בשנת 1992 פגע הוריקן "אנדרו" בחופיה של מדינת פלורידה בארה"ב, וגרם לנזקים בסך 15.5 מיליארד דולר לחברות הביטוח. "אנדרו" לימד את חברות הביטוח כי ביטוחי המשנה שלהם לוקים בחסר, ומספר שנים לאחר מכן, בשנת 1997 הנפיקה חברת ביטוחי המשנה, Residential Re, את ה-Cat Bond הראשון (Cat=Catastrophe).

אז מה הן ה-Cat Bonds?

אם כן, חברות הביטוח נזקקו לכלי חדש שיאפשר להן לגלגל את הסיכון לגופים אחרים מעבר למאגר הקיים של ביטוחי המשנה. לשם כך, הקימה חברת הביטוח חברה ייעודית (SPV), אשר תנפיק אג"ח לציבור שתבטח את חברת הביטוח כנגד אירוע כלשהו, לרוב אסונות טבע. כספי ההנפקה מוחזקים בנאמנות ומושקעים בקרנות Money Market / Tbill / אג"חים של סוכנויות בינ"ל (Supranatioanl). בקרות האירוע הביטוחי מושכות חברות הביטוח מכספי ההנפקה לכיסוי ההפסדים שנגרמו להן כתוצאה מאותו אירוע.

כמקרה בוחן נתבונן בהנפקה ל-4 שנים מהשבוע האחרון של חברת הביטוח USAA באמצעות Residential Re. האג"ח מחולקת ל-2 שכבות:

- Class 1 - שכבה המגינה על חברת הביטוח מנזקים של סופות טרופיות בארה"ב, למעט פלורידה, וכן רעידות אדמה, סופות ברקים חמורות, סופות חורף ושריפות טבעיות בקליפורניה. שכבה זו הונפקה בריבית שנתית של 20.056%.

- Class 4 - שכבה השומרת על חברת הביטוח מנזקים של סופות טרופיות בכל ארה"ב, וכן רעידות אדמה, סופות ברקים חמורות, סופות חורף ושריפות טבעיות בקליפורניה. שכבה זו הונפקה בריבית שנתית של 5.306%.

• דסק"ש מסתערת על האג"ח שלה - מתכוונת לרכוש בעוד 200 מיליון שקל
• דסק"ש יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מדוע שכבה 1 נסחרת ב-20% בעוד שכבה 4 נסחרת ב-5.3%? ההבדל הנוסף בין השכבות נעוץ בעובדה כי הטריגר לתשלום לחברת הביטוח מתחיל במידה ונגרמו לחברה נזקים של למעלה מ-400 מיליון דולר, בעוד שתשלום בשכבה 4 יחל רק מרף נזקים של 2.076 מיליארד דולר. יש לציין כי שכבה 1 היא דוגמא קיצונית גם במונחי Cat Bonds.

מה הסיכון באג"חים?

על פניו נדמה כי הסיכון גבוה מאוד, אך בפועל, רק אירוע אחד במהלך ההיסטוריה הוביל לטריגר שאיפשר לחברת הביטוח להשתמש בכספי האג"ח - הוריקן קתרינה שפגעה בשנת 2005 בחופה הדרומי של ארה"ב, וגרמה לנזקים אדירים, בעיקר בניו אורלינס. האירוע היחיד שהוביל להפסדים עבור בעלי האג"ח נעוצה בעובדה, שמנגנון האג"חים מאפשר שימוש בכספי האג"ח רק כאשר מתרחש אסון טבע בקנה מידה גדול ופוגע בעיר גדולה.

אם לדוגמא נבחן את רעידת האדמה והצונאמי ביפן בשנת 2011, נראה כי משקיעי האג"ח לא השתתפו כלל בהפסדי חברת הביטוח, מתוקף ההגדרה הברורה לשאלה, מהו טריגר המאפשר שימוש בכספי האג"ח. אג"ח מסוימת, שהייתה קיימת באותה תקופה, הגדירה כי מכספים אלו ניתן יהיה למשוך אך ורק אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה הגבוהה מ-7.1 בסולם ריכטר (תנאי שהתקיים בפועל), וכן על מוקד הרעש להיות ברדיוס של עד 50 ק"מ מהעיר טוקיו (תנאי שלא התקיים).

• שתי זריחות בטיסה אחת: הפרויקט השאפתני של קוואנטס האוסטרלית
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין באוויר
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• נחיתת חירום באיירבוס היתה הסימן לתקלה מערכתית - הסכנה עדיין...

נקודה נוספת לגבי הסיכון היא היעדר המתאם בין אותן אג"חים לשווקים הפיננסים, שכן משבר אשראי באירופה לא יוביל לרעידת אדמה בקליפורניה, ולכן אג"חים אלו מספקות הגנה מהשווקים. במדד ה-Cat Bonds, שהושק ע"י Swiss Re, ניתן לראות את ההשפעה המזערית של פשיטת הרגל של ליהמן שהובילה לפרוץ המשבר על מדד ה-Cat Bonds. יותר מכך, ניתן לראות כי רעידת האדמה והצונאמי ביפן בשנת 2011 הובילו לירידות משמעותיות יותר בשווקים הפיננסים מאשר במדד ה-Cat Bonds.

לסיום אציין, כי נגענו בקצה המזלג בלבד במוצרים אלו, בפועל קיימת שונות גבוהה בין תנאי האג"חים, הנבדלות בשכבות שונות, אפשרויות קריאה חזרה למנפיק או הארכת התקופה, קדימות תשלומים, הגדרות אירוע ביטוחי וכו'.