הביטוח של חברות הביטוח: להתמגן נגד הבלתי נודע
בשנת 1992 פגע הוריקן "אנדרו" בחופיה של מדינת פלורידה בארה"ב, וגרם לנזקים בסך 15.5 מיליארד דולר לחברות הביטוח. "אנדרו" לימד את חברות הביטוח כי ביטוחי המשנה שלהם לוקים בחסר, ומספר שנים לאחר מכן, בשנת 1997 הנפיקה חברת ביטוחי המשנה, Residential Re, את ה-Cat Bond הראשון (Cat=Catastrophe).
אז מה הן ה-Cat Bonds?
אם כן, חברות הביטוח נזקקו לכלי חדש שיאפשר להן לגלגל את הסיכון לגופים אחרים מעבר למאגר הקיים של ביטוחי המשנה. לשם כך, הקימה חברת הביטוח חברה ייעודית (SPV), אשר תנפיק אג"ח לציבור שתבטח את חברת הביטוח כנגד אירוע כלשהו, לרוב אסונות טבע. כספי ההנפקה מוחזקים בנאמנות ומושקעים בקרנות Money Market / Tbill / אג"חים של סוכנויות בינ"ל (Supranatioanl). בקרות האירוע הביטוחי מושכות חברות הביטוח מכספי ההנפקה לכיסוי ההפסדים שנגרמו להן כתוצאה מאותו אירוע.
כמקרה בוחן נתבונן בהנפקה ל-4 שנים מהשבוע האחרון של חברת הביטוח USAA באמצעות Residential Re. האג"ח מחולקת ל-2 שכבות:
- Class 1 - שכבה המגינה על חברת הביטוח מנזקים של סופות טרופיות בארה"ב, למעט פלורידה, וכן רעידות אדמה, סופות ברקים חמורות, סופות חורף ושריפות טבעיות בקליפורניה. שכבה זו הונפקה בריבית שנתית של 20.056%.
- Class 4 - שכבה השומרת על חברת הביטוח מנזקים של סופות טרופיות בכל ארה"ב, וכן רעידות אדמה, סופות ברקים חמורות, סופות חורף ושריפות טבעיות בקליפורניה. שכבה זו הונפקה בריבית שנתית של 5.306%.
- דסק"ש מסתערת על האג"ח שלה - מתכוונת לרכוש בעוד 200 מיליון שקל
- דסק"ש יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של איגרות החוב של החברה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מדוע שכבה 1 נסחרת ב-20% בעוד שכבה 4 נסחרת ב-5.3%? ההבדל הנוסף בין השכבות נעוץ בעובדה כי הטריגר לתשלום לחברת הביטוח מתחיל במידה ונגרמו לחברה נזקים של למעלה מ-400 מיליון דולר, בעוד שתשלום בשכבה 4 יחל רק מרף נזקים של 2.076 מיליארד דולר. יש לציין כי שכבה 1 היא דוגמא קיצונית גם במונחי Cat Bonds.
מה הסיכון באג"חים?
על פניו נדמה כי הסיכון גבוה מאוד, אך בפועל, רק אירוע אחד במהלך ההיסטוריה הוביל לטריגר שאיפשר לחברת הביטוח להשתמש בכספי האג"ח - הוריקן קתרינה שפגעה בשנת 2005 בחופה הדרומי של ארה"ב, וגרמה לנזקים אדירים, בעיקר בניו אורלינס. האירוע היחיד שהוביל להפסדים עבור בעלי האג"ח נעוצה בעובדה, שמנגנון האג"חים מאפשר שימוש בכספי האג"ח רק כאשר מתרחש אסון טבע בקנה מידה גדול ופוגע בעיר גדולה.
אם לדוגמא נבחן את רעידת האדמה והצונאמי ביפן בשנת 2011, נראה כי משקיעי האג"ח לא השתתפו כלל בהפסדי חברת הביטוח, מתוקף ההגדרה הברורה לשאלה, מהו טריגר המאפשר שימוש בכספי האג"ח. אג"ח מסוימת, שהייתה קיימת באותה תקופה, הגדירה כי מכספים אלו ניתן יהיה למשוך אך ורק אם תתרחש רעידת אדמה בעוצמה הגבוהה מ-7.1 בסולם ריכטר (תנאי שהתקיים בפועל), וכן על מוקד הרעש להיות ברדיוס של עד 50 ק"מ מהעיר טוקיו (תנאי שלא התקיים).
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
- על ניהול סיכונים: איך נזהה את הקרנף האפור?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
נקודה נוספת לגבי הסיכון היא היעדר המתאם בין אותן אג"חים לשווקים הפיננסים, שכן משבר אשראי באירופה לא יוביל לרעידת אדמה בקליפורניה, ולכן אג"חים אלו מספקות הגנה מהשווקים. במדד ה-Cat Bonds, שהושק ע"י Swiss Re, ניתן לראות את ההשפעה המזערית של פשיטת הרגל של ליהמן שהובילה לפרוץ המשבר על מדד ה-Cat Bonds. יותר מכך, ניתן לראות כי רעידת האדמה והצונאמי ביפן בשנת 2011 הובילו לירידות משמעותיות יותר בשווקים הפיננסים מאשר במדד ה-Cat Bonds.
לסיום אציין, כי נגענו בקצה המזלג בלבד במוצרים אלו, בפועל קיימת שונות גבוהה בין תנאי האג"חים, הנבדלות בשכבות שונות, אפשרויות קריאה חזרה למנפיק או הארכת התקופה, קדימות תשלומים, הגדרות אירוע ביטוחי וכו'.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
