ילדים חדשים בשכונה: עתידן של תגליות הגז בבלוק 12
בשלהי 2011 הוכרזה תגלית בבלוק 12 בקפריסין בהיקף של כ-7TCF. זוהי תגלית הגז הראשונה בקפריסין. עד היום, קפריסין יבאה את כל האנרגיה שלה, ובשנים האחרונות החלה בתהליך לקליטת גז נוזלי (LNG).
התגלית בקפריסין חשובה לנו משני טעמים. הראשון, התגלית מאששת את ההנחה בדבר מאגרי גז ענקיים באגן הים התיכון המזרחי (אגן הלבנט) במים העמוקים. עפ"י סקר של המכון הגיאולוגי הלאומי של ארה"ב, סך פוטנציאל הגז באזורינו נע סביב ה-121TCF. ההכרזה על תגלית בבלוק 12 מגדילה את ההסתברות למציאת תגליות נוספות בשאר הרישיונות לחיפוש גז במים העמוקים בישראל, שכן כולם ממוקמים באותו אגן לבנט ובני אותה תקופה.
התגלית בבלוק 12 חשובה מסיבה נוספת, וזו זהות המחזיקים ברישיון. זו פעם שניה שלדלק אנרגיה (הפעם באמצעות דלק קידוחים יהש ואבנר יהש) ישנה תגלית אנרגיה משמעותית מחוץ לגבולות ישראל. התגלית הראשונה הייתה שדה נפט בוייטנאם. כעת, מדובר בתגלית גז משמעותית אשר לדלק אנרגיה ישנה האופציה ל-30% ממנה (באמצעות דלק קידוחים ואבנר). מדובר בהזדמנות של ממש לחברה ישראלית לבצע פעילות של הפקת אנרגיה בבעלותה מחוץ לגבולות ישראל, ועוד במדינה דמוקרטית שהינה חלק מגוש האירו.
כניסת שחקן ישראלי לשוק האנרגיה העולמית הינה בשורות טובות למשק הישראלי, שכן היא מקטינה את התלות של החברות בשוק המקומי והופכת אותן ליציבות יותר. יחד עם זאת, התגלית הנ"ל והפוטנציאל הטמון בה עלול להפוך לחרב פיפיות למדינת ישראל.
קפריסין הינה מדינה קטנה, תגלית הגז בבלוק 12 גדולה משמעותית מצרכי האי. קרבתה של קפריסין לאירופה (הן פיסית והן רגולטורית כחלק מגוש האירו) תשמש לה מקפצה נוחה לייצוא הגז הקפריסאי. החשש הקיומי של ישראל ותחושת "היהודי הנרדף" הובילו את ממשלת ישראל להקים וועדה אשר תדון באפשרות להגביל או לאסור את ייצוא האנרגיה מחוץ לגבולות ישראל. אין ספק שישנה חשיבות עליונה לקביעת סף מינימלי של גז טבעי לטובת המשק המקומי. אך, חשוב לזכור כי בכל הקשור לייצוא הגז מאגן הלבנט "הראשון יזכה והשני יבכה". אובדן יתרון הראשוניות של החברות הישראליות בתחום הייצוא לקפריסין עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך. סגירת שערי הייצוא לענף האנרגיה (או צמצום לאי כדאיות כלכלית) עלול לעלות למשק באובדן לקוחות בינלאומיים, וגרוע מכך גריעה משמעותית של הכנסות למדינה מתמלוגים. ההכנסות הצפויות מתמלוגים יכולות לשפר משמעותית את איכות החיים בישראל לכלל תושביה.
לדעתי, על מדינת ישראל וקברניטיה יש לחשוב על דרכים לשיתוף פעולה לייצוא הגז מאגן הלבנט הן גז כחול-לבן והן גז קפריסאי. אוסיף ואציין כי העולם נכנס להאטה כלכלית ומדינת ישראל כמדינה מעוטת ייצוא עלולה להיפגע בצורה משמעותית. תעשיית אנרגיה כחול לבן יכולה לסייע לישראל וכולנו לעבור תקופת האטה גלובלית בצורה קלה יותר.
- 4.שתפ על בסיס בטחון 10/01/2012 22:45הגב לתגובה זוברק כבר נפגש עם קפריסין בנושא הגז ישראל תגן על המאגרים הן בארץ והן בקפריסין והפיתוח והיצוא יהיהו משותפים דרך קפריסין ככך יהיה גם חיסכון בעלות מתקני ההנזלה והרווח ממכירת הגז יהיה גדול יותר. פשוט וברור
- 3.גולש לפלאג' יק הדרך להזדמנות ישראלית סלולה (ל"ת)moise 10/01/2012 14:16הגב לתגובה זו
- 2.משקיע בהזדמנות 10/01/2012 11:47הגב לתגובה זוhttp://pnyka21os.files.wordpress.com/2012/01/slide-cyprus-turkish-concessions.jpg
- 1.הכל טוב הסירו דאגה מלבכם (ל"ת)אור 10/01/2012 09:27הגב לתגובה זו
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
שמואל וענת חרלפ (עיבוד גרוק)מדוע התרומה הפילנטרופית הגדולה ביותר הגיעה מיבואן מכוניות?
יבואני הרכב גרפו רווחים עודפים על חשבון הציבור - קבע מבקר המדינה, אז עכשיו הם "קצת" חוזרים לציבור בדרך של תרומה
בשבועות האחרונים התפתח מעל "דפי ביזפורטל", וויכוח על רמת הרווחיות של יבוא כלי רכב, אז הנה אזרוק מעט משלי לדיון.
לפני מספר שבועות, כך דווח באמצעי תקשורת שונים, נרשמה התרומה הגדולה ביותר בתולדות הפילנטרופיה המקומית: ד״ר שמואל חרל״פ ואשתו, ענת חרל״פ, תרמו 180 מיליון דולר (כ-600 מיליון שקל) להשלמת הקמת מרכז רפואי במרכז הארץ. בעקבות התרומה רואיין הזוג במספר אמצעי תקשורת. אולם ככל שעקבתי, אף אחד מהם לא שאל מהיכן הגיע ממונם הרב. אחדים אמנם ציינו שד״ר חרל״פ עשה הון רב במימוש מניות מובילאיי, וכלכליסט דיווח שהתרומה ניתנה במניות אנבידיה, אותם קיבל חרל״פ בעסקת מלאנקוס, בעת שוויין היה נמוך בעשרות אחוזים, מערכן הנוכחי. אולם שאלת הבסיס לא נשאלה: מהיכן ההון הגדול של משפחת חרל״פ.
לא נשאלה, אולי, כי כולם יודעים את התשובה: הזוג חרל״פ הינם מבעלי המניות הגדולים בכלמוביל, יבואנית הרכב והמשאיות הגדולה במדינה. ואלה עסקים שבישראל אי אפשר להפסיד בהם כספים. אלו עסקים שמרוויחים באופן עודף על חשבון הציבור.
היסטוריה
היסטורית קשה להתווכח עם עובדות: יבואניות הרכב הוותיקות, מעל ל-10 חברות, הפועלות בשוק הישראלי במשך עשרות שנים, הפכו להיות חברות עם פעילויות נוספות. מרביתן חברות פרטיות שאינן חושפות דו״חות כספיים, ומרביתן גם אינן נזקקות לשוק ההון הציבורי, הפכו במהלך השנים לקבוצות עסקים, לעיתים מורכבות, שיכולתן להתרחב בעסקים במיליארדי שקלים, בישראל ומחוצה לה. זה נבע קודם כל מפעילותן ביבוא כלי רכב קלים ומשאיות, פעילות שהיתה בה רווחיות גבוהה ביותר, יצרה תזרים מזומנים חופשי ניכר, ופתחה בפני העוסקים בה צינורות אשראי מסוגים שונים. עובדה זו, של התרחבות ניכרת ללא הזדקקות להון ציבורי, מעידה על עוצמתן של יבואניות הרכב ועל הכסף הגדול בתחום. אולם בחינה של רווחיות יבוא רכב אפשר לבחון גם דרך קבוצות הנסחרות בבורסה.
דלק מערכות רכב
דוגמא בולטת היא דלק מערכות רכב, שבשליטת איש העסקים גיל אגמון, הבעלים של דלק מוטורס, יבואנית מאזדה, ב.מ.וו, פורד, ניאו ודונגפנג. ב-2015 הכנסות מגזר הרכב של הקבוצה עמדו על 2.9 מיליארד ש׳ (כל הנתונים הפיננסיים הינם מתוך הדו״חות, כלומר ללא מע״מ) והרווח המגזרי הסתכם ב-439 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 15%. ממרווח זה יש להוריד את הריבית ששילמה החברה, שהיתה בסכום מזערי בסך 22 מ׳ ש׳, כלומר עלות הריבית בתוצאות קבוצת הרכב היא שולית ואין הרבה מה להפחית.
ב-2022 דלק מערכות רכב כבר היתה קבוצה עסקים מגוונת, שרכשה את פעילות וורידיס, מהלך שמינף את הקבוצה וגרם להוצאות ריבית גבוהות. 2022 היתה שנה חריגה ברווחיות ענף הרכב, כתוצאה ממשבר הקורונה ובעקבותיו משבר הצ׳יפים בתעשיית הרכב ומחסור בכלי רכב ועליות מחירים: הכנסות מגזר הרכב של דלק מערכות רכב הסתכמו ב-3.9 מיליארד ש׳ והרווח המגזרי עמד על 992 מ׳ ש׳ מרווח בשיעור 25.6% ורווח ממוצע לכלי רכב כ-40,000 ש׳. באותה שנה דלק מערכות רכב שילמה ריבית בסך 253 מ׳ ש׳, רובה כתוצאה מפעילות שאינה אוטומוטיבית.
