תמר פטרוליום נכשלה בהנפקה, האם זה גם בגלל שאין לה בעל שליטה? והאם השקעה בחברה בשליטת מוסדיים עדיפה?
כישלון הנפקת המניות של תמר פטרוליום 1.01% ביום חמישי האחרון מעלה שוב את הדיון האם השקעה בחברות ללא בעל שליטה עדיפה על חברות עם בעל שליטה.
תמר פטרוליום שהינה חברה ציבורית צעירה בשליטת הגופים המוסדיים, ביקשה לגייס 140 מיליון שקל שהם דילול של 22% על מנת לחזק את מאזן החברה המציג יחס הון למאזן של 16%. יחס זה הוא חלש למדי גם אם האופק נראה ורוד, והצלחת מתווה הגז אשר יצרה תחרות אמתית בקרב הצרכנים הגדולים, הולידה גם עננים שחורים באופק של תמר, כך שמהלך החברה לגיוס מניות הוא מהלך אחראי ומבורך.
לאור הסיכון בעסקי החברה, והחוב הגדול, ביקשו המשקיעים הנחה גדולה יותר מזו שהציעה החברה, ואילו דירקטוריון החברה קיבל החלטה לבטל את גיוס ההון - החלטה תמוהה לא פשוטה אשר עשויה לסכן את החברה בעתיד.
תמר פטרוליום היא אחת מבין 24 חברות הנסחרות במדד ת"א 125, אשר אין להם בעל שליטה. בעבר, מודל של חברה ללא בעל שליטה לא היה נפוץ במחוזותינו, ורק חברות דואליות הציגו הרכב בעלי מניות מבוזר, ואילו כיום ישנם 3 בנקים ללא בעל שליטה, ועוד חברות גדולות ורציניות כמו פז, אינרום, דנאל ועוד.
- קרנות אג"ח רבעון שלישי: איך אפשר להפסיד כשכל אפיקי האג"ח עולים?
- תשואות האג"ח הארוכות מטפסות - למה זה קורה עכשיו ומה המשמעויות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה הסיכונים כשאין בעל שליטה בחברה?
כתב עגנון בספרו עיר ומלואה: “בית אוהב בעל בית אשר עיניו ולבו עליו כל הימים. אם בעל הבית משגיח על הבית ושוקד על תקנת הבית טוב לבית וטוב לבעל הבית. אם אין בעל הבית שוקד על תקנת הבית ואינו משגיח על הבית, אוי לבעל הבית ואוי לבית”.
הסכנה היא אכן שכאשר אין בעל בית בחברה, עשוי להיווצר שלטון מנהלים אשר האינטרס שלהם אינו בהכרח זהה לאינטרס של בעלי המניות, ואף אם האינטרס זהה, לא בטוח שטווח הזמן שמנכ"ל רואה לנגד עיניו זהה לזה של בעלי המניות.
ישנם כמובן מקרים רבים של הנהלה חזקה עם בעל שליטה שאינו מעורב, ועדיין ההנהלה דואגת היטב לכלל בעלי המניות - וסיפור פרוטרום, בה בעל השליטה היה רחוק גיאוגרפית מעסקי החברה, וסמך ידיו על הנהלת החברה מדגימה היטב אפשרות זו.
- משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- ברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
אחד, מי יודע?
בשבוע שעבר פורסם מכתב הפרידה אותו שלח אמיר ארז, מנכ"ל פזגז (חברת בת בבעלות מלאה של פז נפט ) לעובדיו. בפראפראזה על השיר "אחד מיודע" סקר ארז את תקופתו במספרים - בספרה 1 הוא ציין "דבר אחד שעמד לנגד עיני תמיד והוא הרווח". אירוני הדבר שהתפטרות ארז נבעה ככל הנראה משינויי ההנהלה שבוצעו בחברה לאחר שהמוסדיים לא הסתפקו בהבעת מורת רוח מתפקוד החברה (בעיקר שורת הרווח), אלא גם נקטו אמצעים אקטיביים על מנת לשפר את מצבה.
דוגמא הפוכה לחברה ללא בעל שליטה, אך עם הנהלה איכותית הדואגת לטובת כלל בעלי המניות היא דנאל 0.09% . החברה נהנית מהנהלה ותיקה ויציבה אשר מצליחה להתמודד היטב בשוק עם רגולציה קשה, תוך ראיה אסטרטגית ארוכת טווח הדואגת לפיתוח עסקי של החברה.
בסוף... הכל מתחיל באנשים
ניסיון לתת כללי אצבע להשקעה בחברות ללא בעלי שליטה יהיה קשה מאד, ובסופו של דבר הכל מתחיל באנשים. ניהול איכותי ואחראי גם כשאין בעל שליטה יביא לתוצאות טובות, אולם מינוי חברי דירקטוריון מנוסים ורציניים יגדיל את הסיכוי כי הגה החברה יופקד בידיים טובות.
מבחינת בעלי החוב ישנה עדיפות לחברות ללא גרעין שליטה, מכיוון שדירקטוריון החברה יכול להחליט בכל עת על גיוס הון, ולא יהיה בעל שליטה שימנע פעולה זו. לראיה כל הסדרי החוב בעשור האחרון היו בחברות עם גרעין שליטה.
הכותב הוא סמנכ"ל השקעות באלטרנטיב בית השקעות, ומנהל ההשקעות בקרן אלטרנטיב לונג שורט אג"ח.
- 3.אור לגויים 16/01/2020 17:56הגב לתגובה זוהחברה נולדה בחטא והיא וכל מטרתה הייתה להעשיר את בעליה הנכלוליים ולרושש את המוסדיים ודרכם לגזול את כספי הציבור. מי רוצה להיות בעלים של חברה שהתרסקה ב- 60% וגזלה תוך כדי את כספי הציבור??
- 2.גיל 15/01/2020 20:45הגב לתגובה זוומה הפואנטה?
- 1.רק שאלה 15/01/2020 14:21הגב לתגובה זואם הבנתי מהעיתונים רצו עוד 4% , נניח 72 , למחרת היה 660-690 , לא מבין צה קורה פה ראבק .. לא אני לא לונג .
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
איור: דפדפן אטלס של OpenAIברוכים הבאים לטיסה, הקברניט שלכם היום הוא… בינה מלאכותית
כשהטכנולוגיה המהפכנית מוצאת את דרכה לכל תחום בחיינו ומשנה אותו, היא מגיעה גם אל תחום התעופה. איפה הבינה המלאכותית משתלבת בו כבר כעת, ועד כמה רחוק היום שבו נמצא את עצמנו ממריאים במטוס שהקוקפיט שלו ריק מאדם
מטוסי נוסעים ללא טייס בקוקפיט צפויים לשנות את פני התעופה ולהפוך אותה לבטוחה, יעילה וחסכונית יותר. למרות שעדיין קיימים אתגרים, במיוחד סביב אמון הציבור והרגולציה, העתיד האוטונומי בשמיים קרוב יותר משחושבים, והוא עומד לתרום למהפכה טכנולוגית ותחבורתית אדירה ואולי גם בטוחה יותר. אבל איך נשמור על אנושיות במערכת שבקרוב לא תזדקק לנו?
כשאנחנו עולים כיום במדרגות המטוס בדרכנו לחופשה מרעננת בחו״ל, צוות המטוס והדיילות מקבלים את פנינו בחיוך ונוסכים בנו ביטחון שאנחנו בידיים טובות במסענו האווירי. בעתיד הלא רחוק, בעלייה למטוס, חוויית המפגש עם צוות המטוס תתחלף במקרה הטוב בדיילת רובוטית שתחייך חיוך מושלם, אך אנחנו נדע כי מאחורי החיוך וקבלת הפנים עומדת הבינה המלאכותית והיא זו שתקבל את פנינו, תקבל החלטות באוויר ואולי גם תציל חיים ללא כל מגע אנושי.
האם תהיו מוכנים לטוס במטוס נוסעים ללא טייס אנושי מעל האוקיינוס? האם תהיו בטוחים כי בשעת תקלה לא צפויה, ה-AI ישקיע את ״נשמתו״ להצלת הנוסעים? האם במצבים לא צפויים יידע הטייס הלא אנושי להגיב נכון ולהנחיתנו בשלום?
התקופה שלפני כמאה שנים, בה הטסת מטוס דרשה מיומנות, אומץ ויכולת שליטה על גבול העל אנושי כמעט, חלפה מהעולם. כבר כיום, רוב העבודה אינה נעשית בידי הטייסים. המחשבים החכמים והתוכנה שבתוכם תפסו את מקומם. הדור הראשון של טייסים אוטומטיים הופיע עוד בשנות ה־40. הם שמרו על גובה וכיוון, ותו לא. בעשורים האחרונים נוספו מערכות ניווט, בקרת מזג אוויר, טייס אוטומטי רב־שלבי ואפילו נחיתה עצמאית. ובכל זאת, עצם ישיבת הקברניט בתא הטייס נוסכת בנוסעים ביטחון. האם גם זה יעבור מהעולם והמשפט ״הטובים לטיס״ ייעלם גם הוא?
- מה אומרים הגרפים על השורט של מייקל ברי?
- מהפכת התעופה הירוקה: הסטארט-אפ השבדי שמאתגר את בואינג ואיירבוס
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שילוב ה-AI - מטעמי בטיחות, לא רק חיסכון
המעבר לכיוון אוטונומיה אינו נובע רק מתוך רצון לחיסכון בכוח אדם. חברות התעופה והיצרנים טוענים כי הוצאת הגורם האנושי מהקוקפיט עשויה דווקא לשפר את הבטיחות באוויר. על פי הירחון פורבס, מחקרים מראים שחלק גדול מתאונות המטוסים התרחשו בשל טעויות אנוש, בעוד המערכות החדשות, בניגוד לבני אדם, אינן מתעייפות, אינן מתבלבלות ויכולות לעבד מידע רב בזמן קצר.
