השוק שמגשים חלומות: השקעה רגע לפני הנפקה

ג'וזף גרינקורן, יזם ואיש עסקים, מתייחס לכדאיות ולדרכי ההשקעה בחברות המדיה החברתית. האם ה"סיכון" של הגופים המוסדיים צריך להשפיע על המשקיע הפרטי?

הטענה החוזרת של הגופים המוסדיים בישראל כנגד השקעות במגזר הטכנולוגיה, היא טענת ה"סיכון" - טענה שפחות מחוברת למציאות בה השקעות "בטוחות" באג"ח קונצרניות של חברות שהיו בעבר יציבות, יורדות לטמיון בדמות התספורות הידועות לשמצה. הלוואות לבעלי השליטה בישראל הוכיחו את עצמן כלא פחות מסוכנות מהשקעות הון באפיקים ספקולטיביים.

בניגוד גמור להפשלת השרוולים והחריצות של עובדי מגזר ההיי-טק והטכנולוגיה בשוק המקומי, החוסכים בישראל מאפשרים לגופים המוסדיים להצביע ברגליים ולהשקיע באפיקים שונים ומשונים, שאינם קשורים לתחום הטכנולוגיה בישראל או בעולם. חברות כמו צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס התפתחו בעיקר בזכות כספי חוסכים לפנסיה אמריקנים ולא באמצעות כספי הפנסיה של החוסכים מישראל.

המשקיעים בישראל והגופים המוסדיים מתעלמים בבוטות ממנוע הצמיחה המרכזי של שוק המניות העולמי - מניות המדיה החברתית. מדובר בשוק של מעל טריליון דולר, שמחציתו נמצא בחברות שהונפקו כמו פייסבוק, אמזון ולינקדאין, והחצי השני, האטרקטיבי יותר להשקעה, בעל שווי של מעל 0.5 טריליון דולר בחברות פרטיות לפני הנפקה, כמו למשל הרשת החברתית טוויטר, אתר המסחר אליבאבא ואתר אחסון הקבצים דרופבוקס.

לשוק המשני בו נסחרות מניותיהן של חברות פרטיות, ישנו פוטנציאל רווח ממוצע של כ-50% תשואה בשנה, רווח שלא ניתן להשוות אותו לשום סקטור מניות אחר בוול סטריט. אך למרות זאת, אחד מחוקי המפתח שלי עבור משקיעים, הוא תמיד לגוון את תיק ההשקעות. שכהגופים המוסדיים בישראל יוצאים לחו"ל לרכוש נכסים, הם עושים זאת באמצעות היצמדות למדדי המניות המובילים או ע"י רכישות נדל"ן עם תשואה מתונה מוטלת בספק.

כשבאים לבחון, כדוגמא, חלק מההיסטוריה של פייסבוק, אפשר לראות שמיקרוסופט השקיעה בחברה 246 מיליון דולר לרכישת 1.6% ממניות החברה ב-2007, לפי שווי של 15.4 מיליארד דולר לפייסבוק. שווי ההנפקה ב-2012 עמד על כ-104 מיליארד דולר. ביחס תשואה, מיקרוסופט ראתה רווח של 575% על ההשקעה שלה.

אם רוצים דוגמא טובה יותר לחברה שעומדת לפני הנפקה, שניתן כבר היום לרכוש נתח כלשהו ממנו, אפשר לבדוק את טוויטר. בשנה שעברה שווי השוק שלה עמד על 6 מיליארד דולר. כיום שווי השוק נאמד בכ-10 מיליארד דולר והצפי הוא שהנפקת החברה תבוצע בשנה הקרובה בשווי של כ-25 מיליארד דולר.

הדוגמאות של משקיעים בשלב הראשוני של חברה מוצלחת כמו פיטר ת'יל בפייסבוק שהפך 0.5 מיליון דולר ב-2004 ל-1.06 מיליארד דולר ב-2012, או של קרן סקויה שהפכה השקעה של 4.7 מיליון דולר בלינקדאין ב-2003 לשווי מניות נוכחי של כ-2.9 מיליארד דולר, הן דוגמאות חריגות בנוף ההשקעות העולמי ומהוות כמובן חלום לכל משקיע.

חשוב לציין כי איני ממליץ לגרור את המוסדיים או משקיעים בעלי אמצעים להרפתקאות מיותרות. חברות שנמצאות בשלב הבוגר שלפני הנפקה גדולה, והוכיחו פעילות מוצלחת, צמיחה יפה, עלייה בהכנסות וחשוב מכך עלייה במספר המשתמשים, מאפשרות השקעה בשלב בו אמנם קשה להכפיל את ההשקעה בעשרות מונים, אך פוטנציאל עליית הערך של אותן חברות עשוי בהחלט לעלות בעשרות אחוזים בשנה, על פי הערכות השווי שלהן לרכישות פרטיות והערכות החיתום לקראת ההנפקה בוול סטריט.

אין שום סיבה שהמשקיעים מישראל לא יעלו על הרכבת הזו בזמן שהם יכולים, לפני שהם יקראו על הקרן הזרה, חברת הטכנולוגיה או האוליגרך התורן שהרוויחו עשרות אחוזים בשנה, לאחר שהשקיעו בחברה שכולם ידעו שתצליח.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    ארז 19/07/2013 11:30
    הגב לתגובה זו
    איך נכנסים??
  • אכן, מישהו יודע איך משקיעים בזה? (ל"ת)
    fAsfag 20/07/2013 21:37
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    חיים כ 18/07/2013 16:23
    הגב לתגובה זו
    אני לא מבין איך עורך סרטים נהיה מבין במט"ח. בטח העמלות שהוא רואה כל יום סובבו אותו... הביא, מביא ויביא רק הפסדים לעם ישראל. והוא נהנה מעמלות רצחניות שאין כמותן בעולם. כל אחד שאני מדבר איתו, אומר לי שגם הוא מופסד...איך יתכן שהם מפרסמים רווחים?!
  • אולי גוף מוסדי ירים את הכפפה...? (ל"ת)
    שמואל לב 18/07/2013 20:32
    הגב לתגובה זו
  • התקשרו מבלוקבסטר וביקשו בחזרה את האופרה לה מרמור...:) (ל"ת)
    אנונימי 18/07/2013 20:28
    הגב לתגובה זו
  • י.ר 19/07/2013 13:10
    תכף תהיה רגולציה והוא ימחק מהמפה.
סמאד 3סמאד 3

החות׳ים משנים את כללי המשחק - האיום האמיתי על שמי ישראל: Samad 3

הכטב"ם החות'י שגרם לפגיעה הקשה באילת בעיצומו של החג הוא שדרוג משמעותי ליכולות הטכנולוגיות של החות'ים הנשענים על תמיכה מאיראן. מערכות ההגנה של ישראל מספקות תשובה מצוינת, אם כי לא הרמטית, אבל החות'ים מצדם לא שוקטים על השמרים



עופר הבר |


בלילה שקט של קיץ, יולי 2024, כאשר תושבי תל אביב חשבו שהם מביטים בשמי העיר המוארים והרגועים, חדר לשמי העיר כטב"ם משופר מהסוג המסוכן ביותר - ה-Samad-3. הוא פרץ את שכבות ההגנה האווירית המתקדמות ופגע באישון לילה בלב העיר השוקקת לאחר טיסה של 16 שעות ומרחק 2600 ק״מ במסלול מוארך דרך סודן ומצרים מתימן הנמצאת בקו אווירי של 1,800 ק״מ מישראל. 

זה היה רגע דרמטי שהוכיח כי הטכנולוגיה של האיום משתדרגת במהירות והפכה את השמיים הישראלים לזירה תחרותית של מלחמה טכנולוגית שבה כל שנייה קובעת חיים או מוות. האירוע הותיר את המדינה במרדף בלתי פוסק אחרי פתרונות חדשניים להגנה על אזרחיה מפני איומים דומים.

האם הסמאד 3 שובר שוויון?

החות'ים הגיעו בשנים האחרונות ליכולות טכנולוגיות מתקדמות יחסית בתחומי הטילים והרחפנים, המוענקות להם בעיקר עם תמיכה איראנית. בין היתר מדובר על כטב״מים קטנים כמו סמאד 3, שככלל טסים בגובה נמוך עם חתימה מכ״מית נמוכה, כך שקשה למערכות ההגנה האווירית הישראליות לזהותם וליירטם בזמן. כמו כן, שיגרו החות'ים טילים עם ראשי נפץ "cluster munitions" שפועלים על ידי פיזור ראשי נפץ משניים באמצע הטיסה, מה שמקשה על מערכות ההגנה לספק הגנה יעילה מפני הפצצונות הנפיצות שמפוזרות בכמות גדולה על שטח רחב.

ישראל, מצד שני, מפעילה מערכות הגנה אוויריות רב-שכבתיות ומתקדמות ביותר, עם כיפת ברזל כמרכיב העיקרי נגד רקטות וטילים קצרים ובקרוב בשילוב מערכת הלייזר ״אור איתן״. מערכות אלו מדויקות, מתוחזקות בצורה גבוהה עם יכולת תגובה מהירה ויכולת יירוט מעל 90% בממוצע של האיומים. 

לסמאד שלושה יתרונות מובנים המקשים על גילוי מוקדם שלו: חתימת מכ"ם נמוכה, בעיקר בגלל חומריו, מידות קטנות יחסית, ופרופיל טיסה גמיש עם יכולות תמרון וטיסה בגבהים נמוכים ועל פני טופוגרפיה מורכבת. תכונות אלו מאפשרות לו לטוס למטרה בשעה שגילוי מוקדם הופך לאתגר טכנולוגי עם אפשרויות רבות לאזעקות שווא ולחדירה דרך שכבות ההגנה של המדינה.

פרויקט דירות
צילום: שלומי יוסף

מחירי הדירות יורדים, אבל תשכחו מירידת מחירים חדה

כאשר כוחות כל כך מרכזיים אינם מעוניינים בירידת מחירים, הסיכוי לשינוי אמיתי נמוך עד קלוש

חן שרייבר |
נושאים בכתבה מחירי הדירות

הנתונים האחרונים על האטת המכירות של הקבלנים בפרט, ומצבו של שוק הנדל”ן בכלל, אינם מפתיעים איש. הקיפאון והירידה בהיקף מכירת הדירות צפויים לאור רמת המחירים וגם הירידה במחירי הדירות מתחילת השנה די צפויה לאור רמת המחירים הגבוהה. זו ירידת מחירים גורפת במחירי הדירות, אך ברור כי כלל הגורמים האינטרסנטיים בשוק עושים כל שביכולתם כדי לשמר את רמות המחירים. הם מנסים לטשטש את הירידה במחירים, הם מחביאים אותה, הכל כדי לנסות לשדר עסקים כרגיל. 

הם מחביאים את ירידת המחירים תוך הענקת הנחות והטבות בעקיפין. במילים אחרות, “הנחה גדולה” בלי לקרוא לה הנחה, העיקר שהמחיר הרשמי לא ייפגע. אבל פרקטית הרוכשים שקונים בתנאי תשלום נוחים לצד הטבות נוספות מקבלים הנחה. לדחות את תשלום הדירה הגדול - 80% שנה אחרי שנכנסים לדירה זו הנחה של 5% בערך (להרחבה: דירה במחירי סוף עונה? הקבלנים בלחץ - האם זה הזמן לקנות?).   

מדד המחירים לצרכן לחודש אוגוסט, הציג נתון של ירידה ב-0.2% במחירי הדירות לחודשים יולי-יוני בהשוואה לחודשי יוני-מאי, כאשר מדובר על ירידה חמישית ברצף. בחינה רחבה יותר מצביעה על ירידה חודשית ממוצעת של 1.5% במספר העסקאות בשנה החולפת, נתון התואם את סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר, שהצביעה על ירידה נוספת בקצב העסקאות ברבעונים האחרונים. 

האטה זו מודגשת במיוחד בקרב הקבלנים במכירת דירות חדשות, כאשר אם בוחנים את מכירת האלו בחודשים האחרונים רואים ירידה דרמטית של עשרות אחוזים במכירות לעומת תקופה מקבילה אשתקד. במקביל, יש ירידה גם בעסקאות יד שנייה, אבל מתונה מאוד - כ-5% ולא 20%-30% כפי שסופגים הקבלנים בדירות חדשות. זה מעיד על מצוקתם של הקבלנים כשלצד זה יש גם המשך גידול במלאי הדירות החדשות שלא נמכרו, על אף שהוצא להן היתר בנייה. היקף המלאי הלא מכור עומד על כ-82 אלף דירות. 

ומה עושים הקבלנים בכדי להתמודד עם המצב? לאחר שבנק ישראל הטיל בחודש מרץ את המגבלות השונות למבצעי 80/20, הקבלנים מבצעים פחות או יותר את אותם המבצעים, רק בצורה שונה. ממש אותה הגברת בשינוי אדרת: משכנתה בגובה של עד מיליון שקל ל-15 שנה בריבית אפס, מימון מלא של שכר הדירה עד לאכלוס, ריהוט חדש לדירה ומימון מס הרכישה. מדובר בהטבות ששווין מאות אלפי שקלים, המהוות בפועל הורדת מחיר, רק מבלי להציג זאת ככזו. בחודשים האחרונים הם גם מציעים לרוכשים לדחות את התשלום של 80% עד לשנה אחרי הכניסה לדירה, יש גם מצבים שהדחייה אפילו ארוכה יותר.