השווקים הפיננסים קרובים (שוב) לרמות קריטיות - זהירות!
השווקים הפיננסיים פותחים את השנה ברוח חיובית, לאור נתוני המאקרו המעודדים הזורמים מכיוון ארה"ב והאופטימיות לקראת מציאת פתרון כולל למשבר החובות של אירופה. המדדים המובילים בארה"ב נסחרים בסמוך לרמות קריטיות, אשר מהן עשוי לצאת לדרך המהלך הגדול הבא. כעת נותר לנסות להעריך לאיזה כיוון השוק יפנה.
במאמר זה נתאר בקצרה את הסיבות התומכות בהמשך העליות, והסיבות התומכות דווקא בצניחה של מרבית המדדים המובילים בעולם. ישנן מס' סיבות העשויות לתמוך בהמשך העליות לדוגמת:
נתוני מאקרו מעודדים בארה"ב (בעיקר נתוני התעסוקה) יובילו לצמיחה חזקה במשק. שוק התעסוקה האמריקני ממשיך להראות סימני התאוששות. המשק האמריקני הצליח לייצר בחודש דצמבר כ-200 אלף משרות ושיעור האבטלה ירד ב-0.1% לרמה של 8.5%. בסיכום שנת 2011, המשק האמריקני הצליח לייצר קרוב ל-1.5 מיליון משרות ושיעור האבטלה ירד ב- 0.5%.
גם במגזרים נוספים, לרבות הייצור והנדל"ן, ניכרת התאוששות משמעותית לאחרונה, העשויה לסייע בדחיפת הכלכלה הגדולה בעולם מעלה. השבוע תפתח עונת הדוחות של הרבעון הרביעי והאחרון לשנת 2011. השיפור שחל בשוק התעסוקה לאחרונה, מעיד על כך שהחברות מרחיבות את קווי היצור שלהן ומגייסות יותר עובדים. כך שאנו מעריכים שעונת הדוחות העומדת בפתח תתרום משמעותית להמשך העליות בשווקים.
בהמשך לכך, למרות שבעיני רבים השגת רגיעה נראית כרגע כפנטזיה, המשימה בהחלט אפשרית. מנהיגי אירופה צריכים לנסות להגיע לפתרון מהיר ויעיל של המשבר, מבלי לערב שיקולים זרים בעת קבלת ההחלטות שלהם.
מנהיגי האיחוד האירופי עשו צעד חשוב בדרך להשגת מטרה זו, בהגיעם להסכמה רחבה (להוציא את בריטניה) בדבר איחוד פיסקלי, שאמור למנוע משבר כלכלי נוסף בעתיד.
אחד התנאים של האיחוד החדש הינו המגבלה שתוטל על כל המדינות באיחוד, לפיה החוב הציבורי של המדינה לא יעלה על 3% מהתוצר המקומי הגולמי, וכל מדינה שלא תעמוד במגבלה זו צפויה לסנקציות. אם מנהיגי אירופה ובראשם מרקל וסרקוזי, יצליחו להשיב את אמון המשקיעים בכלכלה האירופית, השווקים הפיננסיים יגיבו בהתאם.
לעומת כל אלה, ישנן סיבות העלולות להוביל לצניחה חופשית בשווקים. על אף כל המאמצים הרבים הנעשים ע"י מנהיגי אירופה , הזמן עבור המדינות השקועות בחובות, כגון יוון, איטליה ואחרות, הולך ואוזל. אם לא ימצא פתרון מהיר לבעיה, אותן מדינות עלולות שלא לעמוד בהתחייבויותיהן, מצב העלול להוביל לקריסה של כל המערכת הפיננסית של אירופה.
מנהיגי אירופה ינסו לגבש תוכנית קונקרטית שתסייע ליוון לעמוד על הרגליים, מבלי שזו תיאלץ להכריז על פשיטת רגל. נזכיר כי בשבוע שעבר יוון השמיעה הצהרות מדאיגות, לפיהן היא תשקול את האפשרות לעזוב את גוש האירו במידה ולא תצליח לחמוק ממצב של חדלות פירעון. על פי דבריו של ראש הממשלה החדש של יוון, המדינה עלולה להגיע כבר במארס הקרוב לפשיטת רגל, במידה ולא תצליח להגיע להסכם עם נושיה.
אי מציאת פתרון עד חודש מארס הקרוב יביא לכשלון נוסף, בו יורד דירוג האשראי של כל מדינות האיחוד האירופי, ע"י סוכנויות הדירוג הבינ"ל אשר הכניסו את אותן המדינות, כולל המדינות המחזיקות בדירוג אשראי מושלם (AAA) ביניהן צרפת, לרשימת המעקב. מהלך כזה עלול להוות טריגר לצניחה חופשית בשווקים הפיננסיים.
כמו כן, החרפת המשבר באירופה תפגע בצמיחתה של ארה"ב במידה ניכרת. הרבעון הנוכחי יכול להכריע את כיוונה של הכלכלה האמריקנית. יהיה מעניין לראות האם המשק האמריקני יצליח לייצר מספיק מקומות עבודה בכדי להוריד את שיעור האבטלה בחודשים הבאים. אם הכלכלה הגדולה בעולם לא תצליח להמשיך בקצב ההתאוששות הנוכחי, המשקיעים עלולים להתאכזב, וכתוצאה מכך השווקים יגיבו בירידות שערים.
- 1.ישי 11/01/2012 13:46הגב לתגובה זולקרות,אין היפוך מגמה בהיסטוריה.
- המהמר 11/01/2012 16:29הגב לתגובה זובמדינה מתוקנת, בעלי בתי הקזינו שקוראים לעצמם מנהלי חברות פורקס, היו בכלא או לפחות נתבעים אזרחית על הונאה.
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
AI שעון חול (גרוק)ישראל מפגרת במרוץ ה-AI? באמת?
ד"ר אדם רויטר, יו"ר חיסונים פיננסים, יו"ר הדג'וויז, מחבר משותף של הספר "ישראל סיפור הצלחה" על הולדת המיתוס שישראל "פספסה את מרוץ ה-AI" - ולמה הנתונים מראים את ההפך
במסגרת דברים שהתקבעו בתודעה אצל חלק מהציבור בנוגע לכלכלה ולהייטק הישראלי ופרשנים שונים חוזרים ומעלים אותם כאילו זו אמת לאמיתה (כמו למשל סיפורי ה"משבר בהייטק"), עולה גם הנושא שישראל "פספסה" את מרוץ ה-AI, שישראל "לא שם", שישראל לא מקבלת מספיק השקעות בתחום,
לא משתלבת ועוד כל מיני רעיונות מהסוג הזה.
אז בואו ננסה, בעזרת סטטיסטיקות, עובדות ומספרים, לעשות סדר וגם לפוצץ את הטענה הפיקטיבית הזו. לשם כך נצטרך גם להבין מדוע ההייטק הישראלי כמעט אינו מצוי וגם אינו יכול להיות מצוי במרוץ לבניית "המוח" של מהפכת
ה-AI, אלא מתמקד בבניית נגזרות מבוססות מוח ה-AI לכלי יצירה בפני עצמם, ליישומים ולהטמעות. לסיום, גם ננסה להבין במה מועילה לנו יוזמת Pax Silica.
לוגיקה
נתחיל בקצת לוגיקה. אם ישראל היא אלופת העולם בתוצר הייטק לנפש, אלופת העולם במספר עובדי
הייטק לנפש, עם מספר חברות הייטק ביחס לסך החברות במשק שהוא הגבוה בעולם, אז מדוע שישראל לא תצליח במרוץ ה-AI? חשוב מכך, אם יש באופן יחסי כ"כ הרבה אנשים שמבינים בהייטק ומצויים בעולמות ההייטק, מישהו מעלה על דעתו שישראל לא תהיה מהמדינות המובילות והזריזות בכל הקשור
להטמעת AI במשק? בשימוש מושכל ב-AI?
אבל נכון, יש לא מעט מקרים בהם לוגיקה לחוד ומציאות לחוד. אז בואו נצלול ונתחיל בקצת עובדות מספרים וסטטיסטיקות.
ריכוז עובדי ה-AI המיומנים הגדול בעולם יושב בישראל, כך לפי חברת לינקדאין בהתבסס על נתוני
2024:
למה שזה יפתיע? הרי אומרים לנו תמיד שהישראלים הכי זריזים, הכי גמישים, הכי מאלתרים וגם הכי יודעים מהר להטמיע. אז ברור שהישראלים ירוצו במהירות בראש החץ של התחום החדש והכה
מבטיח הזה.
- בועת ה-AI או מנוע צמיחה היסטורי? מאחורי מרכז הנתונים העצום של מטא בלואיזיאנה
- מטא תשיק שני מודלים חדשים של AI, "מנגו" ו-"אבוקדו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נוסיף לכך שאימוץ ה-AI בענף ההייטק הישראלי הוא מהגבוהים בעולם: ממש לאחרונה התפרסם ש-95% מהעובדים משתמשים באופן קבוע ב-AI, 78% מהם מדי יום. כך עולה מסקר מקיף שביצעה רשות החדשנות בשיתוף מכון ברוקדייל בקרב יותר מ-500 עובדי הייטק ממגוון
נרחב של חברות וסטארטאפים בישראל.
נמשיך בכיוון נוסף: ישראל לא מקבלת מספיק השקעות ב-AI? זו טענה מאד נפוצה. להלן גרפים שמפריכים זאת לחלוטין:
