השוק שמגשים חלומות: השקעה רגע לפני הנפקה
הטענה החוזרת של הגופים המוסדיים בישראל כנגד השקעות במגזר הטכנולוגיה, היא טענת ה"סיכון" - טענה שפחות מחוברת למציאות בה השקעות "בטוחות" באג"ח קונצרניות של חברות שהיו בעבר יציבות, יורדות לטמיון בדמות התספורות הידועות לשמצה. הלוואות לבעלי השליטה בישראל הוכיחו את עצמן כלא פחות מסוכנות מהשקעות הון באפיקים ספקולטיביים.
בניגוד גמור להפשלת השרוולים והחריצות של עובדי מגזר ההיי-טק והטכנולוגיה בשוק המקומי, החוסכים בישראל מאפשרים לגופים המוסדיים להצביע ברגליים ולהשקיע באפיקים שונים ומשונים, שאינם קשורים לתחום הטכנולוגיה בישראל או בעולם. חברות כמו צ'ק פוינט, אמדוקס ומלאנוקס התפתחו בעיקר בזכות כספי חוסכים לפנסיה אמריקנים ולא באמצעות כספי הפנסיה של החוסכים מישראל.
המשקיעים בישראל והגופים המוסדיים מתעלמים בבוטות ממנוע הצמיחה המרכזי של שוק המניות העולמי - מניות המדיה החברתית. מדובר בשוק של מעל טריליון דולר, שמחציתו נמצא בחברות שהונפקו כמו פייסבוק, אמזון ולינקדאין, והחצי השני, האטרקטיבי יותר להשקעה, בעל שווי של מעל 0.5 טריליון דולר בחברות פרטיות לפני הנפקה, כמו למשל הרשת החברתית טוויטר, אתר המסחר אליבאבא ואתר אחסון הקבצים דרופבוקס.
לשוק המשני בו נסחרות מניותיהן של חברות פרטיות, ישנו פוטנציאל רווח ממוצע של כ-50% תשואה בשנה, רווח שלא ניתן להשוות אותו לשום סקטור מניות אחר בוול סטריט. אך למרות זאת, אחד מחוקי המפתח שלי עבור משקיעים, הוא תמיד לגוון את תיק ההשקעות. שכהגופים המוסדיים בישראל יוצאים לחו"ל לרכוש נכסים, הם עושים זאת באמצעות היצמדות למדדי המניות המובילים או ע"י רכישות נדל"ן עם תשואה מתונה מוטלת בספק.
כשבאים לבחון, כדוגמא, חלק מההיסטוריה של פייסבוק, אפשר לראות שמיקרוסופט השקיעה בחברה 246 מיליון דולר לרכישת 1.6% ממניות החברה ב-2007, לפי שווי של 15.4 מיליארד דולר לפייסבוק. שווי ההנפקה ב-2012 עמד על כ-104 מיליארד דולר. ביחס תשואה, מיקרוסופט ראתה רווח של 575% על ההשקעה שלה.
אם רוצים דוגמא טובה יותר לחברה שעומדת לפני הנפקה, שניתן כבר היום לרכוש נתח כלשהו ממנו, אפשר לבדוק את טוויטר. בשנה שעברה שווי השוק שלה עמד על 6 מיליארד דולר. כיום שווי השוק נאמד בכ-10 מיליארד דולר והצפי הוא שהנפקת החברה תבוצע בשנה הקרובה בשווי של כ-25 מיליארד דולר.
הדוגמאות של משקיעים בשלב הראשוני של חברה מוצלחת כמו פיטר ת'יל בפייסבוק שהפך 0.5 מיליון דולר ב-2004 ל-1.06 מיליארד דולר ב-2012, או של קרן סקויה שהפכה השקעה של 4.7 מיליון דולר בלינקדאין ב-2003 לשווי מניות נוכחי של כ-2.9 מיליארד דולר, הן דוגמאות חריגות בנוף ההשקעות העולמי ומהוות כמובן חלום לכל משקיע.
חשוב לציין כי איני ממליץ לגרור את המוסדיים או משקיעים בעלי אמצעים להרפתקאות מיותרות. חברות שנמצאות בשלב הבוגר שלפני הנפקה גדולה, והוכיחו פעילות מוצלחת, צמיחה יפה, עלייה בהכנסות וחשוב מכך עלייה במספר המשתמשים, מאפשרות השקעה בשלב בו אמנם קשה להכפיל את ההשקעה בעשרות מונים, אך פוטנציאל עליית הערך של אותן חברות עשוי בהחלט לעלות בעשרות אחוזים בשנה, על פי הערכות השווי שלהן לרכישות פרטיות והערכות החיתום לקראת ההנפקה בוול סטריט.
אין שום סיבה שהמשקיעים מישראל לא יעלו על הרכבת הזו בזמן שהם יכולים, לפני שהם יקראו על הקרן הזרה, חברת הטכנולוגיה או האוליגרך התורן שהרוויחו עשרות אחוזים בשנה, לאחר שהשקיעו בחברה שכולם ידעו שתצליח.
- 2.ארז 19/07/2013 11:30הגב לתגובה זואיך נכנסים??
- אכן, מישהו יודע איך משקיעים בזה? (ל"ת)fAsfag 20/07/2013 21:37הגב לתגובה זו
- 1.חיים כ 18/07/2013 16:23הגב לתגובה זואני לא מבין איך עורך סרטים נהיה מבין במט"ח. בטח העמלות שהוא רואה כל יום סובבו אותו... הביא, מביא ויביא רק הפסדים לעם ישראל. והוא נהנה מעמלות רצחניות שאין כמותן בעולם. כל אחד שאני מדבר איתו, אומר לי שגם הוא מופסד...איך יתכן שהם מפרסמים רווחים?!
- אולי גוף מוסדי ירים את הכפפה...? (ל"ת)שמואל לב 18/07/2013 20:32הגב לתגובה זו
- התקשרו מבלוקבסטר וביקשו בחזרה את האופרה לה מרמור...:) (ל"ת)אנונימי 18/07/2013 20:28הגב לתגובה זו
- י.ר 19/07/2013 13:10תכף תהיה רגולציה והוא ימחק מהמפה.
בינה מלאכותית גנרי AI generic אתר או אפליקציה? ייתכן שהממשק הבא של הגופים הפיננסיים לא יכלול מסך
עומר מילויצקי, יועץ חדשנות ואסטרטגיה דיגיטלית לארגונים על המהלך הבא: אחרי המעבר מהסניף לאפליקציה ואחרי המעבר מהמסך לשיחה: כיצד הבינה המלאכותית תשנה את הדרך שבה ננהל כסף?
עולם הפיננסים אוהב לחשוב במונחים של מסכים. במשך יותר מעשרים שנה בנקים, חברות אשראי ובתי השקעות מדדו את ההצלחה הדיגיטלית שלהם לפי כמה הלקוח משתמש באתר, כמה פעולות הוא מבצע באפליקציה וכיצד הכלים הדיגיטליים חוסכים מהלקוחות להגיע לסניף. אבל ברקע מתבשל שינוי עמוק יותר: אם בינה מלאכותית שמחוברת לדאטה בזמן אמת יודעת להסביר מסלולים, להשוות עמלות, להמליץ על מוצרים ולבצע עסקאות ישירות דרך הצ'אט, עולה השאלה האם בעולם כזה בכלל נצטרך אפליקציות עמוסות מסכים ותפריטים, או שהממשק הפיננסי הבא יהיה משהו אחר לגמרי.
המהפיכה הראשונה
כדי להבין את המהפכה הבאה, צריך לחזור קודם למהפכה הראשונה. בשנות האלפיים התחילו הבנקים להנגיש ללקוחות אתרי אינטרנט אישיים, שתחילה העניקו ערך בסיסי: צפייה ביתרות, בדיקת תנועות ומעקב אחר החיובים בכרטיס האשראי. מהר מאוד נוספו גם פעולות בשירות עצמי,
כגון העברות, הוראות קבע, תשלומי חשבונות, וביצוע פיקדונות. פתאום פעולות שהיו מחייבות תור בסניף וחתימה על טופס עברו למסך הבית במחשב. עבור הבנק זו הייתה הזדמנות לייעל ולחסוך בכוח אדם, ועבור הלקוחות זו הייתה תחושת שליטה חדשה ובעיקר נוחה בכסף שלהם.
השלב
הבא היה הרבה יותר משמעותי מבחינת התנהגות הלקוחות: עידן האפליקציות. עם מהפכת הסמארטפונים, הבנקים הבינו שהאתר הוא רק תחנה בדרך, והחלו להשיק אפליקציות ייעודיות שהביאו את החשבון לכף היד. מעבר לגישה 24 שעות ביממה, נכנסו יכולות מתקדמות יותר כמו זיהוי ביומטרי, התראות
בזמן אמת, סריקת צ׳קים, חתימה דיגיטלית ותהליכים מקוצרים שהעלימו כל חיכוך מיותר בתהליך. אם האתר שימש בעיקר כמערכת מידע, האפליקציה הייתה כבר מערכת חיה ונושמת לניהול הפיננסים האישיים.
התוצאה הייתה אימוץ מסיבי כמעט בכל העולם. לפי נתונים עדכניים, כ־2.17
מיליארד בני אדם ברחבי העולם משתמשים כיום בשירותי בנקאות במובייל, ועל פי הערכות כ־65 אחוז מבעלי הסמארטפונים משתמשים בבנקאות מובייל לפחות פעם בחודש. בארצות הברית כ־72 אחוז מהבגירים משתמשים באפליקציות בנקאות, ובאירופה מדינות מובילות כמו נורווגיה, דנמרק ושוודיה
כבר חצו את רף 80 האחוזים. סקרים שנערכו בשנים האחרונות מראים כי עבור חלק גדול מהלקוחות, האפליקציה היא כבר ערוץ הבנקאות העיקרי: כ־55 אחוז מהלקוחות בארצות הברית מציינים את האפליקציה כדרך המועדפת לניהול החשבון שלהם, לעומת כ־22 אחוז בלבד שמעדיפים את האתר במחשב.
- איך פטפוט תמים עם הבינה המלאכותית יקפיץ לכם את המחיר של הטיסה הבאה?
- האם ישראל ערוכה להקמת חוות השרתים ברמה של אנבידיה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקביל, גם הצד השני של המאזניים השתנה. כאשר אפליקציה מאפשרת לבצע היום כ־80 אחוז מהפעולות היומיומיות, תפקיד הסניף המסורתי עבר טרנספורמציה. הסניף הפיזי הפך בהדרגה למקום שמשרת בעיקר לקוחות פחות דיגיטליים, או כאלה שזקוקים לליווי אנושי בתהליכים מורכבים
כמו משכנתה, אשראי עסקי או טיפול בבעיות חריגות. במילים פשוטות, המהפכה הדיגיטלית בעולם הפיננסי, שהתחילו והובילו האתרים והאפליקציות כבר עשתה את שלה: רוב האינטראקציות הבנקאיות עברו לערוצים דיגיטליים בדגש על המובייל. הדיגיטל כבר ניצח, אבל השאלה הבוערת עם כניסת
טכנולוגיות ה-AI היא: איך ייראה הדור הבא של הניהול הפיננסי הדיגיטלי?
הבוס הרובוט (נוצר בעזרת AI)מה עושים כשהבוס החדש שלך הוא אלגוריתם?
20 אלף עובדי מדינה יוחלפו על ידי ה-AI - החזון הזה של המדינה הוא מסוכן; מה קורה בעולם, איך אלגוריתם ינהל עובדים והאם ההוא יכול לפטר עובדים?
רובוט מדינת ישראל מתגאה, ובצדק, בתואר "אומת הסטארט-אפ". אנו מובילים בפיתוח טכנולוגיות, בפריצות דרך בסייבר ובחדשנות רפואית. אך בצל הזרקורים של האקזיטים הנוצצים, מתהווה מציאות חדשה ומדאיגה בשוק העבודה הישראלי: ואקום רגולטורי מסוכן המותיר את העובד הישראלי חשוף לחלוטין אל מול עוצמתה המתגברת של הבינה המלאכותית (AI) והמהפכה בעולם העבודה שאנחנו רק נמצאים בתחילתה.
בעוד השיח הציבורי מתמקד בשאלה "האם רובוט יחליף אותי?", האיום המיידי והמוחשי יותר כבר כאן: הפיכתו של המנהל האנושי לאלגוריתם אדיש. זהו עידן ה"ניהול האלגוריתמי", שבו תוכנות מחליטות את מי לגייס, את מי לקדם, את שיבוץ העובדים במשמרות העבודה, ולעיתים, כפי שכבר קורה בעולם, את מי לפטר, ללא מגע יד אדם.
אין חולק שהטכנולוגיה מבורכת כשהיא באה להעצים את העובד (Augmentation), אך היא הרסנית כשהיא משמשת כתחליף לאחריות ניהולית וכלי לניצול ומעקב. באופן עקבי וגם כעת, מדינת ישראל בוחרת במדיניות של "רגולציה רכה" והתבוננות מהצד. העולם, לעומת זאת, כבר מזמן הפסיק להמתין.
האיחוד האירופי, במהלך היסטורי, החיל באוגוסט האחרון את ה-EU AI Act. החוק הזה לא רק מסדיר טכנולוגיה, הוא מגדיר מוסר. הוא קובע שמערכות AI המשמשות לניהול עובדים, גיוס ופיטורים הן מערכות ב"סיכון גבוה" (High Risk). המשמעות? אסור למעסיק להפעילן ללא פיקוח אנושי הדוק, ללא שקיפות מלאה וללא מנגנוני הגנה מפני אפליה. באמסטרדם, בית המשפט כבר פסק נגד ענקיות כמו Uber ו-Ola וקבע כי "פיטורים רובוטיים" (Robo-firing) אינם חוקיים. בארה"ב, איגודי התסריטאים והשחקנים בהוליווד השביתו את התעשייה והבטיחו שה-AI לא יהיה הכותב, אלא הכלי בידי היוצר.
- המהפכה הרובוטית - לא רק טסלה
- DoorDash משיקה שותפות רובוטית: משלוחים אוטונומיים בארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אך בעוד העולם מתקדם לעבר הגנה על האדם, בישראל נדמה שמקבלי ההחלטות רואים רק את הצד של המכונה. החלטת הממשלה 3375 (מספטמבר 2025), שמנחה על הקמת המטה הלאומי לבינה מלאכותית, היא אמנם צעד אסטרטגי חשוב, אך היא חושפת סדר עדיפויות מדאיג. בעוד שהממשלה מקצה משאבים אדירים ל'האצת' הטכנולוגיה ומעבירה סמכויות רגולטוריות למרכז כוח פוליטי במשרד ראש הממשלה, קולו של העובד נותר מחוץ לחדר.
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")