
    לגיטימי 20/08/2014 15:02
    הגב לתגובה זו
    דווקא שינוי לטובה!
  • 3.
    IRANIAN JESUS 20/08/2014 14:58
    הגב לתגובה זו
    מלחמת כוללת במיידי!!! אני מורה לצבאותי לתקוף את השבכ וצבא הציוני והעם הציוני לא איכפת לי
  • בקרוב (ל"ת)
    גם אליך נגיע 20/08/2014 16:03
    הגב לתגובה זו
  • ימח שמכם ציונים !!! לעולמים לא תמצאו אותי (ל"ת)
    המהדי האימם ה12הנסתר 20/08/2014 18:45
  • 2.
    לדעתי זו עילה לתקיפת כל התשתיות בעזה (ל"ת)
    שישבו בלי מים וחשמל 20/08/2014 14:53
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    זה ויותר מזה נקבל אם יהיה להם נמל!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! (ל"ת)
    דוד 20/08/2014 14:46
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון בנק ישראל
צילום: wharton university of pennsylvania

"קיומו של שוק איגוח יעודד את התחרות בתחום האשראי"

כך אמר נגיד בנק ישראל, לפיו "זהו כלי שעשוי להיות משמעותי מאוד בתקופות משבר כדוגמת הקורונה". עוד הוסיף כי שוק איגוח יפנה לבנקים הון עבור הלוואות לעסקים קטנים ויאזן את הסטת הכספים של המוסדיים לחו"ל. ממה בכל זאת המליץ להיזהר?
איתי פת-יה |

"כלי האיגוח עשוי להיות משמעותי מאוד בתקופות משבר כדוגמת הקורונה בהן הרגולטור מעוניין לתמרץ את הבנקים להעמיד אשראי לעסקים קטנים ובינוניים – בדגש על אלו עם רמת סיכון גבוהה יותר", כך אמר היום נגיד בנק ישראל, הפרופ' אמיר ירון בכנס של הבנק ושל הפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, שנושאו היה האיגוח ככלי לקידום האשראי בישראל. ירון הסביר כי בפעולת איגוח יזם מוכר נכסים המניבים תזרים (למשל משכנתא) לתאגיד ייעודי, שלצורך רכישת נכסים אלו מממן את העסקה באמצעות הנפקת אג"ח. מחזיקי אגרות החוב למעשה חשופים לסיכון הממוקד בנכסים המגבים בלבד, שהוא המקור הבלעדי לשירות החוב. מבנה העסקה יוצר בידוד כלכלי ומשפטי בין הנכסים המועברים בעסקת האיגוח לבין יתר הנכסים בבעלות היזם, פירט הנגיד. "הפלטפורמה המשפטית והתפעולית של איגוח עשויה להגדיל את מגוון הבטוחות עבור הלוואות מוניטריות וכך לשמש את הבנק המרכזי בהנגשת אשראי לעסקים קטנים ובינוניים במהלך משבר", אמר. ירון ציין ששוק האיגוח כמעט ואינו קיים בישראל, אך נמצא בשימוש נרחב בשווקים מובילים בעולם, ופיתוחו גם כאן יאפשר פיזור סיכונים יעיל יותר בכלכלה, שכן איגוח מאפשר לאגד תחת מכשיר אחד מספר רב של הלוואות, ואת אותו המכשיר לחלק ולמכור למספר רב של משקיעים. "בנוסף, נוצרים מספר 'טראנצ'ים' עם סיכונים שונים שיתאימו למשקיעים עם תאבון סיכון שונה. בכך יגדל בצורה ניכרת פיזור הסיכונים בשוק הכספים". עוד יתאפשרו פיתוח שוק האשראי החוץ-בנקאי ומכאן ייתכן שלמערכת הבנקית יתפנה עוד הון שיוקצה למימון עסקים קטנים ובינוניים. במסגרת זאת, הסביר הנגיד כי שחקני תחום האשראי החוץ בנקאי "יוכלו כנראה כנראה להנות מפירות שוק האיגוח, ולגייס כספים בעלות נמוכה יותר לשם מתן אשראי לציבור ובכך גם להציע מחירים אטרקטיביים יותר". בהקשר זה, לפי ירון הדבר יטיב גם עם תחום הפינטק שיקבל תנופה מרפורמת הבנקאות הפתוחה ויתווספו אליו חברות נוספות.  "קיומו של שוק איגוח יאפשר לחברות הקטנות והחדשות שיקומו, להתחרות בשחקנים וותיקים בשוק, בכך שיאפשר להם להעניק אשראי בהיקפים גבוהים גם ללא החזקה בהון בסכומים גדולים", העריך. תולדה חיובית נוספת שהוא מונה מיצירת שוק איגוח הוא הוזלת מקורות המימון והרחבת אפיקי ההשקעה של המוסדיים בשוק המקומי, ואולי כך לאזן את הסטת הכספים לחו"ל. "בנוסף, חשוב להדגיש כי כלי האיגוח ישמש חברות ריאליות כמו חברות ליסינג, תשתיות רשויות מקומיות, ולא רק חברות פיננסיות", ציין הנגיד. איגוח הוא מכשיר פיננסי שהיה לו קרדיט נכבד במשבר הסאב פריים ב-2008, ועל כן ירון העלה בכנס גם את הסיכונים וציין מספר נקודות "שיש לשים לב אליהן בכדי שפיתוח שוק האיגוח יתבצע בצורה זהירה ואחראית, שלא תגרור חלילה תופעות שליליות כפי שראינו בהיסטוריה הלא רחוקה בארה"ב ואירופה". הראשונה היא ה-"True Sale": "אחד הסיכונים המרכזיים בעסקת איגוח הוא כי מכירת הנכסים לתאגיד הייעודי (SPE) לא יוכר באופן מלא", הסביר. "סיכון זה קיים הן עבור היזם והן עבור המשקיעים: עבור היזם, במידה שעסקת האיגוח אינה עסקת מכר-מלא, במקרה בו התזרימים מהנכסים המגבים לא יספיקו לכיסוי אגרות החוב מגובות הנכסים, יוכלו רוכשי אגרות החוב לתבוע אותו ואת נכסיו. עבור המשקיעים, במקרה של חדלות פירעון של היזם, במידה ועסקת האיגוח אינה עסקת מכר, אזי ייתכן שהנכסים המגבים יהוו חלק ממצבת הנכסים לשירות חובם של נושי היזם". "לגבי של נכסים מאוגחים ​אנחנו סבורים כי יש לאסור זאת באמצעות חוק. זאת, לאור הקושי בתמחור הסיכונים במכשיר זה והסיכון המערכתי שעלול לנבוע מכך. גם בעולם - הדירקטיבה האירופית אוסרת איגוח של נכסים מאוגחים למעט במקרים חריגים. עוד אנחנו ממליצים על חובת דיווח שוטפת על שיעור הסיכון שמחזיק היזם. כך, החשש מפגיעה בתמחור ניירות הערך יתמרץ את היזם להחזיק בשיעור הסיכון הקבוע בחוק לכל אורך חיי העסקה, והמידע הקיים אצל המשקיעים יהיה מעודכן ככל האפשר". "לצד אלה, כתוצאה ממידע א-סימטרי בין היזם ובין ציבור המשקיעים בנוגע לסיכונים הנובעים מהנכסים המגבים עלול להיווצר כשל שוק. לכן, בכדי למנוע העברת נכסים מסוכנים במיוחד בתהליך האיגוח על היזם להשאיר אצלו ולהחזיק חלק מהתיק המאוגח בידיו". המפקח על שוק ההון, ד"ר משה ברקת גם כן תמך בפיתוחו של שוק איגוח מקומי ואמר "אנחנו חושבים שיש לקדם במהירות האפשרית את חוק האיגוח על מנת להרחיב ולשכלל את שוקי ההון והאשראי המקומיים והיצע המוצרים בהם. אנחנו מכוונים גם לשוק הלא סחיר ולא רק לשוק הסחיר. המטרה העיקרית שלנו היא הרחבת  שוק האשראי הישראלי והבאתו לסטנדרטים המקובלים בחול". עוד הוסיף "זו מטרה חשובה הן למשק והן עבור החוסכים. קידום ופיתוח השוק צפוי להוביל להרחבת היקף ההשתתפות של גופים מוסדיים בתחומי האשראי, וגיוון סט הכלים לניהול ותמיכה בהון כנגד סיכונים לטווחי זמן שונים. כבר השנה רשות שוק ההון נקטה צעדים לקידום הנושא, בעדכון דרישות ההון בהתאם למקובל באירופה, ומתן רישיונות לשחקנים חדשים בתחומי שירותי האשראי לשם הגברת התחרות. הרשות תמשיך לפעול ולקדם את שוק האשראי בישראל הן באמצעות כלי האיגוח והן באפיקים נוספים". בשולי דבריו בכנס דיבר הנגיד ירון על שוק הריפו: "במהלך העשור האחרון השוק לא התפתח בישראל, בעיקר על רקע מצב הנזילות במערכת הפיננסית. בעת הזו נראה כי ייתכן וישנם תנאים טובים יותר לפיתוח שוק הריפו. אמנם מצב הנזילות לא השתנה אך במהלך משבר הקורונה בנק ישראל ביצע עסקות ריפו מול כל הגופים המוסדיים העיקריים ופעילות זו תרמה להבנת השוק לגבי הצורך בכלי גם בימי שגרה".