מיטל בר דוד
צילום: יח"צ

פעם חיפושית משתוללת, היום חיפושית אנרגטית

המשבר שהפך להזדמנות: מהנדסי פולקסווגן פיתחו בעבר שיטה להפחתה מלאכותית של נתוני פליטת מזהמים אשר הובילה לקריסת המניה, אבל קברניטי פולקסווגן יצאו מהמשבר כמו גדולים; תעשיית הרכב החשמלי צפויה להזניק את הביקוש לחשמל
מיטל בר דוד | (10)

בחודש ספטמבר 2015 חשף המשרד להגנת הסביבה האמריקאי (EPA) שמהנדסי פולקסווגן הגרמנית פיתחו שיטה להפחתה מלאכותית של נתוני פליטת מזהמים מ-10 מיליון רכבי טורבו-דיזל שנכרו ברחבי העולם ונפוצים גם אצלנו.

בחברה הבינו כבר אז את נושא המודעות האקלימית והסביבתית כגורם בידול מרכזי בעיני הלקוחות, אלא שאנשיה שיווקו את הרכבים הללו בתור "ידידותיים לסביבה" יותר משהיו באמת, מה שגרר משבר אמון קשה.

כפועל יוצא, נאלצה פולקסווגן לתת פיצוי של כ-10 מיליארד יורו, להשיב רכבים פגומים ולהחליפם ברכבים חדשים. זאת ועוד: מנכ"ל החברה התפטר ומניית החברה, VW, איבדה שליש מערכה בצל המכה התדמיתית הקשה שספגה.

 

אך המשבר הזה הפך, כפי שקורה לעיתים, להזדמנות.

 

קברניטי פולקסווגן יצאו מהמשבר כמו גדולים. הם ניצלו את ההתקדמות הטכנולוגית המהירה, עלו על הגל החברתי-סביבתי וגיבשו תוכנית חומש חדשה בהיקף של 130 מיליארד יורו, שתתועל ברובה לפיתוח מכונית חשמלית.

כעת מיוצרים 20 דגמים ועוד 50 נוספים מתוכננים עד סוף העשור. פרט לכך, בנתה החברה 60 דגמים היברידיים (דו- דלקיים). מפעל סוללות, המהווה גורם מפתח להצלחת התכנית - יוקם בלב יער בגרמניה בשיתוף פעולה עם Northvolt השוודית וצפוי להתחיל ייצור לשיווק המוני בשנת 2024.

 

הביקוש לחשמל עומד לנסוק.

 

להערכתי – נפל הפור. הדלק הפוסילי המסורתי יוחלף על ידי האנרגיה החשמלית ובגדול: לפי הערכותיה של פולקסווגן, נסיעה של 100 ק"מ תצריך 16.5 קילוואט לשעה, שזה פי 50 ממה שצורך מזגן אוויר ופי 20 עד 25 מצריכתן של כיריים ביתיות.

חשבו על כך: אם רק 10% מצי הרכב העולמי יומר לחשמל – ההשלכות על הביקוש תהיינה אדירות.

 

אלא שחשמל באוויר מורגש גם בעברו השני של האוקיינוס: תעשיית כלי הרכב של ארה"ב שוקדת אף היא על מעבר לצריכת חשמל. החברה הוותיקה והשמרנית, בדרך כלל, ג'נרל מוטורס, הציגה לפני כשבועיים ג'יפ האמר חשמלי.

קיראו עוד ב"ניתוחים ודעות"

לא תופתעו אם כל הייצור המתוכנן לשנת 2021 נמכר מראש תוך 24 שעות מרגע ההשקה, לפי דיווחי החברה.

הג'יפ, המוכר לרבים מאתנו מהשירות הצבאי – משמש בעיקר פעילות ביטחון שוטף לאורך הגבולות – מציג, בגרסתו החשמלית, ביצועים יוצאי דופן: הוא גומע מרחק של כ-500 ק"מ בטעינה אחת, מזנק למהירות של 100 קמ"ש תוך שלוש שניות ויש לו הספק כולל של לא פחות מ-1,000 כוחות סוס.

נוסף על כך, משופע ההאמר החשמלי במערכות דיגיטליות מתקדמות ביותר מהחזית הטכנולוגית של שוק הרכב כיום.

הג'יפ מתומחר בעלות התחלתית של 80 אלף דולר ופונה לפלח השוק היוקרתי, אך ההשקה המוצלחת מלמדת על ביקוש של ממש גם לסוג רכב כזה, מה עוד שהפעם מדובר ברכב ידידותי לחלוטין לסביבה.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 8.
    לחכות 10 שנים 22/11/2020 16:30
    הגב לתגובה זו
    עדיף לקנות רכבים היברידים שמונעים בעזרת בנזין ומנוע חשמלי תומך
  • 7.
    שכחת את סין? 22/11/2020 16:28
    הגב לתגובה זו
    טסלה אומנם מוכרת הרבה בסין (=ויש לה שם מפעל גדול), אבל הרכבים של החברות הסיניות נמכרים אפילו יותר...NIO, BDY...ואחרות
  • 6.
    רון 22/11/2020 13:46
    הגב לתגובה זו
    תודה על הכתבה, לא ידעתי שגם פולקסוואגן נכנסת לתחום הרכבים החשמליים
  • 5.
    סופיה 21/11/2020 11:49
    הגב לתגובה זו
    העולם מוצף כיום בחסרי יכולת כלכלית,הדור הבא ואחריו...נו נו...וכולם ממש קונים מכוניות חשמליות בהן מוצף השוק....????
  • 4.
    נטלי 18/11/2020 11:54
    הגב לתגובה זו
    יהנו בפריחת הרכב החשמלי
  • 3.
    האימפריה הסינית 18/11/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
    היצרן שיעמיד מכונית חשמלית במחיר מכונית רגילה יגרום למהפכה משמעותית, ואכן צריכת החשמל תזנק
  • 2.
    דניאל רפי 18/11/2020 11:10
    הגב לתגובה זו
    הביקוש לחשמל יכפיל את עצמו ולכן קונה את כל מניות האנרגיה המייצרות חשמל עם דגש על NEE, ICLN. אין ספק שלשם העולם הולך , ארהב עוד לא התחילה לממש את הפוטנציאל והביקוש ינסוק . קונה גם חברות רכב כי הרווחיות ברכב חשמלי גבוהה ויהיה ביקוש להחלפת ציי רכב CARZ
  • לאון 21/11/2020 11:51
    הגב לתגובה זו
    חשמליות אך ורק כשמחירן ירד
  • 1.
    קצת מטומטם לכתוב כתבה על מותג אחד תוך שימוש במותג אחר (ל"ת)
    אתר כלכלי? 18/11/2020 10:29
    הגב לתגובה זו
  • הכתבה על הביקוש לחשמל ולא על מותג כזה או אחר (ל"ת)
    יוסי 18/11/2020 22:01
    הגב לתגובה זו
בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?

בינה מלאכותית גנרי AI generic בינה מלאכותית גנרי AI generic

אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך

עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?

עומר מילויצקי |
נושאים בכתבה AI השקעות

עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי. 

המהפיכה הראשונה

כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי, כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.

השלב הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.

התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17 מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.

במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?