תמר פטרוליום נכשלה בהנפקה, האם זה גם בגלל שאין לה בעל שליטה? והאם השקעה בחברה בשליטת מוסדיים עדיפה?
כישלון הנפקת המניות של תמר פטרוליום -3.33% ביום חמישי האחרון מעלה שוב את הדיון האם השקעה בחברות ללא בעל שליטה עדיפה על חברות עם בעל שליטה.
תמר פטרוליום שהינה חברה ציבורית צעירה בשליטת הגופים המוסדיים, ביקשה לגייס 140 מיליון שקל שהם דילול של 22% על מנת לחזק את מאזן החברה המציג יחס הון למאזן של 16%. יחס זה הוא חלש למדי גם אם האופק נראה ורוד, והצלחת מתווה הגז אשר יצרה תחרות אמתית בקרב הצרכנים הגדולים, הולידה גם עננים שחורים באופק של תמר, כך שמהלך החברה לגיוס מניות הוא מהלך אחראי ומבורך.
לאור הסיכון בעסקי החברה, והחוב הגדול, ביקשו המשקיעים הנחה גדולה יותר מזו שהציעה החברה, ואילו דירקטוריון החברה קיבל החלטה לבטל את גיוס ההון - החלטה תמוהה לא פשוטה אשר עשויה לסכן את החברה בעתיד.
תמר פטרוליום היא אחת מבין 24 חברות הנסחרות במדד ת"א 125, אשר אין להם בעל שליטה. בעבר, מודל של חברה ללא בעל שליטה לא היה נפוץ במחוזותינו, ורק חברות דואליות הציגו הרכב בעלי מניות מבוזר, ואילו כיום ישנם 3 בנקים ללא בעל שליטה, ועוד חברות גדולות ורציניות כמו פז, אינרום, דנאל ועוד.
- העוצמה של הבורסה ב-2025 הורגשה גם באג"ח - מה הצפי קדימה?
- הבורסה משיקה מדדי אג"ח חדשים: יותר פיזור ושליטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיכונים כשאין בעל שליטה בחברה?
כתב עגנון בספרו עיר ומלואה: “בית אוהב בעל בית אשר עיניו ולבו עליו כל הימים. אם בעל הבית משגיח על הבית ושוקד על תקנת הבית טוב לבית וטוב לבעל הבית. אם אין בעל הבית שוקד על תקנת הבית ואינו משגיח על הבית, אוי לבעל הבית ואוי לבית”.
הסכנה היא אכן שכאשר אין בעל בית בחברה, עשוי להיווצר שלטון מנהלים אשר האינטרס שלהם אינו בהכרח זהה לאינטרס של בעלי המניות, ואף אם האינטרס זהה, לא בטוח שטווח הזמן שמנכ"ל רואה לנגד עיניו זהה לזה של בעלי המניות.
ישנם כמובן מקרים רבים של הנהלה חזקה עם בעל שליטה שאינו מעורב, ועדיין ההנהלה דואגת היטב לכלל בעלי המניות - וסיפור פרוטרום, בה בעל השליטה היה רחוק גיאוגרפית מעסקי החברה, וסמך ידיו על הנהלת החברה מדגימה היטב אפשרות זו.
- קרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
- רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
אחד, מי יודע?
בשבוע שעבר פורסם מכתב הפרידה אותו שלח אמיר ארז, מנכ"ל פזגז (חברת בת בבעלות מלאה של פז נפט ) לעובדיו. בפראפראזה על השיר "אחד מיודע" סקר ארז את תקופתו במספרים - בספרה 1 הוא ציין "דבר אחד שעמד לנגד עיני תמיד והוא הרווח". אירוני הדבר שהתפטרות ארז נבעה ככל הנראה משינויי ההנהלה שבוצעו בחברה לאחר שהמוסדיים לא הסתפקו בהבעת מורת רוח מתפקוד החברה (בעיקר שורת הרווח), אלא גם נקטו אמצעים אקטיביים על מנת לשפר את מצבה.
דוגמא הפוכה לחברה ללא בעל שליטה, אך עם הנהלה איכותית הדואגת לטובת כלל בעלי המניות היא דנאל -0.19% . החברה נהנית מהנהלה ותיקה ויציבה אשר מצליחה להתמודד היטב בשוק עם רגולציה קשה, תוך ראיה אסטרטגית ארוכת טווח הדואגת לפיתוח עסקי של החברה.
בסוף... הכל מתחיל באנשים
ניסיון לתת כללי אצבע להשקעה בחברות ללא בעלי שליטה יהיה קשה מאד, ובסופו של דבר הכל מתחיל באנשים. ניהול איכותי ואחראי גם כשאין בעל שליטה יביא לתוצאות טובות, אולם מינוי חברי דירקטוריון מנוסים ורציניים יגדיל את הסיכוי כי הגה החברה יופקד בידיים טובות.
מבחינת בעלי החוב ישנה עדיפות לחברות ללא גרעין שליטה, מכיוון שדירקטוריון החברה יכול להחליט בכל עת על גיוס הון, ולא יהיה בעל שליטה שימנע פעולה זו. לראיה כל הסדרי החוב בעשור האחרון היו בחברות עם גרעין שליטה.
הכותב הוא סמנכ"ל השקעות באלטרנטיב בית השקעות, ומנהל ההשקעות בקרן אלטרנטיב לונג שורט אג"ח.
- 3.אור לגויים 16/01/2020 17:56הגב לתגובה זוהחברה נולדה בחטא והיא וכל מטרתה הייתה להעשיר את בעליה הנכלוליים ולרושש את המוסדיים ודרכם לגזול את כספי הציבור. מי רוצה להיות בעלים של חברה שהתרסקה ב- 60% וגזלה תוך כדי את כספי הציבור??
- 2.גיל 15/01/2020 20:45הגב לתגובה זוומה הפואנטה?
- 1.רק שאלה 15/01/2020 14:21הגב לתגובה זואם הבנתי מהעיתונים רצו עוד 4% , נניח 72 , למחרת היה 660-690 , לא מבין צה קורה פה ראבק .. לא אני לא לונג .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIקרב ענקים אווירי: איירבוס ובואינג משנות את מפת ההשקעות הגלובלית
התחרות בין שתי הענקיות היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש. איך הן סגרו את השנים שעברו, על מה הן עובדות לעתיד ואיך אפשר
להשקיע בהן
בעולם שבו מטוסים חוצים אוקיינוסים ומחברים כלכלות, שתי ענקיות שולטות בשמיים: איירבוס הבווארית-אירופית ובואינג האמריקאית. היריבות ביניהן אינה רק טכנולוגית או תעשייתית, היא מעצבת מחדש את מפת ההשקעות הגלובלית. משקיעים פיננסיים רואים בהן מניות יציבות עם פוטנציאל צמיחה, בעוד חובבי טכנולוגיה מתלהבים מחדשנות כמו מנועי מימן ומטוסים אוטונומיים. בשנת 2025, עם הזמנות שיא והתאוששות שלאחר שנות הקורונה, הקרב הזה הופך להזדמנות השקעה של מיליארדים.
התחרות בין בואינג לאיירבוס היא הרבה יותר ממאבק מסחרי על הזמנות ומטוסים, זו התנגשות בין שתי פילוסופיות הנדסיות, תרבותיות וניהוליות, הפועלות בתוך אותו שוק גלובלי צפוף ורגיש.
פילוסופיה מול פילוסופיה
בואינג צמחה מתוך תרבות תעופתית אמריקאית שמדגישה את הטייס במרכז: שליטה ידנית, תחושה מכנית, ומערכות שנועדו “לשרת” את האדם ולא להחליפו. במשך עשורים זו הייתה גישת ה-pilot in command הקלאסית. בואינג מייצגת גישה אבולוציונית: שימור רצף וכבוד למסורת. האוטומציה קיימת, אך היא מאחורי הקלעים. המסר ברור: האדם אחראי, המערכת הטכנולוגית מסייעת.
איירבוס מייצגת גישה מהפכנית: הטכנולוגיה מובילה, המחשב מגן מפני טעות טייס, והטייס מנהל את יעדי הטיסה ולא את מגבלותיה. הבטיחות נובעת מהנדסה שמונעת מראש טעויות אנוש, גם במחיר של ויתור על חופש פעולה מלא של הטייס.
- שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
- FAA מחייב בדיקות נוספות במטוסי A320 בעקבות סדקים ברכיבי דלתות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איירבוס נולדה כקונסורציום אירופי בשנות ה־70, עם רצון לערער על ההגמוניה האמריקאית. כבר מהדור הראשון של מטוסי ה־Fly-by-Wire היא אימצה גישה הפוכה: מחשב כשותף מלא לטיסה והגנות מובנות מפני טעויות אנוש.
