תהיה התאמה? הקרן שהצילה את טינדר תנסה להציל גם את סטארבאקס
מניית סטארבאקס STARBUCKS שנפלה כבר ב-22% מתחילת השנה עולה במסחר על רקע כניסתה של הקרן האקטיביסטית Starboard Value אליה. הקרן שמנוהלת על ידי ג'ף סמית', רכשה מניות בסטארבאקס והיא דורשת מהחברה לנקוט בצעדים להעלאת מחיר המניה.
סטארבאקס; קרדיט: Unsplash
הצטרפותה של Starboard מגיעה על רקע שיחות בין סטארבאקס למשקיע אקטיביסט אחר, Elliott Investment Management, על הסכם פשרה. לפי הדיווחים, Elliott בנתה אחזקה גדולה בחברה ומפעילה עליה לחץ לבצע שינויים. אם לא תשיג ייצוג בדירקטוריון סטארבאקס, ייתכן כי Elliott תעבור למתקפה ותפתח מאבק שליטה על כיסאות בדירקטוריון, כאשר לא ברור אם גם Starboard תשקול לשלוח נציגים לדירקטוריון החברה.
המשקיעים האקטיביסטים מנצלים את המצב הקשה של סטארבאקס וההנהלה הנוכחית, בראשות המנכ"ל לקשמן נראסימהן. המכירות בשווקים המרכזיים של החברה, ארה"ב וסין, צנחו, מה שהוביל כבר לשתי הורדות תחזית השנה מצד החברה. מחיר המניה ירד בכ-22% מתחילת השנה, ושווי השוק של החברה עומד על כ-85 מיליארד דולר. סטארבאקס הודיעה בסוף יולי כי היא בוחנת את צעדיה לגבי הפעילות בסין. נראסימהן אמר בפגישה פנימית לאחר הדוחות הכספיים כי החברה בוחנת שיתופי פעולה אפשריים בסין.
לקשמן נראסימהן, מנכ"ל סטארבאקס; קרדיט: אתר החברה
קול נוסף שסטארבאקס תצטרך להתמודד איתו הוא זה של הווארד שולץ, המנכ"ל לשעבר ובעל המניות הגדול בחברה. שולץ העביר את המושכות לנראסימהן במרץ 2023 והוא מכהן כיו"ר מטעמי כבוד. הוא ממשיך להתבטא בפומבי ולנזוף בסטארבאקס על הכשלים בחברה לראייתו.
קרן Starboard הקפיצה את Match
קרן Starboard פועלת במגוון תחומים, אך היא מתמקדת בטכנולוגיה. זו לא הפעם הראשונה ש-Starboard ו-Elliott מתעמתות. חברת ההיכרויות Match Group MATCH GROUP , חברת האם של אפליקציות ההיכרויות טינדר, אוקיי קיופיד והינג', עמדה בפני Elliott כאשר Starboard הצטרפה למאבק, והן פעלו יחד גם בסיילספורס SALESFORCE ואיביי EBAY .
- לקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
- תאושר? עסקת נטפליקס-וורנר בעיניים תחרותיות
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אילון מאסק = 2 מיליון ישראלים = 1 מיליון אמריקאים
ג'ף סמית', מנהל קרן Starboard Value; קרדיט: אתר הקרן
מניית Match קפצה בחודש שעבר אחרי שדווח על כניסתה של הקרן לחברה והרצון שלה לבצע פעולות על מנת לפתור את הבעייה שהיא רואה בחברה כ"חוסר חדשנות". הקרן טענה שהחברה יכולה לשפר את הרווחיות הגולמית שלה ל-40% - פי 2 מהרווחיות הגולמית של החברה ברבעון הראשון של השנה. בעלת המניות הצביעה גם על צעדים כמו הורדת עלויות התפעול, הגברת תכנית הרכישה העצמית של החברה, הימנעות מרכישות ואפילו הוצאה של החברה מהשוק הציבורי והפיכתה לפרטית בשביל להשביח אותה.
הבעיות הנוספות של סטארבאקס
הקשיים של סטארבאקס בשווקי המזרח הם כאמור הקשיים המרכזיים עמם מתמודדת החברה, אך הם לא היחידים. בשנה שעברה, סטארבקס הייתה תחת אש בעקבות תגובתה למלחמה של ישראל בארגון הטרור חמאס, מה שגרם לקריאות לחרם שלא רק פגעו במכירות במזרח התיכון, אלא גם במכירות בחנויות בארה"ב.
בנוסף, הרצון של עובדי החברה להתאגד גם כן מעיב על ההנהלה - עובדים ב-4% מחנויות הרשת בארה"ב בחרו להתאגד וחלקם אף פתחו בשביתה בנובמבר האחרון. סטארבקס הצהירה כי תחדש את השיחות בנוגע לחוזה העבודה עם האיגוד בסוף אפריל והיא מצפה שהמשא ומתן יימשך במשך כל השנה.
מניית סטארבאקס נסחרת לפי שווי של 85 מיליארד דולר אחרי ירידה של 22% מתחילת השנה ושל 25% ב-12 החודשים האחרונים. המניה נסחרת במכפיל של 21 על הרווחים הצפויים לה השנה ובמכפיל של 19 על הרווחים הצפויים לה בשנה הבאה.
הצעה נוספת לרכישת צים - מה הסיכויים לעסקה?
על שני הכובעים של גליקמן ועל הסיכויים שלו לקבל בהמשך את השליטה בצים
המאבק על השליטה בחברת הספנות צים מתעצם, עם הצעה נוספת מ-MSC השווייצרית אחת מחברות הספנות הגדולות בעולם. לפני כשבועיים קיבל הדירקטוריון הצעה ראשונית מהפג-לויד הגרמנית ועל פי ההערכות גם יש התעניינות ממארסק הדנית. צים, שנסחרת בוול סטריט בשווי שוק של כ-2.3 מיליארד דולר, נסחרת לכאורה מתחת למזומנים שלה ובמכפיל רווח נמוך, אך צריך לזכור שיש לה התחייבויות גדולות בגין רכישת ספינות. בפעול אין לה מזומנים של מיליארדים. אך יש לה יתרון גדול שאותה רוצים הרוכשים הפוטנציאלים - צי אוניות יחסית חדש עם יעילות תפעולית ויכולת תחרותית טובה.
עם זאת, הסיכוי שהמדינה תמכור את צים לידיים זרות נמוך. צים ואל על דומות מהבחינה הזו - הן נכס ביטחוני ואסטרטגי ולכן למדינה יש מניית זהב ויכולת להשתמש בפלטפורמה והתשתית של החברות בזמן חירום. את אל על מכרו רק לאחר שמשפחת רוזנברג הסכימה לתנאים האלו. גוף זר יתקשה להתמודד ולהסכים לחבילת התנאים שיוטלו עליו. מה גם שזה בשעת חירום ומלחמה מסמן אותו כ"תופס צד". האם נראה לכם שבזמן מלחמה בעזה חברה דנית או שוויצרית תסכים שצים שבשליטתה תעביר סחורה של נשק לישראל? מראש הסיכוי שהחברות האלו ישקיעו בנכס ביטחוני בישראל קטן מאוד.
אבל זה מעיר את המניה - הדיבורים, כתבות, ראיונות מעלים את המניה וזה חלק מהעניין. השבחת הערך לא צריכה לחכות לסוף התהליך, אותם משקיעים שנמצאים כעת בעימות מול הנהלת החברה כבר רואים את המניה עולה. הם רוצים להחליף את הדירקטוריון (3 נציגים) כדי להשביח את החברה, ומלאכתם כבר נעשית דרך התעניינות בחברה.
כך או אחרת, השיחות מול רוכשים פוטנציאלים נתקלים בהתנגדות חריפה מוועד עובדי צים. בקשר להפג-לויד הם טוענים כי החברה הזו שמוחזקת על ידי קטאר וסעודיה (12%, 10%בהתאמה) לא תעמוד לצד ישראל בזמן חירום - "רכישה כזו תפגע ברציפות שרשרת האספקה, כפי שנראה במשברי 2021-2023", כתב יו"ר הוועד אורן כספים במכתב למשרד התחבורה.
- "צים שווה יותר מכפליים - העיוות הזה מכוון; אנחנו נשים סוף לשלטון המנהלים"
- המאבק בצים מחריף: בעלי מניות דורשים לפטר את המנכ"ל ולשנות את הדירקטוריון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
MSC, עם צי של 800 אוניות בבעלות משפחת אפונטה, בוחנת כניסה כדי להתחזק באגן הים התיכון. אבל, גם כאן, נראה שהסיכוי להסכמות עם המדינה נמוכות. במקביל אנליסטים המכסים את המניה מספקים לה מחיר יעד נמוך מהמחיר הנוכחי כשהם מבליטים את "הדיסקאונט הביטחוני". צים מקבלת דיסקאונט לעומת חברות אחרות בגלל היותה חברה ישראלית שבעצם נשלטת בצורה כזו או אחרת על ידי הממשלה.
משקיעים AIלקראת שבוע המסחר בוול סטריט - מה חושבים האנליסטים?
אחרי הורדת הריבית של הפד' אנחנו צועדים אל שבוע עם לוח אירועי מאקרו צפוף, דוחות של ענקיות צריכה וטכנולוגיה, כשהשאלה הגדולה היא האם ההאטה בשוק העבודה ובאינפלציה מספיקה כדי להצדיק עוד הקלות מוניטריות, או שאנחנו נכנסים לתקופת "המתנה" שבה כל נתון יקבל משקל
גבוה וינדנד את הסנטימנט
וול סטריט שבוע המסחר הקרוב בוול סטריט נפתח אחרי החלטת ריבית שהייתה צפויה מראש, אבל למרות זאת השאירה אחריה לא מעט סימני שאלה. הפד' הוריד את הריבית ב-0.25% לרמה של 3.5%-3.75%, צעד שכבר היה מתומחר בשווקים בהסתברות של כ-90%, אבל המסר שעלה ממסיבת העיתונאים ומהעדכונים הנלווים היה הרבה יותר מורכב. מצד אחד, הבנק המרכזי, בראשות ג'רום פאוול כבר מאותת לנו שהמדיניות שלו כבר קרובה לניטרלית. מצד שני, הוא מדגיש שיש חוסר ודאות גבוה, בעיקר סביב שוק העבודה והיכולת של הכלכלה האמריקאית להמשיך לצמוח בלי להיכנס להאטה חדה.
המשקיעים מנסים להבין האם מדובר בתחילתו של מסלול הפחתות ברור, או דווקא בתקופה ארוכה של המתנה, שבה כל החלטה תיגזר מנתון כזה או אחר, בלי התחייבות מוקדמת.
הפד' עוצר עכשיו כדי להעריך את ההשפעה על הכלכלה
יוני פנינג ממזרחי טפחות מעריך שהפחתת הריבית האחרונה לא הייתה אירוע משנה כללים. לדבריו, עצם ההפחתה לא הפתיעה את השווקים, אבל ההרחבה המחודשת של מאזן הפד והדגש על נושא הנזילות היו משמעותיים יותר.
פנינג מציין כי יו"ר הפד ג’רום פאוול תיאר את המדיניות הנוכחית כניטרלית, הן מבחינתו והן מבחינת חברי ה-FOMC, זאת מול אינפלציה שעדיין גבוהה מדי, אבל גם מול סימנים ברורים להתקררות בשוק התעסוקה. לדבריו, הפד מוכן כעת לעצור ולבחון האם הריבית המרסנת מחלחלת במלואה לכלכלה, ולא ממהר להתחייב להפחתות נוספות.
- תופעת ההדבקה הפיננסית: למה כשהבורסה בוול סטריט מתעטשת – כל השווקים חולים?
- המניה הישראלית שנסחרה שנים בשווי זניח, וזינקה פתאום יותר מפי 50
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתייחסות לשוק העבודה, פנינג מצביע על כך שמספר המשרות הפנויות בארה"ב עלה משמעותית בספטמבר ובאוקטובר, עם תוספת של כ-430 אלף משרות בספטמבר ועוד כ-12 אלף באוקטובר, לרמה של כ-7.67 מיליון משרות. עם זאת, הוא מדגיש כי עיקר הגידול מגיע מענפי השירותים ובשכר נמוך, מה שמרמז על השפעות של צמצום עובדים זרים ולא בהכרח על התחזקות רחבה של הביקוש לעובדים.
